... אומר שיש לו בעיה באמת. התחושה שיש לאדם בעיה, לא מוכיחה שהיא קיימת במציאות באופן מוחלט. זו רק תחושה סובייקטיבית. בדיוק כמו שאדם יכול להרגיש שיש פילים בחדר, אבל זה עדיין לא מוכיח שבאמת יש פילים. כשאדם אומר שהוא ...

... לא מצליח. מהו חיסרון ומהו יתרון? מי קובע זאת? אליעד כהן מסביר שהשפעת התפיסות שלנו על חיסרון ויתרון היא סובייקטיבית, ולא עובדה מוחלטת. הוא מציין שמה שנראה לנו כחיסרון הוא רק פרשנות אישית למצב, ואין שום דבר אובייקטיבי בהגדרת ... כהן מדגיש שההתיידדות עם החיסרונות שלך והקבלה העצמית המוחלטת מאפשרות לך להפסיק להרגיש חסרונות. כל חיסרון הוא רק פרשנות סובייקטיבית שלך, וברגע שתפסק להרגיש צורך לשנות אותו, תחווה שלמות אמיתית עם עצמך. ההבנה שכל מה שנראה כחיסרון הוא בעצם ... הבסיסית שלנו כשאנחנו מתייחסים למושגים כמו טוב ורע, יתרון וחיסרון. לדבריו, עצם הגדרת דבר כלשהו כחיסרון או כיתרון היא סובייקטיבית ואינה עובדה מוחלטת. הוא מביא דוגמה נוספת מתחום השחמט: אם אדם אומר אני לא טוב בשחמט, הוא כבר קבע ... הם חוקים שרירותיים שבני אדם המציאו. ההסבר כאן הוא, שכל מה שאנחנו תופסים כחיסרון הוא רק פירוש, ורק פרשנות סובייקטיבית למצב. לדוגמה, אם אתה לא מספיק טוב בשחמט - יש שתי אפשרויות: או שזה נובע מגורמים שאינם בשליטתך (כמו ... וכו) מבוסס כולו על חוקים שרירותיים שבני אדם המציאו. לכן, להגדיר את עצמך כחסר הצלחה בתחום מסוים זו החלטה סובייקטיבית, שמתבססת על חוקים שבחרת להאמין בהם או שאתה מקבל כחלק ממשחק חברתי. הוא נותן דוגמה נוספת של שיער ירוק: ... ואתה יכול לחוות שלמות אמיתית עם עצמך. לסיכום, התיידדות וקבלה עצמית מגיעות מהבנה עמוקה שכל חיסרון הוא רק תפיסה סובייקטיבית, ושכל רצון לשנות משהו הוא חלק ממשחק פנימי או חברתי. רק כאשר מבינים זאת לעומק, ניתן לחוות הערכה עצמית ...

... זו לא הסיבה האמיתית לסבל, אלא העובדה שהאדם לא באמת התקרב לאמת המוחלטת, אלא נשאר תקוע באמת חלקית או סובייקטיבית. האם אפשר להתקרב לאמת בלי לגרום למריבות? אליעד טוען שכן. הוא מזכיר את רבי נחמן כדוגמה, שאמר שיש לו ...

... חשובים מאוד - מי אמר שזה משנה?. בצורה כזו, האדם מבין שאין אמת מוחלטת, והמשמעות שהוא מייחס לדברים היא סובייקטיבית בלבד. אליעד מסביר שדווקא כאשר האדם יעמיק לחקור את המושגים משנה ולא משנה, הוא יגיע להבנה שאין באמת הבדל ... עצמה לא בהכרח הגיונית, ולכן אפשר בהחלט לתפקד בלי היגיון ברור ומוחלט. הוא מדגיש שההיגיון עצמו יכול להיות החלטה סובייקטיבית, ושאפשר להיות במצב של מודעות לכך, ואז להחליט באופן חופשי אם רוצים להישען עליו או לא. אליעד מדגים זאת ...

... כי הוא תלוי בכיסא, אך יש אנשים שמקבלים את מצבם באהבה ואינם מרגישים כלל את המגבלה. כלומר, הנכות היא סובייקטיבית לחלוטין, והגדרתה תלויה רק בתחושת האדם ובאיך שהוא מפרש את מצבו. האם אפשר להשתחרר מתלות רגשית לחלוטין? אליעד מציע ...

... לעומת זאת, הפירוש הוא התפיסה האישית של האדם, כמו למשל להחליט שהשולחן הוא יפה. זאת לא עובדה, אלא פרשנות סובייקטיבית. לדברי אליעד כהן, כדי להגיע לאמת ולשפר את איכות החיים, אדם חייב להיצמד להבחנה זו. כאשר אדם אומר משהו כמו הוא הכעיס אותי, זוהי פרשנות סובייקטיבית ולא עובדה. העובדה היא אני כעסתי ממנו, כי עצם תחושת הכעס היא עובדה שאתה חווה, אך הפרשנות שהאדם השני ... לומר השולחן יפה, לומר בעיניי השולחן יפה - דבר שמאפשר לך לראות שהיופי הוא לא עובדה אובייקטיבית אלא חוויה סובייקטיבית. לדבריו של אליעד, השימוש הזה מכניס לתודעה תחושת לא יודע, ובכך מקטין את תחושת המחויבות והנחרצות באמירות של האדם, ... הכוונה רק לומר בעיניי בצורה מכנית, אלא באמת לחוש ולהבין שהדברים אינם בהכרח כך אלא שזו רק נקודת מבטך הסובייקטיבית. מה המשמעות של הפיכת המחויב לאפשרי והאפשרי ללא אפשרי? אליעד מסביר שהמטרה העמוקה של כל התהליך הזה היא לקחת ...

... רע בעיניך כי אתה מניח אוטומטית שעדיף לחיות מאשר למות, אבל זאת לא בהכרח אמת מוחלטת, אלא נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. הוא ממשיך להסביר זאת כך: אם אתה חושב שההתאבדות היא דבר רע, כנראה זה משום שאתה עצמך לא ...

... מישהו מתווכח איתך לגבי הדוגמה שנתת, אתה נמצא בבעיה, כי כל המסקנה שלך מבוססת רק על דוגמה שנתונה לפרשנות סובייקטיבית. הוא מדגים זאת דרך מצב שבו שני אנשים התווכחו ובסופו של דבר התקרבו. הוא מציין שבקלות אפשר לטעון שההתקרבות ...

... מעגל הצורך באישור חיצוני? אליעד מציע דרך להשתחרר מהמעגל הזה: להבין שמערכת הערכים שמגדירה מה חשוב ומה לא, היא סובייקטיבית לחלוטין, ואפשר לשנותה. הוא מציע לשאול שאלות פנימיות כמו: למה החלטתי שיופי, חוכמה או כסף הם הדברים שיגרמו לי ...

... ולא דווקא ליד אנשים שהם בהכרח חזקים או חלשים מהם. אליעד כהן מסביר בהרחבה, שאנשים נמשכים לאחרים לפי התחושה הסובייקטיבית שמעניק להם הקשר, ולאו דווקא לפי תכונות אובייקטיביות של חוזק או חולשה. לדוגמה, בחורה עשויה להעדיף להיות עם חברות ... להסתובב עם מישהו חלש ממני, וזה יגרום להרגשה שלילית. אליעד מדגיש שאין נוסחה מוחלטת כאן, אלא שהכל תלוי בחוויה הסובייקטיבית שהאדם מקבל מהקשר. הוא נותן דוגמה נוספת: אם אדם נמצא בראיון עבודה והמראיין לובש חולצה בשווי מאה שקלים, והמרואיין ... שאני עם חבר שיש לו כסף. או איזה דפוק אני שאין לי כסף. עכשיו, השאלה היא, זה מה החוויה הסובייקטיבית שהוא יצא מהשיחה איתך. אנשים לדוגמה, נגיד, יש אנשים עשירים שאנשים אוהבים אותם, ויש אנשים עשירים שאנשים לא אוהבים אותם, במה זה תלוי? בתחושה הסובייקטיבית שלך מהם, אם אתה איתם בקשר ואתה אומר לעצמך אומנם, לי אין כסף אבל איזה כיף שיש לי חבר ...