... כל דבר ועל התכלית ועל הסיבה של כל דבר, הוא רואה שהכל אחד ממש, והיש והאין מתאחדים אצלו. וגם אז אין שכל של נפרדות, ואין דאגות. והטועים חושבים, שהמשוגעים אין להם דאגות. אבל גם למשוגע יש רצון, וגם הוא יש לו את הדאגות שלו. כמו לדוגמה הטעות שאומרת, שהמאמינים באלוהים, הם מאושרים יותר וחסרי דאגות. והטעות נובעת, מכך שאין להם את הדאגות הרגילות, אבל יש להם דאגות אחרות. כמו שגם למשוגע יש את הדאגות שלו, לפי הרצון שלו. ורק בהעדר שכל מוחלט, רק אז אין שום דאגות כלל. ולסיכום: רק בקצה של השכל, בקצה העליון או בקצה התחתון, כאשר אין שום שכל שעושה הפרדה בין יש לבין ...

... הוא יאבד שליטה, ואולי הוא ישתגע וכיוב. והטעות הזאת, היא עצמה העונש של האדם. כי מי שלא מברר את האמת, כי הוא מפחד להשתגע, הוא נשאר משוגע, וסובל כאן מהספקות של עצמו. והמשוגע, הוא זה שאינו יודע את האמת המוחלטת. שאינו מבין שהכל מושלם, ושהוא שלמות אמיתית, אלא הוא חושב שהוא ... האמת המוחלטת?! והאדם מפחד, סתם וללא סיבה. כי אף אחד בעולם, לא יודע למה הוא באמת מפחד. וכל מי שהוא מפחד להשתגע, הרי שזה רק בגלל שהוא משוגע. כי אם היה לאדם שכל אמיתי, הוא לא היה מפחד להשתגע כלל. כי האדם מפחד להשתגע. אבל האם האדם באמת ... שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? כי הוא לא רוצה להרגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להרגיש רע? תשובה: כי הוא משוגע! ולמה הרצון של האדם לא להרגיש רע, הוא רק בגלל שהוא משוגע? משום שאף אחד בעולם, לא באמת מבין, מהיכן בא לו הרצון שלו להרגיש טוב ולא להרגיש רע. והמשוגע, הוא רוצה את רצונותיו, ועושה את מעשיו, בלי להבין מדוע ולמה הוא עושה ורוצה אותם. ומי יכול לומר ... היה חכם באמת, הוא היה רוצה תמיד את המציאות כפי מה שהיא, בלי לרצות לשנות אותה כלל. ואז ממילא האדם היה מרגיש טוב תמיד. אבל האדם הוא משוגע. שהוא רוצה לשנות את המציאות, גם בלי שהוא מבין מהיכן מגיעים הרצונות שלו, וגם למרות שהוא מבין שבכל ... רע, גם אחרי שהוא ישנה את המציאות. כי הרע נשאר תמיד, רק בגלל הרצון לשנות את המציאות. ונמצא אם כן, כי האדם לא רוצה להשתגע, בגלל שהוא משוגע. שבגלל שהאדם משוגע, לכן הוא לא מקבל את המציאות איך שהיא, ואז ממילא הוא חי בעולם של טוב ורע, ואז ממילא הוא מפחד להרגיש רע, ואז ממילא הוא מפחד להשתגע ולהרגיש רע. והאדם סובל, רק בגלל שהוא משוגע, ושהוא לא מבין, למה הוא רוצה את הרצונות של עצמו. ואין הכוונה לומר שלרצות זה רע. הכוונה היא לומר ...

... את עצמו לרפש ובוץ, דהיינו, מוכן למען הבנת האמת לנסות לחשוב גם בצורה שנראית כלא שכלית ומשוגעת, אז הוא זוכה להשגת המוחלט, שזוכה להבנת השכל שמעל השכל. ועל ידי זה שהתודעה של האדם והשכל הקטן של האדם, מתחברים אל השכל ...

