... סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה
באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, ... ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים דורשים מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית
בכבוד העצמי שלו. ואז כמובן, הילד לפעמים מרגיש, שהוא רוצה להתמרד נגד מה שאומרים לו. כמעט, בלי קשר למה שאומרים לו. ובפרט ילדים ... לעצמו שהוא חזק, ושיש לו דעה עצמאית משל עצמו. ובפרט ילד שמרגיש פגוע מאוד, מכך שההורים שלו אומרים לו מה לעשות, כי זה הרי פוגע לו
באגו שלו, שזה כמובן נכון, גם אם זה מוכרח להיות כך, שהדבר הזה גורם לכך, שהילד באופן בלתי מודע וגם לפעמים באופן מודע, רוצה לנקום בהורים שלו, על זה שהם פגעו לו
באגו שלו, ועל זה שהם כל הזמן גורמים לו להרגיש שהוא לא מספיק בסדר עבורם. ואז, הוא לפעמים עושה דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, גם אם זה גורם לו לנזק. וזה בגלל שהוא מפיק הנאה ותועלת מאוד גדולה, מתחושת החופש
והכבוד שהוא מקבל, כאשר הוא עושה כרצונו, ולא כפי מה שאמרו לו, שנכון עבורו לעשות. ועוד נחדד את העניין עמוק יותר, והוא, שלא רק שהילד ... אצל ילדים. כי הלחץ הנפשי האנושי הגדול ביותר, שבו יכול להיות בן אדם, זה, שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. שזאת פגיעה ישירה
באגו של האדם. והוא הופך להיות עבד, במקום להיות מלך. וכאשר הילד מתחנך ולומד להבדיל בין טוב לבין רע, שזה תהליך הכרחי, הרי שבעצם לוקחים ... יותר, לחנך את הילד שלו להתבגר. כי השלמות, היא החיבור של ההפכים. להיות ילד בוגר, שהוא גם ילד וגם בוגר. דהיינו, שהאדם נותן מקום של
כבוד , גם לחשיבה הבוגרת שלו, וגם לחשיבה הילדותית שלו. ומצליח לעשות ביניהן שלום, ומצליח לאזן אותן אחת עם השנייה. כי כאשר לוקחים לילד ...