... ויותר יחסי, וכך גורמים לאפשרי להפוך להיות מחויב. ועוד הבדל יש בין אפשרי למחויב, והוא, שהאפשרי הוא נכון מבחינה סובייקטיבית, והמחויב הוא נכון מבחינה אובייקטיבית. ואם רוצים לגרום לדבר האפשרי להיראות כמחויב, צריך לשים לב, שלא מדברים עליו בצורה סובייקטיבית, אלא בצורה אובייקטיבית. לדוגמה: אני חושב ש X הוא יפה, זה נקרא סובייקטיבי. אבל X הוא יפה, זה נקרא אובייקטיבי. אז בהתחלה אפשר לומר, אני חושב ש X הוא יפה. ואז נותנים לגיטימציה לדבר להיות אפשרי בצורה סובייקטיבית. ואחכ הופכים אותו למחויב, ומדברים עליו בצורה אובייקטיבית, שX הוא יפה, מנקודת מבט אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. וגם כאן, המסר העיקרי הוא, שמי שרוצה להיות מומחה מכירות / מומחה שיווק / מומחה שכנוע וכולי, עליו ללמוד ...

... מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא חם כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין. וכאשר מציבים את המילים לי / קצת ליד המילה חם, ולא משנה היכן מציבים ... המילה לי שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה חם. כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה לי, עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי ... היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה לי. ואחרי שהבנו את המשמעות של המילים בפני עצמן, ובהקשר שלהן אחת לשנייה, עכשיו ... שמדובר על משפט סובייקטיבי. ואחכ יש הצהרה שאומרת, שבאופן סובייקטיבי חם לי, בחום כפשוטו. ואחכ יש הסתייגות, שגם ברמה הסובייקטיבית, לא מדובר על חום חזק, אלא רק על קצת חום. דהיינו, מראש הדובר אומר שמדובר על אינפורמציה סובייקטיבית. אבל חשוב לו שתחשוב שברמה הסובייקטיבית, חם לו כמו שנשמעת המילה חם. ואחכ הוא מצנן את החום, עם המילה קצת. ויש גם את סדר המילים ... מקור הכוח של האינפורמציה שחם. ומראש הדובר אומר לך, דע לך שאני הולך להעביר לך מידע סובייקטיבי. וגם ברמה הסובייקטיבית, אל תחשוב שהמידע הוא כפשוטו, אלא כאשר תשמע את המידע, תדע שזה רק קצת חם, אבל לא הרבה חם. ... שחם. ואחכ הוא טורח להזכיר ולומר שזה רק קצת חם ולא הרבה חם. ואחכ הוא מסתייג והופך את האינפורמציה לסובייקטיבית. והמסר העולה מהניתוח של מבנה המשפטים הנל, הוא שלכל מבנה של משפט ולכל סדר ורצף של מילים, יש את ...

... רוצה להפסיד את האהבה שלך אליו וכולי. אם אתה אומר טענה, ואתה חושש שלא יסכימו איתך, תגיד אותה בצורה סובייקטיבית. דהיינו, אני חושב ש... / לדעתי... / נראה לי ש... וכיוב. כך יש פחות סיכוי שלא יסכימו איתך. צור ... כזה, אחרי שאתה אומר את מה שאתה חושב בצורה אובייקטיבית כעובדה, מיד תוסיף מסר שאומר שלכל הפחות מדובר בתפישה סובייקטיבית שלך. כך שעל מסר כזה, השומע לא יכול להתנגד לו. ואעפכ מלכתחילה תציג את הדברים כאובייקטיבים, כדי שהם ישמעו ... בעיני. שבעצם כאן אמרת אמירה אובייקטיבית, ומיד אחכ הוספת לה סוג של הבהרה שמדובר במסר שהוא נכון לפחות מבחינה סובייקטיבית. כך שאמרת את מה שרצית כעובדה אובייקטיבית, וכדי שהשומע לא ישאל, מי אומר שזה נכון, לשם כך הוספת לפחות בעיני. יש לשים לב, שלפעמים רצוי לדבר רק בצורה אובייקטיבית / סובייקטיבית בלבד, ולפעמים דווקא רצוי להתחיל בסובייקטיבי ואחכ להציג את הדברים בצורה אובייקטיבית. ולפעמים גם צריך לעבור מצורה לצורה תוך ...

... כך שהוא עצלן, שונא את התכונה הזו באופן ספציפי ולא את כל מהותו. האם המזל הוא מציאות או אשליה סובייקטיבית? המושג מזל יכול להיראות אובייקטיבי, כאילו יש חוקיות אוניברסלית או מיסטית מאחוריו, אך למעשה המזל הוא בעיקר דרך בה ... סיכויים סטטיסטיים ולא של פגם פנימי. כלומר, אדם ייחס לעצמו את הכישלון, לא בגלל סיבה אובייקטיבית אלא בגלל פרשנות סובייקטיבית. למה אנשים מאשימים את עצמם בחוסר המזל שלהם? הסיבה שאנשים מאשימים את עצמם היא הרצון הטבעי למצוא סיבה והסבר ... בספק את ההנחה הזו. כלומר, הוא יאתגר את האמונה הבסיסית שלו ויבחן האם זו באמת האמת, או רק פרשנות סובייקטיבית. לדוגמה, אם מישהו לא הצליח במבחן, הוא יכול לשאול את עצמו האם זה בהכרח אומר שאני טיפש, או שאולי ... את ההנחות שלו ולשנות את תפיסתו על המציאות ועל עצמו. שינוי הפרשנות האישית לאירועים, וההבנה שהמזל הוא בעיקר תחושה סובייקטיבית ולא עובדה אובייקטיבית, יכולים להוביל לשיפור משמעותי בחוויה הפנימית ובתחושת הערך העצמי של האדם. חוסר מזל שנאה עצמית חוסר ...

... נמצא. כל זמן שהאדם נמצא בתוך התמונה ואינו רואה את התמונה המלאה מבחוץ, הרי שהחשיבה שלו אינה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית. כאשר לדוגמה האדם מעביר ביקורת על אדם אחר, עליו לזכור כי כל זמן שהוא אינו יודע בצורה מלאה מה ... שמולו, הרי שכל מה שהוא חושב עליו זה סובייקטיבי בלבד. גם החשיבה של האדם כלפי עצמו היא יכולה להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. זא כל זמן שהאדם אינו מבין את עצמו בשלמות, דהיינו, אינו מודע לרצון הראשון שלו שממנו נובעים ... הוא חלק מהמציאות, וכל זמן שהאדם אינו מבין בשלמות את המהות המלאה של המציאות כולה, הרי שהחשיבה שלו היא סובייקטיבית.

... שם מים כלל. כאשר הראייה של האדם מטושטשת הוא בטוח שהוא רואה מציאות כלשהי, למרות שהמציאות הזאת היא רק סובייקטיבית ואישית שלו בלבד. ואיך אפשר להינצל מראיית אמת סובייקטיבית? תשובה: על ידי שימוש באמצעי אימות נוספים (השכל + הרגש). אם נתבונן בדוגמה הנל, של האדם שמשפשף את העין, ... זה האדם מבין שיש שם רק חפץ אחד בלבד. הדבר נכון גם לגבי כל שאר התחומים. הדרך להינצל מראייה סובייקטיבית, היא על ידי זה שהאדם בוחן את הידיעות שלו באמצעות מה שהוא יכול, דהיינו, באמצעות השכל והרגש. באפשרותו של ...

... מסביר שהשאלה הזו היא תוצאה של המגבלה השכלית שלנו. השאלה איך יכול להיות שכל ההפכים אחד? היא בעצם שאלה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית, משום שהיא נובעת רק מחוסר היכולת של השכל האנושי לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן ומקום. הוא מדגים ... המשמעות האמיתית של להיות אמיתי עם עצמך? להיות אמיתי עם עצמך, לפי אליעד, פירושו להודות בכך שהשאלה שלך היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. כלומר, להודות בכך שיש דברים שהשכל שלך אינו מסוגל להבין, וזה לא אומר שהדברים הללו אינם נכונים. ... תשובה לשאלה הזו, איך יכול להיות שכל ההפכים אחד. הוא צריך להיות ישר ואמיתי עם עצמו, ושיבין שהשאלה היא סובייקטיבית, כי האדם לא יכול להבין בשכל שלו, ולא מסוגל לחשוב שימינה ושמאלה נמצאים במקום אחד ובשני מקומות יחד. ועל ...

... זה באמת, יחווה אחדות מוחלטת בתוך העולם המשתנה. איך לחוות אחדות באופן אישי וסובייקטיבי? החוויה של האחדות חייבת להיות סובייקטיבית ואישית של כל אדם, כי לא מספיק לשמוע שמדובר באמת, אלא חובה לחוות אותה בעצמך. אליעד מדגיש כי הדרך ... הוא רוצה להרגיש טוב, הוא יצליח לחוות את המציאות כאחדות שאין הבדל בין הטוב לרע, והאדם שיעמיק יגיע לחוויה סובייקטיבית של האחדות ולמה סובייקטיבית, כי הי א חייבת להיות אישית של האדם, זה לא יעזור שיגידו לו את זה זה יעזור רק אם ...

... שני רגעים או יותר. כיצד מתבטאת הבחירה החופשית באופן סובייקטיבי? ההסבר ממשיך בטענה כי הבחירה החופשית היא למעשה חוויה סובייקטיבית של האדם. כאשר האדם חווה ברגע הראשון רצון לעשות פעולה מסוימת, וברגע הבא הוא חווה שהפעולה נעשתה בהתאם לרצונו, ... בהכרח משהו שקיים באופן אובייקטיבי, אלא תיאור סובייקטיבי של סדרת אירועים. האדם חווה כאילו בחר, אך זו רק תחושה סובייקטיבית של אירועים המתרחשים בזה אחר זה. כיצד התבוננות מעמיקה בבחירה משפיעה על החיים? בסיכום ההסבר, אליעד מציע שכל אדם ... שיש בו בחירה למה שאין? כאשר יש יותר מרגע אחד של מציאות, האדם חווה בחירה, הבחירה החופשית היא חוויה סובייקטיבית של אירועים שהתרחשו לאדם. ברגע אחד הוא חווה מציאות מסוימת, וברגע אחר כך הוא חווה מציאות שבה הו עשה ...

... התרחש? אולי למרות הזיכרון, האירוע לא באמת קרה? לדבריו, הזיכרון האנושי אינו מתאר בהכרח מציאות אובייקטיבית, אלא רק מציאות סובייקטיבית. הזיכרון הוא תחושה או תמונה המופיעה במוחו של האדם בזמן הווה, והוא מקשר לתמונה זו תחושה של זמן, כאילו ... אירוע התרחש, ואינם יכולים להבדיל בוודאות בין אירוע שהתרחש אתמול או לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים בתודעה רק ברגע ההווה. הוא מסביר שאנשים יכולים לשכוח או אפילו לזכור אירועים ... הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק בתודעה? מה ההבדל בין דמיון למציאות? הפעם אני רוצה לדבר על ... הכל תחושה, אפילו בהיפנוזה משחזרים דברים שלא באמת קרו ומה שאדם מתאר שקרה, זה לא ברמה האובייקטיבית, אלא ברמה הסובייקטיבית אתה מתאר את מה שקרה לך ברגע הקודם. וזה אומר שכל הזיכרונות הם לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי ...