... סותרים מההורים לילדים, מסרים סותרים בחינוך ילדים, להגן על הילד מההורה שלו, יחסי הורים וילדים, עקביות בחינוך ילדים, מסרים מנוגדים בחינוך הילדים, ילדים להורים גרושים, טעויות בחינוך ילדים, אחדות מול הילדים, חינוך ילדים מהם המסרים הסותרים בין ההורים ואיך הם משפיעים על חינוך הילדים? האם הורים יכולים לגרום לסבל מיותר לילד כשהם פועלים בצורה מנוגדת זה לזה? אליעד כהן מדבר על האתגרים שנוצרים כאשר הורים מציבים מסרים סותרים כלפי ילדיהם. דוגמה מובהקת לכך היא כאשר אחד ההורים מתנהג כלפי הילד בצורה משפילה או מכאיבה, בעוד שההורה השני מגן עליו בצורה מופרזת. התוצאה של גישות קוטביות אלו, אומר אליעד, היא עוצמת סבל רבה יותר עבור הילד. כאשר אחד ההורים מתנהג בצורה קשה, עלבונות חוזרות, הקנטות או אפילו מכות, ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מחליט לפצות אותו. לדוגמה, אם אחד ההורים דורש משמעת נוקשה מהילד, ההורה השני יכול להקל עליו ולהפוך את ההתנהגות של הילד לאופציה חופשית וללא גבולות. מצב זה יוצר ניגודיות גדולה שגורמת לסבל עז אצל הילד, שמתקשה להתמודד עם תחושות סותרות שמגיעות מההורים. באופן דומה, כאשר ההורה המגן מציף את הילד במחמאות ובפרסים כדי לכפר על הפגיעות שהילד חווה מההורה השני, הילד לא רק שלא נהנה מכך אלא מתקשה להסתגל למציאות החיצונית של החיים, כמו למשל המגבלות שמטיל בית הספר. כאשר ילד רגיל לכך שההורה השני תמיד פותר לו את כל הבעיות, הוא יתקשה להתמודד עם סיטואציות בהן יש צורך להתמודד עם אתגרים או לקיים משימות שנדרשות ממנו על ידי אחרים. כאשר מסרים סותרים מגיעים מצד שני ההורים, נוצר בלבול אצל הילד. הוא לא יודע למה לצפות מההורים, והתחושות השונות שהוא חווה משפיעות על תחושת הביטחון שלו. במקרים כאלה הילד עשוי לפתח תחושת סבל רבה יותר מהמצבים בהם הוא נתון, בין אם מדובר בהתנהגות פוגעת של אחד ההורים ובין אם מדובר בחוסר הגבולות שההורה השני מציב. המתח בין שני הכיוונים השונים יוצר אובדן יציבות רגשית אצל הילד, שהוא מתמודד ... בשני הצדדים. הפתרון הוא יצירת איזון בין הגישות החינוכיות, לא להימנע באופן מוחלט מגבולות, אך גם לא להפוך את הילד לפינוק מוגזם שיסבך אותו בעתיד. חשוב שההורים לא יקפצו בין קיצוניות אחת לאחרת, אלא יבחנו מה באמת טוב ומועיל עבור הילד בטווח הרחוק. כאשר הורים מפנקים יותר מידי את הילד בתגובה להתנהגות קשה של ההורה השני, הם עלולים לשדר לו מסר שאומר העולם תמיד יפנק אותך, דבר שיגרום לו יותר סבל כשהוא ... גבולות. תחושת הניגודיות המתמשכת יוצרת סבל רגשי אצל הילד ומגדילה את תחושת הקונפליקט הפנימי שלו. לסיכום, אליעד מדגיש שהבעיה לא טמונה רק בהתנהגות של ההורה הקשוח, אלא גם בהגזמה מצד ההורה השני שנשבע להגן על הילד. כשההורים לא מצליחים למצוא איזון בין המשמעת המינימלית לבין ההגנה המוצעת, הילד סובל הרבה ... חינוך ילדים והצבת גבולות התמודדות עם חרם בבית הספר איך להעניק לילד ביטחון בלי לפנק אותו יתר על המידה איזון בין גישות חינוכיות שונות בתוך המשפחה מדוע הורה אחד חושב שבן זוגו פוגע בילד? לעיתים אחד ההורים מתייחס אל הילד בדרך שנראית מזיקה: העלבות חוזרות, הקנטות עוקצניות, קללות ואפילו מכות. ההורה השני, שמרגיש שהילד נפגע, מסיק זאת משום שהוא עצמו לא היה רוצה שיתייחסו אליו בצורה כזו. ...

