... כזה מאפשר לאדם להרגיש טוב יותר לאורך זמן וללא תלות בנסיבות חיצוניות. מדוע אנשים מתקשים ליישם את השיטה של אליעד? אליעד כהן מציין שהקושי העיקרי ביישום השיטה הוא התנגדות פנימית של האדם. לאנשים יש נטייה טבעית להאשים את המציאות במה שהם מרגישים, וכאשר מציעים להם לקחת אחריות מלאה על הרגשות שלהם, הם מתנגדים. בנוסף, לאנשים קשה לנתק את התלות שלהם בדברים חיצוניים, כי הם ...

... שאינה שלו. אם במהלך ניסיון ההימנעות מפגיעה באזרחים חפים מפשע יקרה משהו רע לאותם אזרחים, ישראל תואשם בכך למרות שהאשמה האמיתית היא במחבל עצמו. על ידי כך שצהל מנסה להיות יותר מוסרי ממה שצריך, הוא מאפשר לעולם להאשים אותו בכל פעם שיש נפגעים אזרחיים. למה ישראל תמיד ...

... את הספק המתמיד ואת החיפוש האינסופי. למה לא כדאי להתייסר בגלל דחיינות? אליעד מסביר שאין סיבה אמיתית לחוש אשמה או ייסורי מצפון על הדחיינות. האדם צריך להבין שהדחיינות שלו היא תוצאה טבעית מכך שהוא יודע ששום פעולה או משימה לא באמת תעניק לו את השלמות שהוא מחפש. לכן, במקום להאשים את עצמו, עליו להיות כנה ולהכיר בכך שרק חיפוש האושר המוחלט שווה את המאמץ, וזה הדבר היחיד שאותו אסור לדחות. איך מפסיקים לדחות את הדבר החשוב ביותר? הדרך המעשית ...

... אחרים לא בשליטתם. לכן, את לא יכולה להאשים אף אחד, כי אף אחד לא באמת שולט ברצון שלו. אם תביני זאת לעומק, תביני גם שאין לך על מי לכעוס. לא על אנשים, לא ... שלו לא בשליטתו. אז אתה לא יכול להאשים את היטלר, אתה לא יכול לתת קרדיט לאדם שמציל אנשים. אז ההבנה הראשונה שבן האדם חוקר, למה אני לא רוצה לסבול? הוא ... ינסה לקחת קרדיט על מה שהוא עשה או להאשים את עצמו על מה שהוא עשה. זה עדיין לא פתר לו את הבעיה של הסבל אבל זה שינה לו את כל חוויית המציאות? אתה מבין ...

... ריכוז וטוען שאין באמת דבר כזה. לדעתו, האדם תמיד מרוכז, אך לא תמיד במה שחשוב לו באותו רגע. לדוגמה, ילד שנחשב למופרע כי אינו מרוכז בשיעור, פשוט מרוכז בדברים שמעניינים אותו יותר. הפתרון הוא לא להאשים את עצמו או להתעלם, אלא לבדוק למה הוא מעדיף להתמקד בדברים אחרים. המפתח הוא מודעות עצמית ותכנון נכון - אם יש בעיה מטרידה, יש להכיר בה ולהגדיר ...

... ומי החליט שהן מוצדקות? ומי החליט שזה טוב וזה רע? ומי מחייב את האדם להאשים את עצמו? וכולי. ועל ידי זה שהאדם הוא עקשן ולא טיפש, דהיינו, שהאדם מתעקש וחוקר ומנסה לגלות ולהבין את הסיבה, שבגללה הוא לא אוהב את עצמו, ועל ידי זה שהאדם לא מאמין ...

... שהם לא באמת רוצים להבין את האמת, כאשר הם מגיעים למצב של מבוי סתום, הם פשוט נעצרים ומתחילים להאשים את המציאות שהיא לא ברורה. והם מייאשים את עצמם בלי סיבה, וממילא הם גם סובלים בלי סיבה. כי הטועה, כאשר הוא מגיע לנקודה שבה הוא חווה שאין לו מושג איך להתקדם הלאה, הוא פשוט ...

להאשים אחרים - למה האדם מאשים אחרים? והעניין הוא, כי האדם רגיל להאשים את הסביבה שלו במצבו. והאדם, לא מוכן לקחת אחריות ולהבין שהוא זה שאחראי למצבו, משום, שהאדם בתת המודע שלו, גם רוצה לסבול. ... להרגיש רע, לכן הוא מגלגל את האחריות על אחרים, ועל ידי זה הוא ממשיך לסבול. ושורש העניין הוא, שהאדם רגיל להאשים אחרים, כחלק מכך שהאדם משקר לעצמו וחושב שאין לו בחירה חופשית, ושהמציאות היא רעה, ושהוא, אין לו מה לעשות איתה. ומי שמאשים ... ותשובה, לשאלה למה רע לו. ועל האדם לדעת את האמת, שהיא, שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. ולא יעזור לאדם להאשים את המציאות שחיצונית לו, אלא עליו להבין, שהוא, סיבת הסבל של עצמו. ואם האדם יתבונן אל תוכו... בסופו של דבר הוא יגלה את ...

... הרע, הוא האדם עצמו. וזה, גם אם נאמר שהמציאות היא משוגעת ורעה - למה? כי האדם רגיל להאשים אחרים בבעיות שלו. והאדם רגיל לגלגל את האחריות שלו, על כולם, מלבד לקחת את האחריות כולה, רק על עצמו בלבד. (וכאשר האדם לוקח רק על עצמו, את כל האחריות כולה כמו אלוהים ממש, אז ממילא הכל טוב). והאדם רגיל להאשים את המציאות, שהיא לא מובנת ולא ברורה. ונראה לאדם, שהמציאות שלנו משוגעת, לא הגיונית, חסרת היגיון, חסרת צדק. ונראה לאדם שכנראה חלו כאן טעויות בתכנון של המציאות שלנו. ולאדם ...

