... = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 2 נקדים ונגדיר: כל מה שהאדם יודע אותו בשכל אנושי, הוא יודע אותו בתוך זמן ומקום (ראה כאן). אם אין מקום, אין כלום ואז אין זמן. וגם כדי שלא יהיה ציר זמן צריך שלא יהיה כלום, דהיינו, העדר מוחלט של מרחב המקום. קיומם של מרחב המקום ושל ציר הזמן קשור זה בזה. מימד המקום ומימד הזמן הם שתי ישויות שונות. זא מקום שונה מ: זמן. המקום והזמן הם מעין 2 תחושות שונות. קיימת תחושת זמן וקיימת תחושת מקום. המקום והזמן הם סוג של תחושה חוויה הוויה ישות וכולי. גם המקום וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא אינה נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת המקום היא אינה נגזרת של תחושת הזמן. גם המקום וגם הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו, הזמן והמקום וכמובן כל מה שיש בהם, ... קודם לכן הייתה קיימת מציאות נצחית שלא היו בה לא זמן ולא מקום. אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו, היא הייתה כלום, ושמאותו הכלום הופיע משהו שהוא המקום והזמן. ואפשר גם לומר שהיה בה הכל, ושמאותו הכל נגזר ממנו חלק קטן שהם הזמן והמקום. נקודה להתבוננות: המקום נמצא בתוך המציאות. אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו? נשיב: השלם, ההכל, המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו. וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר ביארתי, כי כל מרחב המקום כולו נכנס לתוך מחשבה אחת, כמו גם כל ציר הזמן כולו שנכנס לתוך רגע אחד (ראה כאן). בכל מקרה, מה שמקיף את המקום כולו הוא ההכל דהיינו, המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום. עכשיו נלך לכיוון ההפוך. אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, נכניס אותו לנקודה אחת קטנה, ונעלים אותה, עם מה נישאר? נשיב: עם כלום. וכאן צריך לעצור ולהתבונן, כאשר אנחנו מעלימים את המקום כולו, אנחנו אומרים שאנחנו נשארים עם ...

... היא השלם. המציאות היא התמונה המלאה שבתוכה הכל נמצא. המציאות עצמה היא הדבר היחיד שחייב להיות קיים מצד עצמו = מחויב המציאות. כל העולמות כולם וכל מה שבהם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כולם רק אפשרי המציאות, דהיינו, קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו ... על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום השלם שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה המפץ הגדול. כל המקום וכל הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. הדבר דומה לאדם שחושב מחשבה. ברגע שהוא מפסיק לחשוב את המחשבה, כל מה שנמצא בתוך המחשבה נעלם. המציאות חושבת את כל מה שישנו בכל רגע מחדש. כל רגע של ציר הזמן, הוא מחשבה חדשה של המציאות, דהיינו, עולם חדש, מקום חדש, זמן חדש וכולי. הגיל האמיתי של העולם כולו, הוא פחות מרגע. רגע אחד הוא כבר זמן שבתוכו קיים כל ציר הזמן. כאשר האדם חווה את העבר הרחוק ביותר וחושב על העתיד הרחוק ביותר, כל האירוע הזה כולו מתרחש ברגע אחד של הווה. המציאות מהווה את הרגע הזה של ההווה בכל רגע מחדש, כפי מה שהוא באותו הרגע. המציאות בסך הכל מהווה רגע אחד, שבו יש את כל הזמן כולו. לא צריך יותר מאשר רגע אחד, כדי לחוות ציר זמן שלם. כך שמנקודת מבט מתוך ציר הזמן, ניתן לומר שבכל רגע האדם נמצא בעולם חדש לחלוטין, כי זו מחשבה חדשה של ... שקרה ברגע הקודם. לאדם נדמה כי הרגע הזה הוא המשך של הרגע הקודם. לאדם נדמה כי הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם שהוא הסיבה של הרגע הזה. אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של ... קורה. למה היא רוצה? כי ככה היא רוצה (ראה כאן). אך הסיבה היחידה למה דברים קורים בכל רגע, היא אך ורק משום שכך המציאות רוצה. אז מהו בעצם העולם שאותו האדם רואה בתוך מרחב המקום וציר הזמן? תשובה: כל מה שהאדם רואה דהיינו, כל מה שמוגדר כישנו, כל מה שנכנס לתוך מחשבה ... הכל צמצומים שונים וגוונים שונים של המהות האחת של המציאות. המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית. קיימות אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע כיצד ... לתוך נקודה אחת קטנה של רגע אחד ומקום אחד, גם זה עצמו עדיין לא באמת ימחיש את מהותה האמיתית של המציאות. לאדם בשכל האנושי אין יכולת להבין באמת את המהות של מה שהיה לפני הזמן, או בשביל הדיוק ובמילים אחרות: את מה שמהווה את הזמן בכל רגע מחדש. מאחר שהמהות של המציאות היא ככ גדולה, והאדם בכלל נמצא בתוך ... באמת מה שנדמה לאדם ככלום, זה הדבר היחיד שבאמת קיים שמהווה את הכל כנל. כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים שונים של מהות אחת. זו הסיבה שהאדם נמצא כל הזמן בעולם של שינויים, הפכים, ספקות, שאלות, תשובות וכולי. מנקודת המבט של המציאות ...

