... האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון האם ... ניסיונות רבים, כנראה שגם בפעם הבאה אכשל. אליעד שואל האם המחשבה הזאת נכונה. הוא מסביר שהדבר תלוי בשאלה האם ההצלחה היא סיבתית או אקראית: אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות לכישלונות קודמים. ... מצד שני אפשר לחשוב שהסיכוי נשאר בדיוק כמו בפעם הראשונה (כל זריקה מחדש היא אירוע חדש לחלוטין). המסקנה שאליעד מסביר היא שבמערכות אקראיות התוצאה אינה תלויה במה שהיה ... מנסה לשכנע אדם ללכת איתו לסרט שוב ושוב, אך נכשל כל פעם מחדש. הוא מדגיש שוב ושוב את הצורך לבדוק לעומק האם הכישלון הוא סיבתי או אקראי: במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים. במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו לכישלון עדיין קיימים או השתנו. הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק. ... ולעומת זאת אנשים שחושבים שייכשלו - מצליחים. מדוע זה קורה? כי הם לא ניתחו נכון את הסיטואציה ולא זיהו אם מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא. אם אדם נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם הכישלון שלו סיבתי או אקראי. אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב. אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח. אם ההצלחה אקראית לחלוטין, כמו הגרלה, אז הכישלון בעבר לא משפיע על הסיכויים בעתיד. דוגמת משה והסלע: סיבתי או אקראי? אליעד נותן דוגמה נוספת: משה הכה בסלע, האם יציאת המים היא סיבתית או אקראית?. אם זה תלוי בנס, אז זה תלוי ברצון האל. אם הרצון האלוהי תלוי בתפילה, אז הפעולה שלך משפיעה, כלומר, יש גם גורם סיבתי וגם אקראי. אם אין לך השפעה על רצון האל - אז זה חסר משמעות להמשיך לנסות. איך להעריך אם כדאי להמשיך לנסות? אליעד מסכם ומסביר כי כל אדם צריך: קודם כל להבחין בין הצלחה אקראית לבין הצלחה סיבתית. אם המצב סיבתי ... לעומק את הסיבות שהביאו לכישלון עד כה, ואם הגורמים השתנו או לא. אם הגורמים השתנו - לנסות שוב. אם לא - חבל על הזמן. אם המצב אקראי - אין שום משמעות למה שהיה עד ... הוא מדגיש שאנשים טועים בהערכות שלהם כי הם לא עושים את הניתוח המדויק של סיבות הכישלון או ההצלחה, או לא מזהים נכון את הרכיבים האקראיים והסיבתיים, וזה מה שמוביל אותם לטעות בתחזיות שלהם. אליעד מסיים עם ההבנה שכל אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו האם ההצלחה או הכישלון שהוא חווה הם סיבתיים או אקראיים, ומשם להחליט האם יש טעם לנסות שוב או לא. איך להתמודד עם פחד מכישלון? האם הכישלון שלי אקראי או סיבתי? האם יש טעם לנסות שוב ... האם זה מחויב שבגלל שנכשלתי פעם אחת או מאתיים פעם גם בפעם הבאה אני אכשל או שזה כמו הטלת קובייה שכאילו יכול להיות שהיה לי עכשיו אקראית מזל מאוד רע. אליעד: יפה עכשיו ... הנה כל האנשים פה ניסו ולא הצליחו למה אתה מנסה כי הוא אומר זה שנכשלתי אם אני אנצח או לא זה לא תלוי בכמה ניסיתי זה תלוי במשהו אקראי בכלל יש קובייה זורקים אני יכול להצליח זאת אומרת ההצלחה היא לא תלויה בפעולות שלך ההצלחה היא אקראית נכון, זאת אומרת שיכול להיות מצב. ... עד היום כנראה שאני אכשל שוב האם המחשבה הזאת נכונה כן או לא תשובה תלוי בנסיבות, זאת אומרת אם מדובר על דבר שההצלחה שלך היא אקראית אין שום קשר למה שניסית קודם לא ... יוצא מתישהו אמורים לצאת מספרים אחרים כנראה שהוא לא יצא יותר ויש פרספקטיבה שאומרת אין לזה שום משמעות. ש: אבל אתה מדבר על מערכת אקראית עד עכשיו. אליעד: נכון ולכן ... היא תלוי כשהוא שואל אם ניסיתי עד היום ולא הצלחתי והמחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל בעתיד האם היא נכונה או לא תשובה אם ההצלחה היא אקראית אז אין משמעות לזה שנכשלת עד היום ... של תראה אם הוא עשה שיעורים או לא עשה שיעורים כאילו האם הנסיבות השתנו אבל זה לא נכון קודם כל הוא היה צריך להגיד האם זה סיבתי או אקראי מה הוא הניח הוא הניח שזה סיבתי ואם זה אקראי מה אכפת לי אם עשית שיעורי בית, כשאתה נתת תשובה אתה נתת תשובה אתה היית צריך לעשות קודם כל חלוקה סיבתי ואקראי אתה דילגת על זה אתה הלכת לרובריקה של הסיבתי לא על האקראי נכון. ש: זה כן אבל בהמשך אמרתי. אליעד: רגע חכה קודם כל אתה היית צריך לחלק את זה קודם כל לסיבתי ואקראי החלוקה הראשונה היא סיבתי ו

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד ... בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה ... מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות ... שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ... הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את ... את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן ... בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ... באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה ... יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו ... בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם ... והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. ... באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת ... האם להקשיב לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור ... מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר ... צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת ... של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח ... והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת ... הראשון. אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך ... כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה ... או שיש או שאין, אבל לא נוכיח עכשיו. בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין ... שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. ... או אין משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה? שאלה: לא אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה? שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי . אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם ... וכו וכו? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. ... אומרת יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה. אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ... הבטן, כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול ... לא סיבתי אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי , בהנחה שזה אקראי. שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז ... בספה? הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה. שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון. אליעד: אבל זה לא ... תחושה בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה. שאלה: אז זה אקראי? אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה ...

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה ... הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח ... הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע ... תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של ... הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או ... המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל

אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה בסיסית לגבי ההבדל בין שני מושגים שנראים לעיתים חופפים: גורל ואקראיות. לדבריו, קיימות גישות שונות לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי הגורל, ויש כאלה שמאמינים שהכל הוא מקרי לחלוטין ללא סיבה. לדעת אליעד, ... לומר שהגורל הוא אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה לשמש בשלוש דרכים שונות: לתאר דבר סיבתי, לתאר דבר אקראי, או לתאר מצב שיכול להיות גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על אירועים עתידיים. דוגמה לכך היא מצב שבו אדם מקבל משכורת בלי קשר לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר של אירוע קודם. מה ההבדל בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ואינסוף מספרים שליליים. הוא מכנה את זה אינסוף יחסי - מכיוון שמבחינת כל ... ואחריו. זהו אינסוף יחסי כי הוא תלוי בנקודת ההתייחסות שלנו. הדוגמה הזו מדגימה שהשאלה אם משהו הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה להיות סיבתיות בלי התחלה? אליעד מציג את הנושא של סיבתיות אינסופית, ... של דבר נתקל בפרדוקס - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. לעומתו, סיבתיות מוחלטת היא מצב שבו כל דבר קורה בהכרח, באופן שאין ... שהוא לא יתרחש, ואין דבר שיכול להשפיע עליו או למנוע אותו. כאן הוא מדגיש שההבדל העיקרי בין שני המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? אליעד עוסק בשאלה הפילוסופית של קיום הסיבה ... הראשונה היא מחויבת, זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של חיסרון - אם הוא חושב שהמציאות סיבתית לחלוטין, הוא מאבד תחושת שליטה על חייו, כי הכל כבר נקבע מראש. אם הוא חושב שהכל אקראי לחלוטין, הוא מאבד את תחושת המשמעות והיציבות בחיים. לפיכך, בין אם נאמין שהמציאות סיבתית או אקראית - בכל מקרה נישאר תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? האם יש אינסוף מספרים? ...

... במובן שכל אדם יכול להיחשב כהאחד אם אתה מחליט שהוא מתאים לך. זהו עניין של החלטה ואקראיות במוח, ולא רק של רשימה סיבתית של תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם חוסיין, אם תחליט כך. אתה יכול למצוא ... מוגבלות על ידי רשימה אובייקטיבית של תנאים. האם התאמה זוגית היא עניין סיבתי או אקראי? לפי אליעד כהן, התאמה זוגית מורכבת משני היבטים מרכזיים: היבט סיבתי: שבו אדם מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, וזה מוכיח שיש רכיב אקראי בהעדפות שלנו. בסופו של דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי יכולה לעזור לנו בחיים? אליעד מסביר שאם תבין שכל החלטה בחיים, בין אם מדובר בבחירת בן זוג, עבודה או בית, היא בסופו של דבר אקראית, זה יעזור לך להפסיק לחפש את השלמות הבלתי אפשרית. במקום זאת, תוכל להחליט לקבל את מה שיש לך ולהיות מרוצה מזה. יחד עם זאת, הוא מדגיש שאם תיקח את הגישה האקראית עד הקצה, גם לא יהיה טעם לחפש או להעדיף דבר על דבר, כי אז תוכל להיות מרוצה מכל דבר שהוא. האם אפשר לשלוט באהבה ובשנאה? אליעד כהן טוען שבהחלט אפשר ... גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים או סיבתיים? האם אפשר לשלוט ברגשות? איך להתגבר על אהבה נכזבת? מה ההבדל בין אהבה לשטיפת מוח? עכשיו נושא של התאמה בזוגיות, את איתנו התאמה בזוגיות ... שמשהו יעשה לך טוב האם זה שהוא ממלא את רצונך או שיש פה עוד רכיב התשובה היא שזה גם אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה כי ככה וככה יש סיבה למה את אוהבת את השמלה ואם אנחנו ניקח ... סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את זה לעומק אנחנו נגלה שיש פה גם רכיב אקראי כי אם אנחנו נחקור ולמה את אוהבת דווקא את הצבע הזה ולמה את רוצה דווקא את זה ולמה זה דווקא זה בסוף התשובה תהיה ככה זה לא יודעת ככה זה ובגלל שבסוף ... גם יכול דווקא לאהוב את השני והיה לך הגיוני למה את אוהבת את השני אבל זה גם אקראי, יפה וזה בעצם אומר שכשאת מוצאת מישהו שמתאים לך יש פה גם תהליך סיבתי אם הוא מתאים לי בגלל זה ובגלל זה אבל זה גם אקראי כי באותה מידה יכולת להגיד לא אני רוצה דברים אחרים יכולת להגיד לא אני לא רוצה אני כן רוצה לא רוצה. ולכן זה עובד ככה מהצד שההתאמה הזוגית היא סיבתית ... שאתה מחפש בבן או בת הזוג בזה זה תלוי ומההיבט הזה זה קשה אבל יש גם את ההיבט שזה אקראי בכלל ובהיבט של האקראי אתה יכול להחליט זה מה שאני, תיקחי מישהו תגידי אוקי עכשיו אני החלטתי לאהוב אותו וכל התכונות הרעות שלו אני אמצא את הטוב שבהן וכל הדברים הטובים שבו ... לכן הזה זה מאוד קל למצוא אהבה זה מאוד קל למצוא מישהו שמתאים לך כי ההתאמה היא גם אקראית אקראית זה כמו להגיד אתה לא באמת צריך משהו מסוים כל דבר יכול להתאים לך. אז אני אומר עוד פעם כשבן אדם יש משהו שמתאים לו במובן מסוים אם ... קשה כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק נניח יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם להגיד כאילו באותה מידה יכולת לרצות את ההפך בסוף זה גם היה אקראי בסוף זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות פוס זה מה אני רוצה וזהו. ש: האקראיות היא בקליל כי אפשר להגיד שזה גם כאילו קליק האקראיות הזאת? אליעד: כן. ש: זה קליל כזה שאתה לא ברור לך למה. אליעד: נכון עכשיו מה האמת שכל פעם כשיש קליק שלא ברור לך למה אפשר למצוא למה אפשר למצוא את הסיבות אבל מצד שני גם כשאין קליק וברור לך למה גם כשברור לך למה זה גם אקראי. עכשיו נגיד שאת מחפשת מישהו שיתאים לך אוקי שהבן זוג שלך יתאים לך עכשיו אם את בתוך תוכך יודעת שבסופו של דבר כל אחד יכול להתאים לך וזה פשוט איך זה ... כשאתה מחפש בית כשאתה מחפש משהו תהיה מודע לזה שבסוף גם אחרי שזה יתאים לך זה יהיה אקראי אם אתה לא מודע לזה אז אתה תמיד ממשיך לחפש את הדבר המושלם הרבה פעמים את האחד את האחת אבל יש את הרכיב שזה אקראי, מאחר שזה אקראי עכשיו אם אתה תגיד טוב זה אקראי סבבה אז אני אגור ברחוב אני אקנה את הרכב הראשון ומה האמת שאתה יכול לקנות את הרכב הראשון ולהיות מרוצה ממנו זאת באמת האמת אבל אז אתה משחק משחק אבל בסוף הבחירה היא אקראית כאילו אל תצפה בהכרח שיקרה איזה משהו שיגיד לך זה הדבר. לא תמיד בהכרח יש את הדבר הזה אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן אקראי צריך אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן

... אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע? איך אפשר לשכנע אדם לשנות את דעתו באופן מוחלט? אליעד כהן ... אליעד, כל מחשבה או פעולה של האדם נוצרת משילוב של שני מנגנונים - סיבתי ואקראי. מצד אחד, קיימת סיבה הגיונית וברורה שבגללה האדם חושב או מתנהג כפי שהוא מתנהג. מצד שני, תמיד קיים מרכיב אקראי לחלוטין שמביא את האדם לחשוב ולפעול בצורה מסוימת, גם ללא סיבה ברורה. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להתאבד. אם ננסה לשכנע אותו לא לעשות זאת, קיימים שני נתיבים שונים לשכנוע שלו. הראשון הוא נתיב סיבתי, והשני הוא נתיב אקראי. איך פועל השכנוע הסיבתי ומהי חשיבותו? בשכנוע הסיבתי אנחנו מתמקדים בהיגיון של האדם ומנסים להוכיח או להפריך את הטענות שהוא מציג. למשל, אם האדם אומר שהוא רוצה להתאבד בגלל סיבות ... שאם האדם אינו מגיב לנתיב השכנוע הסיבתי, קיימת אפשרות שנייה, שהיא נתיב אקראי. האם ניתן לשכנע אדם באמצעות שכנוע אקראי בלבד? אליעד מסביר שהנתיב השני של השכנוע, השכנוע האקראי, אינו מצריך היגיון או נימוק ברור. כאן המטרה היא לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא שינוי, גם אם אין טיעון הגיוני או הוכחה מאחוריו. הוא טוען שהשפעה זו מבוססת על מרכיב אקראי שקיים בכל אדם - לפעמים אדם ישתכנע פשוט בגלל שהמסר חוזר על עצמו פעמים רבות, גם אם הוא אינו מבוסס כלל מבחינה לוגית. לדוגמה, במקרה של האדם הרוצה להתאבד, אפשר פשוט לחזור שוב ושוב ... מרעים, ההיגיון כאן הוא שאם חוזרים על המסר מספיק פעמים, ייתכן שהמרכיב האקראי במוחו של האדם יגרום לו להשתכנע שהחיים אכן טובים. מהי המשמעות של לחזור על אותו מסר בשכנוע אקראי? אליעד מציין שבדרך כלל אנשים מאמינים שאין טעם לחזור על אותו דבר שוב ושוב, כי כביכול זו פעולה חסרת היגיון. אנשים רגילים לחשוב שאם אמרו משהו והוא לא השפיע, כנראה שהוא כבר לא ישפיע גם בפעמים הבאות. אבל אם מבינים שהשכנוע יכול להתבסס גם על רכיב אקראי ולא רק על סיבות הגיוניות, יש היגיון רב לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא כל שינוי. אליעד מביא משפט מפורסם שאומר: רק טיפש עושה את אותו הדבר ומצפה לתוצאה שונה. לפי דעתו, מי ... סיבתיות בלבד, ולא מביא בחשבון שישנן פעולות שמצליחות דווקא בגלל המרכיב האקראי. מכיוון שקיימת האפשרות האקראית, בהחלט ייתכן שדווקא חזרה עקבית על אותו המסר בדיוק תוביל בסופו של דבר לתוצאה אחרת. איך מתמודדים עם אדם שמתעקש על מחשבתו המקורית? אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו מתמודדים עם אדם ... למחשבה שלו שהחיים רעים בלבד. אליעד מדגיש כי לשני המסלולים (הסיבתי והאקראי) יש מקום חשוב בשכנוע. באופן אידיאלי, אפשר לשלב בין שני המסלולים - בתחילה להשתמש בהיגיון ובטיעונים, ואם זה לא עובד, לעבור לשימוש בשכנוע האקראי על ידי חזרה עקבית על אותו המסר. לסיכום, אליעד כהן טוען ששכנוע מבוסס הן על היגיון סיבתי והן על מרכיבים אקראיים. לכן, כשמנסים לשכנע אדם לשנות דעה או התנהגות, כדאי להפעיל את שני המנגנונים - להתחיל בנימוקים לוגיים, ואם הם לא מצליחים, פשוט לחזור על אותו המסר שוב ושוב עד שמשהו, אפילו באקראי, יגרום לו לשנות את דעתו או את ההחלטה שלו. איך לשכנע אדם לא להתאבד? מהו שכנוע סיבתי? כיצד פועל שכנוע אקראי? האם חזרה על מסרים משכנעת? איך לשנות את דעתו של אדם? איך לגרום לאדם לרצות לחיות? האם אפשר לשכנע ללא היגיון? ...

... אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר? איך ניתן להבין את הדרך אל האושר? ההרצאה עוסקת בנושאים שמלמדים כיצד להגיע לאושר אמיתי. נושא האושר והקשר שלו עם סיבתיות ואקראיות עולה במהלך השיחה. אליעד מסביר שלמרות שהרבה אנשים מתעסקים בחיפוש אחר ... אנו עלולים להיתקל בקשיים. לעיתים, כל שעלינו לעשות הוא להשלים עם הדברים כפי שהם. אושר מגיע כשאנו מפסיקים להתנגד לחיים. מהו האושר האקראי ומהו האושר הסיבתי? ההרצאה נוגעת בהבדל בין אושר סיבתי ואושר אקראי. אושר אקראי מתאר מצבים שבהם אנו מרגישים טוב בגלל משהו שנעשה או קרה במקרה. לעומת זאת, ... סיבתי קשור לסיבות ברורות וידועות שמביאות לתוצאה מסוימת. אליעד מדבר על הדרך בה אנשים רואים את העולם, ולפיה לפעמים מה שנראה כאירוע אקראי, עשוי להיות תוצאה של סדר סיבתי עמוק יותר. האם מדיטציה יכולה לעזור בהשגת ... לא בהכרח פותר את הבעיה עמוקות. האם יש לנו שליטה על החיים? שאלה מרכזית שעולה בשיחה היא האם יש לנו שליטה מוחלטת על החיים או האם הכל אקראי. אליעד מסביר כי רוב האנשים מנסים להבין ולהשפיע על כל פרט ופרט בחיים ... לשלוט בכל פרט בחיים, אלא להבין את המניעים הפנימיים שלנו ולחיות בצורה שמביאה לתוצאה חיובית עבורנו. האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית? חלק נוסף בהרצאה עוסק בשאלה האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית או סיבתית. אליעד מציע שייתכן כי חלק מהפעולות שלנו מתרחשות באופן אקראי, מבלי שנוכל להבין את הסיבה מאחוריהן. הוא טוען שייתכן שחיים עצמם אינם תמיד סיבתיים. כל פעולה, גם אם היא נראית כפעולה סיבתית, יכולה למעשה להיות תוצאה של גורמים אקראיים שלא נוכל תמיד לשלוט בהם. מהי האמת שאנחנו מחפשים? אליעד מסביר את הקשר ... התהליכים שמניעים אותנו, נוכל לחיות טוב יותר. המטרה איננה בהכרח להבין או לשלוט בכל פרט, אלא למצוא את הדרך להגיע לאושר, בין אם הוא אקראי או סיבתי. מהם האושר הסיבתי והאקראי? איך ניתן להגיע לאושר? האם מדיטציה עוזרת להשגת אושר? האם יש לנו שליטה על החיים? איך להבין את עצמנו טוב יותר? האם כל פעולה שלנו אקראית?

... הפשוטה היא לומר ששני הצדדים אחראים, אך זה לא מספיק, כיוון שיש היבט עמוק יותר והוא השאלה האם המציאות היא אקראית או סיבתית. האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי? אליעד כהן מסביר שיש שתי דרכים להסתכל על הסיבה שבגללה מישהו לא רוצה אותך, וזה תלוי אם אתה רואה את המציאות כאקראית או כסיבתית: המציאות אקראית: אם המציאות היא אקראית, המשמעות היא שהרצונות של האנשים הם חסרי סיבה מוגדרת. לפי תפיסה זו, אם מישהו אינו רוצה אותך, אין לך סיבה להרגיש שיש בך בעיה, משום שאין קשר בינך לבין ההחלטה של האחר. הרצון שלו אקראי לחלוטין. אליעד מדגיש שבמצב כזה, גם מי שכן רוצה אותך עושה זאת מסיבות אקראיות, ולכן אינך צריך להרגיש טוב או רע בנוגע לכך. המציאות סיבתית: מנגד, אם המציאות היא סיבתית, המשמעות היא שבהכרח ישנה סיבה לכך שמישהו ... ההבדל בין להאשים את הרצון של האחר לבין להאשים את עצמך. הוא נותן דוגמה מפורטת, לפיה אם הרצון של האדם השני הוא אקראי, למשל אם לאדם יש התניה במוחו הגורמת לו שלא לרצות אותך באופן מקרי, הרי שאין סיבה אמיתית להאשים את עצמך. זה עניין מקרי שאין לך שום ... כדי לשנות את המצב. הוא מסביר כי אי אפשר פשוט לבחור להאשים את הרצון של האדם השני, אלא אם מניחים מראש שהרצון אקראי לחלוטין. במצב סיבתי, הרצון שלו קשור אליך ואל ההתנהגות שלך, ולכן האחריות עוברת אליך. האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות ... אתה יכול להחליט שהבעיה אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך. מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית? לבסוף, אליעד מסכם שאין אמת מוחלטת לגבי השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית. זו החלטה אישית שמושפעת מהדרך שבה האדם בוחר לראות את העולם ואת הסיטואציות שהוא נמצא בהן. הוא לא מציג הכרעה חד - משמעית, ... מרצון האדם ומהתפיסה שלו. למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? האם המשפט זה לא אתה זה אני הוא אמיתי? קיים משפט נפוץ שנאמר ... שהתשובה היא שניהם אשמים, אך הוא מדגיש שזה לא מספק, כי יש עוד היבט עמוק יותר. ההיבט הזה הוא השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית, ומכאן נגזר מי באמת אשם בסיטואציה. האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי? אליעד מפרט שיש שני מצבים אפשריים: אקראי : אם נאמר שהמציאות אקראית, כלומר, שהרצונות של אנשים הם אקראיים לגמרי, הרי שאם מישהו לא רוצה אותך, זה לא בגללך כלל. זה עניין אקראי לחלוטין. גם מי שכן רוצה אותך רוצה אותך בצורה אקראית, ולכן אתה לא צריך להרגיש רע, כי אין בך פגם מיוחד - זה פשוט עניין מקרי בלבד. סיבתי: אבל אם נאמר שהמציאות סיבתית, אז בהכרח זה שלא ... אלא שזה תלוי בהשקפה ובבחירה שלך. בסופו של דבר, הוא אומר שהאמת תלויה באיך שאתה בוחר לראות את המציאות - האם כאקראית או כסיבתית. מה עדיף - להאשים את הרצון של השני או את עצמך? אליעד מתמודד עם שאלה נוספת: האם להאשים את הרצון של האדם השני שלא רוצה אותך, או להאשים את עצמך ואת התכונות שלך? הוא מדגיש שאם הרצון של האחר אקראי, אין לך סיבה להאשים את עצמך. הוא מסביר זאת עם דוגמה מפורטת: אם מישהו לא רוצה אותך כי יש לו התניה אקראית במוח שאינה אוהבת את איך שאתה נראה או מתנהג, זה לא באמת קשור אליך באופן ישיר - זה פשוט עניין מקרי לחלוטין. לעומת זאת, אם הרצון שלו ... פשוט להאשים את הרצון של האדם השני במקום את הצורה של עצמך, אליעד מדגיש שוב שאפשר לעשות זאת רק אם מניחים שהרצון אקראי. אם הרצון הוא סיבתי, בהכרח זו גם האחריות שלך. האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים? אליעד מסביר נקודה נוספת בנוגע ... נכונים, והבחירה בידיך. למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? יש משפט שאומר זה לא אתה זה אני נכון? ש: כן. אליעד: עכשיו ... נגיד לדוגמה מנסה לשכנע מישהו במשהו ונגיד הוא אומר. מישהי נגיד לא רוצה אותך נניח עכשיו אם נאמר שהמציאות הזאת אקראית אם נאמר שמה שקורה פה זה אקראי אז האמת היא שזה אף פעם לא אתה זה תמיד הוא באופן אקראי הוא לא רוצה את זה זה לא אתה הוא באופן אקראי לא רוצה את זה. ש: אבל אתה יכול להגיד לעצמך זה הרצון שלו. אליעד: בסדר זה מה שאמרתי אבל. ש: לא על הרצון שלך. אליעד: אם מישהו לא רוצה אותך ונאמר שהמציאות הזאת היא אקראית יענו רצונות הם אקראיים ממילא זה אומר שזה שהוא רוצה אותך זה הוא זה לא אתה, זה לא שבך יש חיסרון בהכרח אלא הוא באופן

אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה כאשר אדם רוצה משהו מאוד ... משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - ... להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח ... מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של השקעות בבורסה - ... שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה שקובע את ... ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר לדעת בוודאות מראש, אלא רק ... פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם? ...