... להיות אלוהים - רגשות אשמה - מהו שורשם, גאווה אמיתית וגאווה שקרית, הזדהות עם האני הנפרד, לקיחת אחריות מהו השורש האמיתי של רגשות אשמה? אליעד כהן מסביר ששורש רגשות האשמה נמצא באחדות של המציאות, כלומר, במצב שבו האדם מבין שהוא עצמו אלוהים והמציאות כולה. הוא טוען כי הסיבה האמיתית לרגשות האשמה היא שהאדם מזדהה עם האני הנפרד שלו ולא עם האחדות המוחלטת. האדם תופס את עצמו כישות נפרדת ולכן ... שקרו בגלל החלטותיו האישיות, וכך מתעוררים בו רגשות אשמה. אליעד כהן מוסיף שהבעיה העיקרית נמצאת בנפרדות עצמה. אם האדם מזהה את עצמו רק עם האני הנפרד שלו, הוא חווה גם רגשות גאווה וגם רגשות אשמה בצורה מוטעית. האדם מתגאה בהצלחותיו כאילו היו פרי מאמציו האישיים בלבד, ומאשים את עצמו בכישלונותיו באופן זהה. במילים אחרות, הגאווה והאשמה הן שני צדדים של אותו המטבע - התפיסה השגויה של הנפרדות. מה הקשר בין רגשות אשמה לגאווה? אליעד כהן מדגיש את הקשר ההדוק בין גאווה לבין רגשות אשמה. לכאורה, נראה כאילו גאווה ואשמה הן תחושות מנוגדות לחלוטין, אך אליעד מסביר שדווקא קיומה של הגאווה הוא התנאי לרגשות האשמה. כאשר האדם מייחס לעצמו את ההצלחה האישית (הצלחתי בזכות עצמי), הוא בהכרח גם מייחס לעצמו את הכישלונות (נכשלתי באשמתי). לכן, גאווה ואשמה אינן הפכים אלא תלויות זו בזו, ונובעות מאותה טעות בסיסית של ההזדהות עם האני הנפרד. מהי גאווה ... זו גאווה שלמה, שכוללת גם אחריות מלאה, אך היא גם משוחררת מאשמה ממשית, מכיוון שבנקודת מבט זו אין באמת טוב ורע. גאווה שקרית - כאשר האדם מזדהה בטעות רק עם האני ... שהוא מאמין שהוא אחראי להצלחותיו האישיות בלבד, והוא חווה אשמה אמיתית על כישלונותיו, מתוך תחושת אחריות אישית מוגבלת. איך הזדהות עם האני הנפרד יוצרת רגשות אשמה? אליעד כהן מדגים כיצד הזדהות חלקית עם הנפרדות יוצרת רגשות אשמה. אם אדם חווה הזדהות רק עם החלק הנפרד שלו, הוא תופס את עצמו כאחראי להחלטותיו בלבד. לדוגמה, אם מישהו רוצח אדם אחר, האדם לא יחוש אשמה אלא אם יחשוב שהאירוע קשור אליו אישית. האדם שחווה הזדהות מלאה עם המציאות, מבין שהכל באחריותו, ולכן לא חש אשמה מוגבלת, אלא מבין לעומק את האחדות. מי שמבין שהוא אחראי לכל הטוב, מבין בהכרח שהוא גם אחראי לכל הרע, אך הוא לא מרגיש אשמה חלקית ואישית, אלא אחראיות מוחלטת כחלק מהמציאות השלמה. אליעד כהן נותן דוגמה נוספת: אם אישה מסוימת חווה אשמה על אירוע טראגי כמו רצח, והיא מבינה שהיא אלוהים שאחראי לכל, היא הייתה אמורה לחוות את אותה עוצמה ... (נפרדות), חייב לשלם מחיר על כך. המחיר הזה הוא רגשות אשמה וסבל. כל הנאה מדבר מוגדר מביאה בהכרח גם את התחושה של חיסרון, שכן האדם מחפש משהו מעבר לאחדות ... יוצר בהכרח את המושג פחות טוב, ולכן יוצר פוטנציאל לסבל ולאשמה. אליעד מדגיש את הרעיון שברגע שאדם נהנה מצורה ספציפית, הוא מאבד את ההנאה השלמה שבאה מהמצב של אחדות מוחלטת, שבו אין טוב ורע, ואין צורך ברגשות אשמה. ההנאה מהנפרדות היא תמיד מוגבלת, ותמיד כרוכה במחיר של תחושת חיסרון כלשהי. איך להתמודד עם רגשות אשמה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסכם שהדרך היחידה להשתחרר לגמרי מרגשות אשמה היא לחזור לתפיסה השלמה של אחדות. האדם חייב לזהות שהוא עצמו אלוהים, ושהוא זה שיוצר הכל. במצב זה, אין משמעות לאשמה האישית כי אין באמת טוב ורע מוחלטים. רק תפיסת האחדות המוחלטת משחררת את האדם מהסבל של רגשות אשמה. אליעד מדגיש שוב, שכל עוד האדם מזדהה עם האני הנפרד, הוא בהכרח יסבול מרגשות אשמה וגאווה שקרית. הוא חייב לוותר על הגאווה המוטעית, ולראות את המציאות מנקודת מבט של שלמות ואחדות, כדי להפסיק לסבול. מה מקור רגשות אשמה? גאווה אמיתית מול גאווה שקרית הזדהות עם האני הנפרד איך להשתחרר מרגשות אשמה? מהי תפיסת אחדות המציאות? ...