... גם מי שחוזר בשאלה, ועובר מתאוות רוחניות לתאוות גשמיות, עובר תהליך דומה, ועדיין נשאר במעגל של תאווה וסבל. מה ההיגיון שמוביל אנשים להעדיף רוחניות על גשמיות? ההיגיון מאחורי העדפת הרוחניות הוא שהאדם רואה שהתאוות הרוחניות פחות גורמות לו סבל מידי או נראה לעין, בהשוואה לאנשים אחרים ...

התאבדות, למה לא להתאבד, למה אנשים מתאבדים, התאבדות רוחנית, איך להתאבד, איך לא להתאבד, התאבדויות, קדושת החיים, לשמור על הבריאות, הארה רוחנית, חיים ומוות, ההתאבדות של אלוהים

... או פחד מכאב), ולחקור אותה לעומק. החקירה הזו תוביל בהדרגה לשחרור מהפחד, מאחר והיא תאפשר לאדם לראות את חוסר ההיגיון, או את ההגזמה שהוא יצר במחשבתו לגבי הסיבה שמטרידה אותו. לסיום, חשוב לדעת שהדרך לשחרור מפחד כרוכה בהתמודדות אמיתית ...

... מוחלטת. האם אפשר למצוא היפוך לכל מצב או רעיון? לדברי אליעד, לא לכל רעיון או מצב יש היפוך שכלי הגיוני. יש מצבים שההיפוך שלהם הוא הגיוני וניתן להבנה בשכל, אך יש גם רעיונות שבהגדרתם אין להם היפוך. למשל, ההנחה שאם אתה רוצה משהו זה טוב ... שאתה לא רוצה. הגדרה כזו היא חד - ערכית ואין לה באמת היפוך שכלי, כי לא יכול להיות מצב הגיוני שבו מה שאתה רוצה הוא רע עבורך. לדוגמה, אם מישהו אומר שהוא רוצה משהו ובו זמנית טוען שזה רע ... כל היפוך חייב להיות שכלי? אליעד מבהיר שישנם שני סוגי היפוכים: היפוך שכלי - היפוך שניתן להבין אותו דרך ההיגיון והחשיבה האנושית הרגילה. היפוך חוץ - שכלי - היפוך שנמצא מעבר להיגיון האנושי, במקום שהשכל אינו יכול להבין או לתפוס. הוא מסביר שכדי להבין היפוכים מסוימים באמת, יש צורך לצאת מגבולות השכל הרגיל. לא כל היפוך הוא שכלי, ולא כל דבר ניתן להפוך בהיגיון. לדוגמה, אליעד נותן את הטענה: אם אני פה, אז אני לא שם. בהיגיון הרגיל אין אפשרות להפוך את הטענה הזו, כי פה מוגדר מלכתחילה כניגוד של שם. אך בהיגיון חוץ - שכלי, מעבר לתפיסה האנושית הרגילה, אפשר אולי להגיע למצב שבו אתה גם פה וגם שם בו זמנית. ... לקבל שיכול להיות מצב שבו, למשל, הרצון שלך למשהו הוא רע עבורך - וזאת בניגוד מוחלט למה שניתן לתפוס בהיגיון הרגיל. לדברי אליעד, השחרור מהחשיבה השכלית הוא הכרחי עבור מי שרוצה להגיע לאיחוד מוחלט עם המציאות, כי המציאות עצמה אינה פועלת רק לפי חוקי ההיגיון. האם המציאות תמיד פועלת לפי חוקי השכל? אליעד מבהיר שהמציאות אינה מוגבלת לחוקי השכל, ושלא ניתן להבין את המציאות בשלמות אם נשארים מוגבלים לחשיבה שכלית. כדי להבין באמת את המציאות במאה אחוז, צריך להשתחרר מההגדרות הבסיסיות ביותר של ההיגיון, כמו אם אני רוצה את זה, זה טוב, ואם אני לא רוצה את זה, זה רע. במצב של חשיבה ... כאשר יוצאים מחוץ לשכל, אליעד טוען שאפשר לקבל אפילו את הרעיון ששני המצבים נכונים בו זמנית, למרות שהדבר אינו הגיוני מנקודת מבט שכלית. איך לזהות מתי ההיפוך הוא שכלי ומתי חוץ שכלי? אליעד ממליץ, כאשר נתקלים בטענה או במצב, לבדוק אם ההיפוך אפשרי לפי ההיגיון. אם ההיפוך אינו אפשרי בשכל, אזי ההיפוך יהיה חוץ שכלי, וניתן להבינו רק מחוץ למסגרת החשיבה הרציונלית הרגילה. זה דורש השתחררות מתפיסות ההיגיון וההבנה הרגילות. בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שלמרות שהחיפוש אחר היפוכים הוא דבר חשוב וטוב, יש להכיר בכך שלא לכל ...

... במקום לפעול באופן אוטומטי לפי מה שאחרים עשו לפניו. לדעתו, אדם חייב לחשוב באופן עצמאי, להחליט בעצמו, ולפעול לפי ההיגיון והצרכים שלו ולא לפי המסורת בלבד. אליעד סיכם את המפגש בכך שהמטרה העיקרית הייתה לעורר חשיבה עצמאית וביקורתית לגבי ...

... ממילא הבריאות הנפשית שלו וגם הבריאות הגופנית שלו, שתיהן טובות יותר. ומשום כך, יש כאן פרדוקס. והוא, שמצד אחד, ההיגיון אומר, שמי שרוצה לשמור על בריאות הגוף והנפש שלו, עליו לעשות כמה שיותר פעולות, כדי לגרום לכך לקרות. ולשמור ...

גבולות ההיגיון, האם השכל מוגבל, יכולת הכרתית, יכולת אנליטית, יכולת קוגניטיבית, יכולת הכלה, יכולת הפשטה, השכל האנושי, מוגבלות התפיסה האנושית, גבולות ... מחודש?. לשאלה כזו אין תשובה ישירה באמצעות החושים, זו שאלה פילוסופית, אך השכל מסוגל לעסוק בה רק על סמך היגיון, מסקנות וניתוח לוגי. זו דוגמה ליכולת שכלית מופשטת שאינה תלויה בקליטה חושית ישירה. האם השכל יכול לתפוס אינסוף? אליעד ...

... או בטעות, האם הוא רוצה או לא רוצה לקנות את המוצר. אבל הורה שחווה בתוכו ושחושב לעצמו, שזה לא הגיוני שהילד שלו לא יקשיב לו, ושזה לא הגיוני, שהילד שלו שמקבל ממנו ככ הרבה, יתחצף אליו ככ, ושזה לא הגיוני, שלילד יש עזות פנים להתחצף אליו ולסרב להקשיב לו, המחשבות האלו מעידות על כך, שההורה חושב, שהילד מחויב להקשיב ...

... היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות ... האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול שאלות כי אין היגיון במה שקורה. אבל אם המציאות היא סיבתית ויש בה היגיון, על האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין את הסיבות לעומק. אליעד נותן דוגמה מתחום הכסף: אם אין לאדם כסף, ...

... לחזור על השאלה הזו שוב ושוב, עד שהאדם מגיע לנקודה שבה הוא אינו יכול לתת יותר תשובות אמיתיות או הגיוניות, אלא פשוט עונה אני לא יודע. דווקא ברגע שאדם מגיע לתשובה אני לא יודע, הוא משתחרר מהסיבה הפנימית לפחד. ... מוצקה לפחד שלו. אם למשל אדם מפחד לטוס כי הוא חושש שהמטוס יפול, האדם משוכנע עמוק בתוכו שיש סיבה הגיונית לפחד הזה. אבל כאשר אדם בוחן לעומק את השאלה למה אני מפחד שהמטוס יפול?, וממשיך לשאול שוב ושוב, הוא ... לחלוטין מכל פחד? אליעד טוען שכן. הוא מסביר שהסיבה היחידה שאנשים ממשיכים לפחד היא משום שהם מאמינים שיש סיבה הגיונית לפחד שלהם. אך אם אדם יחקור באופן מלא ומוחלט את הפחד שלו עד שיגיע לנקודה של אני לא יודע, ...