... ילדים מערכת החינוך הורים וילדים למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא עבורם חוויה של למידה והתרגשות. למשל, כאשר ילד מקבל צעצוע חדש, הוא מתלהב ... לעצמו. דווקא ההתעלמות מחצי הכוס הריקה גורמת לאדם לאבד איזון פנימי ולהיות אומלל. איך הורים ומורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? כאשר ילד זוכה לפרגון ולהערכה רק כאשר הוא מצליח, המסר הסמוי שהוא מקבל הוא שההערכה והאהבה מותנות בהצלחה. כך הוא לומד ... רק על חצי הכוס המלאה? למה להודות על הדברים הטובים שיש בחיים, למה זה יוצר רע? כיצד ההורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? למה הלימודים מאמללים את הילד? מהי מהות החינוך, ומדוע הוא רע, ואיך הוא צריך להיות? למה הילדים חווים את הלימודים כסבל? מה יקרה אם לא יפרגנו לילד בכלל? איך נוצרת חוסר הערכה עצמית אצל ילדים? מדוע הורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? האם את ה באמת אוהב את הילדים שלך? למה את ה אוהב את הילדים שלך? מהי המטרה האמיתית של הלימודים? למה האדם לא נהנה מהחיים? מהי ...

... חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה ... אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ולהתמודד עם מצב שבו הבן, בגיל 30, חסר מוטיבציה ואינו רוצה לעבוד, למרות שהוא עדיין חי בבית ההורים ויש לו את התנאים הבסיסיים לקיום נוח. אליעד מתייחס בראש ובראשונה לתחושות של ההורה . הוא מסביר שהסיבה האמיתית לכך שהאם מוטרדת אינה דווקא כי הבן לא עובד או כי הוא נמצא בבית, אלא ... למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר ... בכך הוא משגע גם את עצמו וגם את ההורים. למעשה, הוא מתחמק מלקחת אחריות מלאה על בחירותיו בחיים. הוא רוצה גם את החופש שבחוסר ... שמספקת התמיכה הכלכלית של ההורים. איך ליצור שינוי אמיתי במצב כזה? אליעד מציע שתי דרכים עיקריות להתמודדות: לקבל את המצב כפי ... למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, ... אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. איך ... שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה וברורה שהמחסור נובע מכך שאינו עובד, ולהחזיר אליו את האחריות. - כשהוא טוען שהוא לא יכול לעבוד, ההורה צריך לקבל את הטענה הזאת אבל גם להזכיר לו שכך עליו לקבל גם את החסרונות של חוסר העבודה. - המטרה ... להמשיך לשחק בשני הצדדים, ואם ההורה יתמיד בגישה הזו, הבן ייאלץ בסופו של דבר לקבל החלטה עצמית. מה ההקבלה בין ההתמודדות של ההורה לזו של הבן? אליעד מסביר כי הדפוס הזה משותף לא רק לבן אלא גם להורה עצמו, שגם הוא מתקשה לקבל את המצב הקיים מצד אחד, ומצד שני לא באמת מוכן לקחת את הסיכון הדרוש כדי לשנות אותו. שני הצדדים, ההורה והילד, משחקים משחק דומה של בריחה מאחריות מלאה: ההורה רוצה לשנות את הבן, אבל לא מוכן לקחת את הסיכון הכרוך בכך, והבן רוצה חיים נוחים, אך לא מוכן להתאמץ כדי להשיגם בעצמו. האם להורה יש אחריות לכך שהילד הגיע למצב הנוכחי? אליעד מציין שגם להורה יש חלק במצב, משום שההורה משמש דוגמה אישית, ובדרך זו משדר מסר שהבן קולט. אם ההורה בעצמו לא עקבי ולא לוקח אחריות על החיים שלו במלואה, הבן ילמד את ההתנהגות הזו ויחקה אותה. לכן, כדי ליצור שינוי אמיתי, ההורה צריך קודם כל להתבונן בעצמו ולשנות את הגישה שלו כלפי המציאות וכלפי האחריות האישית. לסיכום, אליעד מציע להורה להבין את שורש הבעיה, להחליט אם הוא מוכן לקבל את המצב או שהוא רוצה באמת לשנותו, ולפעול בהתאם ... התמודדות עם ילד מבוגר בבית ההורים מה לעשות כשהבן לא מוכן לעבוד? הורים מודאגים מילד שלא עובד האם לתת כסף לילד שלא עובד? ...

