... כמובן, בלי שום סיבה נראית לעין. והאדם מפחד וחווה חרדה, מכל מיני דברים שגרתיים ויום יומיים, בלי שום סיבה הגיונית. ולפעמים החרדה הכללית היא ככ חזקה, עד שהיא מגיעה לכדי חרדה קיומית. שהאדם חווה סוג של איום על הקיום ...

... הבעיה הנפשית של האדם. ויש גם חלק מהפסיכולוגים, ואת שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שבה מנסים לגרום לאדם להבין בצורה הגיונית ורציונאלית, שהוא לא צריך לפחד מהסביבה שלו. כגון לדוגמה, שבאופן הדרגתי מלמדים את האדם לדבר עם אנשים וכיוב. ושיטת ... שלו. ולפעמים, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא יכול לעזור לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולמה? כי למרות שברמה ההגיונית הרגילה, האדם לא אמור להיות עם חרדה חברתית לא הגיונית, הרי שאעפכ ברמה ההגיונית עצמה, יש הצדקה לחרדה החברתית שיש לאדם. ולמה? כי החרדה החברתית של האדם, מניעה אותו לעשות את רוב הפעולות ...

... מאדם לאדם. אליעד נותן דוגמה נוספת לאמת יחסית כאשר הוא מתייחס למשקל של שני חפצים (כוס ושלט), ומסביר שלפי ההיגיון היחסי של האדם, לא ייתכן ששני עצמים יהיו באותו מקום ובו זמנית יהיו בעלי מאפיינים הפוכים, כמו כבד וקל. ...

... נוצרת פוביה? וכיצד צריך להתמודד עם התקפי חרדה קיצוניים בכלל, ועם פוביות בפרט? ופוביה, היא פחד, שנחשב לפחד לא הגיוני. שהאדם מבין בשכל שלו שאין לו מה לפחד, ואעפכ הוא מפחד, למרות שהשכל של האדם מבין, שהוא לא אמור לפחד. וכפי שכבר ביארתי, יש כאלו שנדמה להם, שפוביות, הן פחדים שאינם הגיוניים בכלל. עד כדי כך, שלפעמים מאבחנים את האדם שיש לו פוביות, כאילו הוא סובל מהפרעת אישיות סכיזופרנית וכיוב. וכבר ביארתי, שכל פוביה ספציפית שיש בעולם, עומד מאחוריה שכל והיגיון כלשהו. וזה שרוב בני האדם לא מפחדים מאיזה דבר, זה עדיין לא אומר שהוא לא מפחיד. ובכל פחד וחרדה, יש היגיון כלשהו. וגם אם הפסיכיאטר / פסיכולוג לא מבין את השכל ואת ההיגיון שיש בפוביה ובפחד, הרי שמצד האמת, מאחורי כל שיגעון יש שכל אמיתי כלשהו, ומאחורי כל פוביה ספציפית, יש שכל ... והטיפול בפוביה הטוב ביותר, הוא שימוש נגדי בשיגעון של הפוביה, נגדה. כי המהות של הפוביה, היא פחד שהוא לא הגיוני ושהוא יצא מפרופורציה מכל סיבה שהיא. וטיפול בפוביה באופן מוחלט, צריך להיות באמצעות זה שהאדם יוצא מפרופורציה לגמרי, ומשתגע ... טראומה מאוד רצינית מאותה השריפה. שכל דבר שמזכיר לו שריפה, גורם לו להתקף חרדה קיצונית וכיוב. וזהו פחד לא הגיוני וחרדה לא הגיונית. והדרך להתמודד עם הפוביה, היא על ידי זה שהאדם משתמש בחוסר ההיגיון שלו, לכיוון הנגדי של הפוביה. והכוונה היא, שעל האדם לנקוט גישה שאומרת, שגם אם יקרה לו הדבר הרע ביותר ... לא רוצה שהשריפה תפגע בי? והאם ועד כמה הפחד הזה הוא מוצדק? והשאלות האלו, יכולות להראות כשאלות משוגעות ולא הגיוניות. אבל, גם הפוביה היא לא הגיונית. וכאשר פוביה לא הגיונית ופרנויה לא הגיונית ומחשבות שווא לא הגיוניות תוקפות את האדם, עליו לתקוף אותן בחזרה, בשאלות לא הגיוניות, שפוגעות בשורש של הפוביה שאינה הגיונית. כי הפוביה של האדם, יכולה להיות קיימת, רק כאשר יש לאדם רצון הגיוני, שהאש לא תשרוף אותו. והפוביה, מוציאה מפרופורציה את הרצון ההגיוני של האדם, שהאש לא תשרוף אותו. וכאשר ההיגיון של האדם יוצא מפרופורציה, אז צריך להוציא אותו מפרופורציה לצד השני, שבו לא רק שהאדם לא מפחד בצורה לא פרופורציונאלית מהאש, ... בכלל. כי האיזון הוא, שהאדם גם יפחד מהאש, אבל בו זמנית לא יהיה בפוביה ממנה. וכאשר הפחד מתגבר יותר מההיגיון, אפשר להחליש אותו, על ידי חוסר ההיגיון המנוגד לו. שהאדם לומד להכיל גם את האפשרות, שבאמת הוא כן ייפגע מהשריפה. והרעיון הוא, שעל האדם לדמיין את ... האדם, מהיכן מגיע הרצון שלו, לא להיפגע מדבר כזה או אחר, על ידי זה האדם מצליח להסתכל בצורה לא הגיונית מנוגדת, על הפוביה הלא הגיונית שלו. כי הפוביה מוציאה את הפחד מפרופורציה. וההסתכלות הפנימית של האדם אל תוכו, מוציאה את העוקץ של הפוביה עצמה ...

