... בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד ... עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה בטוח שהדבר קורה באופן אקראי ושאין שום אפשרות לשנות את זה, הרי שהוא לא היה מרגיש מכך רע. ואעמיק: כי כל דבר בפני עצמו, ...

... ש: אבל אולי יש דבר כזה אמיתי. אליעד: תסביר לי מה זה אומר. ש: שיש באמת דבר כזה וזה אקראי לגמרי ויכול להיות שכן יש לזה איזה בסיס של טראומה או משהו כזה. אליעד: אני לא הבנתי מה אמרת ... יהפוך את זה ליותר אמיתי מה התופעה? ש: שהוא מחליף אישיות. אליעד: מה זה אומר מחליף אישיות? ש: עניינים אקראיים לגמרי פתאום. אליעד: ושאין שום קשר בין האישיות האלה? ש: שום קשר. אליעד: שאין איזה דבר עמוק בפנים שתוך ... ביום ראשון וביום שני בן אדם אחר לגמרי האם זה יכול להיות או לא אוקי אז תיאורטית יכול להיות אקראי באופן אקראי אבל למה זה לא יכול להיות כי כל הדברים בסוף הם מתחברים כל הדברים בעולם לא משנה מה כל ...

... שאינה חשובה במיוחד. להתחיל שיחה קצרה עם מישהו במעלית. לשוחח עם אנשים בתחנת אוטובוס או בבית קפה על נושא אקראי. ברשתות חברתיות, להתחיל בלייק לפוסטים של אנשים זרים, ובהדרגה לכתוב תגובות קטנות ולא מחייבות כמו יפה או אהבתי את ... סתם? כדי לפתח הרגל שבו אתה מסוגל לפנות לאנשים בלי כל תכלית ברורה, כדאי להתחיל באופן יזום לנהל שיחות אקראיות עם אנשים זרים. לדוגמה: לשאול אדם ברחוב שאלה שאינה חיונית. לדבר עם מישהו במעלית על משהו קטן וסתמי. לחכות ... מכיר, אחר כך לכתוב להם משהו קטן כמו יפה או אהבתי את הפוסט. ככל שתדבר יותר עם אנשים באופן אקראי, תתרגל ליהנות מעצם השיחה ותפחית את תחושת הלחץ סביב השגת המטרה. כך, כאשר תפנה לבחורה שמעניינת אותך, המוח כבר ... פעולות בלי סיבה תתחיל לדבר עם אנשים במעלית בבית קפה ברחוב. אליעד: גם תפתח ערוץ טלוויזיה ואז תזפזפ ככה אקראי ותסתכל סתם בלי סיבה בלי כלום אתה מרגיל את המוח שלך לא לפחד, עכשיו אם אתה תצליח ליהנות מלעשות ...

... דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית - חלק 1 האם לעשות שוב ושוב את אותו הדבר זו באמת אי - שפיות? אליעד כהן מסביר את ... מדגיש שהטענה הזאת לא תמיד נכונה, ומנתח אותה לעומק בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים על מושגים כמו מערכת סיבתית ומערכת אקראית. מהי מערכת אקראית והאם אפשר לצפות לתוצאות שונות ממנה? אליעד מסביר תחילה מהי מערכת אקראית, כלומר, מצב שבו התוצאה אינה נובעת בהכרח מסיבות ידועות או נראות לעין. לדוגמה, הוא מתאר אדם שממלא טופס לוטו ... כלומר, למרות שהאדם עשה בדיוק אותו דבר שוב ושוב, התוצאה הסופית כן השתנתה. ההסבר לכך הוא שלוטו זו מערכת אקראית לחלוטין, ולכן פעולה חוזרת באותם תנאים יכולה להניב תוצאה אחרת. זאת משום שהתוצאות אינן תלויות ישירות בפעולה עצמה, אלא בגורם אקראי שלא ידוע לנו מראש. אליעד ממשיך ומסביר שבמערכת אקראית, כגון הימורים או הגרלות, הפעולה החוזרת היא דווקא הגיונית, שכן בכל פעם מתקיים סיכוי חדש ושווה לזכות. במערכת כזו ... מדויקת על הפעולה ללא שינוי בסיבה, לא תוביל לתוצאה שונה, ולכן פעולה כזו תהיה חסרת היגיון. האם באמת קיימת אקראיות או שהכל בעצם סיבתי? אליעד כהן ממשיך לנתח לעומק את נושא האקראיות. הוא מסביר שלמעשה, כל מה שאנחנו קוראים לו אקראי יכול להיות סיבתי לגמרי, אלא שפשוט איננו יודעים את הסיבות המדויקות לתוצאה. לדוגמה, זכייה בלוטו יכולה להיראות לנו אקראית, אך אם היינו מכירים את כל הגורמים הפיזיקליים והאטומיים שהשפיעו על תוצאות ההגרלה, היינו מבינים שיש סיבות מדויקות לכל דבר. הוא אומר שבפועל, כשאיננו יודעים את הסיבות, אנחנו מתייחסים לזה כאל אקראיות, אבל ייתכן שבעומק, הכל בעצם סיבתי. כלומר, ההבדל בין סיבתיות לאקראיות הוא הבדל בידע שלנו ולא בהכרח במציאות עצמה. לכן, אפילו מה שנראה אקראי עשוי להיות סיבתי לגמרי. מתי כדאי להתמיד ולעשות שוב ושוב את אותו הדבר? אליעד כהן מסכם את ההסבר בכך שהתשובה לשאלה האם כדאי להתמיד ולעשות שוב את אותו הדבר? תלויה בהבנה שלנו לגבי הסיבתיות והאקראיות. במערכת שבה הסיבות לתוצאה אינן ברורות לנו, עדיין יכול להיות היגיון להמשיך לנסות שוב ושוב את אותה פעולה, כיוון ... מנת לקבל תוצאות חדשות. בשורה התחתונה, הטענה של איינשטיין נכונה רק במערכת סיבתית שבה הסיבות והתוצאות ברורות וידועות. במערכות אקראיות או כשאין לנו מידע על הסיבתיות, יש דווקא היגיון בהתמדה. האם יש דבר כזה אקראיות? מערכת סיבתית מול מערכת אקראית מהי אי שפיות לפי איינשטיין? האם כדאי להתמיד באותה פעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות האם הכל קורה ...

... מרוצה לחלוטין מהחיים שלך, עליך לבדוק למה זה כך. ישנן שתי אפשרויות עיקריות: או שאתה חושב שרע לך באופן אקראי, כלומר, בלי קשר למעשיך. או שאתה מאמין שרע לך בגלל דברים שאתה עושה, כלומר, בשל תכונות אופי מסוימות שלך. ... מה שאתה עושה זה מושלם אם אתה לא מרוצה מהחיים שלך במאה אחוז אז יש כמה סיבות או שזה אקראי, למה אתה לא מרוצה במאה אחוז כי דברים נגד רצונך. עכשיו למה דברים נגד רצונך או שאתה חושב שרע לך באופן אקראי אתה אומר תראה רע לי אבל במקרה כאילו לא תלוי בי או שאתה חושב שזה שרע לך זה בגלל ...

... שמתרחש תוך שנייה הוא עדיין תהליך, אם מפרקים את השנייה הזו לגורמים קטנים יותר. כלומר, הרצון לא חוזר באופן אקראי ומוחלט משום מקום, אלא תמיד ישנו תהליך מודחק או סמוי שהוביל להתפרצות הרצון. האדם לא הבחין בתהליך הזה כיוון ... דיכאוני כבר זמן רב, רק שהתכחש למצבו והדחיק אותו עד שהגיע הקש ששבר את גב הגמל. האם יש רכיב אקראי בהתעוררות רצונות? אליעד מתייחס לכך שהרצון אינו אקראי באמת, אף על פי שלעיתים יש אשליה של אקראיות. הוא מסביר שאם אדם לא מאמין שרצון יכול להתעורר בצורה אקראית, הרצון לא יפתיע אותו. אך מי שמאמין שיש אקראיות מוחלטת ברצונותיו, עלול למצוא את עצמו מופתע מאוד כאשר רצון מתעורר לפתע. לדעתו של אליעד, גם אם נראה שהרצון ... למה רצון חוזר בעוצמה גדולה? האם אפשר לבטל רצון לגמרי? איך לזהות הדחקה של רצונות? האם התפרצות רצון היא אקראית? איך למנוע חזרת רצון שהוחלש? מה גורם לרצונות מודחקים להתחזק?

