... אני, הוא משתחרר מתחושת החוסר ומהסבל. אך אליעד מבהיר שהחוויה הזו נמצאת מעבר למקום וזמן ואינה נתפסת בשכל הלוגי הרגיל. איך להגיע להבנת מהות המציאות ומהות העצמי? כדי להבין מהי מהות המציאות, ... מעבר להיגיון האנושי הרגיל, מכיוון שהשכל מוגבל לחוויית נפרדות ולתפיסות של זמן ומקום. כל ניסיון להבין באמצעות ההיגיון מוביל לסתירות פנימיות. לכן, כדי להגיע להבנה מוחלטת, האדם חייב להתעלות ... יש לאין, קיום לאי - קיום, נפרדות לאחדות. זו אמת שנמצאת מחוץ לכל הגדרה, מחוץ לזמן ומקום , ומעבר לשכל. רק מי שהוא איש אמת מוחלט, שמוכן לוותר על כל ההגדרות וההיאחזויות שלו, יכול לחוות אותה. ... אבל אם את שומעת עצות מאדם שהוא מעבר למקום, העצות יכולות להעלות אותך לעבר המקום. מה ההבדל בעצות? שהם מביאות אותך להבין את הקונפליקט. שאר העצות בעולם מביאות אותך להבין משהו מוגדר, בעצה ... של חוויית אחדות. אבל בגלל שיש רמות זה אומר שאתה יכול לחוות את האחדות קצת, כל הזמן קצת. אם למשל תשב ביער בלי לדעת קרוא וכתוב, ותחווה צורה, ותשאל מה הצורה הזאת? בסוף תגיע לאותו מקום. מה ... לשאול, מה אלוהים חשב לפני שהוא ברא את העולם? איך אני אדע מה יש מחוץ למקום והזמן? אז הוא אמר, אם תדע את כל החסרונות והנמנעים של הדבר, דהיינו, תבין את כל הדברים שהדבר לא יכול להיות, אז ... מה לא, זה לא זה, ולא זה, ולא זה, וכשתהיי סגורה לגמרי שהמהות הראשונה היא לא מקום וזמן, כמו שברור לך שהיא לא מזגן, אז את תביני מה זה כלום. אבל המהות הראשונה היא רק מזגן, היא רק צורה. כי ... צורה, והאני שלך לא עשוי ממזגן. אבל את צריכה להתבונן בשכל, עד שהכל יכנס לך לזמן ומקום, ואז תראי שגם זמן ומקום זה צורה, ואם תדעי שאת לא מקום וזמן, אז תראי את הכלום, שזה המחויב הראשון. גם כאשר תחווי את הכלום, עדיין תהיי בנפרדות. אבל אחר כך תחווי ... זה לא החומר, זה לא האטומים, זה לא תודעה, זה לא רצון, עד שאתה מגיע לזמן והמקום החומרי, ומבין שיש זמן ומקום לא חומרי, התודעה שלי לא תופסת זמן ומקום חומרי, אבל כן תופסת מקום וזמן לא חומרי. למעשה אין הבדל בין חומרי ללא חומרי, הכל תופס מקום. גם האחדות תופסת מקום, אבל באחדות אין הבדל בין תופס ללא תופס מקום. ואז אתה מבין שהמהות היא לא זמן ומקום חומרי. אבל יש אני, והאני עדיין תופס מקום. אבל כאשר אתה מסתכל יותר פנימה אתה מבין שזה לא תופס שום מקום. אין מקום וזמן חומרי ואין מקום וזמן לא חומרי. ...

... תמידית עם הרצונות שלו, הפחדים שלו, התפיסות שלו לגבי מה טוב ומה רע, והוא מתאמץ כל הזמן לשנות את המציאות או להוכיח לעצמו דברים שהוא חושב שיגרמו לו להרגיש טוב. מדוע אנשים לא מצליחים להגיע לתשובות אמתיות? אליעד מסביר שרוב האנשים לא ... תמיד נמצא אפילו שאנו לא רואים אותו. באחדות שום דבר לא מהווה את הנפרדות. הכל קיים כל הזמן אבל בצורה אחרת. לפני הבריאה היית קיימת, וגם היא הייתה קיימת, ואפילו הייתן קיימות כשתי ישויות נפרדות, אלא שלפני הבריאה לא היה הבדל בין זה שאתן ... אבל אם אני נמצא אני מסתכל על השכל שיש בכל דבר. או שאני נהנה מהשתיקה, כי אני לא כל הזמן חושב, אם אתה כל הזמן חושב, זה מאבד את החשיבות של הדבר. אם אתה מבין כל הזמן אז למעשה אתה מפסיק להבין ולאבד את המשמעות, ואז לשום דבר אין משמעות. מה שאנחנו עושים עכשיו, זה לפתוח לאדם קו חשיבה, שיראה שיש שתי מציאויות ... לשלם. גם בנפרדות אתה חווה את עצמך כאני ולא אני, אבל גם בתוכך בפנים אתה מחובר לכל, כל הזמן. שאלה: הייתי רוצה שתתן דוגמה. אליעד: למשל אם מישהו רב איתך, אתה צריך לשאול, מה זה מרמז לי? מה זה בא לומר? כל מה שקורה, תשאל, מה אני אמור ללמוד ... חתול מטפס על עץ, נסה להבין מה קורה, מה יש לך ללמוד פה? רבי נחמן אומר, שצדיק אמיתי כל הזמן חוקר, למה ליתוש יש רגליים כאלה ולאריה רגליים אחרות. למשל אלוהים עכשיו עושה שהחתול יטפס על העץ, נכון? למעשה גלגלי המוח של אלוהים עובדים וגורמים ... עם השד אקו, והשד שולח אותו לעתיד, ומה זה אומר? שבעתיד יותר קשה לנצח את הרע, כי לפני הזמן אתה יכול לראות את הרע בשורשו ואז יותר קל לנצח. ובעתיד יש הרבה שדים ומפלצות. רבי נחמן אומר שככול שאתה מבוגר יותר כך יש לך יותר חוקיות, יותר ... הבעיה. אנחנו חיים בעולם שהרוב הוא דומם, והדומם לא מתלונן, ויש קמצוץ של בני אדם שכול הזמן מתלוננים שרע להם. כל הזמן רוצים ומבקשים. למה? כולם מסופקים חוץ מהאדם? תראה את הקיר לאיזה דרגה רוחנית הוא הגיע, לא זז, לא מדבר, לא מקטר. צריך להשתחוות לקיר. אפשר ללמוד ...

... שהאדם משקר לעצמו כל הזמן. השקר מתבטא בכך שהאדם אומר שהוא רוצה משהו למרות שהוא לא באמת מבין מדוע הוא רוצה אותו. האדם, ... את ההוויה של המקום והזמן. שום דבר זה לא המהות. אז שום דבר זה המהות. מה חייב להיות קיים? המהות. אנו ... לא אני - השאר, שזה המקום, הזמן, המחשבות וכו. למעשה בחבילה של הלא אני נכנסות כל האפשרויות, האופציות, הצורות ... לזמן, מה את רואה? אין מקום וזמן, אין כלום, אז אין בכלל פוטנציאל. כדי שיהיה פוטנציאל צריך שיהיה שינוי במקום או בזמן, ... כל המקומות ומסיר את המקום. לוקח את כל הזמנים, ומחבר את האירועים של אתמול היום ומחר, וגורם להם לקרות עכשיו, מה יקרה? ... כלום. מה יותר גדול מהמקום והזמן? המציאות. השלם שהוא מושג מופשט מכיל בתוכו את המקום והזמן, השלם הוא המהות, לסך כל הדברים ביחד אנו קוראים השלם וגם כלום. האם לאהוב הכל ... העולם? האנשים כל הזמן מתלוננים, אז אני שואל אותם למה אתם מקטרים? אתה יודע למה רע לך? כי אתה לא באמת רוצה את הטוב, ... רוצה להרגיש טוב כל הזמן. אליעד: אם אתה רוצה להרגיש טוב כל הזמן, מה שאתה צריך לעשות, זה להפסיק לרצות להרגיש טוב, ואז תראה שיהיה לך טוב כל הזמן. אז אני רוצה להבין למה אתה לא מרגיש טוב כל הזמן? שאלה: כי המחשבה שלי מפרשת את המציאות פעם כטובה ופעם כרעה. אליעד: אבל לא ענית על השאלה שלי, ... אולי. שאלה: אני כל הזמן אומרת לעצמי שלא אצליח לדעת את האמת, שזה שקר. אליעד: זה השקר של השקרים. ראיתם, את השקר הזה ...

... בכך שלפני רגע חתכת אותה. המציאות כל הזמן מתהווה מחדש. כאשר האדם מבין זאת באמת, ... אם תתבונן תראה את המציאות כאילו כל הזמן בועות עולות ויורדות. שאלה: שמתי לב ... קיומו של האני? המציאות, העולם, הקיום, המקום והזמן. אם לא הייתה ישות אז גם ...

... להגיע לכך, האדם צריך להתבונן כל הזמן פנימה ולשאול את עצמו את השאלות הבאות: למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מי באמת מפעיל את הרצונות ... לא בא לי להיות קיימת. ברוב הזמן תהיי כאן בעולם, אבל בתוכך תהיי גם לא קיימת בו זמנית. שאלה: חשבתי שצריך לקחת את כל הדברים ... זה שעושה הכל, יוצר גם את המקום והזמן, ואת מה שיש בתוכם. את צריכה להגיע למצב שבו את תחווי את זה, איך? על ידי ...

... למה אני לא חווה שתפוז אחד זה שני תפוזים? אליעד: תשאל מה זה תפוז אחד ומה זה שני תפוזים, ואז תגיע להבנה שזה פונקציה של מקום, זה צורה שונה של מקום וזמן. ואז אם אני שואל את השאלה, מה זה מקום? אני מבין שהכל זה אחד, למרות שאתה בטוח שזה שניים. למעשה כל X -Y הם בפני ... תפוז זאת צורה שנמצאת במקום מסוים וזמן מסוים. גם מחשבה תופסת מקום, למה? כי אי אפשר שיהיה באותו זמן גם שולחן וגם מחשבה, ולכן מחשבה גם תופסת מקום וזמן. היא לא חייבת לתפוס מקום בחושים, היא יכולה לתפוס מקום בתודעה. כשאתה חוקר מה זה מקום וזמן, אתה מבין שמחוץ למקום והזמן, יש צורה אחרת שהיא מעבר למקום והזמן, אז למעשה התפוז והתפוח נמצאים בשום מקום, ואם הם נמצאים בשום מקום, אז הם אחד. אם תפוז זה צורה של מקום, והתפוח צורה של מקום, אבל המקום הוא צורה של שום דבר, אז התפוח והתפוז הם שום דבר ולכן הם אחד. אם המקום הוא כלום, אז גם הצורות הם כלום. אם יש כדור, בתוכו יש אויר ומחוצה לו יש אויר, איפה אין אויר, במעטפת עצמה, אבל למעשה המעטפת היא הכדור. אבל יש דבר, שכאילו שום דבר לא יכול לקחת ממנו את המקום שלו, וזה המקום. המקום הזה עצמו נמצא בתוך הכדור, מחוצה לו וגם במעטפת. אין מקום שאין בו מקום, ואין זמן שאין בו זמן. לכן המקום והזמן ממלאים את הכל. היד היא גם יד וגם גוף, היד היא לא חלק מהגוף, אלא הגוף, כי אם נעלים את כל החלקים של הגוף, לא יישאר גוף, ומכאן היד היא הגוף עצמו. למעשה כל הצורות, כמו התפוח והבננה, הקיום שלהם תלוי במקיף שלהם, ומה מקיף אותם, המקום והזמן. המקום והזמן מקיף את כל הדברים - גם את המחשבה, את התודעה ואת הכל. אז אנחנו מסכימים שהכל תלוי במקום ובזמן. ... ובזמן, אז אם לא היה מקום, שיכולת להגיד זה אני או זה אלוהים, אז לא היית יכול להגיד שזה העולם וזה אלוהים. לכן, מה זה אומר? שאם לא היה קיים מקום וזמן, לא היה קיים שום דבר. אז זה אומר שהבקבוק הוא זמן ומקום. למעשה על כל דבר אתה יכול להגיד שזה זמן ומקום. אתה צריך לראות שהבקבוק הוא המקום. אתה יכול להגיד שזה אטומים אבל ניתן להגיד שהבקבוק גם מקום. הבקבוק הוא צורה של מקום, והמקום הוא צורה של כלום. ומכאן הבקבוק הוא הכלום. עכשיו כרגע הבקבוק זה כלום, למה? כי המקום והזמן הם עצמם עשויים מכלום כרגע. מכאן שהכל עשוי מכלום. ואם נקצין את זה, גם להגיד שההוויה של הצורה היא ... תבין זאת, תחווה את זה. הצורה והלא צורה הם אחד. אם היית מבין שכול הצורות הם אחד, אז לא הייתה לך שאלה. היש תמיד ישנו, רק הצורה שלו משתנה. יש מקום וזמן אין סופי ובתוכו המון צורות. מה זה כרגע הבקבוק? התהוות של זמן ומקום, בצורה של כלום. המקום והזמן עשויים מכלום. מה יותר גדול מהזמן והמקום? הכלום. מחוץ למקום אין שום דבר כי הוא אין סופי. אני רוצה שתביני שכשאת מבקשת מהמוכר סוכרייה, את ... שבעין אתה רואה שהבקבוק והקיר למשל הם אחד. לדוגמה, יש כמה בקבוקי פלסטיק, אז יש משהו שמאחד אותם והוא הפלסטיק. אז למעשה מה שמאחד את הכל זה המקום והזמן. ולכן הכל אחד. יש מציאות אחת, ובתוכה יש את המקום והזמן. אם אתה רוצה להבין מה יש לפני המקום והזמן, אתה מבין שזה הכלום, שזה הדבר הראשון ממנו עשוי הכל. מה המכנה המשותף של המקום וזמן, משהו שהוא לא מקום וזמן, וזה הכלום. האם מוכרח שיהיה המקום? לא, כי יש זמן. והאם מוכרח שיהיה זמן? לא, כי יש מקום. לכן לא מוכרח שיהיו מקום וזמן, אך מוכרח שתהיה מציאות ללא הגדרות, שזה כלום. וזה אומר שזה החומר הראשון. שאלה: איך אני יודע אם ההבנה השכלית שאליה ... היחיד שאתה יכול לברוח מהשכל, זה לאין שכל, אבל משם אתה מגיע לחוויה של השכל. אם השכל שלך מרוכז כולו, מה היא מהות הדבר? אז הכל מתאחד אצלך, והמקום היחיד שאתה יכול ללכת זה מעל השכל, לאין שכל, אבל באין שכל זה גם אותו הדבר, ואז אתה גם בחוויה. אתה למעשה בשכל מאמת ...

... אינו קיים במובן הרגיל שהאדם תופס אותו. אלוהים האמיתי הוא הכלום המוחלט, המקום בו אין הבדל בין קיום לאי - קיום, יש לאין, נפרדות לאחדות. כל דבר אחר שאדם מגדיר כאלוהים הוא כבר ...

... רוצה לשנות את המציאות ואיך זה יוצר סבל? אליעד כהן פותח בשאלה בסיסית ועמוקה מאוד: למה האדם אינו חווה שלמות מוחלטת בכל רגע נתון? האדם, לפי אליעד, סובל כל הזמן רק משום שהוא רוצה לשנות את המציאות. כל עוד האדם אינו מקבל את המציאות כפי שהיא ורוצה שמשהו יהיה שונה ממה שהוא כרגע, הוא לעולם לא יחווה שלמות. האדם משקיע את כל האנרגיה שלו ... לפי אליעד, האדם ממשיך לסבול כי הוא לא באמת הפנים שהרצון שלו הוא הבעיה. האדם עדיין מאמין שיש דברים שעדיף שישתנו, ולכן הוא ממשיך לנסות לשנות את המציאות כל הזמן. למשל, האדם לא רוצה למות כי הוא מאמין שאם ימות הוא יחווה סבל נצחי או משהו גרוע אחר. אליעד שואל בצורה ברורה: מה יכול לקרות לך רע? כשהאדם בוחן לעומק את הפחדים שלו, הוא מגלה שאין ... ואף פעם לא פוסק. האדם תמיד רוצה משהו, וכשהוא משיג אותו הוא מיד רוצה משהו אחר. כך האדם יוצר לעצמו סבל נצחי. הוא ממשיל את הרצון לבוס אכזרי שמכריח את האדם כל הזמן לתכנן, לדאוג, ולהתאמץ כדי להשיג משהו. האדם