... לגמרי, הרי שהוא יחזור להיות מה שהוא היה קודם לכן, דהיינו, אלוהים. בדיוק כמו אדם שמתעורר מחלום, שהוא עדיין נשאר חי... אדם שיש לו שכל קטן ואינו מבין כי מרחב המקום כולו, הוא רק נקודה קטנה בתוך המציאות כולה, אדם כזה דומה לתינוק שנמצא ... דברים שונים. זה לא הגיוני שמציאות אחת תהווה מקומות שנראים שונים, צורות שנראות שונות. זה שנדמה לאדם שיש רע בעולם, גם זה לא הגיוני. שום דבר ממה שמתרחש כאן בתוך הזמן והמקום הוא אינו הגיוני. משום שאכן הזמן והמקום הם מעין חלום של המציאות של מי שהאדם עצמו באמת. הסיבה ...

... המהות של האין סוף, היא האחדות השילוב החיבור של כל מה שניתן לחשוב עליו. המהות של האין סוף, היא השילוב של כל הקצוות כולם לדבר אחד. המהות של מימד הזמן היא השילוב של כל האירועים השונים האפשריים בפחות מרגע אחד. המהות של מימד המקום היא השילוב של כל המקומות כולם למקום שקטן פחות מנקודה אחת. מסקנה: איך אפשר לדעת מהי האמת האובייקטיבית של כל דבר? תשובה: על ידי השילוב של 2 ...

... הנל מסביר את עניין הסופרפוזיציה הקוונטית (ריבוי מקומות), על ידי זה שמבינים שמצד של המהות של מימד המקום, הכל נמצא באותו המקום. כל נקודה שיש במקום, זה הכל צמצום של האין סוף שמהותו מהווה את מימד המקום מימד הזמן וכולי. תהליך הקריסה הקוונטית = הרגע שבו האין סוף מצמצם את עצמו לתוך המחשבה של האדם. המפץ הגדול = האין סוף מצמצם את עצמו ל 3 ... הקוונטית = רגע הצמצום של האין סוף ל 3 הגורמים הנל. וכמובן שזהו תהליך שמתרחש בכל רגע ורגע. כי גם הזמן מקום עצמם מתהווים בכל רגע מחדש. וגם התודעה של האדם עצמו מתהווה בכל רגע מחדש. סרטים לצפייה בנושא: Quantum Mechanics - unified ...

... ולמצב שבו הוא נמצא. אך ברגע שהאדם לא מרגיש סיפוק רגשי ואישי, מהמקום שבו הוא נמצא, וברגע שיש דברים שמטרידים את האדם, והמקום שבו הוא נמצא לא עוזר לו להתמודד איתם, אז בעצם האדם מרגיש מנותק ובודד. ואפשר לומר, כי מצד האמת, האדם לעולם אינו בודד. ואפשר לומר גם, כי האדם, הוא תמיד ... חיבור למקום שבו הוא נמצא, אז הוא לא בודד. אך אם הוא מרגיש שהמקום הזה לא מתאים לו, אז לאט לאט נוצרת תחושה של ניתוק ובדידות. אז מה עושים? תשובה: הדרך היחידה להתגבר על תחושה של בדידות, היא רק על ידי זה שהאדם יצליח למצוא ... בודד, במקרה כזה, באפשרותו של האדם לנסות למצוא משהו טוב באותו המקום, להתחבר אליו, ולהתגבר על תחושת הבדידות. לסיכום: בדידות נובעת, מתחושת חוסר שייכות של האדם, למקום ולמצב שבהם הוא נמצא. באפשרותו של האדם, או לבחור ללכת ... אחר שבו הוא לא ירגיש בודד, או למצוא משהו טוב להתחבר אליו באותו המקום שבו הוא נמצא, ולא להרגיש בודד. ...

... האדם קורא לזה אינטואיציה. ולמרות שבאמת התבצע כאן חישוב שכלי לגמרי, כאשר האדם לא ממש מסוגל להסביר איך הוא ידע את הדבר מראש, אז הוא קורא לו אינטואיציה. ובחוש ניתן לראות, כי האינטואיציה של האדם בכל תחום, משתפרת עם הזמן ועם הניסיון שהוא צובר באותו התחום. וככל שהאדם חכם ...

... בשכל שלו את כל מרחב המקום כולו. האדם לא מסוגל לדמיין בשכל שלו את כל ציר הזמן כולו. האדם לא מסוגל להכיל בתוכו מחשבה שיש בה את כל המספרים כולם וכיוב. דהיינו, האדם לא ...

... לאדם שנהנה מהנוף שיש בנסיעה שלו למקום מסוים. המטרה הסופית היא להגיע אל המקום . אך עדיין בדרך אפשר ליהנות מעוד דברים. על האדם לנסות לראות, מה הדרך נותנת לו. איזה עוד ...

... לאדם. כל דבר ודבר שיש בעולם, חייב להיות שונה מכל שאר הדברים שיש בעולם לפחות בדבר אחד כלשהו, כדי שתהיה לו ישות עצמית שתגדיר אותו. אם הרגע הזה היה כמו שאר הרגעים ואם המקום הזה היה כמו שאר המקומות, לא הייתה משמעות לא לזמן ולא למקום, וממילא לא לשום דבר בעולם. לצורך קיום העולם הכרחי שיהיו ... הרעיון של זוגיות הוא, ששני בני אדם ששונים זה מזה, מתחברים זה לזה ויוצרים ישות אחת כגון משפחה, שהיא עצמה יוצרת ישויות שונות שנפרדות זו מזו כגון ילדים, ושהם עצמם בבא הזמן יצרו זוגיות, שתיצור ילדים שונים ונפרדים וחוזר חלילה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מה שמושך את האדם להיות בזוגיות ובקשר ... צריך לעשות זאת באופן פרופורציונאלי. דהיינו, מצד אחד לחבר אותם, אבל מהצד השני גם להשאיר מקום לדינאמיקה לשינויים ולריגושים. אם הכל אותו הדבר, זה משעמם. ואם הכל משתנה כל הזמן, אז אין שום נקודת אחיזה ושום שקט נפשי. בקיצור, צריך גם וגם. ...