... תנאים, הרי שהשני אוהב באופן יותר חסר תנאים מהראשון. כך שאהבה ללא תנאים קיימת ברמה יחסית. האם אהבה היא אקראית או מותנית? ברמה עמוקה מאוד, אליעד כהן מסביר שהאהבה יכולה להיחשב כאקראית לחלוטין. האדם אמנם מגדיר לעצמו שהוא אוהב מסיבות מסוימות (אני אוהב אותה כי היא נחמדה אלי), אך אם האדם ... שהוא בעצם בחר לשנוא את האדם בלי סיבה אובייקטיבית, כי ברמה העמוקה ביותר אין סיבה מוחלטת לשום רגש, והכל אקראי במובן מסוים. סיכום ומסקנות: למה עדיף לא לבגוד? כאשר אדם בוחר לא לבגוד ולא להגיב באופן שלילי, הוא משמר ... איך לאהוב ללא תנאים? האם קיימת אהבה ללא תנאים? איך אהבה מותנית פוגעת בך? מה ההבדל בין אהבה מותנית לאקראית? איך לקבל אהבה בלי תנאים? למה להישאר נאמן למרות פגיעה? הדיון עוסק ברעיון של אהבה בזוגיות, בפרט במקרים שבהם ... מישהו, ואדם אחר שמציב רק 5 תנאים, הרי שהשני אוהב באופן יותר ללא תנאים יחסית לראשון. ההבדל בין אהבה אקראית לאהבה מותנית יש טענה שברמה עמוקה יותר, כל האהבות והרגשות הם אקראיים ולא באמת מותנים בסיבה כלשהי. האדם רק מחליט שהוא אוהב משהו מסוים, אבל ההחלטה הזו היא לא בהכרח הגיונית ... אומר אני רוצה שיאהבו אותי אתה סתם המצאת את זה זה בלי שום תנאים. ש: אז אתה אומר שזה אקראי. אליעד: כן, עכשיו מה שאני בא שאין דבר כזה לאהוב עם תנאים במאה אחוז כשאתה שונא נגיד שמישהו עכשיו ... עם תנאים אומרים ביחסי באופן יחסי יש דבר כזה בלי תנאים. ש: אז אוקי אז אתה מדבר מהפרספקטיבה של האקראי שאז שם גם האהבה היא אקראית. אליעד: אמרתי שבמאה אחוז על המאה אחוז אין בלי תנאים ואין עם תנאים במאה אחוז לא יודע. ש: כשזה אקראי זה לא משנה לא לכאן ולא לכאן זה פשוט. אליעד: אתה יכול להגיד זה בלי תנאים הנה בלי תנאים ...

... ואין הם שני הפכים מוחלטים. לעומת זאת, מידע המבוסס על ניסיון הוא מידע שאינו נובע בהכרח מהיגיון, אלא מהתנסות אקראית או מהסכמה כללית של בני האדם. למשל, העובדה שבאנגלית לחתול קוראים cat היא מידע מבוסס ניסיון, שכן אין שום סיבה לוגית שכך יקראו לחתול. השם הוא אקראי לחלוטין ונובע מהסכמה חברתית, לא מהיגיון. הסוג השלישי הוא מידע שמשלב ניסיון עם היגיון. לדוגמה, אם אנחנו יודעים שבאנגלית ... ריבוי באנגלית מוסיפים s למילה, אנחנו יכולים להסיק בהיגיון שהרבים של חתול יהיה cats. המסקנה הזו מבוססת על מידע אקראי (cat) והיגיון לוגי של חוקי שפה (הוספת s). מה היו טעויותיהם של גדולי הפילוסופים? אליעד כהן נותן דוגמאות לגדולי ... איך לבחון מידע באופן ביקורתי? ידע שמבוסס על היגיון, ידע שמבוסס על ניסיון, ידע שמבוסס על ניסיון והיגיון, מידע אקראי, מידע סיבתי, מילים בעברית / מילים באנגלית, חוכמת אריסטו, לוגיקה ותהליכים לוגיים, ארבעת היסודות, ידע כללי, חוכמת הרמבם, מילות ...

... ליצור קונפליקט. התשובה של אליעד כהן לשאלה זו היא חד - משמעית: בהחלט כן, וניתן להשיג זאת באמצעות בחירה אקראית. מדוע בחירה סיבתית מובילה לקונפליקט? כאשר אדם מבצע בחירה סיבתית, הוא כביכול מצהיר: אני בוחר באדם הזה כי יש ... האדם הנבחר ירגיש פגוע באופן אישי, וגם אחרים יכולים להיעלב או לחוש שהבחירה הייתה מוטה ולא הוגנת. איך בחירה אקראית פותרת את הבעיה? אליעד כהן מסביר כי הדרך האפקטיבית ביותר למנוע מצב כזה היא על ידי ביצוע בחירה אקראית. ברגע שהבחירה היא אקראית, נמנע כל ניסיון לפרש את הבחירה כסוג של העדפה אישית, והמתח מתפוגג. כאשר הבחירה מתבצעת באופן אקראי, אף אחד לא יכול לבוא בתלונות או להאשים אותך כי הבחירה כלל לא נעשתה מתוך רצון או מחשבה אישית. ... לכך באופן אישי, כי כולם מבינים שלא הייתה כאן שום כוונת זדון או העדפה. דוגמאות לדרכים שונות לבצע בחירה אקראית יש מגוון רחב של שיטות שניתן להשתמש בהן כדי ליצור מצב שבו הבחירה תיראה אקראית לחלוטין. להלן כמה דוגמאות מפורטות שמציג אליעד: אפשר לרשום את שמות האנשים על פתקים ולהוציא פתק באקראיות. אפילו אין חשיבות אמיתית אם באמת זו הגרלה או לא, כל עוד האנשים מאמינים שהיא התבצעה באופן אקראי. אפשר לבצע הגרלה באמצעות משחקי ילדים, כמו אינדנדינו או איצו פאלי. זה יוצר תחושה קלה ובלתי אישית לחלוטין. אפשר לבקש מהאנשים לבחור מספר, ומי שמתקרב למספר מסוים ייבחר באופן אוטומטי. גם כאן הבחירה נראית בלתי מכוונת ואקראית לחלוטין. אפשר אפילו פשוט ללכת ישר ולומר שהאדם הראשון בו אתה נתקל יהיה זה שנבחר. לדברי אליעד כהן, אין הגבלה לכמות הדרכים לבצע בחירה אקראית, כי יש אינספור אפשרויות ליצור מצב שבו אף אחד לא יכול להפנות אליך האשמות או לטעון כלפיך שהיית מוטה או העדפת אדם מסוים. מניפולציה אפשרית בבחירה אקראית למרות זאת, אליעד גם מציין את האפשרות שהבחירה האקראית יכולה להיות מניפולטיבית. לדוגמה, אדם יכול בכוונה לרשום שם של מישהו יותר פעמים כדי להגדיל את הסיכוי שייבחר, או ... שזוהי אפשרות קיימת, אליעד ממליץ להימנע ממנה אם המטרה היא באמת להימנע מסכסוכים וקונפליקטים. מה היתרון הגדול של בחירה אקראית? היתרון המשמעותי של הבחירה האקראית, מלבד מניעת הקונפליקט האישי, הוא הפיכתך לאסטרטג טוב יותר. במצב שבו מופעל עליך לחץ חיצוני לבצע בחירה בין אנשים במטרה לסכסך ביניכם, הבחירה האקראית מקלקלת לאדם שיצר את הסיטואציה את הכוונה המקורית שלו. כלומר, אם מישהו מנסה לגרום לך להסתכסך עם אנשים אחרים, הוא נכשל, משום שבחירתך לא מאפשרת שום פרשנות אישית שלילית. לסיכום, על פי אליעד כהן, הבחירה האקראית היא האמצעי הטוב ביותר והפשוט ביותר למנוע קונפליקט בקבוצה, לשמור על יחסים חברתיים טובים, ולהימנע מהאשמות ומסכסוכים מיותרים. איך לבצע בחירה אקראית בקבוצה? איך לא לריב עם אנשים? מניעת קונפליקטים חברתיים דינמיקה קבוצתית איך לא לפגוע ברגשות אחרים? מיומנויות חברתיות תורת המשחקים בקבוצה איך לבחור בין כמה אנשים בלי לפגוע באף אחד? תקשורת בין אישית, בחירה אקראית, בחירה סיבתית, בחירה באופן אקראי, בחירה באופן סיבתי, טיפים לתוכניות ריאליטי, אסטרטגיות משחק, דינאמיקה קבוצתית, תהליכים קבוצתיים, מערכות יחסים בקבוצה, ניהול קונפליקטים בקבוצה, התמודדות ...

... ולא על דעה. ולכן יהיה יותר נכון לומר אני מנחש ש / ההימור שלי הוא ש, במובן של הימור אקראי / סתמי / שלא מבוסס על משהו ספציפי. במלים אחרות, פחות מדויק לומר לדעתי כאשר מדובר על משהו שהוא ... לדעתך הסיכוי לכך הוא נמוך. במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי, מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון או לא נכון. מה הסיכוי שמשהו נכון, מה ... המסקנה וכולי. לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי. אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין צריכים לדייק, למה זו דעתך? כמה לדעתך הדעה שלך ...