מבוא - סוף המסע בהתחלת המסע - השכל הסופי של הספר וכאן יתבאר, כיצד הספר הזה יעשה אותך למאושר באמת? ומה השכל הסופי של הספר הזה? ומי שהוא חכם ומבין שחוסר השלמות של האדם, נובע מכך שהאדם מצד מהותו הוא אינו הישות השלמה (המציאות השלמה), הוא יכול מראש להבין...שההבנה השכלית היא חסרת כל משמעות כנל, כי העיקר הוא החוויה הרגשית, הרי שהדרך היחידה להשיג את החוויה הרגשית של השלמות, היא על ידי הבנת המציאות בשלמות. כי האדם הוא גם שכל. והאדם לא יכול לברוח מהשכל שלו, גם אם הוא ממש ירצה. והחוויה של האדם את המציאות, תלויה בשכל של האדם. כי החוויה, היא תוצאה של הבנה. והאדם חווה את המציאות, כפי מה שהוא מבין אותה. כגון לדוגמה שהאדם לא מפחד מבובה של אריה, משום שהוא מבין שזאת רק בובה. והתינוק לא מפחד, גם לא מאריה אמיתי, משום שהוא לא מבין שהאריה יכול להזיק לו וכיוב. והדרך...

ללמוד על עצמך, דרך הלימוד של העולם ובו יתבאר, כי בכל פעם שהאדם לומד איזה דבר כלשהו בעולם, הוא בעצם לומד להכיר את עצמו. והעניין הוא, כי האני של האדם, הוא חלק מהאני הגדול יותר של המציאות. והאני האמיתי של האדם, הוא האני של המציאות כולה (כמו שהאני האמיתי...בעולם, הוא בעצם לומד להכיר את עצמו. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על השכל שיש בכל דבר שבעולם, על ידי זה בסופו של דבר, האדם לומד ומבין את צורת המחשבה של האומן ושל האני האמיתי, שבתוכו נמצאת כל המציאות כולה. ואז האדם זוכה להתחבר בתודעה שלו לאני העליון. ועל ידי זה, האני המצומצם של האדם, הופך לישות אחת עם האני העליון. ועל ידי זה, האדם רואה את המציאות שלנו, מנקודת המבט ודרך השכל של האני העליון, שהוא אלוהים האמיתי, שהיא האחדות של המציאות.

מחויב שנכלל באפשרי - עבודת אלילים, שנכללת בעבודת אלוהים האמיתי ובו יתבאר העניין, שאפשרי המציאות, נכלל בבחינת מחויב המציאות. והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם נותן כוח, לישות שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחויב והוא המהות של...לאדם שיש כוח ללבוש של המציאות, הרי שהאדם, הוא עובד אלילים של ממש. ובכלל זה, גם נדמה לאדם שיש לו עצמו כוח כלשהו, גם הוא עובד אלילים. כי גם האני של האדם, גם הוא עצמו רק לבוש של המציאות. ואלוהים האמיתי, הכוח האמיתי, הוא: האחדות של המציאות, מחויב המציאות, הישות שממלאת את כל הלבושים של המציאות, הלא היא המהות של כל הדברים כולם, שנמצאת מחוץ ובתוך כל הדברים כולם, שהיא הכוח האמיתי וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של האחדות, שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את...

לא לדעת שום דבר וכן לדעת שום דבר - ידיעת הכלום / לדעת כלום / לדעת שום דבר / לא לדעת שום דבר ובו יתבאר עניין ידיעת הכלום, ועניין תכלית הידיעה, שהיא שלא נדע. והעניין הוא, שאחרי שלא מבינים שום דבר, אחכ מבינים שום דבר. כי הבנת הכלום / שום דבר / אין, היא...דבר מוגדר שהוא. ואחרי שהאדם ממשיך ומתעמק הלאה, אז, כאשר האדם באמת ובשלמות לא יודע שום דבר, אז ממילא התודעה של האדם יודעת את השום דבר. דהיינו, שהאדם חווה ידיעה של השום דבר. שהתודעה של האדם מתחברת אל הלא מוגדר. וזה, על ידי זה שהתודעה מרחיקה את עצמה מההגדרות ומהלבושים, של הלא מוגדר. (כל המוגדר, הוא לבושים, של הלא מוגדר). כי האדם תמיד קיים. וגם בשעת ביטול, שאז מתבטלת התודעה העצמית של האדם, גם אז האדם קיים. אלא שהאדם לא יודע את קיומו העצמי. וגם הידיעה תמיד קיימת (והכל מנקודת המבט שלנו. כי שם אין שום...

שלמות או חיסרון - האם אתה באמת רוצה, את החסרונות שלך? כי יש כאלו שנדמה להם, שהם חווים את השלמות בשלמות. ולטענתם, הם ככ חווים את השלמות, עד שבעיניהם, גם החסרונות והרצונות שיש להם, גם אותם הם חווים בחוויה של שלמות. כי יש כאלו שלא רוצים את החסרונות שלהם...הרעב עצמו? כי אם כן, אז איזה כוח מניע אותו לאכול? ונניח שאלוהים מניע את האדם לאכול, בלי בחירה. עדיין על האדם להתבונן היטב ולראות, איזו תחושה מלווה אותו, כאשר הוא בחוויה של אכילה. האם תחושה שבה הרעב, הוא עצמו שלמות אמיתית מוחלטת? כי אם כן, אז למה האדם אוכל?! והרעיון הוא, שמי שבאמת חווה שלמות מוחלטת, בחיסרון עצמו כחיסרון, הוא לא ירצה לשנות את החיסרון שלו עצמו. כי הוא רוצה את החיסרון עצמו. והאדם מוכרח להתבונן ולגלות, מה באמת מניע אותו למלא את החסרונות שלו. האם זו תחושת חסר? ומהיכן היא נובעת? וכולי...

השכל של שיחת החולין של החכם האמיתי - מהו? כי החכם האמיתי ככ אוהב את האחדות של המציאות, עד שהוא לא יכול להסיח את דעתו ממנה, אפילו לא לרגע אחד, כי היא עצמה באחדות ממש עם דעתו. וכל הדיבורים והמחשבות של החכם האמת, הם כולם, רק על האחדות של המציאות. אלא, שבכל...לשמוע דיבורים שנראים כחוכמה, ממי שאינו חכם אמיתי, יותר מאשר לשמוע שיחת חולין, של החכם האמיתי. ועל האדם לדעת, שהתכלית הסופית, נמצאת מחוץ לכל הדיבורים כולם ומחוץ לכל המחשבות כולן. והשכל שמלובש בשיחת החולין של מי שהוא חכם אמיתי, הוא כולו עצות של אמת עבור האדם, איך להבין את מה שיש מעבר לשכל. מה שאין כך השכל של מי שהוא חכם שקר, שדבריו נראים כחכמים, עבור האדם שטועה כמותו, אבל באמת הם כולם דיבורים של פסולת וקליפות בלבד. ובשורה התחתונה, הכל סובב סביב דרך החשיבה הנכונה, איך האדם צריך לחשוב, כדי לראות את...

בזבוז זמן - מהו בזבוז זמן אמיתי? כי לפעמים האדם תוהה לעצמו, האם הוא לא מבזבז את הזמן שלו. ועל האדם לדעת את האמת, שבזבוז הזמן האמיתי, הוא המחשבה של האדם, שהוא מבזבז את הזמן שלו. כי המחשבה שהזמן הוא מבוזבז, היא בעצם מוציאה את החיות והסיבה, מתוך הזמן. כי...הוא עצמו בזבוז של האחדות. כי מצד האחדות, הכל אחד והכל טוב. ולא היה צריך לבזבז את האחדות, כדי ליצור ממנה נפרדות. ואעפכ יש נפרדות, בלי שזה מביא שום תועלת אמיתית לאחדות. ואכ הזמן כולו, הוא בזבוז. ויש בני אדם שקונים דבר כלשהו, רק כי הם יכולים לקנות אותו. ומנקודת מבט מסוימת, אלוהים עושה, רק כי הוא יכול לעשות. והוא מבזבז את האחדות שלו ומצמצם אותה, רק כי הוא יכול לעשות זאת. ואעפכ, הכל אחד ממש. וכאשר הכל הוא בזבוז זמן באמת ובשלמות, על ידי זה אין שום תכלית, ואז אי אפשר לבזבז את הזמן כלל.

אמונה היא השטן, רעה וארורה ושורש כל הרע שיש בכל העולמות כולם! ובו יתבאר, למה אמונה היא ככ רעה? ואבהיר, כי הכוונה היא לאמונה, שהאדם לא יודע משהו בוודאות, אלא רק מאמין בו. ובטעות נדמה לאדם שהוא יודע את הדבר, במקום לזכור שהוא רק מאמין בו. כי זה בסדר להאמין...של האדם. שהוא מאמין לשכל שלו, שחושב שהיש והאין נפרדים זה מזה. ואם האדם יכפור באמונה שלו, ויברר את האמת לגבי העניין של היש והאין, הוא יגלה שהכל מושלם ממש. ואז ממילא הוא יראה את האמת, ויחיה חיים טובים באמת. והעיקר שהכל תלוי בו, הוא שהאדם לא יאמין כלל, בשום דבר בעולם, ושהאדם ינקה את עצמו מכל טיפת אמונה אפילו כחוט השערה. כי חוט השערה של האמונה, חונק את האדם ולוקח ממנו את חיותו ואת השמחה האמיתית הפנימית שלו. והכל בגלל חטא האמונה השקרית, שהוא החטא החמור ביותר בעולם. וכפי שאמרנו, זה בסדר שתאמין במשהו,...

הרגע הזה במקום הזה ובצורה הזאת - להתבונן אל תוכו מי שרוצה להיות מאושר בשלמות, עליו להתבונן אל תוכו פנימה, ברגע הזה, במקום הזה, ובצורה הזאת של המציאות, שבהם הוא נמצא כרגע. דהיינו, שאל לו לאדם לנבור בכל מיני צורות, שנמצאות ביקומים מקבילים, ולחשוב האם הן...לדוגמה, שהאדם מבין שרע לו, כי כרגע הוא חולה. או כי כרגע הוא חווה ריקנות וכיוב. ועל האדם לשאול את עצמו. למה כרגע ברגע הזה ובמקום הזה, אני לא רוצה את המציאות שלי, כפי מה שהיא ממש? ומה כרגע גורם לי לרצות או לא לרצות, את הצורה של המציאות, שיש ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וכל ההסברים שהאדם נותן לעצמו, על האדם לשאול את עצמו, האם ההסברים האלו, מחייבים את זה שאני לא ארצה כרגע ברגע הזה ובמקום הזה, את צורת המציאות הזאת, או לא? כי יש הרבה הסברים. אבל אף אחד מהם, לא מחייב את זה, שברגע ובמקום הזה, שהאדם לא ירצה...

להיות האמת עצמה - איך אפשר להיות האמת עצמה? כי ידיעה שלמה באמת, היא רק כאשר היודע והידוע והידיעה מתאחדים. כי כל דבר בעולם מתחלק לשלושה חלקים. כי יש את האדם החושב והיודע. ויש גם את הדבר שעליו חושבים ושאותו יודעים. ויש גם את המחשבה ואת הידיעה, שהיא מחברת...לנסות להבין אותה, הדבר הזה הוא טיפשי לגמרי, משום שהוא חסר כל תועלת כנל. ולכן, האדם לעולם לא יכול להבין את המציאות ואת השכל שלה, עד שהוא לא יהיה היא בעצמה. שזה כמובן אינו אפשרי, משום שהאדם הוא לא המציאות, אלא רק חלק ממנה. והאדם לעולם לא יכול לדעת את האמת באופן אובייקטיבי, אלא אם כן הוא יהיה האמת עצמה, שזה כמובן דבר שהוא אינו אפשרי. כי איך אפשר להיות האמת עצמה?! ואעפכ כמובן שהכל אפשרי, כפי שיתבאר להלן. והעניין הוא, כי בשורשו הכל אחד. ובעיני הצופה, האמת, היא אינה ישות ממשית, אלא היא רק מושג מופשט בלבד...