ניתוח תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום הוא ... רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט ... ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת או עובר לידו מידע שקשור לרכב, שאותו הוא לא חיפש באופן מכוון. המוח פשוט שם לב אליו יותר בגלל המיקוד המודע שלו. אליעד מסביר שבסופו של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים וסיבתיים לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות בדברים בהתאם למה שהיא מחפשת, אך לא כל דבר שהיא מחפשת באמת מופיע או ... האינסוף הקיים. איך עובד התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי?

... איך לדעת מה נכון? איך לדעת מה האמת? איך למצוא תשובה לשאלה באי וודאות? הסקה לוגית, מידע לוגי, מידע אקראי, תהליכי הסקת מסקנות, מה בטוח נכון? ידע כללי, תהליכי הסקת מסקנות איך להתמודד עם ספקות באמצעות חשיבה לוגית? אדם ... או מה אמת בסיטואציה כזו? יש מקרים בהם זה בלתי אפשרי לדעת בוודאות את התשובה הנכונה, משום שמדובר במידע אקראי ולא לוגי. אליעד מציין שלפעמים, השאלות שאנו שואלים לא בהכרח נתונות להסבר לוגי או הגיוני, ולעיתים יש צורך להבין מהו המידע האקראי ומהו המידע הלוגי. דוגמה לכך היא שאלה כמו איך אומרים בסינית שולחן? - אין דרך לוגית להגיע לתשובה לשאלה ... האם מישהו מאחר לעבודה כל יום? ניתנות לתשובה לוגית, כי מדובר בהסקה מתוך עובדות. ההבדל בין מידע לוגי ומידע אקראי אליעד מסביר את ההבדל בין מידע לוגי למידע אקראי: - מידע לוגי הוא כזה שניתן להגיע אליו על ידי חשיבה או הוכחה עצמאית, מבלי להסתמך על ידע חיצוני. לדוגמה, אם מישהו מאחר לעבודה כל יום, אז הוא לא תמיד מגיע בזמן - זו הסקה לוגית. - מידע אקראי הוא מידע שמוסכם על ידי החברה או תלוי במוסכמות שאינן ניתנות להסבר לוגי ישיר, כמו המילה הסינית לשולחן. אין ... לנו לנתח מחשבות ולשאול את עצמנו: האם מה שאני חושב עומד בהיגיון או לא? חשיבה לוגית גם על מידע אקראי לפעמים, אנחנו נתקלים במידע שאין לו הסבר לוגי ישיר, כמו במקרה של שפה או מוסכמות. גם אז, ניתן לבצע ... כדי להתמודד עם ספקות, עלינו לפתח את החשיבה הלוגית שלנו, לבדוק כל מחשבה בצורה מדוקדקת, ולהבין מתי נדרש מידע אקראי ומתי אפשר להסתמך על הסקה לוגית. דרך זו עשויה להקטין את הספקות ולקרב אותנו למענה נכון לשאלות שמעסיקות אותנו. ... סמויה אחרת? לפעמים, אין דרך לוגית לדעת בוודאות מהי התשובה הנכונה, משום שהמידע עצמו אינו מידע לוגי אלא מידע אקראי. דוגמה בולטת לכך היא הניסיון לענות על השאלה: איך אומרים בסינית שולחן? אפשר לחשוב על העניין כמה שרוצים, אבל ... לקבל מידע חיצוני (כמו ללכת ולברר באמת איך אומרים שולחן בסינית), לא ניתן להגיע למסקנה לוגית כלשהי. זהו מידע אקראי שנובע ממוסכמות שפה ואינו נובע מחוק לוגי. איך להבדיל בין מידע לוגי למידע אקראי? מידע לוגי הוא כזה שניתן להגיע אליו על ידי חשיבה או הוכחה, גם בלי ידע כללי חיצוני. לדוגמה, אם ... יום, לא ניתן לטעון שהוא תמיד מגיע בזמן. זוהי הסקה לוגית המתבססת על ניתוח העובדות עצמן. לעומת זאת, מידע אקראי הוא כזה שלא ניתן להסיק אותו רק באמצעות חשיבה פנימית. לדוגמה, השאלה איך קוראים בסינית לשולחן? או למה מישהו ... מחוק או הסבר לוגי. מה עושים כשאי אפשר לדעת מה נכון באופן לוגי? לפעמים, התשובה שאנחנו מחפשים שייכת לתחום האקראי, ולכן לא משנה כמה נתאמץ לחשוב בצורה לוגית, לא נצליח לדעת בוודאות את האמת. במקרים כאלה, הדבר הפרקטי שאפשר ... נותרות פחות אפשרויות, ודרכים נוספות (כמו בירור חיצוני, בדיקה עם אדם נוסף, או איסוף נתונים) עשויות להביא לגילוי האמת האקראית. איך לפתח חשיבה לוגית ולהשתמש בה בשאלות מעשיות? חשיבה לוגית מתבטאת ביכולת להסיק מסקנות נכונות משורה של נתונים, בלי קשר לידע חיצוני על העולם. לדוגמה, איך קוראים לי? איננו מידע לוגי טהור, אלא מידע שלתוכו נכנס מרכיב אקראי (השם ניתן באופן שרירותי). אבל אם מישהו שואל האם אני תמיד מגיע בזמן לעבודה? ישנה דרך לוגית לענות, על ... לפרש מצב מסוים, חשוב שיבדיל בין מידע שניתן לגילוי בדרך לוגית לבין מידע שדורש חקירה חיצונית או שמא נשאר אקראי. במקביל, רצוי לבדוק שלפחות אין סתירות בין החשיבה לבין חוקי ההיגיון, ולנסות לצמצם את הפערים בכל דרך אפשרית. מה ...

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא ... לכך היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים ... ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת העולם דרך פרספקטיבות שונות - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית. המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ... ישירה להבין זאת. המרצה טוען שעל מנת להבין את המשמעות על האדם לשאול את השאלות הנכונות. לא די בשאלה אקראית על משמעות החיים, אלא על האדם לשאול שאלות שמובילות להבנה עמוקה יותר של העולם והמציאות. המרצה טוען שאין צורך ... זאת, נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה חופר ושואל מדוע הדברים קרו לי, אז אתה סובל. בהנחה שהכל אקראי ואתה שואל, למה קרה לי? אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה ... מחזיק את השמש, זה הנושא של ההשתקפות, אנחנו השתקפות של משהו אחר בכלל. בכל מקרה הנושא פשוט, אם העולם אקראי ואתה הולך ברחוב ומישהו נכנס בך, ואתה שואל, למה הוא נכנס בי, מה עשיתי? אז אתה טיפש כי זה אקראי, למה אתה שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, ... ואתה לא משתמש בו, אז אתה גם טיפש. ואם חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה חוקר את החלק האקראי אז אתה גם טיפש שאלה: איך יודעים מה זה אקראי או לא אקראי? אליעד: על ידי ששואלים ברמת האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי? הפסקה שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל עדיין זה לא התבהר. הוא מחפש באמצעות ... לא מבין את המציאות או מבין אותה בצורה שגויה, למשל אתה חושב אולי זה הכל סיבתי ואולי זה הכל אקראי, כאשר את מבין את המציאות בצורה רעה נוצרים לך רצונות רעים ותחושות רעות. תבין את המציאות בצורה טובה יהיו ...

חוקי הרצון, איך משנים רצון? איך יוצרים רצון? איך לחזק רצון? איך להחליש רצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי, רצון סיבתי, איך עובד הרצון? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור מוטיבציה? איך לשכנע? nlp מהם חוקי הרצון ואיך ניתן לשנות את הרצון? הרצון, כפי שמוסבר בהרצאה, לא תמיד פועל בצורה מסודרת וברורה, ולעיתים נדמה שהוא אקראי. כאשר אדם רוצה משהו, יש לבדוק האם מדובר ברצון שמגיע מסיבה או אם מדובר ברצון אקראי, שאין לו הסבר ישיר או סיבתי. אליעד מציין כי לא ניתן לפעול או לרצות משהו בלי סיבה, אם כי לפעמים נדמה שהרצון אינו מושפע ממניע ברור. מהו רצון אקראי ומהו רצון סיבתי? רצון אקראי הוא רצון שאין לו סיבה ברורה. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להיות טייס, אך אינו מסביר מדוע הוא רוצה זאת, הוא מציין רצון אקראי. הוא מבצע את הרצון רק משום שזה מה שהוא רוצה, ולא בגלל סיבה כלשהי. מנגד, יש רצון סיבתי, שבו ... אני רוצה טייס כי אני אוהב את תחום התעופה. כל סיבה כזו מחזקת את הרצון ומביאה אותו ממקום של אקראיות למקום של סיבתיות. לגבי איך להחליש את הרצון, אליעד מציין שדרך אחת להחליש רצון היא לשאול את עצמך למה ... סיבות שאינן אמיתיות, הוא יכול להחליש את הרצון על ידי חקירה של הסיבות שמאחוריו. האם אפשר ליצור רצון באופן אקראי? נראה שאליעד סבור שאפשר להפעיל רצון גם בדרך אקראית, אולם לפעמים ההבנה שהרצון הוא אקראי יכולה לשנות את המידה שבה אנחנו פועלים על פיו. כאשר אדם מבין שלמעשה אין לו סיבה מסוימת לרצות משהו, ... אם ילד רוצה לשחק כל היום, אפשר להציג לו את הסיבות מדוע זה לא כדאי. האם הרצון הוא תמיד אקראי או סיבתי? הרצון, על פי אליעד, הוא תמיד תוצאה של שילוב בין סיבה לאקראיות. הרצון יכול להתגלות כהחלטה אקראית או כתוצאה מסיבה מסוימת, תלוי איך אנחנו בוחרים להסתכל עליו. בסופו של דבר, הרצון תמיד מבוסס על משהו - בין אם מדובר בסיבה ובין אם מדובר במניע אקראי. מהי המהות של הרצון? מהות הרצון, כפי שנדמה מההרצאה, היא שילוב של הסיבה והרצון האקראי. השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים להפעיל את הרצון בצורה של אקראיות או שהסיבה תמיד תעמוד מאחוריו. ההבנה שמאחורי הרצון יכול להיות מניע אקראי יכולה להוביל אותנו למקום שבו אנחנו לא תוקעים את עצמנו במעגל של סיבות, אלא פועלים מתוך הבנה פנימית. מה זה רצון סיבתי? איך לחזק את הרצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי - איך זה עובד? איך להשפיע על אחרים? כיצד להחליש רצון?

... להבין בכל תחום? מאיפה הידע של אליעד כהן? ביקורת על אליעד כהן, איך אליעד כהן מבין בכל תחום? ידע אקראי, ידע סיבתי, שרלטנות האם אפשר להבין בכל תחום? ההבנה האם אפשר להיות אדם שמבין בכל תחום נוגעת לשאלה האם מדובר בידע אקראי או בידע סיבתי. אליעד כהן מתאר שני סוגים של ידע, המנוגדים זה לזה, ומסביר כיצד הם משפיעים על היכולת להבין תחומים שונים. מהו ידע אקראי? ידע אקראי הוא ידע שנלמד על ידי למידה של עובדות ומידע, אך ללא קשר הגיוני בין פרטי המידע. לדוגמה, אם אדם יודע איך אומרים שולחן באנגלית (טייבל), מדובר במידע אקראי. הכינוי שולחן בטיובלי לא מבוסס על היגיון כלשהו, אלא על החלטה אקראית בתהליך השפות. זהו ידע שנלמד במקרה, ולא בהכרח תלוי בהיגיון. אליעד מציין שגם אדם עם חשיבה הגיונית ביותר יכול ... וניתנים ליישום על מגוון רחב של נושאים. האם אליעד כהן מבין בכל תחום? אליעד כהן מבצע הבחנה בין ידע אקראי וידע סיבתי ומסביר את עקרונות ההבנה הכללית שלו. הוא טוען כי לא כל ידע מבוסס על אקראי, וישנם תחומים שבהם הוא יכול ליישם את ההיגיון שהוא מבין בכל תחום. הוא מציין שהוא לא טוען שהוא יודע ... שנשאלות כוללות את השאלה אם הוא שרלטן או נוכל, אם הוא טוען שהוא מבין בכל תחום אם מדובר במידע אקראי או סיבתי, ועוד. כל אלה עוסקות בשאלה האם אפשרי להבין את כל תחום או אם יש כאן חוסר אמינות. האם ניתן ללמוד מכל תחום רק אם מבינים את הידע אקראי? אליעד כהן טוען כי לא ניתן להבין כל תחום רק על ידי למידה אקראית. אם אדם מתייחס לעסקי זוגיות או בעיות נפשיות כאל ידע אקראי בלבד, אז קשה יהיה לו להבין תחומים רבים, כי הוא יהיה תלוי בידע שאינו סיבתי. לעומת זאת, אם אדם ... איך אדם חושב או איך עובד המוח האנושי, הוא יכול להחיל את ההיגיון הזה על תחומים נוספים. מהו ידע אקראי? מהו ידע סיבתי? האם אפשר להבין בכל תחום? האם אליעד כהן מבין בכל תחום? איך אפשר להיות חכם כמו ... איך אפשר לייעץ בכל תחום? האם הגיוני שבן אדם יבין בכל תחום? איך להיות חכם כמו אליעד כהן? מידע אקראי, מידע סיבתי, יעוץ רב תחומי, יעוץ בכל תחומי החיים

שינוי הרגלים בחיים, 2 סוגים של הרגלים, 2 שיטות לשנות הרגלים, הרגל סיבתי, הרגלי אקראי, הרגלים טובים, הרגלים רעים, הרגל מחשבתי, שינוי הרגלים רעים, שינוי הרגלים בתת מודע, התמכרויות, גמילה, איך ליצור הרגלים חדשים? ... יוצרים הרגל? מהם שני סוגי ההרגלים שאליעד כהן מתאר? אליעד כהן מציג שני סוגים עיקריים של הרגלים בחיים: הרגלים אקראיים והרגלים סיבתיים. לדבריו, כל אחד מהם דורש גישה שונה לחלוטין כאשר אנו רוצים לשנותם, ולכן חשוב מאוד להבין קודם כל לאיזה סוג שייך ההרגל שאנו רוצים לשנות. מהו הרגל אקראי ואיך משנים אותו לפי אליעד כהן? הרגל אקראי הוא פעולה או התנהגות שאדם עושה באופן אוטומטי, ללא סיבה הגיונית או הכרחית שמחייבת אותו להמשיך ולבצע את אותה ... מספר 1, ובשלב כלשהו נפתח כביש חדש, מהיר יותר, כביש מספר 11, הרי שההרגל לנסוע בכביש הישן הוא הרגל אקראי, כי לא הייתה שום סיבה מיוחדת להעדיף דווקא את כביש מספר 1. במקרה כזה, שינוי ההרגל נעשה בצורה פשוטה: ... סבל. הדרך הנכונה היא לספק תחליף יעיל לתועלת המקורית שהאדם היה מקבל. איך ניתן להבדיל בין הרגל סיבתי להרגל אקראי? ההבחנה בין שני סוגי ההרגלים, לפי אליעד כהן, היא דרך בדיקת התועלת: אדם צריך לשאול את עצמו האם יש יתרון אמיתי או תועלת ממשית שהוא מפיק מההרגל. אם התשובה היא שאין תועלת ממשית - מדובר בהרגל אקראי, ושינויו פשוט. אך אם קיימת תועלת או סיבה הגיונית מאחורי ההרגל, מדובר בהרגל סיבתי שיש לטפל בו על ידי מציאת דרך אחרת שתספק את התועלת. דוגמאות שאליעד כהן מציג לשינוי הרגלים אקראיים וסיבתיים: הרגל אקראי: אדם גר ברעננה ועובר לפתח תקווה, אך ממשיך בטעות לנסוע לרעננה בכל יום בגלל ההרגל. מכיוון שאין לו שום ... יבחן כל הרגל שברצונו לשנות על פי השאלה: האם ההרגל מביא לי תועלת?. אם התשובה שלילית - זה הרגל אקראי שקל לשנות. אם התשובה חיובית, זה הרגל סיבתי, והפתרון חייב לכלול תחליף לתועלת הזו. לדוגמה, אדם שרגיל לאכול אוכל ... אוכל בריא שנותן לו את אותה ההנאה או תועלת. סיכום הנקודות העיקריות שאליעד כהן מציג: יש שני סוגי הרגלים: אקראי וסיבתי. הרגל אקראי הוא ללא סיבה אמיתית, ולכן שינויו הוא פשוט. הרגל סיבתי מביא לאדם תועלת אמיתית, ולכן דורש טיפול מורכב יותר ... אדם יכול לזהות את סוג ההרגל שלו לפי השאלה האם ההרגל מעניק לו תועלת ממשית או לא. שינוי הרגל אקראי הוא פשוט - מתחילים לבצע פעולה חדשה באופן עקבי והמוח יתרגל. שינוי הרגל סיבתי מצריך קודם כל זיהוי התועלת ואז מציאת תחליף שמספק את אותה התועלת. איך לשנות הרגלים רעים? מה זה הרגל סיבתי? מה זה הרגל אקראי? איך יוצרים הרגלים חדשים? איך להפסיק לעשן? איך להתרגל לאכול בריא? איך משנים הרגל מחשבתי? איך להתרגל להרגל חדש? ...

החלקיקים של המציאות, מה זה אלוהים? אין סוף זמן, אין סוף מקום, אין סוף חלקיקים, האם הכל אקראי? האם לכל דבר יש סיבה? איך המציאות פועלת? איך נברא העולם? בחירה חופשית מהם החלקיקים של המציאות ואיך הם ... שלה לאלוהים. אליעד מסביר כיצד כל דבר שמתרחש הוא תוצאה של סידור החלקיקים במציאות. החלקיקים נמצאים בתנועה מתמדת, תנועה אקראית אך עם פוטנציאל ליצור אינסוף אפשרויות. כל שינוי או חווייה שקיימת בעולם, כמו מחשבה, תחושה, חומר או אנרגיה, הם ... החומר הגשמי, אלא גם על התודעה והתחושות שלנו. הקשר בין האלוהים לחלקיקים נובע מהשאלה כיצד נוצר סדר מכל התנועה האקראית של החלקיקים. אליעד מציין כי אלוהים, מבחינת הפילוסופיה הזו, הוא סדר מסוים של החלקיקים הללו. עם הזמן, הצורות השונות ... של החלקיקים משתנות, אך הכל בעצם נגרם על ידי הסידור של אלוהים. השאלה הגדולה היא האם הסידור הזה הוא אקראי או שיש מישהו שמכוון את כל התהליך. ישנה גם התלבטות האם יש סדר עמוק יותר או שהכל מתרחש אקראית. האם לכל דבר יש סיבה או שהכל אקראי? הדיון עובר לשאלה האם כל דבר שקורה בתהליך הזה הוא אקראי או שיש בו סיבה. אליעד מציין כי כל רגע בעולמנו הוא תוצאה של סידור החלקיקים במציאות. בסיטואציה זו, כל ... בין אם מדובר בחשיבה, תחושה או פעולה פיזית, היא תוצאה של סידור זה. השאלה מתפתחת לכיוון של האם זה אקראי או שיש משהו שמכוון את הכל? אליעד טוען שההבנה שלנו את המושג אקראי אינה נכונה, כי אם משהו כל הזמן קורה ואין מי שמחליט על הסדר, אז זה לא בהכרח אקראי. יש צורך להבין שאין הבחנה אמיתית בין סיבה ומסובב כי כל הפעולות הן תוצאה של הסידור של החלקיקים. מהי ... סדר שהוכתב מראש. ישנו דיון אם האדם באמת יכול לבחור או אם כל פעולתו היא תוצאה של סידור החלקיקים האקראי. אליעד מציין כי אם נבין שהכל קורה מתוך סדר לא אקראי, אז השאלה על בחירה חופשית מקבלת אופי שונה. אם כל מה שקורה הוא תוצאה של שינוי אינסופי, אז כל ... חיצוני שמכוון את כל התהליך הזה. האם יש אינטליגנציה שמובילה את סדר החלקיקים, או שכל מה שאנחנו חווים הוא אקראי? אליעד מציין שלדבר הזה אין תשובה חד משמעית. הוא טוען שבמציאות שבה יש אינסוף זמן ומקום, כל אפשרות יכולה להתממש, ובסופו של דבר כל האפשרויות מתממשות, גם אם כל אחת מהן נראית כאקראית. לכן, גם אם לא ניתן לזהות סדר בהתרחשויות, ייתכן שמציאות כזו, שבה כל אפשרות מתקיימת, יכולה להתפרש גם כמציאות ... במציאות הוא חלק מישות אחת גדולה, שמבנה את כל התפיסות שלנו, או שאנחנו חלקים נפרדים שנפגשים בכל רגע באופן אקראי. מהם החלקיקים של המציאות? האם כל דבר קורה אקראי? האם כל מה שקיים זה אלוהים? מהי בחירה חופשית? האם הזמן והמקום קיימים? מהו סדר החלקיקים בעולם? האם יש ...

... רוצה שמישהי תאהב אותי? למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה ערך עצמי? האם יש סיבה לרצון? האם הרצון אקראי? מה זה סיבתיות? ניתוח סיבה ותוצאה של הרצון, מהי סיבת הרצון? למה יש לי רצון? למה אני רוצה משהו? ... אליי, למה חשוב לי לקבל הערכה מאחרים, ומה המשמעות של ערך עצמי בעיניי. האם הרצון שלי הוא סיבתי או אקראי? אליעד כהן מסביר שיש שתי אפשרויות להבין את הרצון: אפשרות ראשונה: הרצון הוא אקראי, ללא כל סיבה. אפשרות שנייה: הרצון הוא תוצאה של משהו אחר - כלומר, הוא סיבתי. לפי אליעד, רוב האנשים ... או ייתן לך תחושה של ערך. לכן, קודם כל צריך להגדיר האם אתה חושב שהרצון שלך הוא סיבתי או אקראי. מהי סיבתיות ומהי אקראיות? כדי להבין את השאלה, אליעד כהן מגדיר תחילה את המושגים: סיבתיות: משהו שקורה כתוצאה ממשהו אחר שקרה קודם. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה על הרצפה. אקראיות: אירוע שמתרחש ללא סיבה ברורה או ללא קשר ישיר למשהו שקרה קודם, לדוגמה, תוצאות של הגרלת לוטו. איך להבחין בין סיבתיות לבין אקראיות? אליעד נותן דוגמה מהחיים כדי להמחיש את הנושא. כאשר אדם ממלא לוטו, בחירת המספרים נחשבת אקראית, אבל למעשה יש סיבה מדוע נבחרו דווקא המספרים האלה - המחשב בוחר מספרים לפי הזמן או לפי משתנים טכניים אחרים. גם כדורי הלוטו שיוצאים מהמכונה נראים אקראיים, אבל למעשה קיימת סיבה מדויקת למה דווקא כדור ספציפי יוצא. כלומר, דברים שנראים אקראיים הם לעיתים קרובות סיבתיים, אך הסיבה שלהם נסתרת מאיתנו. האם לכל דבר יש סיבה מוחלטת? אליעד כהן מדגיש שאין ... הרצון? אליעד מציע לשאול את עצמך שאלות ממוקדות לגבי הרצונות שלך: האם אני חושב שהרצון שלי הוא סיבתי או אקראי? מה הסיבות המדויקות שמפעילות את הרצון שלי? האם הרצון שלי קשור למשהו פנימי שאני רוצה להימנע ממנו? למה אני ... הרצון שלך להימנע מתחושת חסרונות עצמיים, ותוכל להשתחרר מהרצון הזה. למה אני רוצה שמישהו יאהב אותי? מה זה סיבתיות ואקראיות? למה אני מחפש הערכה מאחרים? איך להרגיש טוב לבד? האם יש סיבה מוחלטת לרצון? איך להעלות ערך עצמי? איך להתמודד עם דחייה? מהי סיבתיות? מהי אקראיות? למה דברים קורים? סיבתי או אקראי, אקראי או סיבתי, האם לרצון יש סיבה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? הרצון להרגיש טוב, האם רצון להרגיש טוב הוא סיבת הרצונות? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה מוחלטת, סיבה יחסית, רצון סיבתי, רצון אקראי, איך לאהוב את עצמי? איך להרגיש טוב לבד? איך לאהוב את עצמי בלעדיה? איך לדעת אם למשהו יש סיבה? ... עצמי? למה אני לא מעריך את עצמי? הכל קורה מעצמו, איך להבין למה אני רוצה משהו? איך לדעת שמשהו אקראי? איך לדעת שיש סיבה למשהו? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת האם למשהו יש סיבה? האם הלוטו הוא אקראי? לוטו אקראי

... חופשית? הכל כרצוני תמיד, למה העצה לא עובדת לי? איך להגיע למאה אחוז? האם יש בחירה חופשית? האם הכל אקראי? למה אנחנו מקנאים ואיך קנאה קשורה לסבל? אליעד כהן מסביר כי כל סבל או תחושה שלילית שאדם חווה היא ... הוא בחירה חופשית מלאה שלך, ואז כביכול אין לך על מה להתלונן כי אתה בחרת את המצב. לחשוב שהכל אקראי לחלוטין, ואז אין טעם לקנא, כי הדברים מתרחשים בלי קשר לרצונך או לבחירתך. הבעיה שאליעד מציג היא ששתי הגישות ... סובל כלל. אך מכיוון שהבחירה היא חלקית, האדם עדיין סובל ומקנא באחרים שאוכלים את העוגה. הגישה השנייה שאומרת שהכל אקראי, גם היא לא פותרת את הבעיה. כי גם אם אדם