אף פעם לא יכול לנוח באמת, משום שהוא תמיד רוצה לשנות משהו. הוא מסביר שאפילו אם האדם היה כל יכול, כמו אלוהים, עדיין הוא היה מרגיש חוסר ... לך רע, נכון? למה המחלה כל כך רעה? שאלה: כי המחלה מגבילה אותי וגורמת לי לכאב. אני לא רוצה את הכאב עצמו. אליעד: אז מה הבעיה? שאלה: אני רוצה שיהיה לי נעים כל הזמן. אליעד: אז למה יש תחושות שאתה רוצה, ויש תחושות שאתה לא רוצה? למשל תחושת שובע אתה רוצה ותחושת רעב אתה לא רוצה, למה? האם זה מחויב המציאות שאתה לא תרצה תחושה לא נעימה? תבין, אתה ... תנסה לשאול במוח למה הוא עושה לי את זה? האם אתה מבין, שהרצון שלך, שלא רוצה כאב, הוא זה שמתעלל בך. לך יש מנגנון ש - 24 שעות מתעלל בך, זה הרצון שלך, שכול הזמן רוצה משהו. האם אתה יכול לדמיין את עצמך, שאין לך שום רצון? מה הדבר שאם יהיה לך אותו, תרגיש טוב בכל צורה? שאלה: לא יכול להיות לגבי. אליעד: מה זה אומר לגביך? שאתה במצב שבו סובלים ... שאתה אלוהים, מה היית עושה? היית משנה, ואחר עוצר את השינויים? האם אחר כך תהיה מרוצה? למשל תחווה שלמות, תאר לך שכול מה שקורה, אתה מרוצה, האם תהיה מרוצה כל הזמן? לא, יהיה חסר לך ההפך. אם אתה בשלמות אתה תחווה גם חיסרון. אלוהים הוא אין סוף, אז הוא מוגבל שהוא לא חווה סוף - שזה סבל, לא אושר או אושר, רוצה ולא רוצה וכו. אני מנסה להראות לך ... אם תשנה את החוויה, אתה תמשיך לסבול ממשהו אחר. את לא סובלת בגלל כאב הגב, אלא את סובלת בגלל שאת לא רוצה את כאב הגב. לכן אני אומר, בואו נשנה את הרצון. האדם כל הזמן חושב איך לשנות את המציאות, אבל חשוב יותר זה, איך לשנות את הרצון שלו. האדם כל הזמן רוצה עוד, כי יש בוס אכזרי בתוכו 24 שעות, ואפילו בחלום, שיושב עלינו ומפעיל אותנו כל הזמן, וזה הרצון. אז אם אתה רוצה לצאת לפנסיה, אתה צריך להבין את הבוס הזה. למעשה זה אתה הבוס. וכשאתה שואל, למה יש לי רצון? אתה בודק את עצמך, איך אתה מפעיל את עצמך. הבעיה היא לא ... להפסיק לתכנן, אתה צריך להבין מדוע אתה כן מתכנן. אם אתה לא תתכנן אז לא תלך לעבודה, זה סימן שהאינסטינקט שלך זה לא לעבוד, אז אתה עובד בסבל. יש משהו בתוכך שכול הזמן רוצה לשנות את המציאות, שרוצה להמשיך לסבול בצורה אחרת. אני שואל, למה אתה מתכנן, מה רע לך איך שהעולם מתנהל? איך שלא יהיה, איך שתנסה לשנות, תמיד יהיה לך רע. רוצה לכבות את הרצון, ... להבין, מתי יבוא יום, שתרצה את המציאות כמו שהיא. קודם תבין שזאת בעיה שלך. ואז תהיה מרוצה מהמציאות. האדם חולה לגמרי, הוא יודע שהוא עומד למות, ובכל זאת הוא כל הזמן רוצה לשנות את המציאות. אתה בן 27 שנה, לפני 28 שנים, האם היה לך רע? לא. מדוע אתה רוצה להישאר פה? מה אכפת לך אם תלך לשם? כל רצון זה סבל. לרצות זה סבל, וגם לא לרצות זה סבל. כשאתה ...