... בחרדה, פחד שיקרה משהו רע לילדים, פחד מתאונות דרכים, אהבה לילדים, הורים וילדים, פחד ממוות של ילדים, לא רוצה שהילד ימות, להתמודד עם פחד, למה אתה מפחד, טיפול בפחד למה אתם מפחדים שיקרה משהו רע לילדים שלכם? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם פחדים וחרדות של הורים שמפחדים שיקרה משהו רע לילדים שלהם, במיוחד פחד מתאונות דרכים או מוות. אליעד מדגיש כי הפחד נובע משילוב של שלושה גורמים מרכזיים: ההורים אוהבים את הילד שלהם באופן מיוחד, יותר מאשר ילדים אחרים. ההורים חושבים שתאונת דרכים או מוות זה דבר רע מאוד. ההורים מאמינים שקיימת אפשרות סבירה שתאונת דרכים או מוות עלולים לקרות לילד שלהם. אליעד אומר כי אם אחד ... הוא מבהיר שזו תפיסה שקשה מאוד לאמץ, שכן רוב האנשים באופן טבעי חושבים שתאונות ומוות הם רעים. למה קשה להורים להגיד בדיוק מה הם רוצים? אליעד מדגים איך האישה מתקשה להגיד מה בדיוק היא רוצה שיקרה, בגלל שהפחד ... או באמונות האלה יכול לשחרר את האדם לחלוטין מהחרדה ומהפחד. אליעד מסיים בהדגשה שההחלטה היא בידי ההורה, ואין תשובה נכונה או לא נכונה, אלא רק בחירה מודעת והבנה של ההשלכות של הבחירה. איך להתמודד עם פחד ממוות של ילדים? טיפול בחרדות של הורים? איך להפסיק לפחד מתאונות דרכים? למה אני מפחד שהילד ימות? האם אפשר להפסיק לפחד? איך לשנות תפיסות ...

סמכות הורית והצבת גבולות לילדים, הגבלת מהירות, להציב גבולות לילדים, כל המוסיף גורע, יחסי הורים וילדים, לקבוע גבולות ברורים, לחנך ילדים, בעיות התנהגות אצל ילדים, גבולות בחינוך ילדים למה חשוב להציב גבולות ברורים לילדים? אליעד כהן הסביר כי הצבת גבולות ברורים לילדים היא אחת מהפעולות החשובות ביותר לשמירה על סמכות הורית אפקטיבית. גבולות ברורים מאפשרים לילדים להבין מה מצופה מהם, מונעים בלבול, ותורמים לכך שהילדים יכבדו את הסמכות ההורית לאורך זמן. מנגד, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים עלולה להוביל למצב שבו הילדים מזלזלים בגבולות, וכתוצאה מכך מזלזלים גם בסמכות ההורים. אליעד הדגיש כי ההורים צריכים להיות ברורים מאוד לגבי מה שהם רוצים מהילדים שלהם. הוא נתן דוגמה להורה שרוצה שילדו יגיע ללימודים בזמן, וציין כי חשוב לקבוע גבול חד וברור כמו אתה חייב להגיע ללימודים בשמונה בדיוק, ולא לומר משפטים עמומים כמו יהיה טוב אם תגיע לפני שמונה. גבולות ... ולא מחייבים גורמים לילדים להרגיש שהם יכולים להפר אותם בקלות. מה קורה כאשר ההורים מציבים גבולות שאינם באמת מחויבים להם? אליעד הסביר שכאשר ההורה מציב גבול שלא מוכן להיאבק עליו, הוא למעשה פוגע בסמכות של עצמו. הילד בודק את הגבול, מזהה שהוא רופף, ומתחיל לזלזל גם בגבולות נוספים שהוצבו לו. לדוגמה, אם הורה אמר לילד להגיע בשמונה ללימודים אבל לא מוכן לנקוט בפעולות ממשיות במקרה של איחור, הילד ילמד שהגבול הזה לא מחייב, ובפעם הבאה הוא יפר גם אותו וגם גבולות נוספים. הדבר דומה ... מפסיק להתייחס אליהם ברצינות. איך הצבת גבולות משפיעה על מערכת היחסים בין הורים לילדים? אליעד ציין כי האופן שבו ההורה מציב גבולות משפיע משמעותית על איכות היחסים שלו עם הילד. גבולות ברורים ועקביים מחזקים את הסמכות של ההורה ואת הכבוד שהילד רוחש כלפיו. לעומת זאת, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים מובילה לחוסר כבוד ולערעור של סמכות ההורה. לכן חשוב מאוד שכל הורה יגדיר לעצמו בדיוק מהם הגבולות שעליהם הוא מוכן להיאבק, ועל אילו גבולות הוא לא מתכוון להתעקש. מהי המשמעות של מחויב ואפשרי בהצבת גבולות לילדים? אליעד הסביר כי יש להבדיל בין גבולות מחויבים, שההורה מוכן לעמוד עליהם בכל מחיר, לבין גבולות אפשריים, שההורה רוצה אותם, אך לא יהיה מוכן להיאבק עליהם. גבולות מחויבים צריכים להיות מוצגים לילדים כבלתי ניתנים לערעור. לעומת זאת, גבולות אפשריים הם בגדר המלצה בלבד. אם ההורה יערבב בין שני הסוגים ויציג גבול אפשרי כמחויב, הוא יפגע בסמכות שלו ובסופו של דבר יגרום לילד לזלזל גם בגבולות המחויבים. איך להימנע מטעויות נפוצות בהצבת גבולות? אחת הטעויות שאליעד הציג היא התופעה של כל המוסיף גורע. ההורה חושב שככל שיוסיף גבולות ודרישות, כך יהיה קל יותר להשיג את מטרתו. אך בפועל, הוספת גבולות רבים מדי יוצרת בלבול אצל הילד, שמפסיק להבחין בין דרישות משמעותיות לדרישות לא משמעותיות, מה שמוביל לאי - ציות כללי. לכן, על ההורים להימנע מהצבת דרישות מיותרות, ולהגדיר מראש רק את הגבולות החיוניים שהם מוכנים להתעקש עליהם. מה עושים כשהילד לא מקשיב לגבולות? כאשר הילד לא מקשיב, ההורה צריך לבדוק מחדש את עצמו. פעמים רבות הבעיה היא לא אצל הילד אלא אצל ההורה שהציב את הגבולות בצורה לא עקבית או לא מחויבת. אליעד הציע להורים להסתכל פנימה ולשאול את עצמם האם הם באמת מאמינים בגבול שהציבו, והאם הם מוכנים לעמוד מאחוריו. אם התשובה היא לא, עדיף בכלל לא להציב את הגבול, או לפחות להציג אותו כאפשרי ולא מחויב. לדוגמה, הורה שרוצה שהילד ישטוף כלים אבל בעצמו לא בטוח בחשיבות הדבר, צריך להגדיר גבול אחר, כגון: אני רוצה שתתרום לבית ותעזור לי. במקרה כזה, ההורה יכול להציע לילד דרכים שונות לעזור, במקום להתעקש רק על שטיפת הכלים. כך ההורה שומר על אמינותו ומונע מעצמו להיכנס לקונפליקט מיותר עם הילד. איך להציג גבולות כדי למנוע בעיות התנהגות אצל ילדים? אליעד הדגיש כי יש חשיבות רבה לכך שהגבולות יוצגו בצורה חד - ... ומוגדר מראש כמחויב, הילד יפנים זאת ויפחית את ניסיונותיו להפר אותו. אך אם ההורה יציג גבול שהוא לא באמת מוכן להיאבק עליו, הדבר ייצור אצל הילד תחושה של אי - עקביות וחוסר רצינות, מה שיגרום לבעיות התנהגות נוספות בעתיד. לדוגמה, אם ההורה מציב גבול כמו אסור לך לאחר לבית הספר, הוא חייב להיות מוכן לנקוט צעדים אם הילד מאחר. אם ההורה לא מתכוון לנקוט צעדים, עדיף לא להציג זאת כגבול מחויב. מה הקשר בין גבולות לחינוך ילדים מוצלח? אליעד סיכם כי גבולות ברורים ועקביים הם הבסיס לסמכות הורית ולחינוך ילדים מוצלח. ההורה צריך להבין היטב את מטרותיו, להגדיר רק גבולות מחויבים שחשובים באמת, ולשמור על עקביות באופן שבו הוא מציג ואוכף את הגבולות. בדרך זו, הילדים לומדים לכבד את ה