יודע שמישהו זכה בלוטו באקראי, הוא עדיין יקנא בו משום שההצלחה של אותו אדם נותנת לו ערך מסוים, ערך שהמקנא לא מצליח לקבל. לכן, ... לו, עלול לחוש רע הרבה יותר. הדבר האחד שמפריע לו יהפוך למקור סבל גדול יותר מכל השאר. האם הכל אקראי ואיך זה משפיע על המשמעות? הגישה שאומרת שהכל אקראי, עלולה להוביל לחוסר משמעות מוחלט בחיים. אם כל מה שקורה הוא אקראי לחלוטין, זה הופך את כל ההישגים והמאמצים של האדם לחסרי משמעות. למשל, אם זכייה בלוטו היא אקראית לגמרי, אז אין באמת ערך לזכייה. אליעד מבהיר שהאדם לא מקנא באירוע עצמו, אלא במשמעות שהוא מעניק לו. כלומר, ... לזכייה הזו - האפשרויות שהיא מעניקה, ההערכה של אנשים אחרים, תחושת הצלחה וכו. אם האדם היה באמת חושב שהכל אקראי וחסר משמעות, לא היה סובל. איך לבדוק באופן מלא האם יש לך בחירה חופשית? כדי לפתור את הסבל והקנאה ... באמת אפשר להפסיק לקנא ולסבול לחלוטין? אליעד אומר שכן. לדבריו, מי שיגיע לבדיקה מלאה של שאלת הבחירה החופשית או האקראיות, יגיע למצב שבו לא תהיה לו שום קנאה ושום סבל. כאשר אדם בטוח לחלוטין במסקנה שלו - או שהכל אקראי או שהכל בחירה מוחלטת שלו - הוא לא יסבול יותר, כיוון שכל האפשרויות יהיו שוות ערך עבורו. אך אליעד ... שום פשרה. איך להפסיק לקנא? האם יש בחירה חופשית? איך להפסיק לסבול? איך להיות מרוצה ממה שיש? האם הכל אקראי? איך להגיע למאה אחוז שלמות? עצות שעובדות במאה אחוז? מה הכוונה להגיע למאה אחוז? איך להיות בטוח במאה אחוז? ...

... כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם ... להם סיבה חלשה. ויש דברים אחרים שהאדם קורא להם העדר סיבה. כגון לדוגמה הגרלת לוטו, שבה המספרים יוצאים בצורה אקראית. דהיינו, ללא סיבה הנראית לעין. כי בעולם שלנו יש גם דברים אקראיים. בפרט בעולם התת אטומי, כידוע לאלו שלומדים פיזיקה קוונטית וכיוב. ויש בעולם שלנו כל מיני דברים שהם נראים כחסרי סיבה. ובתוך הבסיס של החומר של העולם, בתוכו יש אירועים שנראים כחסרי כל סיבה לחלוטין וכאקראיים לגמרי. ועל האדם לנסות להתבונן לא רק בתופעות של סיבה, אלא גם בתופעות שנראות כהעדר סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו, מדוע בעצם לדבר אחד הוא קורא דבר אקראי וחסר סיבה, ומדוע לדבר אחר הוא קורא בעל סיבה? האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא אצל האדם ... שנקרא חוסר סיבה? וניתן דוגמה: נניח שבהגרלת הלוטו בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת את האירוע הזה שהוא נראה כחסר סיבה, ואפשר לומר שיש סיבה מדוע בעצם ... שום דרך לשלול או להפריך את ההנחה הזאת. אבל זה בעצם אומר, שכאשר האדם אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי וחסר סיבה, הרי שבעצם האדם אומר שהוא עצמו לא מבין את הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, ... זה לא אומר שהוא לא קיים. ואם נאמר שאכן קיים מנגנון שכזה, הרי שבעצם אמרנו שאין בעולם שום דבר אקראי. דהיינו, שהכל קורה בגלל סיבה כלשהי. וזה בעצם אומר, שכל מה שנקרא אצל האדם סיבה, הוא לא יותר מאשר ... את הרגע שאחריו להיות כפי מה שהוא, מנקודת המבט הזו, אין בכלל שום הבדל בין מה שנקרא אצל האדם אקראיות לבין מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה שהאדם קורא לו סיבה, הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה בדיוק כמו לתת סיבה לאירוע אקראי. והרעיון הוא, שאם יש איזה חוק אחד שמקיף את כל המציאות, ושמאלץ את כל האירועים בכל רגע להיות כפי ... קורא לזה סיבה. אבל כאשר האדם לא מבין מה החוקיות שיש באירוע כלשהו, אז האדם קורא לזה העדר סיבה ואקראיות. כמו אותם מדענים שהחליטו שיש תהליכים שהם חסרי כל סיבה. למרות שבעצם הם בסך הכל אמרו, שהם עצמם לא ... מבין את הסיבה, אז הוא כבר יכול להצהיר שאין סיבה. למרות שבאמת, כאשר אומרים על תהליך שהוא חסר סיבה ואקראי, המשמעות של זה היא, שהאדם עדיין לא מסוגל להגדיר את הסיבה. כך שעל האדם להתבונן היטב היטב על ההבדל ... שלהכל כולל הכל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. וששום דבר הוא אינו אקראי. ויכול גם להיות שיש דברים בעולם שיש להם סיבה ושיש דברים אקראיים. אך יכול גם להיות שלשום דבר בעולם אין סיבה, ושהכל אקראי תמיד. כי מאוד יכול להיות שבכלל אין שום סיבה לשום דבר. ושגם מה שנקרא אצל האדם סיבה, זאת רק ... סיבה ותוצאה? והתשובה היא שראשית כל יכול להיות שאף על פי שיש דברים שנראים כמסודרים, אולי בכל זאת זה אקראי לגמרי שיש את הסדר הזה. וזה שבעיני האדם זה לא הגיוני שאקראיות תיצור כזה סדר, זה עדיין לא אומר שהדבר אינו אפשרי. ובפרט כאשר אנחנו מדברים על אקראיות, שמנקודת המבט של האקראיות, הרי שבהחלט אפשרי שבאופן אקראי דווקא כן יצא משהו שייראה מסודר. זא אין שום דרך לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר אקראי לחלוטין. וכנל, זה שמסיבות שונות זה נראה אולי לאדם כלא מסתבר ככ, זה עדיין לא הוכחה לכך שזה לא ... (ויש בזה עוד היבטים. כי גם לא בטוח שבאמת יש הסתברות נמוכה דווקא לכך שסדר לא יהיה תוצאה של אקראיות, כי אולי יש הסתברות שווה. וצריך להגדיר מהי הסתברות וכולי). ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל אקראי תמיד. אבל כאשר יש רצף אין סופי של אין סוף אירועים שונים שכולם אקראיים, הרי שמאוד יכול להיות שחלק מהאירועים יהיה בהם דבר שיראה כסדר כלשהו. וניתן אולי לומר, שהכל אקראי תמיד. אלא, שמה שהאדם רואה שחוזר על עצמו בתוך רצף האירועים האקראי, לו קורא האדם סיבה ותוצאה. אבל לכל שאר הדברים שיש ביקום הענק שלנו, שבהם האדם לא מבין את רצף האירועים, משום שבאמת הוא אקראי לגמרי, לכך קורא האדם אקראיות. ומאוד יכול להיות שאולי באמת הכל אקראי תמיד. ואם זה נכון, אז זה בעצם אומר שמה שנקרא אצל האדם סיבה ותוצאה, זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין אולי שיש יותר אקראיות מאשר סדר. ואז אולי האדם היה בכלל מבין שהכל אקראי תמיד. כך שיכול להיות שהכל אקראי תמיד. ויכול להיות שהכל מסודר תמיד. ויכול להיות שיש במציאות שלנו גם וגם. אלא, שעל כל אחת מהאפשרויות הנל, ... סיבה או שלהכל אין סיבה. ומי שרוצה לגלות את האמת, עליו להתבונן היטב על שורש ההבדל שבין סיבה לבין אקראיות והעדר סיבה. ועל האדם לנסות להבין, האם ההבדל קיים מנקודת המבט של המציאות האמיתית, או שמא הוא קיים רק ... שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של האירוע השני? אולי אלו שני אירועים אקראיים בלתי תלויים זה בזה, שרק לצופה הם נראים כמסודרים? ואולי אלו שני אירועים מסודרים בפני עצמם, שרק לצופה נראה ... זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את משמעותה ומהותה של הסיבתיות והאקראיות שיש בעולם, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. כי הסיבה היא תיאור ואפיון והגדרה של אירועים. ... ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא? ובכל מקרה, כדי להבין את מהותן של הסיבות ושל האקראיות, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. ומאוד יתכן שתפישות שונות של מהותם של האירועים השונים, תשפיע ...