... כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו. לדוגמה, אם
ההורה שואל את הילד האם הכנת שיעורים? ומתוך השאלה ברור
שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם
ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר. מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים? המסר שהאדם השני ... לחץ? מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק מפחיד אותנו. האם אנחנו מפחדים שהשאלה תביא למריבה? האם אנחנו חוששים שהשואל (למשל
ההורה או הבעל) יתגלה כמתקיף או כחוקר? מנסים להיכנס לראש של האדם השני - מדמיינים איך הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש ... לקבל גם את התשובה הגרועה ביותר, ובו בזמן להמשיך לאהוב ולכבד את האדם השני. הדגמה דרך שאלה לילד: האם הכנת שיעורים? כאשר
הורה שואל את ילדו אם הכין שיעורים, הילד עלול לפרש את השאלה כחלק מתקיפה: אם לא הכנתי, אקבל עונש. לכן, הילד עשוי לשקר כדי להימנע מעימות. לעומת זאת, אם
ההורה נמצא במקום נפשי של: אני רק רוצה לדעת מה האמת, לא בטוח שיש פה אשמה או כעס, הילד ירגיש פחות לחץ. הוא יבין
שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת. מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים? לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון ...