... שהוא לא חי את החיים הטובים באמת. וזה בא לידי ביטוי, בכך, שהאדם מחפש חיים יותר טובים. כי כאשר הכל טוב באמת, אז הרצון למצוא משהו יותר טוב נעלם, ואם הוא לא נעלם, זה אומר שהאדם מרגיש גם רע, וממילא זה ... את תחושת השובע. אך המציאות עצמה, היא מושלמת בכל מקרה בשווה. ומי שהוא חכם באמת, הוא יודע את האמת שהכל טוב ושהכל אחד ושהכל מושלם כבר כרגע ברגע הזה. והוא לא באמת רוצה לעזור לאדם, כי הוא יודע שהכל כבר טוב תמיד. והחכם האמיתי בפנימיות עומק מחשבתו, אינו רוצה שום רצון כלל, כי הכל טוב תמיד והכל אחד תמיד. ולכן החכם האמיתי עושה חסד של אמת עם האדם, והאדם לא יכול לגמול לו מאומה מצד ... והאדם, לא צריך לשנות מאומה, מלבד לדעת את האמת בידיעה פנימית, שהכל אחד. וגם זה עצמו צמצום ושקר. כי הכל טוב, גם כאשר האדם לא יודע באופן גלוי שהכל אחד. ואעפכ, זהו צמצום הכרחי. שהחכם מוכרח להגדיר עבור האדם בשכל ...

... עצמו, כדי לא לראות את האמת, וכדי לא להבין למה באמת הוא סובל, ולראות שהכל שקר, כי הכל אחד והכל טוב אמיתי. ולכן האדם משקר את עצמו, ומסביר לעצמו שהוא סובל בגלל כל מיני סיבות של שקר, שהן לא הסיבה האמיתית, ...

... בעולם, על ידי זה האדם זוכה לצאת מחושך לאור גדול ומאפילה לאורה, וזוכה לראות את האמת האמיתית, שהכל אחד והכל טוב תמיד. כי גם הרע, הוא יציר אלוהים האמיתי ושלמות המציאות. והקול הפנימי ביותר של האדם, הוא שלמות המציאות. אבל הוא ... לשלמות, שזהו אכן הטבע האמיתי של האדם. ובו זמנית, האדם שומע גם את הקול הפנימי ביותר שלו, שאומר לו שהכל טוב תמיד. ולכן האדם לא ממש סובל כאן, בזה העולם. כי הקול הפנימי ביותר של האחדות, הוא גם גורם לאדם לא ...

... כולה רעה תמיד. ואין אמונה טובה, וכל אמונה היא רעה, ללא כל יוצא מן הכלל. כי בלי שום אמונה, הכל טוב אמיתי, ועם אמונה, הכל רע אמיתי. וכמובן, שאין בעיה להאמין במשהו, כל זמן שאתה מודע לכך שזו אמונה בלבד. והכוונה ...

... כי אם האדם תמיד רציני, הוא לא יכול לשחק כלל. והמשחק המהנה אפשרי, רק כאשר אתה יודע שזה משחק ושהכל טוב בכל מקרה, ואעפכ אתה משקר את עצמך באופן מודע, ואומר לעצמך שאתה צריך לנצח את חברך, למרות שהוא דבר ...

... זה כהנאה. וכמובן שההנאה היא לעולם לא שלמה, ולכן האדם עצוב תמיד, בעצבות פנימית ועמוקה עד שורש נשמתו, ששם הכל טוב תמיד. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, שהוא חי בגן עדן ממש, והוא מרחם על האדם ששכח את זה ...

... רק על עצמו בלבד. (וכאשר האדם לוקח רק על עצמו, את כל האחריות כולה כמו אלוהים ממש, אז ממילא הכל טוב). והאדם רגיל להאשים את המציאות, שהיא לא מובנת ולא ברורה. ונראה לאדם, שהמציאות שלנו משוגעת, לא הגיונית, חסרת היגיון, ...

... וכל זה, רק על ידי זה שהאדם רואה את האמת, שהכל אחד ממש. ושהאחדות האין סופית, ששם הכל אחד והכל טוב, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה של המציאות, שזה נגד השכל האנושי, ואעפכ זה כך. ורק על ידי ההבנה ...

... את כמות הזמן שהאדם נהנה. ומצד האמת, הזמן עצמו, הוא עצמו בזבוז של האחדות. כי מצד האחדות, הכל אחד והכל טוב. ולא היה צריך לבזבז את האחדות, כדי ליצור ממנה נפרדות. ואעפכ יש נפרדות, בלי שזה מביא שום תועלת אמיתית ...

... כל יכול, הוא בוחר לצמצם את רצונו העצמי, כדי שהוא יוכל ליהנות, מאחת מאין סוף הצורות הטובות עבורו. כי הכל טוב תמיד. וצריך ליצור רצון מוגדר, רק כדי שתהיה אפשרות ליהנות מצורה כלשהי. אבל, זה מתוך מקום שבו הכל באמת טוב ...