... כל הסיבות, ולמה המציאות היא דווקא כך ולא אחרת. וכל זמן שהמציאות עצמה לא ברורה לאדם, עליו להבין שביחס להיגיון של המציאות, הוא משוגע. כי האדם לא מבין את המציאות, רק בגלל שהוא משוגע שלא מתחבר להיגיון של המציאות, ושהוא חווה את היש והאין כישויות נפרדות. וכל זמן שהאדם הוא לא מספיק חכם להבין את כל המציאות, עליו ... לאדם בשלמות שאין שלמות אחריה, כל תמונת המציאות כולה, מלפני ואחרי הזמן והמקום וכולי, הרי שהאדם הוא משוגע, ביחס להיגיון שלפיו פועלת המציאות. ועליו לרפא את נפשו, ולנסות להשתמש בשכל שכן יש לו, השכל שהוא האמת היחסית של האדם ...

... רק משום שהוא משוגע. וככל שהמציאות יותר לא ברורה לאדם, כך הוא יותר עם שכל פגום, שלא מבין את ההיגיון של המציאות. והאדם הוא ככ טועה, עד שנדמה לו, שהוא חכם גדול. והטעות של האדם, היא בכך שהשכל שלו עושה הפרדה ...

... הרי שבפועל האדם מבין, שזה עדיין לא אומר, שזריקת האבן, היא זו שמחייבת את האבן ליפול למטה. כי מבחינת ההיגיון ניתן ואפשר להבין, ששום דבר לא יכול לחייב שום דבר אחר לקרות. כי במציאות שלנו יש פוטנציאל אין סופי, ... לראות שהדברים קורים בצורה כלשהי. בפרט כאשר האדם מודע לכך, שיש עוד אין סוף יקומים מקבילים וגם עולמות אחרים, שההיגיון אומר, שאם יש ככ הרבה מקום וככ הרבה זמן וככ הרבה אפשרויות, אז כנראה שיש במקומות ובזמנים אחרים, גם ...

... ואת המקום. והפרדת היש והאין, היא רק תחושה של האדם בלבד, אך לא יותר מכך. ולמרות שלא נראה לאדם הגיוני, שאולי הוא חווה כיש את מה שאין, וכאין את מה שיש, הרי שאעפכ אולי באמת מצד האמת, היש איננו ...

... כולן, ובלעדיה אין שום חיות לשום דבר בעולם. והצורה היא היש, והמהות היא האין. ומי שיתבונן היטב יראה, שמבחינה הגיונית, מוכרח שאין שום צורה כלל. כי מאחר שאין שום דבר שיכול להיות קיים בלי מהותו, הרי שזה אומר, שלא ...

... שהכל אחד, והחשיבה של האדם משתנה בהתאם למציאות. והכלל והעיקר, לא לפחד כלל, להמשיך ולשאול שאלות, נגד השכל ונגד ההיגיון ונגד כל הסיכויים. וכאשר יש אי הבנה, האדם מוכרח להבין למה הוא לא מבין. ואם לא, אז הוא ימשיך ...

... של האדם. ואעפכ מאחר ששורש הרע, הוא השלמות של המציאות, הרי שהשכל בשורשו, הוא השלמות עצמה. ומנקודת המבט הזו, הגיוני לבקש עזרה מהשכל. רק שרצוי לבקש עזרה משורש השכל, ולא מהשלב, שבו הוא מפריד את עצמו מהשלמות. ועל האדם ...

... שלו לגמרי. וכך גם לגבי תחושת האני, שגם היא מתחילה להיעלם, והאדם מפחד להיעלם לגמרי. וראשית יש להבין, שמבחינה הגיונית, אי אפשר לפחד מלאבד את הרצון לגמרי באופן מוחלט. כי אם אין שום רצון כלל, הרי שאין שום חיסרון ...

... ממילא הכל טוב). והאדם רגיל להאשים את המציאות, שהיא לא מובנת ולא ברורה. ונראה לאדם, שהמציאות שלנו משוגעת, לא הגיונית, חסרת היגיון, חסרת צדק. ונראה לאדם שכנראה חלו כאן טעויות בתכנון של המציאות שלנו. ולאדם יש ביקורת על המציאות ועל הצורה שבה היא מתנהלת. ונראה לאדם שהוא חכם יותר מהמציאות. ונראה לאדם שיש במציאות שלנו דברים לא הגיוניים ומשוגעים. ונראה לאדם, שהוא עם השכל שלו, היה עושה מציאות יותר טובה, אם הוא היה יכול. והאדם לא מבין, ... לו, שהמציאות היא משוגעת. ועל האדם להבין, שאם הוא לא מבין את המציאות, הרי שזה אומר, שהוא עצמו לא הגיוני ומשוגע. וכאן נוסיף ונאמר, שגם אם נאמר שהמציאות היא המשוגעת, ושהאדם הוא חכם ממנה, הרי שגם זה אומר, שהאדם ... מגלה את האלוהים שהוא, ואז ממילא נשלמים כל החסרונות, והאדם הופך להיות חכם אמיתי ורואה שהכל אחד / הכל הגיוני / הכל מושלם / אין שום חיסרון וכולי.

... ויש לו כמה אפשרויות איך להבין את השכל של החכם האמיתי, עליו לבחור את האפשרות שהיא הכי מוזרה ולא הגיונית בעיניו, ואת האפשרות שהיא נראית, הכי לא אמיתית. כי השכל של החכם האמת, הוא הפוך לגמרי מהשכל של האדם. ... אחדות. ולכן, כאשר האדם מנסה להבין את השכל של החכם האמת ושל המציאות, עליו לבחור תמיד את הפירוש הפחות הגיוני שהוא יכול לפרש את דברי החכם האמת. והטוב ביותר הוא, לפרש את דברי החכם האמת, גם הפוך לגמרי מהלבוש ...