... לא מתאים לצרכים של האדם השני, וכך להפחית את התחושה השלילית. עם זאת, אליעד גם מזהיר מפני התפיסה שהכל אקראי או חסר משמעות לחלוטין, כי אם אדם יאמין בכך יותר מדי, הוא עלול להגיע למצב שבו שום דבר לא ... התאמה. איך לשנות את ההרגשה הרעה אחרי דחייה? אליעד מציע שתי אפשרויות להתמודדות עם ההרגשה הרעה: לראות את הדחייה כאקראית וחסרת משמעות. למשל, לחשוב שמדובר ברובוט או מכונה שפועלים לפי תכנות ואין להם באמת בחירה או דעה אמיתית לגביך. ... ככה הכל זה משחקי מילים אוקי למה זה משחקי מילים כי בסופו של דבר, הוא נתן עוד זווית של אקראי הוא אמר למה ככה כאילו בא נגיד שזה מערכת אקראית במערכת אקראית זה לא אומר כלום אין לזה משמעות זה רק אקראי זה פה זה שם שזאת גם תשובה תקשיבי תחשבי שזה רובוטים שככה תכנתו את הרובוטים אין לו בחירה זה ... היא לא רוצה אותי היא לא אוהבת אותי התקלקלה המכונה זה הכל ואם פתאום היא תעבוד לא יודעת מערכת אקראית ככה תקלה חזר, מה האמת שאם זה יקרה לך הרבה פעמים תגידי למה המכונת קפה לא אוהבת אותי עכשיו ... כשהוא אמר ככה זה כאילו בא נגיד שזה בלי שכל בלי שכל המהות של התשובה זה בא נגיד שזה אקראי, אקראי זה לא משנה נגמר הדיון. עכשיו מה האמת אז ככה קודם כל להגיד זה לא מתאים זה לא עונה ...

... הוא נוצר במקרה, על פי סטטיסטיקה והסתברות, או שמישהו ברא אותו במכוון. אליעד משתמש בדוגמה של כתיבת ספר באופן אקראי כדי להמחיש את הרעיון שהעולם, שהוא לכאורה מסודר, לא יכול היה להיווצר במקרה. הוא מציין שכשנשפך דיו באופן אקראי, לא נוצר ספר אלא כתם, ולכן לא סביר שהעולם המסודר נוצר במקרה. אך הוא מיד מוסיף ומדגיש שהנחות רבות ... כמו ההנחה שהעולם אכן נוצר (אולי הוא קיים מאז ומתמיד), או ההנחה שמה שאנחנו רואים הוא אכן מסודר ולא אקראי. האם קוף יכול לכתוב יצירה ספרותית במקרה? אליעד כהן מציג דוגמה מפורסמת לפיה אם ניתן לקוף להקליד על מקלדת באופן אקראי, לאורך זמן אינסופי, ייתכן שבסופו של דבר הוא יכתוב יצירה ספרותית מורכבת כמו זו של שייקספיר. אליעד מפרק את ... כשמוסיפים עוד מילים למשפט כמו אני רוצה לאכול פלאפל חם, מספר האפשרויות עולה מאוד והסבירות שהמשפט יצא הגיוני באופן אקראי הולכת ופוחתת ככל שמוסיפים מילים. האם כמות המשפטים שאפשר ליצור היא סופית או אינסופית? כאן אליעד נכנס להסבר מעמיק ... הוא אפסי לחלוטין. כלומר, אינסוף אפשרויות לא אומר שכל דבר אפשרי באמת יקרה בפועל. מה הסיכוי להיווצרות העולם מתוך אקראיות? בהמשך אליעד עובר לדבר על הסיכוי שהעולם נוצר מעצמו בצורה אקראית. הוא אומר שאם כמות האפשרויות היא אינסופית, תמיד יש סיכוי שמשהו יקרה. אך כאן עולה בעיה חדשה: הסיכוי להיווצרות ...

... מסוימת. האם זה בגלל סיבות כלשהן, שאז אולי ניתן לשנות אותן. או שמא בן אדם מחזיק בדעה כלשהי, מסיבה אקראית כלשהי. והאמת היא, שבן אדם חושב את מה שהוא חושב, גם תמיד בגלל סיבה כלשהי וגם בצורה אקראית וללא שום סיבה. ואסביר: מצד אחד, יש סיבה למה בן אדם חושב כך או אחרת. ואף אחד לא חושב ... חייב לחשוב אותה ויברר עם עצמו, למה הוא חושב דווקא כך או אחרת. הוא יראה, שתמיד יש גם רכיב אקראי כלשהו, שגורם לו לחשוב דווקא כך או אחרת. או במילים אחרות, אתה חושב דווקא כך ולא אחרת, סתם כך ... וכפי שהסברתי את כל זה במקומות אחרים. מה שבעצם אומר, שמהצד שמישהו חושב דווקא כך בלי סיבה דהיינו, באופן אקראי, מהצד הזה לא ניתן לשנות דעות של אנשים. כי הם כאילו חייבים לחשוב דווקא בצורה כלשהי. ובכל פעם שמישהו משנה את דעתו, זה באופן אקראי, שאינו קשור לתהליך של סיבה כלשהי / תהליך שכנוע כלשהו. מצד שני, מהצד שתמיד בן אדם חושב משהו דווקא ... אומר, שמצד אחד לא בטוח שניתן לשכנע כל אחד בכל דבר, כי אולי הבן אדם חושב דווקא כך, באופן אקראי ובלי סיבה שניתן לשנות את דעתו בצורה הגיונית כלשהי. אבל מצד שני, גם אי אפשר להיות בטוחים שהבן אדם חושב את זה באופן אקראי, כי אולי דווקא כן יש סיבה. מה שאומר, שתמיד קיימת האפשרות לחשוב שכן ניתן לשכנע כל אחד בכל דבר. ...

... הללו לא קיימים, אך גם לא מאפשרת לאדם להיות בטוח שהכל נקבע מראש. האם ייתכן שהבחירה מתרחשת מעצמה באופן אקראי? אליעד מתמודד גם עם האפשרות שהדברים קורים באופן אקראי, ללא סיבה קודמת. אם הכל אקראי לחלוטין, גם במקרה זה לא קיימת באמת בחירה, כיוון שאתה לא זה שבחרת את האירועים - הם פשוט התרחשו ... חופשית חלקית הוא לא הגיוני ברמה העמוקה. או שאין בחירה בכלל - ואז כל מה שמתרחש נקבע מראש או אקראי לחלוטין, או שהאדם הוא המקור לכל הבחירות ביקום - ואז הבחירה היא מוחלטת על הכל, כולל הדברים שאינם מודעים ... מתגלה כפרדוקסלית כאשר מעמיקים בהבנת מהותה של הבחירה ושל הסיבתיות. האם קיימת בחירה חופשית חלקית? מה ההבדל בין דטרמיניזם לאקראיות? האם אפקט הפרפר מוכיח שאין בחירה? מהי הסיבה האמיתית לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים מה לעשות? מה קובע אם יש או אין בחירה? סיבתיות או אקראיות - מה קובע את המציאות?

סיבתיות, אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, לרצות במאה אחוז, רוחניות, מודעות עצמית, אין הבדל בין יש לאין האם יש סיבה או שהכל אקראי? אליעד כהן מסביר שכשאדם בוחן את המציאות, הוא נתקל בשאלות כגון: למה דברים קורים דווקא באופן שבו הם קורים? מדוע השמש נמצאת במיקום מסוים ולא במקום אחר? שאלות אלו מביאות לחקירה עמוקה של מושגי הסיבתיות והאקראיות. האם הרצון האמיתי יכול להשתנות? אליעד מסביר שהאדם נתקל בקונפליקטים בין המציאות לבין הרצונות שלו. למשל, אדם שנמצא במדבר ... שואל מדוע השמש נמצאת דווקא במקום מסוים, הוא מנסה להבין אם יש סיבה לכך, או שאולי הכל מתרחש באופן אקראי לחלוטין. אליעד מציג נקודה חשובה: אם המוח מתרגל לחשוב באופן סתמי ללא סיבה ברורה (לדוגמה, אדם שאוכל בלי מטרה ... אך הגישה הנכונה היא לחקור ללא סוף, להבין את הסיבות לדברים, גם אם המסקנה תהיה שאין שום סיבה ושהכל אקראי. לדעת אליעד, הסיבה האמיתית היא האין - סיבה, כלומר, המקור של כל הסיבות הוא מצב ללא סיבה. בסופו של ... לשאול את עצמו האם גם הטבע מתוכנן בצורה סיבתית ומודעת, או שאולי הוא מקרי לחלוטין. כשאדם אומר שהמציאות היא אקראית, עדיין ניתן לשאול: למה המציאות אקראית דווקא באופן שבו היא אקראית? במילים אחרות, גם אם מחליטים שהכל מקרי, עדיין נשאלת השאלה מה הסיבה לכך שהמקריות היא דווקא כזו. איך מושגים ... עדיין הם מנוגדים לחלוטין, כי האחד הוא בדיוק ההפך המוחלט של השני. מה הקשר בין תפיסת טוב ורע לסיבתיות ואקראיות? אליעד מסביר שמושגי הטוב והרע תלויים באופן ישיר בתפיסת הסיבתיות. אדם חש תחושת טוב כאשר הוא מאמין שהדבר שקורה ... מצד שני, הוא סובל כשדברים קורים באופן שנתפס בעיניו כחסר סיבה או תכלית. אם אדם מתרגל לראות את הכל כאקראי לחלוטין, הוא עשוי לאבד את היכולת לחוות משמעות, וכך למעשה לא יחווה טוב או רע במובן העמוק. מצד שני, ... כל עוד יש שאלה, זה אומר שהאדם עדיין תופס נפרדות ולכן הוא ממשיך לחקור. האם יש אלוהים? האם הכל אקראי? מהי סיבתיות? למה דברים קורים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להגיע להבנה מלאה של המציאות? מה הקשר בין ...

... בעצמו משוגע והוא ירגיש תקוע וחסר אונים. אליעד מסביר לעומק שכל רצון וכל פעולה של האדם מורכבים משילוב של אקראיות וסיבתיות: כל דבר שאנחנו רוצים או עושים כולל בתוכו גם אלמנט אקראי (סתם) וגם סיבה רציונלית (היגיון). האדם אינו מסוגל לתפוס שמשהו קורה אך ורק באופן אקראי, ולכן הוא תמיד מחפש סיבות. אפילו כשאדם אומר אני רוצה משהו סתם כי אני רוצה אותו, הוא עדיין מחפש היגיון וסיבה, כי המוח האנושי אינו יכול לקבל חוויה אקראית מוחלטת. איך אפשר לעזור לאדם שמסרב לקבל שיש סיבה להתנהגותו? כאשר האדם מתעקש שאין סיבה להתנהגות, אליעד מציע להמחיש ... קל יותר לעזור לו להשתנות ולחזור לנורמליות או להתנהגות הגיונית. איך לתפקד מתוך ההבנה שהכל הוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שברמה העמוקה יותר, האדם עושה כל פעולה גם מסיבה וגם באופן אקראי לגמרי. הוא מסביר שהאדם לא יכול לתפוס את המושג צורה מחייה את עצמה - כלומר, משהו שקורה מעצמו בלי ...

... מסביר שהפתרון הוא למצוא גורם שלישי - גורם שאינו אף אחד מהצדדים הנמצאים בוויכוח. הגורם השלישי יכול להיות דבר אקראי או סיבתי, כל עוד הוא לא משויך ישירות לאף אחד מהמשתתפים בוויכוח. מה הפתרון אם מישהו מאשים אותי בפרידה? ... הוא שוב למצוא גורם שלישי ולהעביר אליו את האחריות. לדוגמה, אפשר להגיד שהפרידה התרחשה בגלל סיבה חיצונית - גורם אקראי כמו נסיבות החיים, מזג האוויר או אפילו גורל או אלוהים. בצורה כזאת, שני הצדדים יכולים להשתחרר מתחושת האשמה מבלי ... מסיבה כלשהי אבל אתה גם לא רוצה להגיד שאתה אשם, נגיד פרידה מבני זוג נגיד שהיא מאשימה. ש: או אקראי או מישהו שלישי שגרם לזה. אליעד: נכון זאת התשובה הבנתם, זאת אומרת לדוגמה נגיד פרידה מבני זוג נניח היא ... למצוא גורם שהוא לא אתה ולא היא זה בעצם גורם שלישי הגורם השלישי הזה יכול להיות סיבתי ויכול להיות אקראי מה שחשוב שהוא לא את ולא אני, אתה גם לא רוצה להאשים אותה ואתה גם לא רוצה לקחת אחריות ...

... שבהם היו מרוכזים מאוד, כי לא הייתה להם משמעות עמוקה ואישית. מה ההבדל בין לזכור מתוך הבנה לבין לזכור אקראי? אליעד מסביר את ההבדל בין זכירה שנובעת מהבנה לבין זכירה אקראית דרך דוגמאות יומיומיות. המילה שולחן לדוגמה, נזכרת בדרך אקראית, משום שאין לה משמעות הגיונית שנובעת מהקשר או הבנה. לעומת זאת, הבנה כמו אש שורפת נשארת בזיכרון הרבה יותר ... עלול להישכח בקלות, גם אם ברגע מסוים היה ריכוז מלא. מה ההבדל בין לזכור משהו מתוך הבנה ללזכור באופן אקראי? אליעד מדגים את ההבדל בין לזכור מידע מתוך הבנה לבין לזכור מידע באופן אקראי באמצעות שתי דוגמאות פשוטות: המילה שולחן לעומת ההבנה שאש שורפת. את המילה שולחן זוכרים באופן אקראי, משום שאין היגיון מיוחד מדוע דווקא למילה הזו קוראים כך. לעומת זאת, את ההבנה שאש שורפת זוכרים כי היה ...

... אז בא נבדוק אז קודם כל יכול להיות שאין חוקיות אפשרות אחת אומרת תקשיב אדוני מצטערים אין חוקיות זה אקראי לגמרי זה בדיוק כמו לשאול איזה מספרים צריך למלא בלוטו זאת אפשרות אחת לגשת לעניין אפשרות אחת ואפשרות שנייה ... בטוח נכון עכשיו אבל מה האמת האמת היא שיש חוקיות חלקית יש דברים שהם בטוח נכונים ויש דברים שזה אקראי עכשיו בא נראה מה בטוח נכון אז מה שבטוח נכון זה כזה דבר עכשיו היה לאחרונה מישהו בכותל שלקח ... מה בדיוק אתה צריך להגיד להגיד לה שלום להגיד לה הי להגיד לה אהלן להגיד לה היי זה כבר אקראי זה תלוי בסיטואציה זה תלוי בבחורה בך בסיטואציה במזג האוויר תלוי אין אפשרות לדעת מראש אלא אם כן כל ... אתה תגיד לה הלו נכון יפה. אפשר לדעת אבל אני לא יכול להגיד לך את זה כנוסחה כי זה אקראי כל מקרה לפי מה שהוא מה שאני כן יכול להגיד לך כנוסחה זה כל הזמן תחשוב אוקי איך אני ...

... הבחורה אומרת שהיא לא רוצה אותך בלי שום הסבר, תמיד קיימת סיבה מאחורי הדברים. אפילו אם נראה שהבחירה שלה אקראית או שרירותית, תמיד יש סיבה אמיתית עמוקה יותר. לדוגמה, אפילו אם הבחורה מחליטה לעזוב הכל וללכת למנזר בהודו, היא ... האמת אז מה האמת האמת היא כזאת. ש: היא יכולה להגיד שהיא רוצה בלי סיבה. אליעד: ומה האמת? ש: אקראי סיבתי. אליעד: אז מה האמת האמת היא כזאת ככה האם יכול להיות שיש בחורה שלא רוצה אותך מסיבות מסוימות ... ואם אתה עצלן תסבול אם אין לך כוח להבין את זה תסבול זה מה יש. ש: מה עם ההיבט האקראי לפעמים זה בא מתוך אקראי. אליעד: ההיבט האקראי הוא נכון אבל הוא לא אמיתי זאת אומרת הוא נכון הכל אקראי ובסוף אוקי אין בעיה כל מה שאמרנו עכשיו נכון והאמת היא שלא משנה מה תעשה אין לך בחירה חופשית ... תרצה אותך יכול להיות יכול להיות אבל אנחנו מתנהלים לפי זה או לפי פרקטיקה, עוד פעם ברמה הפילוסופית הכל אקראי אם היא תרצה אותך או לא אני אמצא לך מישהי שגם לא משנה מה אתה תעשה היא תרצה אותך ...