רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד ... אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. ... מלא. היא שואלת את עצמה אם באמת יש לה בחירה חופשית, במיוחד כאשר היא נתקלת בכאב או במצבים שנראים אקראיים, כמו כאב ראש, שלדבריה, היא לא בחרה בהם. אליעד מציין שהבעיה אינה בכאב עצמו, אלא בכך שהיא לא רוצה ... הרצונות שלך? כי כדי שתבחרי אותם את צריכה רצון, אי אפשר לבחור בלי רצון. לדוגמה, עכשיו קורה לך משהו אקראי, האם בחרתי בזה? לא, זה אקראי, אם אין לך רצון אתה לא יכול להגיד שבחרת בזה, כי אם דחפו אותך ונפלת, האם תגיד שבחרת ליפול? ... שאתה בחרת אותו? שאלה: לא, איך אני יכול לעשות משהו שאני לא רוצה? אליעד: למשל דחפו אותך, למשל משהו אקראי, הלכת ונפלת? שאלה: השאלה היא הרי יש הבדל בין דברים שבאים מבחוץ לבין דברים שבאים מבפנים? אליעד: לא משנה, ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש ... יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, ... כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות ... זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. ... דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ... סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו ... הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי ... בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה ... וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק ... מציין שברגע שאנחנו מתחילים לשאול את השאלות הללו, אנחנו לא יכולים להבין אותן מבלי להבין את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר?

... אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון. אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית. הוא מציע לכל מנהל קודם כל להבין את ההתנהגות שלו עצמו לעומק ולהפסיק להסתמך על זיכרון, וכך גם יידע ... שמנהל יאמץ את הגישה של שינוי פנימי, הוא יישם אותה גם על העובדים שלו ויפסיק להתייחס לכל בעיה כמשהו אקראי. האם ישנם מקרים בהם חייבים להסתמך על זיכרון ונהלים? למרות היתרונות הרבים של שינוי תפיסתי עמוק, אליעד מכיר בכך ... שבהם חייבים להסתמך גם על זיכרון. לדוגמה, כשצריך לזכור מספר טלפון או העדפות ספציפיות של אדם אחר שהן אכן אקראיות. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שרוב המקרים בהם אנשים רוצים לשנות הרגלים והתנהגויות אינם אקראיים כלל ויש בהם היגיון פנימי שניתן לגלות, להבין ולשנות. האם רובוט או אוטומציה הם פתרון יעיל לשכחה של עובדים? ... פתרת את זה תלוי בכמה שפתרת את זה. ש: אני רוצה להוסיף פה משהו לפעמים הסיבות ככה נראה שזה אקראי. אליעד: ברור שזה נראה שזה אקראי עכשיו מה הצוואר בקבוק עכשיו למי נראה שזה אקראי. ש: אז מה עושים. אליעד: רגע כבר רץ לתשובה, עכשיו למי נראה לאיזה מנהל נראה לו שמה שהעובדים שלו עושים זה אקראי למנהל שחושב שמה שהוא עושה זה אקראי זאת אומרת ככל שאתה עם עצמך לא תמצא אפילו דבר אחד שאתה עושה שהוא אקראי אתה גם לא תראה דבר אחד שמישהו עושה שהוא אקראי, זאת אומרת יש פה עוד שכל בדבר אם הבן אדם כמנהל כבן אדם הוא כשהוא רוצה לשנות משהו הוא ... היגיון עכשיו זאת גם לא כל האמת אני מקצין את זה למה נגיד אומרים לך תזכור מספר טלפון זה אקראי אין בזה היגיון נגיד יש מישהו שיש לו איזו העדפה שהוא מעדיף אותה באופן אקראי ואתה רוצה לזכור שביחס אליו אתה צריך להתנהג בצורה מסוימת אז לפעמים זה כן אקראי נגיד לזכור שפה זה אקראי אבל יש הרבה מאוד מקרים שזה לא אקראי יש בזה היגיון שאתה יכול שבמקום לזכור מה לעשות בא תבין את ההיגיון למה עשית ובוא תבין את ההיגיון ... אם לא עוד צרות יבואו בהמשך. ש: אני מסכים שבתשעים ומשהו אחוז גבוהה מאוד מהמקרים רצוי לדעת שזה לא אקראי ולמצוא את הסיבה אבל אי אפשר להגיד את זה במאה אחוז על כל המקרים ולכן אחד הפתרונות שהוא לא ...

זיכרון, שכחה, איך המוח זוכר? איך עובד זיכרון? המוח זוכר את מה שחשוב, זיכרון אקראי, זיכרון סיבתי, מוח יעיל, מוח לא יעיל, אבולוציה, למה אני שוכח דברים? למה אני לא מצליח לזכור? מהי יעילות? ... יעיל לפי סולם עדיפויות, ומחליט מה לזכור ומה לשכוח בהתאם לתועלת שהזיכרון יביא לו. מהו זיכרון סיבתי לעומת זיכרון אקראי? אליעד מסביר שיש שני סוגים של זיכרונות - זיכרון סיבתי וזיכרון אקראי. זיכרון סיבתי הוא זיכרון שאנו מבינים את הסיבה לקיומו, ולכן קל יותר לזכור אותו. לדוגמה, אדם שצריך להגיד בוקר ... הסיבה (הכסף) ומתמקד רק בפעולה עצמה (בוקר טוב). המוח עושה זאת כדי לחסוך באנרגיה ולהיות יעיל. לעומת זאת, זיכרון אקראי הוא זיכרון שאין לו סיבה או תכלית ברורה, ולכן המוח מתקשה יותר לזכור אותו. אליעד נותן דוגמה של פעולה ...

... להתאמץ כדי להיות מאושרים? החיזור אחרי האושר כחיזור אחרי בחורה, מאמץ בדרך אל האושר המוחלט, האם הארה קורית באופן אקראי או רק עם מאמץ? סוגים של מאמץ בדרך אל השלמות, הארה אקראית, הארה סיבתית האם חייבים להתאמץ כדי להיות מאושרים? אליעד כהן דן בשאלה המרכזית: האם חייבים להתאמץ כדי להיות מאושרים ... תסכול ואכזבה כאשר לא תשיג אותו, אך אם לא תתאמץ כלל, יתכן שלעולם לא תגיע ליעד. האם האושר הוא אקראי או תלוי במאמץ? אליעד מסביר שיש שתי תפיסות מרכזיות לגבי האושר המוחלט והארה רוחנית: גישה אקראית - הגורסת שהאושר הוא מקרי לחלוטין ואינו תלוי בשום פעולה ספציפית. בדומה לכך, הוא נותן דוגמה של מים שנמצאים ... שלך. אם תעשה פעולות מסוימות (לדוגמה, מדיטציות, חקירת אמת וכו), תגיע לאושר. לדבריו, שתיהן בעלות בעייתיות פנימית. אם הכל אקראי, אז למה בכלל להתאמץ? אבל אם הכל סיבתי, אז אתה כל הזמן בלחץ להשיג תוצאה, ונושא באחריות מלאה לכל ... אושר אבסולוטי, חייבים לחצות את גבולות הלוגיקה, לעבור מעבר לשכל הרגיל. כיצד לשלב בין שתי הגישות לאושר - הסיבתית והאקראית? אליעד ממליץ על דרך ביניים, שמאזנת בין שתי הגישות: מצד אחד, תעשה את כל מה שאתה יכול לעשות בדרך ... הללו, תוכל להתקדם בצורה נכונה לעבר האושר, השלמות וההארה המוחלטת. האם אפשר להגיע להארה בלי מאמץ? מה זה הארה אקראית? איך לצאת מגבולות ההיגיון? האם האושר תלוי במאמץ שלי? למה משה לא נכנס לארץ? האם חייבים להתאמץ בשביל אושר? ... להגיע לשלמות? האם אפשר להשיג את השלמות? האם צריך להתאמץ כדי להיות מאושר? האם אפשרי להגיע להארה רוחנית בצורה אקראית? מה צריך לעשות כדי להגיע לשלמות? למה משה רבנו לא נכנס לארץ? מתנת חינם, הגיעו מים עד נפש, קריעת ...

העולם נוצר במקרה - חלק 1 - איך נוצר העולם?! האם באופן אקראי? נקדים: כל המאמרים שעוסקים בנושא בריאת העולם במקרה, יוצאים מנקודת הנחה שניתן להוכיח כי העולם עצמו נברא. האקראיות מספקת אלטרנטיבה לכיצד הופיע / נוצר / נברא העולם. יחד עם זאת חשוב לזכור, כי קיימת גם האפשרות כי ... מישהו אחר עד אין סוף. אפשרות נוספת: 3 - הסיבה הראשונה / הרצון הראשון של אלוהים, נוצר במקרה באופן אקראי ללא סיבה. תגובה: ממילא אפשר לומר שהעולם עצמו נוצר במקרה ללא סיבה.

... שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? כי אולי בכלל אין שום סיבה כלל, והכל אקראי תמיד? ואולי רק רצף אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, גם הוא לא מחויב. כי גם אם נאמר שהכל היה הווה ויהיה אקראי, הרי שעדיין האקראיות היא רק אפשרות. כי בדיוק באותה המידה ממש שהכל הוא אקראי (אם נאמר שהכל אקראי), הרי שעדיין בדיוק באותה המידה ממש, קיימת האפשרות שהמציאות שלנו תהיה לא אקראית, אלא שיהיה איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של הסיבתיות והאקראיות, אולי גם היא שקר? ואולי בכלל אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות? ואולי זאת בכלל תופעה אחת בלבד, שפעם אחת היא נראית לאדם כסיבתית ופעם אחת כאקראית? ואם נאמר שהכל אקראי תמיד, אז מה יצר את האפשרות של סיבתיות? כי האקראיות היא הפך הסיבתיות. והאקראיות לא יכולה להוות את הסיבתיות, משום שהיא מנוגדת לה ונפרדת ממנה. כך שאם הכל אקראי, אז מה מהווה את האפשרות של הסיבתיות. כי יש לזכור, שאם אין סיבתיות בכלל, גם לא ברמת האפשרות, הרי שממילא אין גם שום משמעות לאקראיות. כי לתהליך אקראי, יש משמעות לאקראיות שלו כאקראיות, רק משום שיש גם אפשרות של סיבתיות. ואם מצד האמת אין אפילו לא אפשרות של סיבתיות, אז ממילא אין שום משמעות לאמירה שהכל אקראי, כי אין דבר כזה אקראיות. ואם אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות, אז מה כן יש? וכיוב להפך, שאם נאמר שהכל סיבתי, אז מה יצר את האפשרות של האקראיות. ואם אין אקראיות גם לא כאופציה, אז אין גם סיבתיות. ומי שיתבונן עוד לעומק על הסיבתיות והאקראיות, יראה שבאמת, זאת לא יותר מאשר אחיזת עיניים בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי ...

צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות באות בצרורות ... החשובה היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף כסיבתי לחלוטין: ... ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע תקופה טובה? אליעד ... כסדר מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות נעלמות מעינינו. האם חוק האינרציה ... קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל נקבע מראש ... בעיקר באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר מזל? אליעד כהן מציע דרך ... ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? ...

... מרכזיים של מידע, ולכל אחד מהם נדרשת שיטת למידה שונה לחלוטין. הסוג הראשון הוא מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי), והסוג השני הוא מידע המבוסס על היגיון (מידע סיבתי המבוסס על הקדמות). מהו מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שאין בו היגיון פנימי ברור, והוא למעשה אקראי לחלוטין. דוגמה נפוצה לכך היא למידה של אוצר מילים בשפה חדשה. למשל, מדוע בעברית נקרא שולחן ובאנגלית טייבל? אין לכך סיבה הגיונית עמוקה - זו פשוט החלטה אקראית לחלוטין. כדי ללמוד מידע מסוג כזה, הדרך היחידה והיעילה ביותר היא באמצעות חזרתיות ותרגול אינטנסיבי יש לכתוב כמה שיותר ... לחזור על המידע בצורה עקבית ככל שניתן. האם יש היגיון גם בשפה זרה? גם בשפות זרות, לצד אוצר המילים האקראי, קיימים אלמנטים מסוימים בעלי היגיון פנימי. למשל, באנגלית הוספת האות S בסוף מילה מסמנת רבים (Table Tables). זהו כלל דקדוקי הגיוני, אך הוא שונה מהמידע האקראי, כמו עצם הבחירה של המילה טייבל. מהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות? מידע סיבתי הוא מידע בו קיימת ... הזיכרון יגיע למגבלה שלו במהירות והלומד ייתקע בהמשך, כי מידע מסוג זה בנוי בצורה של היגיון והיררכיה ולא כזיכרון אקראי. ההבנה חשובה הרבה יותר מזיכרון במקרים כאלה. מה ההבדל בין למידה מסודרת ללמידה לא מסודרת? למידה מסודרת היא תהליך ... ללמידת כל נושא? לסיכום, כל מידע בעולם ניתן ללמוד בקלות אם עובדים לפי העקרונות הבאים: אם המידע הוא זיכרוני (אקראי), הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות מרובה, שימוש במידע בהקשרים שונים ומגוונים, ותרגול מתמשך. אם המידע הוא סיבתי (מבוסס היגיון), ... של מידע מדובר. קיימים בעולם שני סוגים מרכזיים של מידע שצריך לדעת להבדיל ביניהם בבירור לפני שמתחילים בלמידה: מידע אקראי המבוסס על זיכרון מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות כל אחד מסוגי המידע דורש שיטת למידה שונה, ואי הבנה ... לתסכול וחוסר הצלחה בלמידה. מה זה מידע המבוסס על זיכרון וכיצד ללמוד אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע אקראי שאין לו היגיון פנימי ברור. למשל, אם ניקח דוגמה משפה זרה כמו אנגלית, מדוע המילה שולחן באנגלית נקראת טייבל? אין לזה הסבר הגיוני עמוק, זו בחירה אקראית לגמרי. בדיוק כמו שבעברית המילה שולחן נבחרה ללא סיבה ספציפית. במקרה כזה, אסור לחפש היגיון פנימי, כי הוא פשוט ... בהקשרים שונים. יחזור על המשפטים שוב ושוב, עד שהמילה טייבל נקלטת היטב בזיכרון. הסיבה לכך היא שהמוח זוכר מידע אקראי טוב יותר כאשר הוא נחשף אליו במגוון הקשרים וסיטואציות. ככל שבן אדם ישתמש במילה טייבל בצורות ובדרכים מגוונות, כך ... כגון אנגלית, יש אלמנטים מסוימים בעלי היגיון, כמו דקדוק והוספת S לרבים (TableTables). אבל רוב המילים באוצר המילים הן אקראיות וחייבים פשוט לשנן אותן באמצעות חזרה אינטנסיבית. מהו מידע סיבתי שמבוסס על היגיון והקדמות? סוג המידע השני הוא מידע ... חדש? כשניגשים ללמוד מידע חדש, כדאי קודם לזהות באיזה סוג מידע מדובר: האם זה מידע המבוסס על זיכרון (מידע אקראי שאין לו בהכרח היגיון סיבתי) או מידע המבוסס על היגיון והקדמות (מידע סיבתי). מהו מידע המבוסס על זיכרון ומה מאפיין אותו? מידע המבוסס על זיכרון הוא מידע שרובו אקראי, ואין בו היגיון פנימי המסביר מדוע הוא כך ולא אחרת. לדוגמה, אוצר מילים בשפה חדשה כמו אנגלית: שולחן בעברית נקרא טייבל באנגלית, וזוהי בחירה אקראית ללא הסבר הגיוני עמוק. - כאשר לומדים אוצר מילים, אי אפשר לחפש למה קוראים למילה מסוימת דווקא בשם הזה. ... מידע המבוסס על זיכרון? הדרך הטובה ביותר היא חזרתיות בצורות שונות. חשוב לחזור שוב ושוב על המילה או המידע האקראי, ולהשתמש בו בהקשרים מגוונים: - אם רוצים לזכור את המילה טייבל באנגלית, אפשר לכתוב 20 משפטים שונים בעברית שבהם ... ולכן מתבססים בעיקר על זיכרון ועל תרגול. האם יש חלקים הגיוניים גם בשפה? אפילו בשפה אנגלית, לצד אוצר המילים האקראי, יש גם רכיבים שיש בהם היגיון מסוים, כמו כללים דקדוקיים (למשל הוספת S לציון רבים). יחד עם זאת, עצם ... מורכב בשיטה נכונה? כל נושא, גם המסובך ביותר, ניתן ללמידה אם מקפידים על השלבים: - לזהות אם זהו מידע אקראי - זיכרוני או מידע מבוסס - היגיון. - לפעול בשיטת הלמידה המתאימה: תרגול אינטנסיבי במידע זיכרוני, לימוד הדרגתי במידע ... שנתקלים במחסום הבנה. מה כדאי לזכור בסוף? - אין סיבה לחפש היגיון במקום בו אין צורך, כמו באוצר מילים אקראי. - אין טעם לשנן חומר שיש בו היגיון והקדמות במקום להבין אותו לעומק. - ניתן ללמוד הכל צעד אחר ... ללמוד, שיפור מיומנויות למידה, איך ללמוד מילים? איך ללמוד אוצר מילים? איך לומדים אוצר מילים? איך לומדים מתמטיקה? מידע אקראי, מידע סיבתי, מידע מבוסס זיכרון, מידע מבוסס היגיון, למידה עצמית, רכישת השכלה, שיטות ללמוד מידע, שיטות איך לומדים, טיפים ...

החלקיקים של המציאות, מי מנהל את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא הכל אחד, איך המציאות פועלת, נפרדות נצחית ... פועל העולם, מהי משמעותם של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל מהשאלה אם יש מישהו שמניע את המציאות או את החלקיקים שלה. הטענה המרכזית ... אשליה שנובעת מחוסר הבנה של מהות הדברים. האם יש אלוהים? מי מנהל את העולם? איך העולם מתנהל? האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי נפרדות נצחית?