מודעות עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה במחשבות, מפורסמים של שקר, מורים רוחניים, מה הכי מציק לך, ... בהרצאה של אליעד כהן הוא כיצד האדם יכול לזהות מה באמת מטריד אותו, כיצד לשלוט במחשבותיו, וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים למה שבאמת מטריד אותם, אלא רק לדברים שעולים בראשם ברגע מסוים. ... שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי (זאת אומרת, שהכל פשוט עולה מעצמו ואין שליטה אמיתית). הזגזוג הזה הוא מה שמונע מהם לפתור בעיות אמיתיות בחייהם. אליעד מדגיש שאם האדם באמת יאמין שהכל אקראי, הוא חייב להיות עקבי בזה ולהפסיק לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין ... מה שהם בעצמם עדיין לא הבינו, וכך יוצרים בלבול גדול אצל התלמידים שלהם. הם מלמדים שאין תשובה, או שהכל אקראי, וכך למעשה מחזקים אצל התלמיד את חוסר היכולת שלו להבין באמת מדוע הוא חושב את מה שהוא חושב, ולהתגבר ... לברוח ממנו לנושאים אחרים. להתמקד בו בצורה ישירה וכנה. השני הוא להחליט באופן ברור ועקבי האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי. אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את התשובה מדוע חשבת את המחשבה המסוימת. אם אתה מאמין שהכל אקראי - הפסיק לשאול שאלות ולא לחפש תשובות כלל. אך הוא מדגיש שגישה זו בדרך כלל אינה אפקטיבית באמת לפתרון ... באמת לפתור את הבעיות שמטרידות אותך ולהשיג שליטה אמיתית במחשבותיך. איך לשלוט במחשבות? מה הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות עצמית? למה קשה לי להתגבר על בעיות? איך ...

צירוף מקרים, השגחה פרטית, לכל דבר יש סיבה, צירופי מקרים, לשום דבר אין סיבה, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, משמעות החיים מה זה סינכרוניזציה ואיך היא קשורה לצירופי מקרים? המושג סינכרוניזציה, או מה שמכונה לפעמים סינכרוניות, מתאר מצבים ... משמעות נסתרת, וישנם אנשים שמדווחים כי הם חווים זאת לעיתים קרובות יותר ויותר עם הזמן. האם צירוף מקרים הוא אקראי או שיש לו סיבה? ההסבר הראשון שמעלה אליעד כהן הוא שיש פול (מאגר) של מחשבות ומאגר של אירועים שקורים בחיינו, ולפעמים נוצרת התאמה אקראית בין מחשבה לאירוע. כלומר, מנקודת מבט זו, צירוף מקרים הוא אכן אקראי לחלוטין, ופשוט מדובר בהתאמה מקרית בין שתי התרחשויות מתוך מאגר גדול של אפשרויות. אולם, אליעד מסביר שלפעמים לצירופי מקרים ... עשוי להיות מושפע מכך ולבצע פעולה - למשל לקנות את המוצר. לכן, צירוף מקרים יכול להיות יותר מסתם אירוע אקראי, לעיתים הוא בעל השלכות משמעותיות בפועל על חייו של האדם. איך קשורה ההשגחה העליונה לצירופי מקרים? אליעד כהן מציין ... שהכל סתמי? אליעד כהן מדגיש שלא ניתן לקבוע באופן מוחלט האם צירופי המקרים הם בעלי משמעות אמיתית או שהם אקראיים לחלוטין. לדבריו, האדם חייב לבחור - או שיש משמעות נסתרת מאחורי כל דבר, ואז הוא חייב להתייחס גם למקרים שבהם הצירוף לא מתרחש, או שאין שום משמעות והכל אקראי לחלוטין. אי אפשר באופן לוגי או אמיתי לומר שצירוף מקרים חיובי משמעותי, וצירוף מקרים שלילי או חוסר בצירוף מקרים ... רק בקיומה. מה המשמעות של בחירת הגישה כלפי צירופי המקרים? ההחלטה האם לראות בצירופי מקרים אירועים משמעותיים או אירועים אקראיים משפיעה על הצורה שבה אדם תופס את המציאות כולה. אם אדם בוחר לראות את המציאות כמושגחת, הרי שעליו לפרש גם אירועים שלא מתאימים לציפיותיו כחלק מהשגחה זו. מצד שני, אם האדם בוחר בגישה אקראית, עליו לקבל שכל אירוע - גם כזה שמתאים מאוד למה שחשב - הוא מקרי בלבד ואין מאחוריו שום תוכנית ... בצירופי המקרים היא בחירה אישית של האדם, והתפיסה הזו קובעת איך הוא יחווה את חייו. הבחירה בין ראיית המציאות כאקראית לחלוטין לבין ראייתה כסיבתית ומכוונת משפיעה עמוקות על חוויית האדם ועל האופן שבו הוא מפרש את כל מה שקורה לו. מה זה סינכרוניזציה? האם צירוף מקרים הוא אקראי או מכוון? האם קיימת השגחה פרטית? מה המשמעות של צירופי מקרים בחיים? האם לכל דבר שקורה יש סיבה? ש: ... משהו ואם אתה לא רואה את זה זה לא אומר כלום זה לא אמיתי, יש מקיף או שהמקיף הוא אקראי או שהוא סיבתי. הבנו את זה? ש: כן.

סיבתיות, דטרמיניזם, אקראיות, מהי הסיבה הראשונה? סיבה ומסובב, לכל דבר יש סיבה, המסובב הראשון, משמעות החיים, הכל אקראי, בחירה חופשית, המפץ הגדול, פיזיקה, חוקי הטבע, סיבה לכל דבר מהו הקשר בין סיבתיות לדטרמיניזם ולאקראיות? הנושא המרכזי בהרצאה הוא סיבתיות, דטרמיניזם ואקראיות, ושאלת מהי הסיבה הראשונה? נבחנת לאורך השיחה. השאלות העמוקות שמועלות בהן מצביעות על הדרך בה אנו מבינים את העולם ... אינסופית, כל חוויה או פעולה יראו כבלתי משמעותיים, שכן אנחנו לא באמת מבינים את מטרת כל דבר. האם הכל אקראי? כשהם נוגעים בשאלה האם הכל אקראי, השיחה מציגה את ההתנגשות בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מציע שבמידה והכל אקראי, זה בעצם יכול לתת למנגנון הסיבתי יותר משמעות. אם נתפוס כל אירוע או פעולה כאקראי, אז למעשה כל אחד מהם הופך להיות תוצאה של משהו מחויב, שקשור לתהליכים אחרים. מצד שני, אם אנחנו מאמינים שהכל אקראי ולא קשור לסיבה מסוימת, אז בעצם כל פעולה יכולה להיות חסרת משמעות אמיתית. מהו המפץ הגדול והקשר שלו למושג ... נוכל להבין טוב יותר את ההתנהלות שלנו וההבנה של המטרות האישיות שלנו. מהי סיבתיות? מהי הסיבה הראשונה? האם הכל אקראי? האם יש סיבה לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים? מהו המפץ הגדול?

לחזק את הרצון, סיבתיות ואקראיות, לכל דבר יש סיבה, איך לשנות רצון? איך להחליף רצון? הכל אקראי, דטרמיניזם, סיבה ותוצאה, הסיבה הראשונה, אין הבדל בין סיבתי לאקראי, מה גורם לדברים לקרות? מהי סיבתיות ואקראיות ואיך הם קשורים לרצון שלנו? הנושא המרכזי בהרצאה עוסק בסיבתיות ואקראיות והשפעתם על הרצון שלנו. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם יש לו סיבה, אך לא בהכרח סיבה שניתן להבחין ... לסיבה? העיקרון המרכזי שמופיע בהרצאה הוא שלא כל רצון מתעורר מתוך סיבה ברורה. אליעד מציין כי אם הרצון הוא אקראי, כלומר, הוא קיים בלי סיבה, אז אין לנו שליטה עליו. במילים אחרות, הרצון שנראה שאין לו סיבה הוא למעשה ... כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו לא תמיד יודעים אם הוא נוצר מתוך סיבה (סיבתיות) או שהוא אקראי לחלוטין. הוא מביא דוגמה בה אדם רוצה להתחיל מערכת יחסים עם מישהו, אך יש לו גם את הרצון שלא ... לא להתחיל נוצר על ידי סיבות פנימיות או חיצוניות שאנחנו לא תמיד מבינים במלואן. האם יש דבר כזה רצון אקראי? בהמשך ההרצאה, אליעד מחדד את הנושא ומסביר כי לא כל רצון נובע דווקא מסיבה ברורה. לפעמים, הרצון יכול להופיע באופן אקראי, כלומר, ללא סיבה שניתן להבחין בה. אך אפילו אז, הוא מציין כי יש אפשרות שהרצון הזה מסתיר סיבה עמוקה ... למעשה, אנו יכולים לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר כמו האם הדבר קרה בגלל סיבה מסוימת או בגלל שהכל אקראי? השאלה הזו יכולה להוביל אותנו להבנה יותר מעמיקה של החיים והמציאות. מהי הסיבה הראשונה? שאלה נוספת שהועלתה בהרצאה הייתה ... כי לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הסיבה הראשונה של כל דבר, ולכן לעיתים קרובות אנחנו מתמודדים עם תופעות אקראיות שגורמות לנו לתהות מה גרם לכל זה לקרות. האם סיבתיות ואקראיות הם תמיד מנוגדים? נראה כי אליעד לא רואה בהכרח את הסיבתיות והאקראיות כמנוגדות. הוא מסביר שלפעמים יש לנו את הרצון לראות את הדברים בצורה ברורה - אם משהו קרה, יש לו סיבה. אך יש פעמים אחרות בהן לא ניתן להבין את הסיבה לאירועים, ואז נוכל לראות אותם כאירועים אקראיים. הוא מציין כי ייתכן שכל הדברים בעולם הם תוצאה של סיבתיות שמסתתרת מאחורי כל אקראיות לכאורה. איך להבין את הסיבתיות והאקראיות? לסיום, אליעד ממליץ לקחת את הזמן כדי לחקור את הסיבתיות והאקראיות. הוא מציין כי הדרך להבין את הסיבתיות האמיתית היא לשאול שאלות טובות ולהיות פתוחים להבין את הדברים בצורה מעמיקה. ... של משהו, ויש מקום לחקור את הסיבות העמוקות שמאחורי כל דבר. איך לשנות את הרצון? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? האם אפשר לשלוט ברצון? מהי הסיבה הראשונה? דטרמיניזם ואקראיות איך לחקור סיבה ותוצאה? כיצד לחזק את הרצון?

זיכרון, שכחה, איך המוח זוכר? איך עובד זיכרון? המוח זוכר את מה שחשוב, זיכרון אקראי, זיכרון סיבתי, מוח יעיל, מוח לא יעיל, אבולוציה, למה אני שוכח דברים? למה אני לא מצליח לזכור? מהי יעילות? ... מאחר והוא בנוי כך שניתן יהיה לזכור את הדברים שמשפיעים על הישרדות האדם. מה ההבדל בין זיכרון סיבתי לזיכרון אקראי? אליעד מסביר שישנם שני סוגי זיכרון במוח האדם: זיכרון סיבתי: החלק היעיל של המוח. מדובר בזיכרון ששומר את המידע ... לקיום האדם. זהו זיכרון שמונחה על ידי סיבתיות - המוח מעריך איזה מידע יהיה שימושי בעתיד ושומר אותו. זיכרון אקראי: החלק הלא יעיל של המוח. זוהי צורת זיכרון ששומרת מידע באופן רנדומלי, ללא קשר לחשיבות או צורך ברור. למשל, ... השיקולים הללו במהירות ובדיוק, בוחר לזכור רק מידע שיש לו חשיבות אמיתית. מנגד, כשהוא פחות יעיל, הוא בוחר באופן אקראי, ולעיתים שומר מידע חסר משמעות לכאורה. הוא נותן דוגמה נוספת: בעת צפייה בחדשות, המוח צריך להחליט על כל פרט ... אליעד מסביר שמוח יעיל ולא יעיל מתקיימים בו זמנית, כאשר הזיכרון מתפקד בחלקו באופן סיבתי - יעיל ובחלקו באופן אקראי ולא יעיל. השילוב ביניהם יוצר את התמונה המורכבת של איך אנו זוכרים ושוכחים מידע במהלך החיים. למה אני שוכח דברים? איך עובד הזיכרון? מהו זיכרון יעיל? מה זה זיכרון סיבתי? זיכרון אקראי איך המוח מחליט מה לזכור? מהי יעילות בזיכרון?

איך מנתחים תהליך? התנהגות של בעלי חיים, ניתוח תהליך של בעלי החיים, השכל שיש בכל דבר, תהליך סיבתי, תהליך אקראי, האנשה של בעלי חיים איך מנתחים תהליך? כיצד ניתן להבין את ההתנהגות של בעלי חיים? במהלך ההרצאה, נדונה השאלה ... על פי דפוסים שאנחנו מזהים כבני אדם, ומהי הדרך בה אנחנו מפרשים את התנהגותם. מהו תהליך סיבתי ומהו תהליך אקראי? ננחה כי ישנם תהליכים סיבתיים שהם תהליכים שבהם יש קשר ברור בין פעולה לתוצאה, כמו שזיהינו אצל בעלי חיים. ... רציונלי של בעל חיים, אלא מתוך רצון לפעול לפי תחושות של טוב ורע. בהרצאה נדונה גם אפשרות של תהליך אקראי, שבו אין סיבה ברורה לפעולה. כלומר, אם נניח את התנהגות בעלי החיים בהנחה שהיא אקראית, הרי שזו תהיה תשובה פחות מבוססת. האנשה של בעלי חיים - האם נכון לשייך להם רגשות ותהליכים מחשבתיים כמו ... שהסיכון שווה את התוצאה. ההבנה שבעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע - האם זה שיקול סיבתי או אקראי? בהמשך, העלו את השאלה האם התהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי או אקראי. האם התנהגות האריה והלביאה נובעת משיקול דעת מבוסס של טוב ורע, שבו כל אחד מהם מבצע את פעולתו מתוך ראיית טובת הנאה אישית, או שמא מדובר בהתנהגות אקראית שנובעת ממצב ספציפי. בשיחה התברר שהנחת היסוד היא שהתנהגות בעלי החיים נתפסת כסיבתית, כלומר, כל פעולה יש לה מניע ... חושבים כמו בני אדם? האנשה של בעלי חיים האם בעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע? מהי התנהגות אקראית?

הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים נרחבים שנועדו להמחיש איך תפיסת המציאות שלנו פועלת וכיצד אנו יכולים להתמודד טוב יותר ... שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן בפרשנות הסיבתית שהאדם נותן לאירוע. למה אירוע קטן יכול להרגיש כמו ... כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם מישהו מתעצבן ... הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק. לדוגמה, אליעד מציין שאם אשתך כועסת עליך בערב, זה ... שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית? לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה אותך, לכאורה התגובה הטבעית היא כעס. אך אפשר לדמיין גם תגובות אחרות, כמו תגובה ... אחרת). אליעד מראה שתחושת הבחירה נובעת דווקא מכך שאתה מסוגל לדמיין את האפשרויות השונות, ולכן גם התגובה שלך נתפסת כאקראית וסיבתית בו זמנית. האם הסתברות משתנה בהתאם לעבר? אליעד מציג גם את הנושא של הסתברות באמצעות דוגמה פשוטה של ... זיכרון אלא מתוך ההיגיון והסטטיסטיקה - אנחנו מצפים לקבל התפלגות אחידה לאורך זמן. מה הקשר בין קבלת המציאות להבנת האקראיות והסיבתיות? בסופו של דבר, המסקנה שאליעד מעביר היא שיכולת קבלת המציאות קשורה באופן הדוק להבנת המתח שבין אקראיות וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות בצורה פתוחה ומכילה יותר. האם הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן?

... שאלה? דוגמה לניתוח שאלה, החוקיות של השאלה, איך למצוא תשובה לשאלה? מוח מהיר, מוח איטי, האם יש בחירה חופשית? אקראי או סיבתי מהי הדרך להבין לעומק את המהות של כל שאלה? אליעד כהן פתח והסביר שכאשר בן אדם שואל ... או מובנה במבנה המוח של האדם, שגורם לו להבין דברים מהר יותר. האם ההבדל ביכולת חשיבה הוא סיבתי או אקראי? אליעד המשיך ופירש עוד יותר את המהות של השאלה. לדבריו, מי ששאל זאת במקור למעשה שואל שאלה עמוקה עוד ... חושב מהר יותר מאחרים נובעת מסיבה כלשהי (למשל, הוא התאמן יותר, למד יותר, התפתח או התאמן) או שהדבר הוא אקראי לחלוטין, כלומר, תוצאה של מבנה ביולוגי מולד שאין לו שליטה עליו? השאלה הזאת קשורה לשאלה פילוסופית רחבה עוד יותר: ... יכול היה להתאמן ולחשוב מהר יותר. לעומת זאת, אם זה דבר מולד שאין לאדם שליטה עליו, הרי שההבדל הוא אקראי לחלוטין, ואין לאדם בחירה. מה הקשר בין בחירה חופשית, אקראיות וסיבתיות? אליעד המשיך ופירט את הקשר בין המהות של השאלה לבין הנושא של בחירה חופשית. אם בן אדם אומר ... חוקיות בסיסית יותר. האם יש מוח שחושב מהר יותר? מהי המהות של השאלה? האם יש בחירה חופשית? מה זה אקראי או סיבתי? איך למצוא תשובות לשאלות מורכבות? איך להבין שאלה לעומק? האם יש הבדל בין יש לאין?

... אירוע לא מהווה הוכחה מוחלטת לשום דבר. הוא מדגים שהטענה של הדתיים - לפיה נס בהכרח אינו יכול להיות אקראי - אינה נכונה בהכרח. הוא טוען כי גם אם מישהו אומר שאלוהים גרם לנס, עדיין נשאלת השאלה מדוע אלוהים רצה לעשות דווקא את הנס הזה, וכל תשובה לכך מובילה שוב לשאלה נוספת, ובסוף לתובנה שהכל בעצם אקראי. מדוע הרצון של אלוהים נתפש כאקראי? כאשר אליעד בוחן את הרעיון לפיו אלוהים החליט לעשות ניסים, מתברר שהסיבה האמיתית לכך אינה קיימת, מפני שלאלוהים אינסופי ... מה שאלוהים עושה הוא רק בגלל עצם העשייה, ולא מסיבה חיצונית. מכאן מגיעים למסקנה כי הרצון של אלוהים הוא אקראי לחלוטין, וכי אי אפשר באמת להסביר למה הוא עשה פעולה מסוימת דווקא בצורה מסוימת ולא אחרת. כיצד אלוהים נתפס ... כוח אינסופי בדיוק, בכל רגע ורגע מחדש. מתן תורה ומשמעותו יציאת מצרים והניסים ההיסטוריים תפיסת האלוהות ככוח אחד הרצון האקראי של אלוהים התהוות המציאות בכל רגע המפץ הגדול כנס הגדול ביותר בחירה חופשית אל מול הכל בידי שמים האם ... כן משמש הוכחה מוצקה לכאורה לדבר קיומו של כוח עליון. אולם נטען פה שכל חקירה לעומק מובילה למסקנה של אקראיות, שכן גם אם יש כוח אלוהי, מתעוררת השאלה מה גרם לו לרצות לפעול דווקא באופן הזה. בסופו של דבר, הרצון של אלוהים נתפש כרצון אקראי, מכיוון שאי אפשר להסביר מה גרם לו. מדוע התפישה על אלוהים כישות נפרדת מולידה חקירות אינסופיות? כאשר אדם מניח ... זאת בדרכים פשוטות יותר. החקירה מובילה לנקודה שבה, אם אין סיבה ממשית לרצון של אלוהים, אז למעשה הכל חוזר לאקראיות. מצד שני, אם הרצון שלו נוצר על ידו עצמו, עדיין צריך לשאול מה גרם לו לרצות להוליד את הרצון הזה. כך או כך, עולה הטענה כי כל ניסיון לתלות את הכל בפעולה של אלוהים לבסוף מוביל להבנה שהפעולה אקראית. למה הכל נראה אקראי מצד האמת? על פי הטיעון המוצג, אלוהים הוא כוח אינסופי ולא ניתן לייחס לו סיבות בתוך ממד הזמן והמרחב ... השאלה למה הוא בחר כך, ולמה לא אחרת. מכיוון שאין תשובה סופית, המסקנה הלוגית היא שבסופו של דבר הכל אקראי, כי הרצון האלוהי פשוט ישנו ללא סיבה קודמת. כיצד נתפסת המציאות כאלוהים שתמיד קיים? הוסבר שאם נחשוב על אלוהים ... וחי בתחושה של שלמות ואחדות עם המציאות. מתן תורה ומשמעותו יציאת מצרים והניסים ההיסטוריים תפיסת האלוהות ככוח אחד הרצון האקראי של אלוהים התהוות המציאות בכל רגע המפץ הגדול כנס הגדול ביותר בחירה חופשית אל מול הכל בידי שמים הפעם ... הלוגית שום דבר לא הכרחי, אולי ההפך הוא הנכון, כי כאילו קורה נס, ולא חושבים שזה אולי קרה באופן אקראי, חושבים שזה נס. אבל אם נחקור, ונניח שאלוהים רצה לעשות את זה, נשאל את הדתי למה אלוהים רצה לעשות את זה, וכל שאלה שנשאל למה אלוהים רצה, כל חקירה פנימה, זה בכלל אקראי בסוף. גם אם נגיד שאלוהים רצה לעשות את זה, זה כוח אקראי. כי הכוח של אלוהים הוא אקראי, ואלוהים הוא אחד. והדתיים שהם כופרים באלוהים שהוא כל יכול, והם אומרים שאלוהים, למה עשה ניסים? כי הוא רוצה ... מה שהוא עושה, זה בשביל הדבר עצמו, ולכן מה שאני טוען, שהרצון של אלוהים, נראה בסוף שיש פה תהליך אקראי. מצד האמת זה באמת ככה. ונניח שהוא רצה לעשות את זה, איך נוצר בכלל הרצון של אלוהים, מה יצר ... לרצות את הרצון שלו, כי עוד לא היה לו רצון. זא שבכל מקרה בסופו של תהליך מגיעים לתוצאה של אקראיות. ואותו דתי חכמולוג שיגיד לך זה לא אקראי, זה אלוהים עשה את זה, נכון! אבל אלוהים עשה את זה עדיין נשאר אקראי, לכן אין משמעות מי עשה את זה אם זה נשאר אקראי. ועכשיו ניתן נקודת מבט נוספת, על מתן תורה, האם התרחש, האם הניסים קרו או לא. והאנשים שנותנים לזה משמעות, ...

לכל מסודר יש מסדר, האם העולם אכן מסודר או אקראי? האם העולם חכם או טיפש? האם יש בורא מסדר לעולם? האם עולם מסודר מעיד בהכרח על קיומו של מסדר? ... את הערימה הזו, מכיוון שבעיניו היא נראית חסרת סדר. לעומת זאת, כשהוא הולך למוזיאון ורואה ציור שנראה לו כקשקוש אקראי לחלוטין, הוא עדיין יניח שיש צייר חכם ומתוחכם שיצר אותו בכוונה. מדוע? כי האדם מניח שיש איזו חכמה נסתרת ... הוא אכן מתוחכם? אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום האמנות: יש ציורים שנראים מתוחכמים ומושקעים, אך בפועל הם נוצרו בצורה אקראית על ידי בעלי חיים או ילדים קטנים, ללא מחשבה מכוונת. ובכל זאת אנשים מתפעלים מהם וחושבים שהם נוצרו בידי ... התפיסה שלנו לגבי תחכום וסדר היא מוגבלת ויכולה להטעות אותנו. למה אנשים חושבים שספר הוא מתוחכם יותר מכתם דיו אקראי? דוגמה נוספת שאליעד נותן היא הטענה של רבנים מסוימים שאומרים שאם דיו יישפך על הרצפה, לעולם לא ייווצר מכך ... תחכום. ייתכן מאוד שיש בכתם דיו אינסוף משמעויות נסתרות שהשכל האנושי פשוט לא מסוגל לקלוט. כלומר, מה שנראה לנו אקראי, יכול להיות מתוחכם אפילו יותר מספר שנכתב בכוונה תחילה. האם אינסוף אפשרויות מייצרות בהכרח סדר? אליעד מסביר נקודה פילוסופית ... לא מסודרים, אולי זה דווקא אומר שאין מסדר כלל. הרבנים יטענו כנגדו שהאדם פשוט לא מבין את התחכום בדברים האקראיים. אבל כאן בדיוק הנקודה: אם יש דברים שאנחנו לא מבינים את התחכום שלהם, אז אולי גם הדברים שאנחנו חושבים ... או מתכנן אינטליגנטי לעולם. האם העולם באמת מסודר? האם יש הוכחות לקיום אלוהים? מי סידר את העולם? האם המציאות אקראית או מתוכננת? האם תחכום מעיד על מתכנן? מה ההבדל בין סדר לאי סדר?