... מסביר בצורה פשוטה וברורה שכל מה שקורה לאדם הוא תוצאה של רצון. למשל, אם אין לך כסף, אתה פועל כדי שיהיה לך, ואם כבר יש לך כסף, אתה רוצה לשמור עליו ודואג שלא ייעלם. כל הזמן יש לך רצון שמשהו יקרה או לא יקרה, ולכן תמיד קיימת דאגה וסבל. אליעד מסביר לעומק שהבעיה היא תמיד הרצון עצמו. הוא מדגיש שכדי להפסיק לסבול, אין טעם לנסות לשנות את ... החברה שלך, האם באמת היית איתה? זה זיכרון שאלוהים עכשיו השתיל לך בראש, שתחשוב שהיית עם החברה שלך. 24 שעות אתה צריך להיות בחוויה הזאת. ומה יקרה אם תהיה בחוויה הזאת כל הזמן, אתה תתחיל להיעלם. מה זה אומר להיעלם? אתה תישאר פה בגוף, אבל החוויה שלך שאומרת, אני, אני, אני, תתחיל להיעלם. ותגיע למצב שתחווה שאתה הזרוע המבצעת של אלוהים. ואחרי שתחווה שאתה הזרוע של אלוהים, אתה תגיע להבנה, שאתה בכלל לא קיים, ואז תגיע להבנה שאתה זה הוא, וכשתגיד אני תתכוון לאלוהים. אפילו כבר במדע הם מבינים שאנחנו חלק ממקום וזמן, כשהמקום והזמן זזים אז גם אנחנו זזים. זה לא שרק אתה זז, אלא כל המקום זז, ואתה זז בתוכו. אם אתה רוצה להתקדם אתה תמיד צריך לעשות הפוך ממה שאתה חושב, למה? כי העצות שלך באות מהשכל שלך, אבל השכל שלך עדיין לא קבל שכל, ואם אין לו שכל, ... דבר, את לא מרוצה שיש לך רק שני רגליים, ואז מתחילות אצלך שאלות על האחדות. שאלה: אני לא מודעת לבעיות. אליעד: אז תבדקי, מה את כן מודעת. אני טוען שמהבוקר עד עכשיו האם כל הזמן היית מרוצה? לא. תבדקי ממה הייתה לך אי שביעות רצון. שאלה: אני מקבלת את הכאבים. אליעד: אם היית מקבלת, זה לא היה מציק לך. אם היית רוצה להבין את המציאות, היית ... רוצה שהאוטובוס יאחר, בסוף את תראי, שיש משהו מחוצה לך שהוא אחראי שאת לא תרצי אותם. תדעי שזה לא את, מי שאת חושבת שאת. השלב הראשון בהבנה, הוא לא מורכב. בסך הכל אמרנו שהמקום והזמן זזים ואז אתה זז. אבל זה משנה לך את כל תפיסת החיים. אתה לא יכול להגיד למשל, שאם אתה קם בבוקר ואין לך מה לאכול שזה בגלל הבוס שלך. הבוס שלך שנותן ... זוכר שאכלתי, האם זה מחייב את זה שעכשיו אני אהיה שבע? לא. אם אלוהים רוצה אתה תמשיך להיות רעב. רעב זה רק תחושה. ואם המציאות רוצה, היא דופקת לך את תחושת השובע, ואתה כל הזמן רעב. ואז אתה אוכל לפי השכל. רואה כאן כוס, עכשיו היא זזה לפה, עכשיו יש פה כוס. אם תשאל, למה יש פה כוס? אם אתה טיפש תגיד, כי הוא הזיז אותה לפה, מתי הזזתי את ... עכשיו לאין סוף אפשרויות, וכל אחת ממך מודעת לאפשרות אחת. יש כאלה שמודעים לעוד מצבים. אני למשל מודע שיש עוד מצבים. ויש כמוני שלא מודעים שיש עוד מצבים. הכל ישנו כל הזמן . כל רגע יש את כל המחשבות. אתה אופציה שכול הזמן משתנה. בפועל כל מה שאנחנו מדברים זה קשקוש. כי בסוף הכל זה אחד. מעל כל האפשרויות שקיימות כל הזמן, יש את האחד. כדי להבין את כל המציאות, קודם עליך להבין מדוע אתה אוכל. שאלה: תסביר לי את העניין של האפשרויות. אליעד: מה שאני מסביר לך, זה לא משהו שאני קראתי ...

... רבות של סבל וקשיים מתוך תקווה שבעתיד, אחרי גיל 60 או 70, הם יוכלו לנוח וליהנות מהחיים. אך בפועל, לפי אליעד, האדם בזבז את רוב חייו, ורק מיעוט קטן של הזמן הוא באמת נהנה. בנוסף, כאשר האדם מגיע סוף סוף לגיל הפנסיה, הוא מוצא את עצמו חלש יותר, חולה יותר, ומבלה את זמנו בלנסות להאריך את החיים, ובכך מאריך את הסבל שלו עוד ... לדבר הבא. אליעד מסביר שהבעיה אינה במה שקורה לאדם, אלא בפרשנות שהאדם נותן למציאות שלו. האדם משקר לעצמו שהוא לא יכול ליהנות ממה שיש לו כרגע, ולכן הוא כל הזמן עסוק בלחפש את הדבר הבא. מה המשמעות האמיתית של להפסיק לפחד מהמוות? אחת הנקודות העמוקות ביותר שאליעד מדבר עליהן היא שהדרך להפסיק לפחד מהמוות היא להבין לעומק למה האדם ...