עליסה בארץ הפלאות 2, סקס, יחסי מין, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל, רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה

... האדם, וככל שיש יותר דברים שהם בעלי משמעות בעיני האדם, כך גדלה גם הכמות של החרדות והפחדים של האדם. וההורים של הילד, שמנסים ורוצים להיות הורים טובים, מצד אחד, הם מוכרחים לחנך את הילד, להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב. כי אם האדם לא יתרחק מהרע ולא יתקרב אל הטוב, הוא לא ישרוד כאן בעולם. וההורים, מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ולדעת, להגדיר את הרצונות שלו. ולדעת, להשיג את הרצונות שלו. וטוב שכך, שההורים מחנכים את הילד שלהם. אבל מצד שני, ככל שההורים מלמדים את הילד, לדעת להבדיל טוב יותר, בין טוב לבין רע, כך גם ההורים מחנכים את הילד, לפחד ולהיות בחרדה, מכך שיהיה לו רע ולא טוב. כי החרדה והפחד, הם רק מהרע. כי ... שהאדם לומד טוב יותר, להבדיל בין טוב לבין רע, כך הוא מפחד יותר מהרע ורוצה יותר את הטוב. כך, שההורים מחנכים את הילד שלהם לשרוד בעולם, על ידי זה שהוא יבדיל בין טוב לבין רע. אבל הם גם מחנכים ... גם נקודת מבט, שבה, אין הבדל בין טוב לבין רע, הרי שהחרדות והפחדים מתגברים אצל הילד. וככל שהחשיבה של ההורים של הילד, היא, שיש טוב ורע, נפרדים אחד מהשני, כך גם הילד לומד מהם, להבדיל בין טוב לבין רע. ...

... אדם, אך לא רק כלפי אדם. כי פחד מפני פרידה יכול להיות כלפי בן זוג / בת זוג / הורים / ילדים וכיוב. שהאדם ככ קשור רגשית ותלוי רגשית במערכת היחסים שלו עם אותו האדם, עד כדי כך שהאדם ...

... ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחויב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין ... את הילד. משום, שהוא רוצה להגדיר לעצמו זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים שלו. ובפרט אז, הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ... ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של הילד, דווקא אז תהליך חינוך הילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. כי ההורה, אמור למכור את הרעיון שלו, לילד מתבגר. שהוא, כעקרון, רוצה לא לעשות את מה שאומרים לו, רק בגלל שאומרים ... עם מה שאומרים לו לעשות. ובכל מקרה, הרעיון הוא, שחינוך ילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם קונה ... בדיוק כמו תהליך מכירה נכון, לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט מסוימת, גם הילד, הוא המוכר, וההורה, הוא הקונה. כי גם הילד מנסה למכור להורה שלו, את זה שההתנהגות שלו כילד, היא התנהגות תקינה. וכאשר ההורה והילד מתווכחים על איזה עניין, זה תהליך של משא ומתן לכל דבר ועניין. שבו, גם הילד מנסה לשכנע את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים ... את תהליך חינוך הילדים, בדיוק כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / הסכם שלום וכיוב. כי יש הורים, שלפעמים, אחת מהסיבות שהם מביאים ילדים, זה כדי לגלות את מלכותם. דהיינו, להורה יש בתת המודע שלו, רגשי נחיתות כאלו ואחרים. וההורה, מרגיש מושפל ולא שווה יותר מידי. וההורה מפיק הנאה, מכך שהוא מחלק פקודות והוראות לאחרים. וההורה מרגיש חזק ושהוא שווה משהו, כאשר הוא מתנשא על אנשים אחרים. ואז, תת המודע של אותו אדם, שולח אותו להביא ילדים ולהפוך להיות הורה. כי בתת המודע של ההורה, הוא חושב, שכאשר יהיו לו ילדים, אז יהיה לו על מי למלוך. ואז, הילד שלו, הוא סוג של עבד עבורו. וההורה חושב שהוא המנהל של העולם, והוא קובע את החוקים בעולם של הילד, והוא יגיד לילד מה לעשות, והילד יהיה משועבד אליו. ואז ההורה מרגיש, שהוא כאילו מלך, בביתו. ומי שמביא ילדים גם מתוך שיקול כזה, אז ממילא הוא לא מתנהג כלפי הילדים שלו, בצורה ראויה, של דו שיח בגובה העיניים. אלא, הוא מתנהג כלפי הילד שלו, כמו רודן. וכאשר ההורה משדר לילד שלו, שהוא (ההורה) המלך בבית, אז בעצם הוא משדר לילד שלו, שהוא הילד שלו, הוא רק עבד בבית. או אדם, מסוג נחות יותר. שהוא רק מקבל הוראות, ושלא ממש מתחשבים בשיקולים ובצרכים שלו, כילד. ואז, כאשר ההורה מתייחס כלפי הילד שלו, כאילו הוא מלך וכאילו הילד שלו הוא אחד מהנתינים שלו, וכאשר ההורה משדר לילד, שהילד מחויב להקשיב לו, ושהילד לא יכול לבחור לעשות כרצונו. אלא, הוא כאילו סוג של רובוט אנושי, ... אז ממילא הילד מרגיש מושפל, כמו עבד. ואז ממילא, העבד רוצה להתמרד נגד המלך. והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנל, תהליך של חינוך ילדים, הוא בדיוק כמו תהליך של מכירה ושל משא ומתן, ... תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד כנגדו. והורה שמתפלא שהילד שלו לא מקשיב לו, והורה שתמהה, כיצד זה שהילד שלו שצריך להקשיב לו, כיצד זה שהילד שלו לא מקשיב לו, הורה כזה, בהחלט מתייחס לילד שלו, גם כמו אל עבד. כי ברגע שהאדם מנסה למכור ללקוח איזה מוצר, והלקוח מסרב ... בחירה חופשית ודעה עצמית ויכולת להחליט בצדק או בטעות, האם הוא רוצה או לא רוצה לקנות את המוצר. אבל הורה שחווה בתוכו ושחושב לעצמו, שזה לא הגיוני שהילד שלו לא יקשיב לו, ושזה לא הגיוני, שהילד שלו שמקבל ממנו ... אליו ככ, ושזה לא הגיוני, שלילד יש עזות פנים להתחצף אליו ולסרב להקשיב לו, המחשבות האלו מעידות על כך, שההורה חושב, שהילד מחויב להקשיב לו. דהיינו, ההורה חושב, שהוא המלך, ושהילד שלו הוא העבד שלו. ושהילד שלו כעבד, מחויב להקשיב לו. כי רק העבד, מחויב להקשיב ... זכותו לעשות כרצונו, גם אם זו טעות. כי לאדם, יש בחירה חופשית. ורק לעבד, לוקחים את הבחירה החופשית. וכאשר ההורה חווה תמיהה גדולה, על זה שהילד שלו מתחצף אליו, וכאשר ההורה חושב, שהילד שלו מחויב להקשיב לו. הרי שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו הוא נחות ממנו. ושהוא ההורה, ... שיאמרו, שהילד מחויב להקשיב להם, מסיבות כאלו ואחרות. וכאן אנחנו לא דנים, ב - האם הילד מחויב באמת להקשיב להורים שלו, או שאולי הוא רק יכול לבחור להקשיב להורים שלו. אבל המסר כאן הוא פשוט. והוא, שאם אתה מתייחס לילד שלך כמו אל עבד, דהיינו, מספיק שאתה חושב ...

... מתבגר שלא רוצה לעבוד? כאשר יש ילד מתבגר או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית לטיפול במצב ... מסוגלת לקבל לחלוטין את המצב כמו שהוא. המצב מביא אותה למצב של סבל נפשי ומועקה מתמשכת. מה האפשרויות של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק ... נראית קיצונית, אבל היא קיימת כאופציה ממשית. במקרה זה, הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות שהאפשרות קיימת, לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם מסוגלים לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות ... הדבר היא להפסיק לנסות לשנות את הילד או לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את המציאות כעובדה מוגמרת. למה קשה להורה לקבל החלטה? אליעד מסביר שקושי בקבלת ההחלטה נובע מחוסר היכולת של ההורה להחליט בצורה חד - משמעית מה הוא באמת רוצה. ההורה נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו סגור באופן מלא על ההחלטה שלו. דוגמאות והמחשות להבנת הנושא: כדי להמחיש את הקושי, אליעד נותן דוגמה של ... האדם משלימים בקלות עם דברים שהם יודעים בבירור שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם המצב כי הוא חושב שאולי יש אפשרות אחרת. מחשבה זו משאירה את ההורה במצב של תקיעות. כמו שאדם היה סובל אם כל הזמן היה חושב שאולי כן אפשר לעבור דרך קירות, כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד משתמש גם בדוגמה ... לא מטריד אותם כל כך. הם מקבלים זאת כעובדה, אף על פי שזה עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. מצב זה יוצר תחושת תסכול וחוסר השלמה. אליעד טוען שאין באמת אהבה ללא תנאים, כי בעולם יש תמיד תנאים כלשהם, כמו שאדם לא ייתן לאנשים לשדוד אותו ללא תנאים. ההורה נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה תנאי שההורה שם לעצמו, על מנת לשחרר את עצמו מהסבל הנפשי. איך מגיעים להחלטה הסופית? אליעד אומר שלהורה יש בסופו של דבר שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר ... ולהשלים עם הסיטואציה באופן מלא, כפי שמשלימים עם דברים שאינם בשליטתנו כמו מזג האוויר או תשלום חשבונות. כל עוד ההורה אינו בוחר באחת מהאפשרויות האלה בצורה מוחלטת, הוא ימשיך לסבול. אליעד מציע להורה לשבת עם עצמו ולבדוק היטב מה הוא באמת רוצה, להגיע להחלטה ברורה ולפעול לפיה, ללא התלבטויות חוזרות ונשנות. סיכום ... המרכזית: הפתרון של אליעד הוא להגיע לוודאות מוחלטת באחת משתי האפשרויות ולהפסיק לחיות במצב של ספקות ותקיעות רגשית. כאשר ההורה יבחר אחת מהאפשרויות - או לזרוק או לקבל לחלוטין - הוא יוכל להשתחרר מהסבל הנפשי שנובע מהמצב הנוכחי. איך ...

... הזאת. אני חווייתי זאת ולכן אני מדבר מניסיון אישי. אם זה רק רע, אתה לא יודע שזה רע. למשל הורים שחטפו להם את הילד והם סובלים, אני טוען שהם נהנים מזה שחטפו להם את הילד ולכן הם סובלים מזה ...

... ההרצאה עוסקת גם בהקשר של חינוך ילדים ובעיות זוגיות, ואליעד מדבר על איך כל מחלוקת בין בני זוג או הורים וילדים יכולה להיות תהליך של חקירה פנימית להבנה עמוקה יותר של עצמנו ושל הצד השני. הוא מדגיש את החשיבות ...

... ציפיות נכון יכול למנוע בעיות שיכולות להיווצר כתוצאה מציפיות לא מציאותיות. אליעד מדבר על המורכבות שבגידול ילדים, ומסביר שלפעמים הורים מצפים שילדיהם יעמדו בציפיות גבוהות, אך אם לא יתאימו את הציפיות לגיל ולמצב של הילד, הם עלולים להתאכזב ולהרגיש ...

... טיפש / אדם רע או כל כינוי גנאי אחר שהאדם לא מוכן ולא רוצה לחשוב על עצמו. כמו מתחום הורים וילדים, שילד קטן שאומר לאבא שלו, אתה לא אוהב אותי ולכן אתה לא קונה לי דבר כלשהו. שהוא בעצם יוצר אצל ההורה התניה סמויה שאומרת, שזה שההורה לא קונה לילד שלו את הדבר, זה אומר שהוא לא אוהב את הילד שלו. וההורה שלא רוצה לחשוב על עצמו שהוא לא אוהב את הילד שלו, אז זה גורם לו ללכת לקנות לילד את ... שיקנו לו. כי הוא מאמין שבאמת זה שהוא לא קונה לילד את הדבר, הרי שזה אומר עליו שהוא לא הורה טוב וכיוב. למרות שאולי דווקא ההפך הוא הנכון. שאולי דווקא ההורה לא קונה לילד את מה שהילד מבקש, דווקא משום שההורה דואג לשלום הילד שלו. ואעפכ ההורה שמאמין למניפולציה שהילד עשה עליו, לא רוצה לחשוב על עצמו שהוא הורה רע, והוא עושה את מה שהילד רצה שהוא יעשה. והרעיון הוא, שהאדם לא רוצה לחשוב מחשבות מסוימות. בין אם ...

... ואיך לגרום למישהו לאהוב או לשנוא רעיון כלשהו? ואיך עובדת שטיפת מוח? ואיך לפעמים עושים שטיפת מוח לחיילים? ואיך ההורים עושים שטיפת מוח לילדים? ולמה לפעמים ילדים לא אוהבים לעשות שעורי בית? ומה גורם לאדם להתאהב באנשים אחרים? ועוד ... להיות מוכרח להסכים עם אותו הרעיון. ואז זה גורם לאדם עוד יותר לשנוא את הרעיון. כמו לדוגמה מתחום חינוך הורים וילדים. שההורה לפעמים מכריח את הילד לעשות פעולה כלשהי, כגון לדוגמה שעורי בית וכיוב. וההורה מנסה להסביר לילד, כמה זה חשוב ללמוד ולעשות שעורי בית וכיוב. כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב עם זה ...