... משפחתי, מגשר משפחתי, קנאה בין אחים, קנאה במשפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות במשפחה, ללמוד גישור, איך לגשר? חינוך ילדים, לחנך ילדים, קנאה בין אחיות, קנאה בין ילדים, סכסוך משפחתי, ריב במשפחה איך לפתור סכסוך בין אחים בגלל קנאה על יחס לא שווה מההורים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת באופן מעמיק בשאלה איך ניתן לפתור סכסוך בין ילדים במשפחה, שנובע מהרגשת קנאה על יחס לא שווה מצד ההורים. אליעד מסביר שהבעיה נוצרת משום שילדים באופן טבעי מצפים לקבל יחס שווה ... בנסיבות מסוימות בעבר. מה באמת מסתתר מאחורי הטענה את אוהבת אותו יותר? אליעד מנתח לעומק את הטענה של הילד להוריו: את אוהבת את אחי יותר ממני. הוא אומר שטענה כזו היא למעשה ביטוי לכך שלילד יש חסרונות וצרכים שהוא מצפה שההורים ימלאו אותם. במקום להכיר בכך שמדובר בחסרונות שלו עצמו, הילד משתמש בטענה כלפי ההורה כדי להסביר את תחושת החיסרון. אליעד מציע לראות את הבעיה בצורה מופשטת: הילד מצפה שמישהו מבחוץ ימלא לו את החסרונות, ובמקרה הזה ההורה הוא זה שמצופה למלא את הצורך הזה. כיצד ההורה יכול להתמודד נכון עם תחושת הקיפוח של הילד? אליעד ממליץ להורים להעביר לילד את המסר שהוא חייב לקחת אחריות על החסרונות שלו בעצמו. במקום שהאם תרגיש אשמה או תנסה לפצות את הילד, עליה להבהיר לו שאהבה לא נמדדת רק במה שמקבלים. ההורה צריך לשדר לילד שהתחושה הפנימית שלו לגבי עצמו לא צריכה להיות תלויה במה שההורה מעניק לו. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה הסבתא אומרת לבתה: את לא חייבת להתעצבן ... הוא שהאחריות לרגשות של האדם צריכה להיות שלו, ולא תלויה במה שאחרים עושים או לא עושים עבורו. האם התפקיד של ההורה הוא באמת למלא את החסרונות של הילד? אליעד מדגיש שלהורה אין חובה למלא את כל רצונות הילד או להבטיח שכל ילד יקבל בדיוק אותו דבר. ... למלא את הצרכים והחסרונות שלו בעצמו, ושאסור לו לתלות את אושרו ואת הערך העצמי שלו במתנות או בהישגים חיצוניים מההורים. הוא מזהיר כי ההורים לפעמים יוצרים את הבעיה בעצמם, כאשר הם מבטיחים לילדים לספק את כל מה שהם מבקשים בילדותם. מצב זה יוצר ציפיות מיותרות שמובילות בהמשך לאכזבות ולקנאה בין האחים. איך ההורים יכולים לחנך את הילדים להיות עצמאים רגשית? אליעד מציע להורים להטמיע בילדים מגיל צעיר את המסר שהם צריכים להיות עצמאים ולא לצפות שאחרים ימלאו את החסרונות הרגשיים שלהם. למשל, כאשר הילד מתלונן על עוול שעשה לו אחיו, ההורה יכול להסביר לו שהוא לא חייב להיפגע מזה, ושזו הבחירה שלו איך להרגיש. בדרך זו, הילד לומד לקחת אחריות על עצמו, וכשהוא גדל הוא לא יראה בהורים שלו או באחרים אחראים לאושרו ולמילוי הצרכים שלו. האם ניתן לתקן טעויות עבר ביחס ההורים כלפי הילדים? אליעד מבהיר שאמנם אי אפשר לשנות את מה שכבר נעשה, אבל תמיד אפשר לשנות את הגישה כלפי מה שנעשה. במקום לומר לילד: אי אפשר לתקן את מה שעשיתי בעבר, ההורה יכול להסביר שזאת הייתה המציאות באותו רגע נתון, וההחלטה לא נעשתה מחוסר אהבה אלא מנסיבות מסוימות. ההורה צריך להעביר לילד את המסר שהעבר לא אמור להגדיר את האושר והסיפוק של ההווה. מה ... שאליעד מציע הוא לשנות את תפיסת האחריות: הילדים צריכים להבין שלא כל הצרכים שלהם חייבים להיות מסופקים על ידי ההורים, ושהם יכולים לבחור כיצד להתמודד עם התחושות שלהם. ההורים, מצידם, צריכים להיות ברורים ועקביים במסר שלהם - האחריות לאושר של כל ... עליו עצמו, ולא על סביבתו. על ידי הפנמה של עיקרון זה, תחושת הקנאה תיחלש, משום שהילדים לא יצפו באופן אוטומטי שהוריהם יספקו כל דבר שהם חשים שחסר להם. איך לפתור קנאה בין אחים? מה לעשות עם ילד שמרגיש קיפוח? גישור משפחתי ביחסי הורים וילדים איך מחנכים ילדים להיות עצמאים רגשית? האם הורים חייבים לתת יחס שווה לילדים? ...

... להרגיש טוב? מערכות יחסים, יחסי הורים וילדים, בעיות במשפחה, חינוך ילדים, נוסחה להרגיש טוב, איך לא להרגיש רע? להפוך רע לטוב, להטיל ספק ברע, להפוך מחויב לאפשרי איך להרגיש טוב ... טוב, במיוחד במערכות יחסים מורכבות בתוך המשפחה וביחסי הורים וילדים. אליעד מסביר בצורה מעמיקה את השיטה להפוך את הרע לטוב, או לפחות להפסיק להרגיש רע, באמצעות הטלת ספק בהנחות הבסיסיות שלנו ובאופן שבו ... לשפר מערכות יחסים במשפחה? כיצד להתמודד עם בעיות ביחסי הורים וילדים? למה אני מרגיש רע בלי סיבה ברורה? מה לעשות אם פרצו לי לבית? איך לקבל את המציאות כשאי אפשר לשנות אותה? ...

... טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים , חלק 2 איך לשכנע ילד לא לפעול באלימות? כאשר ילד נוקט באלימות, הורים ומחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם ... מלאה לתשובה שלו. למשל, הילד עשוי להגיד דחפתי אותו כי זה בזבז לי זמן לחכות. כאן ההורה או המחנך צריך לשאול את הילד אילו דרכים ... השיחה? גם לאחר השיחה, ייתכן שהילד עדיין יראה יתרונות בהתנהגות האלימה. אליעד מדגיש כי ההורה לא צריך להתווכח עם הילד, אלא להמשיך לתת לגיטימציה לרגשותיו תוך כדי שהוא מבהיר לו שהוא עצמו, כהורה או מחנך, לא רואה את זה כפתרון מיטבי. אפשר גם להסביר לילד שההורה מבין מדוע הילד חושב שאלימות היא פתרון טוב עבורו, אך הוא מבקש ממנו להתחשב גם ברגשות או באינטרסים של אחרים, כולל של ההורה עצמו. מדוע מבוגרים מתקשים לתת לגיטימציה ... אליעד ממליצה על הכרה מלאה ברגשות האלימים של הילד, בלי לנסות להדחיק אותם או להתעלם מהם. ההורה או המחנך יכולים אפילו להודות שגם הם ... אלים רק יחזקו את הצורך שלו לפעול באלימות בפעם הבאה. הילד חייב להרגיש שמקבלים אותו, ושההורה מבין את הרצון שלו, ורק אחרי שלב זה אפשר ... בכיתה טיפול באלימות בבית הספר מה לעשות כשהילד מרביץ? איך להתמודד עם ילד אלים? הדרכת הורים בנושא אלימות ילדים ...

... טיפול בטראומה, רחמנות עצמית, רחמים עצמיים, הענקת יתר, אהבת הורים לילדים, טיפול באובססיה, אכזריות יתר מה גורם לאדם לנתינה אובססיבית ... ירגיש צורך עז לתת לו כסף או צדקה. אך לא מדובר כאן בנתינה טהורה, אלא במנגנון הגנה שמטרתו להפחית את הסבל שהאדם מרגיש כשהוא רואה באחרים את ... בהמשך. יתרה מכך, כאשר אדם גדל בסביבה של נתינה יתרה, כמו הורים שמגוננים מדי על ילדיהם מתוך רחמים או פיצוי על ילדות קשה שלהם, הילדים ... שתמיד אומרים לו כן ומספקים את צרכיו. במקרה כזה, נתינה יתר של הורים, שנובעת מרחמנות עצמית בלתי מודעת, יכולה לפגוע קשות ביכולת של הילד ...

... שיטות חינוך, שיטות הוראה, לגרום לילד ללמוד, לגרום לילד לרצות למשהו, הדרכת הורים, חלק 2 מה עושים כאשר ילד לא רוצה ללמוד? איך לשכנע ילדים ללמוד? בהרצאה זו, אליעד כהן דן בשיטות חינוך והוראה על מנת לשכנע ילדים ללמוד ולרצות ... ועקרונות שמסייעים בהבנת הדרך בה ילד חושב ומרגיש כלפי לימודים, וכיצד הורים יכולים להתנהל מול ילדים במצבים כאלה. החלק הראשון בהרצאה מתאר דיאלוג בין שני אנשים, אחד מהם מייצג הורה לילד שלא רוצה ללמוד. בתחילת השיחה, הורה מנסה לשוחח עם הילד על כך שהוא לא רוצה להשתתף בשיעור. הילד מציין שהוא מעדיף לשחק בבית או לעסוק בפעילויות אחרות ולא מוכן להשתתף בשיעור. השיחה מתפתחת וההורה מנסה להבין עד כמה השיעור חשוב לילד, תוך שהוא שואל אם הילד בכלל חושב שהשיעור הזה חשוב. לאור הדיאלוג, עולה השאלה: כיצד אפשר לגרום לילד להבין שהשיעור ... כאשר הוא מציין ששיחה ישירה ושימוש בהיגיון הם חלק מהפתרונות. הוא מסביר שהורה צריך לחשוב מה באמת חשוב לו - האם חשוב לו שהילד ילמד את השיעור הזה או שיש בעיות אחרות שצריך לשים עליהן דגש? אליעד מציע שגם אם הילד לא רואה ערך בלימודים, ההורה יכול לנסות להראות לו את התועלת בצורה שתעניין אותו, כמו להסביר איך למידה עשויה להשפיע על עתידו, גם אם השיעור עצמו לא מעניין. בהמשך, אליעד פונה לעקרון ... הילד ולהקשיב לדעותיו והרגשותיו כלפי הלמידה, מבלי לנסות לכפות עליו את דעת ההורה או את הדרך בה הוא רואה את הלמידה. כחלק מהשיחה, אליעד מציין את ההבדל בין שיטות חינוך שמבוססות על איום לבין שיטות שמבוססות על הסברת תועלות. בעוד שאיומים ... בלמידה אם הוא מבין את התועלת האישית שמגיעה מהשקעה בה. לסיום, אליעד מציע להורים את החשיבות בהבנת המניעים של הילד, ולהתנהל עם הילד בגישה שמכבדת את תחושותיו. הוא ממליץ להורים לשוחח עם הילד בכנות, ולהציג את הלמידה כדרך לשיפור והעצמה אישית, ולא כמשהו חיצוני שנכפה עליהם. איך לשכנע ילד ללמוד? שיטות חינוך והוראה הדרכת הורים מיומנויות תקשורת עם ילדים איך להסביר לילדים? שיטות להשראת עניין בלימודים ...