... אליעד טוען שאפשר לראות את זה אפילו אצל ילדים: ילד יכול לרצות לשבור משהו או לעשות משהו שאין בו היגיון, אבל הוא עושה את זה כי כך הוא רוצה. המציאות פועלת בדיוק אותו דבר. היא עושה דברים פשוט כי היא רוצה אותם, גם אם זה נראה חסר היגיון או חסר תכלית. מה הטעם בקיום אם המציאות סתם רוצה שנחיה? אליעד מסביר שזה בדיוק העניין: אין טעם או ... אמיתית במה שהמציאות עושה. היא פשוט עושה מה שהיא רוצה ללא שום סיבה מיוחדת. זה יכול להיראות טיפשי, חסר היגיון, אפילו מטומטם, אבל זו בדיוק מהות המציאות. הסיבה שאנשים חווים תסכול או אי - סיפוק היא שהם מנסים להבין ...

הוכחות לאמיתות התורה מן השמים, נבואות שהתגשמו, הוכחות לקיומו של אלוהים, הוכחות ליציאת מצרים, תורה מהשמים

... חלקיות או פרשנויות לא מוחלטות מונעות מהאדם להגיע למצב של שלום פנימי. הסיבה היא שאם האדם יתחיל לחפש סיבות הגיוניות לשנאה, הוא כבר לא יצליח לשנוא באמת, כי השנאה תהיה מותנית בסיבות. לכן, אליעד מדגיש שבמצב הסופי, האמיתי, האדם ... צריך לפרק כל ידע מוקדם, עד כדי כך שכל התפיסות והאמונות ייעלמו לחלוטין. הדבר דומה לפריצת כל הגבולות של ההיגיון עד שהשכל עצמו הופך להיות לא רלוונטי. רק במצב כזה אפשר להגיע להבנה שלמה שבה לא תישאר שום שאלה ...

... מתחילה ללוות אותו בכל קשר חדש שהוא מנסה ליצור. הפחד להיפגע שוב כל כך גדול, עד שהוא משתלט על ההיגיון וגורם לפרש כל סימן קטן כבגידה פוטנציאלית. הוא מדגיש כי אדם שחווה בגידה מתקשה להיפתח לאנשים חדשים, וכך נוצר ... באמצעות דוגמה של חשיפה מתקנת, שיטה שבה חושפים את האדם בהדרגה לגורם הפחד. במקרה של בגידה, החשיפה הזאת איננה הגיונית, כי אף אדם לא ירצה להיחשף במודע לבגידה נוספת כדי להתגבר עליה. לכן, הוא מסביר שיש צורך בגישה אחרת ... האפשרות שיבגדו בנו, כמו שתמיד קיימת האפשרות שיקרה אסון כלשהו. אם האדם יצליח להסתכל על האפשרות הזאת בצורה פרופורציונלית והגיונית, הוא כבר לא יירתע מלהתקרב לאנשים חדשים, כי הפחד לא ישלוט עליו באותה עוצמה. איך להגיע למצב שבו בגידה ...

... להאמין במישהו שיש לו תשובות מוחלטות לשאלות החיים. התופעה הזאת גורמת לכך שכאשר המורה הרוחני עושה דבר שנראה לא הגיוני או לא מתאים, התלמידים מוצאים עצמם מבולבלים ושואלים את עצמם למה הוא עשה את זה?. מורים רוחניים רבים מנצלים ...

... לעשות דברים, וחוסר שמחה לעשות דברים. וכאשר זה מתמשך, זה יוצר מצב של עייפות כרונית ושל אדישות קלינית וכיוב. וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר כזה או אחר, זה כמובן הרצון שלו. שהאדם חושב, שהמציאות תהיה ...