... הוא התחפש, והוא חושב, שהוא באמת עבד, ואז הוא מתלונן על כך שהוא עבד. והחכם האמיתי מנסה להסביר למלך, שהוא יכול לחזור ולהיות מלך. והמלך המשוגע, מתלונן על כך, שהחכם גורם לו להרעת תנאים בכלא. והוא לא מבין שהוא בכלל מלך, ושמקומו הוא לא לסבול בכלא כעבד, אלא מקומו הוא ... שהוא בוחר להיות עבד. כי האדם הוא השלמות האין סופית (ולמרות שיש כאן דבר והיפוכו, שהסוף הוא אין סוף, אעפכ כך הוא הדבר). אבל האדם הוא משוגע, ונדמה לו שהוא חתיכת בשר או חתיכת שכל מצומצם (זה עבור כל אלו שנדמה להם שהם נשמה רוחנית. והם לא מבינים, שגם הם טועים. כי הם ...

... תמיד. וראשית כל, על האדם להבין את האמת, שהכל יכול להיות. ויכול להיות, שבאמת כולם טועים תמיד. ויכול להיות, שהכל שקר, מתחילתו ועד סופו. ויכול להיות גם, שהאדם הוא משוגע ככ גדול, עד שהוא חושב שהוא חכם קצת או הרבה. ויכול להיות גם, שהשקר הוא ...

... לא חווה את השלמות, ויש לו רצון למלא אותו, וממילא גם פחד שהרצון והחיסרון לא יתמלא. ויש כאלו שנדמה להם, שלמשוגעים אין פחדים, ושאם אין שכל אין דאגות. אבל מי שחושב כך, הוא עצמו משוגע. כי גם המשוגע יש לו תודעה עצמית והוא מודע לקיומו. וגם הוא יש לו רצונות ופחדים ... קצת יראה, כי האדם לא באמת מפחד, מכך שהוא ירגיש כאב. כי מה אכפת לאדם שהגוף שלו ירגיש כאב? והאדם הוא לא סתם משוגע שהוא מפחד בלי סיבה, אלא יש סיבה, מדוע האדם מפחד להרגיש כאב. והיא, ...

... וכל זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם אמת בעצמו, הוא לא יודע מימינו ומשמאלו והוא לא באמת יכול להבדיל בין טיפשות לחוכמה, וכל שכן שאינו יכול לזהות ולהבדיל בין משוגע לבין חכם אמת. כי העולם, הם רחוקים מהחוכמה. משום שבעיני העולם, החוכמה האמיתית, היא שיגעון. כי ... לשכל האחדות). וכל זמן שהאדם עוד לא תיקן את שכלו ועוד לא הבין את המציאות באמת, הוא חסר הבנה. וכחסר הבנה של ממש, הוא לא יכול להבדיל בין חכם אמיתי לבין משוגע אמיתי. וטוב יהיה לחסר ההבנה, אם ידע שהוא חסר ההבנה ושהוא לא יודע מהי האמת, יותר מאשר שהוא יחלק ציונים למשוגעים וחכמים אחרים, ויבלבל ביניהם בטעות או שלא בטעות. ובסיכומו של דבר, החכם האמיתי, אי אפשר לזהות ...

... של קיומו של האני של האדם. כי האדם יודע דבר כלשהו, משום שהאני שלו יודע את הדבר. ואם האני עצמו הוא לא באמת קיים, או אם לדוגמה האני הזה הוא משוגע, הרי שגם כל הידיעות של האדם הן טעויות. ומי שרוצה להיות ...

... החכם האמיתי, הן לא עצות ממשיות בממשות של העולם הזה הממשי, אלא הן עצות ממשיות באמת! כי הממשות של העולם הזה, היא בדיוק כמו הממשות, של עולם שנמצא בתוך החלום של המשוגע . והעולם שלנו, הוא לא יותר ממשי, מאשר הדבר הממשי ביותר, שנמצא בתוך החלום הממשי של האדם. והדבר הממשי באמת, זאת האחדות של המציאות, שהיא המהות שממלאת את הכל. והעצות של ...

... האמת. אבל, יש שאלה אחת ויחידה, שאותה השכל מסתיר מהאדם, והיא, האם בכלל השכל עצמו הוא נכון, או לא? כי שכלו של האדם הוא פגום. וההוכחה לכך היא, שבעיני האדם המציאות נראית כמשוגעת . ומי שבעיניו המציאות היא לא ברורה בשלמות, הרי שזה רק משום שהוא משוגע. וככל שהמציאות יותר לא ברורה לאדם, כך הוא יותר עם שכל פגום, שלא מבין את ההיגיון של ...