... ילדים, ילדים שמדברים על התאבדות, איומי התאבדות ילדים, אמירות אובדניות אצל ילדים, ילד שאומר שרוצה למות, חינוך ילדים, הדרכת הורים, התאבדויות אצל ילדים, לגרום למישהו לא להתאבד מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? כשילד אומר שהוא רוצה להתאבד, או מנסה ... בחירה ושליטה במצב, ומעודדת אותו לשנות את רצונו מרצונו החופשי. אליעד ממליץ על הגישה החיובית שבה הילד לא מרגיש שהוריו מנסים לקחת ממנו משהו או לכפות עליו דבר, אלא מאפשרים לו לבחור בעצמו מתוך הבנה והסבר. איך ליישם את הגישה החיובית עם הילד בפועל? כאשר הילד מסרב לעשות משהו (למשל להתקלח), במקום להכריח אותו, ההורה יכול להגיד לו: אתה לא חייב להתקלח. אני רק רוצה שתסביר לי למה אתה לא רוצה להתקלח, כדי שאוכל להבין את הבחירה שלך טוב יותר. בדרך זו הילד לא יחווה התנגדות חזקה מצד ההורה, אלא דווקא ירגיש שמעניקים לו אפשרות בחירה אמיתית, וזה יסייע לו ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים שבהם המציאות אינה ... להקנות להם הרגל של תסכול עמוק כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים. הוא מדגיש שהדבר החשוב ביותר הוא שההורה עצמו יישם את החשיבה הזאת גם על עצמו, וכך הוא יוכל להעביר לילד את ההבנה שאין חובה שהמציאות תהיה ...

הדרכת הורים, ילד מכור לאייפון, ילד מכור למחשב, ילד מכור לטלוויזיה, התמכרות לטלפון סלולרי, הילד לא עושה שיעורים, הילד לא מקשיב, ... לאייפון או למסכים? כאשר ילד נוהג להימצא כל היום מול המסך, בין אם מדובר בטלפון נייד, במחשב או בטלוויזיה, הורים רבים עשויים להרגיש כי מדובר בבעיה חמורה שדורשת טיפול מיידי. אליעד כהן מסביר כי הבעיה אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא האופן שבו ההורים מגיבים להימצאות הילד ממושך מול המסכים. הורים נוטים לראות את המסכים כבעיה, דבר המוביל לעיתים למאבקי כוח עם הילד ולתחושת עוינות כלפי המכשירים. אליעד מציע גישה אחרת: במקום להילחם עם הילד על הטלפון, כדאי להתמקד בפעולות הקונקרטיות שההורה רוצה שהילד יבצע, ולהתעקש על כך מבלי להתייחס באופן ישיר לטלפון. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילד יאכל או יתחיל לעשות שיעורים, במקום לדבר על הטלפון ולהגיד תעזוב את הטלפון או אתה כל הזמן ... הילד ולנהל שיחה רגועה. למשל, אם הילד מאיים על חייו כשנלקח ממנו הטלפון, אליעד מציע שיח עם הילד בו ההורה לא יגיד אני לוקח לך את הטלפון כי אתה לא מתנהג טוב, אלא יגיד אני לא לוקח לך את הטלפון כי הוא לא הבעיה, אני רוצה להבין מה באמת מפריע לך. באופן זה, הילד לא ירגיש מאוים, וההורה יכול להציע פתרונות שיאפשרו לילד לשמור על הטלפון ולהשלים את משימותיו החשובות. איך להתמודד עם סירוב של הילד לבצע ... אוהב, כמו להציע לו לעשות את המשימה במשך זמן מוגבל או לשלב אותה עם דבר שהוא כן אוהב. חשוב שההורה יביע אמפתיה ויסביר את הצורך במשימות בצורה מכילה, כך שהילד לא יראה את המטלה כעונש אלא כחלק טבעי מהיום - יום. סיכום העקרונות החשובים בניהול בעיות משמעת עם ילדים העקרונות המרכזיים אותם אליעד מציע להורים בנוגע לניהול בעיות משמעת עם ילדים, במיוחד כאשר מדובר בשימוש יתר במסכים, הם: לא להפוך את הטלפון לאויב ולא ... לעשות משהו, אלא כמי שיש לו תחביבים וצרכים משלו. להימנע מאיומים או מגזירות שמפנות את הילד למאבק ישיר עם ההורה. ליצור מערכת של תנאים ודרכים בהן הילד יסכים לשתף פעולה עם המשימות הנדרשות. הגישה הזו מציעה פתרון הממוקד בהבנה, ... פתוחה, שמפחיתה את ההתנגדות מצד הילד ומשפרת את שיתוף הפעולה. התמכרות למסכים אצל ילדים איך למנוע התמכרות למסכים? הדרכת הורים ילדים איך להתמודד עם ילד שלא עושה שיעורים? סיבות לסירוב של ילדים למשימות ניהול משמעת ילדים איך להתמודד עם ... כהן מסביר בצורה מפורטת את הנושא של ילדים שמכורים לטלפון נייד, למחשב ולטלוויזיה, ונותן דגש על גישה נכונה של הורים כלפי הילד. לפי אליעד, כאשר הילד משחק בטלפון כל היום, ההורים מזהים זאת כבעיה שגורמת לילד לא לצאת החוצה, לא להיפגש עם חברים, לא לעשות שיעורים, להזניח מטלות בית, לפתח ... חברתיות, ולפעמים אף לסבול מפגיעה בכישורים מוטוריים או התפתחותיים. אולם אליעד מסביר שהבעיה האמיתית איננה הטלפון עצמו, אלא היחס שההורים נותנים לטלפון כמכשול. הגישה של אליעד אומרת שאסור להורים להתייחס לטלפון כאל אויב. הטלפון אינו הבעיה אלא סימפטום, ולכן הפתרון אינו לקחת את הטלפון או להילחם עם הילד עליו. במקום זאת, על ההורים להתמקד בדברים הקונקרטיים שהם רוצים שהילד יעשה, ולהתעקש על כך מבלי להפוך את הטלפון לנושא הדיון. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילד יאכל או יעשה שיעורים, אליעד מציע לא לדבר על הטלפון כלל, אלא רק על הפעולה המבוקשת עצמה. ... מתעקש שאתה צריך לאכול. בא נדבר על מתי ואיך נאכל. כלומר, להתמקד בפעולה הנדרשת ולא בטלפון. אליעד מדגיש שברגע שההורה אומר לילד תעזוב כבר את הטלפון, או אתה כל היום בטלפון, ההורה הופך את הטלפון לאויב ויוצר מאבק סביבו. הילד מתחיל לראות בהורה אויב משום שהוא רוצה לקחת לו את הדבר שהכי חשוב לו ושהוא הכי נהנה ממנו. במקום זאת, אם ההורה ישוחח עם הילד על מה שהוא כן רוצה שיקרה בצורה נקודתית ולא יזכיר את הטלפון כבעיה, הוא יצמצם משמעותית ... מביא דוגמה ספציפית של ילד בן 8 שמסרב לעשות שיעורים או ללכת לישון בגלל הטלפון. לפי ההצעה של אליעד, ההורה יכול להיכנס לעולמו של הילד על ידי כך שיתעניין במשחק שהוא משחק, ישאל שאלות על המשחק, יבין מה הילד ... תקשורת נכונה עם הילד מלכתחילה. לדבריו, אם הילד הגיע למצב שבו הוא מאיים לפגוע בעצמו, הטעות הגדולה ביותר של ההורים היא להגיב בצורה קיצונית ולהפוך את הטלפון לאויב הראשי. אליעד מסביר כי ילד שמאיים בהתאבדות בגלל טלפון זו סיטואציה ... הוא מציע לבדוק מה בדיוק קשה לילד במשימה הזו, למה הוא שונא לעשות אותה, ומה גורם לו להימנע ממנה. ההורה צריך להבין מה הוא עצמו מרגיש כאשר הוא צריך לעשות משהו שהוא שונא, כדי שיוכל להבין טוב יותר את ... וליצור שיח בגובה העיניים. להימנע מאיומים, אלא לנסות להבין ולפתור את הבעיה בצורה הדרגתית ואמפתית. להיות מודעים לקשיים שלנו כהורים ולהבין שהילד מרגיש קשיים דומים. אליעד מדגיש שברגע שניגשים בצורה נכונה ואמפתית לילד, לא יהיה צורך במאבקים ובאיומים, והילד ...

הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד ... ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי ... או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש ... בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר ... כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא ... דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים אליו אלא לנסיבות מסוימות שניתן לשנות. מהי המטרה האמיתית של הדרכת ההורים? המטרה הסופית של הדרכת ההורים היא לא רק למצוא חברים לילד, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב בצורה אנליטית ולהבין את החוקים החברתיים שסובבים אותו. ... טובה יותר גם עם אתגרים חברתיים בעתיד. איך לעזור לילד דחוי חברתית? ילד לא מקובל בכיתה מה לעשות? הדרכת הורים לילדים דחויים איך לעזור לילד לרכוש חברים? מה עושים כשהילד מרגיש דחוי? כיצד להתמודד עם דחייה חברתית אצל ילדים? איך לעזור לילד לרכוש חברים ולהתגבר על דחייה חברתית? כאשר ילד מרגיש דחוי חברתית או מתקשה לרכוש חברים, הורים מתלבטים באיזה כיוון לעזור לו: האם לפעול כדי לשנות את המציאות ולסייע לו להשתלב חברתית, או שמא ללמד אותו ... עם תחושת הדחייה. אליעד כהן מסביר כי לשתי הגישות יתרונות וחסרונות, וההחלטה תלויה בעיקר במה שהילד עצמו רוצה ובמה שההורים רוצים להשיג בטווח הארוך. האם הילד באמת דחוי חברתית, או שהוא רק מרגיש כך? השלב הראשון, לדברי אליעד כהן, ... בבית הספר, אין טעם להזמין אותם הביתה. כיצד להבין מה באמת הילד רוצה להשיג בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע להורים לשוחח עם הילד ולשאול אותו שאלות מכווינות, כגון: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? מה היית רוצה שיקרה? איזה ... מאחורי הדברים מאפשרת לילד להרגיש פחות רע ולקבל כלים להתמודד עם מצבים דומים בעתיד. מה המטרה האמיתית של הדרכת ההורים במקרים של דחייה חברתית? המטרה הסופית, לפי אליעד כהן, אינה רק למצוא חברים לילד, אלא ללמד אותו כלים ומיומנויות ... חברתיים אלא גם עם בעיות אחרות בחייו. איך לעזור לילד דחוי חברתית? ילד לא מקובל בכיתה מה לעשות? הדרכת הורים לילדים דחויים איך לעזור לילד לרכוש חברים? מה עושים כשהילד מרגיש דחוי? כיצד להתמודד עם דחייה חברתית אצל ילדים?

... נחלשת ואף נעלמת. למה לא כדאי להסביר למה הדבר שהוא רוצה הוא רע? אליעד מסביר ששיטה נפוצה אחרת, שבה הורים או אנשים אחרים משתמשים כדי לנסות להניא אדם מלהתלהב ממשהו, היא להציג את החסרונות או להסביר לו שהדבר אינו ...

... ידי אנשים שונים ומסיבות שונות: החל מאדם שרוצה להתאבד, דרך רב שרוצה להחזיר אנשים בתשובה, ועד לילדים ששואלים את ההורים שלהם מדוע הם צריכים לקום בבוקר. האם יש משמעות אחת נכונה לחיים? אליעד מסביר שאין בהכרח משמעות אחת נכונה ...

... יותר טוב. ושוכחים, שאוטומטית, יווצר לך רצון חדש ולו רק הרצון לשמור על הקיים / לא לאבד אותו. מה ההורים שלך כנראה לא לימדו אותך? תשובה: הם כנראה לא לימדו אותך איך ללמוד לשנות את הרצונות שלך. בדכ מלמדים ...

... לאכול ירקות? ילד שלא אוהב ירקות, ילד שמסרב לאכול ירקות, הילד לא אוכל ירקות, הילד לא רוצה לאכול, הדרכת הורים, חינוך ילדים איך לגרום לילדים לאכול פירות וירקות? הורים רבים מתמודדים עם ילדים שלא אוהבים לאכול ירקות או פירות, ילדים בררניים באוכל שמעדיפים ממתקים או מאכלים מוכרים כמו ... אינה מסתכמת בטעם או בררנות של הילד, אלא נעוצה באופן עמוק יותר בתפיסת המציאות של הילד ובדפוסי ההתנהגות של ההורים עצמם. מהן הדרכים הנפוצות לעודד ילדים לאכול בריא? אליעד כהן מתחיל מהדרכים הנפוצות שהורים רבים מכירים ומנסים ליישם: דוגמה אישית של ההורים - שההורים עצמם יאכלו ירקות ופירות ויצרו טקסים כמו ארוחות משפחתיות משותפות שבהן אוכלים מאכלים בריאים יחד. הכנת הארוחה יחד עם ... הבעיה האמיתית מופיעה במקרים שבהם הילד מתנגד לחלוטין לאכילת מאכלים חדשים ובריאים כמו עגבניה. הוא נותן דוגמה לילד שאומר להורים שהוא נגעל מעגבניה, ומסרב בתוקף לאכול אותה. כאן, ההורים בדרך כלל נוקטים בשיטות כמו שוחד (לתת פרסים), לחץ, או אפילו איומים (אם לא תאכל, לא תקבל...). אליעד טוען ... אינו רק עניין של טעם או הרגל, אלא משקף דפוס מחשבתי ורגשי עמוק יותר אצל הילד, שנוצר בעקבות חינוך ההורים. לדבריו, הילד מתנגד לאכילת העגבניה כי הוא מרגיש שכך הוא שומר על עצמאותו, זהותו, ושליטתו בחייו. הילד למד שהוא ... רצונו. עבורו, לאכול את העגבניה פירושו לוותר על משהו עקרוני בתפיסתו, ולכן ההתנגדות כה חזקה. כיצד דפוס החשיבה של ההורים משפיע על הרגלי האכילה של הילדים? אליעד טוען שההורים עצמם מעבירים לילדים מסר סמוי ועמוק שכל המציאות צריכה להיות בדיוק כרצונם, ושאם משהו אינו כרצונם, זוהי בעיה. הילד קולט זאת ולומד שהוא חייב להיאבק בכל דבר שמנוגד לרצונו. ההורה בעצמו לא מנסה דברים חדשים, מפחד משינויים ומעביר מסר של פחד ושליטה מוגזמת לילד. הילד, שרוצה להרגיש עצמאי, מחקה ... לילדים לאכול ירקות ופירות? הפתרון העמוק שאליעד כהן מציע הוא לשנות את האווירה הכללית בבית ואת הגישה הפנימית של ההורים. לא מדובר רק בדוגמה אישית של אכילת ירקות, אלא בדוגמה אישית של גמישות מחשבתית, קבלה של שינויים, ונכונות להתמודד עם מצבים לא נוחים ולא מוכרים. ההורה צריך להראות לילד שלו שלא חייבים לפחד לנסות משהו חדש, שזה לא נורא אם משהו לא הולך בדיוק כפי ... לחיות טוב גם אם לא הכל מתנהל לפי הרצון המדויק שלנו. לדוגמה, במקום ללחוץ או להכריח ילד לאכול עגבניה, ההורה צריך לדבר עם הילד, להבין מדוע הוא לא רוצה, ולתת לו תחושה שזה בסדר לנסות ולהתנסות. אפשר להסביר לילד ... את אותה העצמאות והייחודיות גם מבלי להתנגד בצורה נוקשה. איך ליישם את הפתרון בפועל? היישום בפועל, לפי אליעד, דורש מההורים להתחיל מעצמם - לבדוק איפה הם עצמם נוקשים, איפה הם מפחדים משינויים ומדברים חדשים, וליצור סביבה גמישה ופתוחה להתנסות ...

ילד לובש בגדי נשים, בן שרוצה להיות בת, זהות מגדרית אצל ילדים, נטייה מינית אצל ילדים, בני לובש בגדי נשים, בת שרוצה להיות בן, ילד שמשחק רק עם בנות, טרנסגנדר, נטייה מינית משתנה, טיפולי המרה - חלק 1

... עם ביטחון עצמי, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה. אותו העיקרון בדיוק עובד כאשר ניגשים להתחיל עם בחורה. כיצד להוריד את הלחץ ולהרגיש ביטחון מול הבחורה? הדרך להורדת הלחץ והעלאת הביטחון היא להתמקד אך ורק בערך שמעניקים לצד השני. ... יגיד היא לא תרצה אותי כי אין לי כסף איך יגיד היא לא תרצה אותי כי אני גר עם ההורים אחד יגיד היא לא תרצה אותי כי אני מפגר אחד יגיד היא לא תרצה אותי כי אני משעמם כל ...

... היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו. לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד האם הכנת שיעורים? ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה ... את הפחד - חושבים מה בדיוק מפחיד אותנו. האם אנחנו מפחדים שהשאלה תביא למריבה? האם אנחנו חוששים שהשואל (למשל ההורה או הבעל) יתגלה כמתקיף או כחוקר? מנסים להיכנס לראש של האדם השני - מדמיינים איך הוא עלול לחוות את ... התשובה הגרועה ביותר, ובו בזמן להמשיך לאהוב ולכבד את האדם השני. הדגמה דרך שאלה לילד: האם הכנת שיעורים? כאשר הורה שואל את ילדו אם הכין שיעורים, הילד עלול לפרש את השאלה כחלק מתקיפה: אם לא הכנתי, אקבל עונש. לכן, הילד עשוי לשקר כדי להימנע מעימות. לעומת זאת, אם ההורה נמצא במקום נפשי של: אני רק רוצה לדעת מה האמת, לא בטוח שיש פה אשמה או כעס, הילד ירגיש פחות לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת. מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה ...