... הדברים שסובלים אותו או מעניינים אותו. אליעד מדגיש שהחיסרון של גישה זו הוא שהיא יכולה להוביל לאי - שקט מתמיד, שכן האדם אף פעם לא מרוצה ולא משיג
תשובות מספקות. הוא לא יכול לשחרר את המחשבות המטרידות אותו, ולכן כל הזמן שואל שאלות. לעומתה, הגישה השנייה היא גישה בה אדם לא שואל שאלות ... היא שאם המטרה היא לפתח את השכל, גישה שבה שואלים שאלות כל הזמן עשויה להיות מועילה יותר, כי היא מעודדת את האדם לא לחיות בתודעה מקובעת אלא לחפש
תשובות בכל תחום, מה שמוביל ללמוד ולהתפתח. מצד שני, אם אדם בוחר לא לשאול שאלות אלא אם כן הוא חייב, הוא עשוי לחיות בעולם שבו הוא לא מעורב מדי בעשייה אינטלקטואלית ואולי לא מתפתח באופן מלא. איזה גישה תוביל
לתשובות טובות יותר? השאלה המרכזית היא איזו גישה תוביל אותנו להצלחה או לפיתוח השכל, כלומר, האם גישה של חקירה בלתי פוסקת של כל דבר תביא אותנו
לתשובות נכונות, או שדווקא גישה שבה נתחיל לחפש
תשובות רק כשאין ברירה היא הדרך הנכונה. התשובה אינה פשוטה, שכן כל גישה טומנת בחובה יתרונות וחסרונות. אליעד מציע להתמקד בתהליך השאלות, ולהבין שבשביל לפתח את השכל, צריך לא רק לשאול שאלות אלא גם להיות מסוגל לקבל
תשובות ולבצע תהליך של עיבוד מחשבתי. שאלות נכונות תוכלנה להוביל לאמיתות, אך אם אינן מלוות ברצון למצוא את
התשובות, הן לא יועילו. מה ההבדל בין חקירה לפיתוח השכל? חקירה אינסופית עלולה להפוך לאובססיה, שבה אדם שואל כל הזמן שאלות, אך לא מוכן לקבל
תשובות. אליעד מסביר שלפעמים אנשים שואלים שאלות רק כדי להרגיש טוב עם עצמם, מבלי לרצות להעמיק
בתשובות. מצד שני, אם אדם מוכן להרגיש לא נעים ולשאול שאלות מתוך כוונה אמיתית להגיע
לתשובות , יש סיכוי שהוא יפגע
בתשובות משמעותיות שיביאו אותו לפיתוח השכל. איך מאמצים את הגישה הנכונה? על פי אליעד, על האדם לאמץ גישה שבה הוא לא שואל שאלות רק כי הוא מרגיש רע, אלא הוא שואל מתוך רצון לפתח את השכל ולחפש את האמת. כך, התהליך של פיתוח השכל מתבצע על ידי שילוב של חקירה פעילה עם קבלת
התשובות, תוך שמירה על איזון בין שאלה לקבלת תשובה לבין רצון להרגיש טוב. פיתוח השכל שאלות
ותשובות מודעות עצמית חקירה אינטלקטואלית התפתחות חשיבה ...