חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך ילדים, ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי בתהליך של חינוך ילדים נתקלים ההורים והמורים בשאלה, של איך לחנך את הילדים בצורה נכונה. וכפי שנאמר חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. דהיינו, אם תצליח לחנך את הילד להתנהג בצורה הנכונה, אבל תעשה זאת על פי דרכו של הילד, דהיינו, תעשה זאת בצורה חכמה שתתאים לרוח הילד, על ידי זה החינוך של הילד יצליח באמת. והשאלה היא, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילד בצורה בוגרת? וכדי להבין כיצד לחנך ילדים בצורה נכונה, לשם כך יש להבין מהו חינוך ילדים נכון. וחינוך ילדים נכון, הוא חינוך שמחנך את הילד הקטן, לחשוב בצורה בוגרת, כמו שאדם בוגר היה חושב. ואין הכוונה לומר שמטרת חינוך הילדים היא לגרום לילד להתנהג כמו אדם בוגר בצורה החיצונית של החיים. כי לילד, יש את העולם שלו. וכאשר מחנכים ילד לחשוב בצורה בוגרת, אין הכוונה לומר, שמחנכים אותו לעזוב את משחקי הילדים, ולהתנהג כמו אדם בוגר. אבל בהחלט כן הכוונה לומר, שחינוך ילדים נכון, הוא כזה שמקנה לילד את יכולות החשיבה, שיש לאדם הבוגר. וחינוך ילדים נכון, מאפשר לילד להשתמש בעולם האישי שלו, בצורת החשיבה הבוגרת של עולם המבוגרים. וזה כמובן, כדי להקנות לילד את דפוסי ההתנהגות והחשיבה הנכונים, שבאמצעותם הוא יוכל להתבגר ולחיות בצורה טובה עבור עצמו ועבור סביבתו. ואם נתבונן היטב בעניין, נראה, שגם ילדים קטנים וגם אנשים מבוגרים, בפועל הם עושים את אותם הדברים ומתעסקים באותם הדברים. ולמרות שכלפי חוץ נראה שהמבוגרים כבר לא משחקים בצעצועים ולא מתעסקים בשטויות של ילדים. הרי שכל מי שהוא בר דעת, הוא מבין שמצד האמת, גם המבוגרים מתעסקים במשחקי ילדים, וגם המבוגרים מקדישים המון מהזמן שלהם, לעיסוק בשטויות של ילדים. וההבדל בין המשחקים של הילדים לבין המשחקים של המבוגרים, הוא רק בצורה החיצונית. כי הילד הקטן משחק ברכב צעצוע קטן, והילד הגדול משחק ברכב גדול. והילדים הקטנים רבים על שטויות מסוג אחד, והילדים הגדולים ... לומר, לשחק בבורסה. כי מה שהשתנה, זה בעיקר הצורה החיצונית של המשחק ורמת המורכבות שלו. כי כאשר האדם הוא ילד קטן, אז הוא משחק במשחקים שלו. שרמת המורכבות שלהם, היא לא ככ גדולה. וכדי לשחק במשחקי ילדים, אין צורך לעשות ... הוא מתעסק, אלא שהוא ישנה וישפר את צורת החשיבה ואת צורת ההסתכלות שלו, על הדברים שבהם הוא מתעסק. כי לחנך ילד בצורה בוגרת, הדגש המרכזי שלו הוא, שהילד יתחיל לבטא את היכולות האישיות שלו, בעיסוקים האישיים שלו. כי לכל ילד כמו לכל אדם בוגר, יש אין סוף פוטנציאל עצמי ואין סוף יכולות אישיות שכליות ורגשיות. וחינוך ילדים נכון, הוא כזה שהוא גורם לילד להכיר טוב יותר את היכולות האישיות שלו, והוא כזה שהוא גורם לילד לבטא ... ושהילד יגלה את היכולות האישיות שלו, כדי שהוא יוכל להשתמש בהם, בבא היום בעולם המבוגרים. ונמצא אם כן, כי חינוך ילדים טוב ונכון, הוא כזה שהוא שם את הדגש, לא על מה שהילד עושה בפועל, אלא על הצורה שבה הוא ... לגרום לילד לשנות את צורת החשיבה שלו, וממילא השיפור החיצוני של ההתנהגות יבוא מעצמו, עכשיו ממילא ניתן להבין איך לחנך ילדים בצורה בוגרת. והדרך לחנך ילד בצורה בוגרת, היא על ידי זה שמראים לו, איך להשיג את המטרות האישיות שלו טוב יותר, באמצעות זה שהוא ... הן גדולות יותר וחזקות יותר. ולצורך הדוגמה, אדם בוגר מסוגל לחשוב על יותר מהלכים קדימה, מאשר כמות המהלכים קדימה, שילד קטן חושב עליהם. כי כאשר האדם הבוגר עושה פעולה, אז ככל שהחשיבה שלו יותר מפותחת, כך הוא מודע טוב יותר ...

ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה ... להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון הוא שהילד הרביץ כי הוא לא אוהב את עצמו או חושב שהוא ילד רע. על ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה. מדוע בכלל להעניש ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה ... ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח ... ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר. האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה? שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי. כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד? ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות. כיצד מתמודדים עם מציאות שלא תואמת את רצון הילד? אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את המציאות במקום לשנות את המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה עלול להיות בעייתי, כי הילד לא ילמד להתמודד עם המציאות כמו שהיא. ולכן האיזון הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא. מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים? אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה עצמה, אלא גם מהמסר שעובר אליו דרך הפעולה הזו - האם ההורה אוהב אותו, מאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, או האם הילד חש תחושת דחייה ושיפוט. בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמציאות מורכבת, ואין דרך אחת ויחידה שנכונה תמיד. צריך לפעול מתוך מודעות לכך שאין פתרונות מושלמים, ומתוך גישה שמאפשרת גמישות והתאמה לילד, למצב ולסיטואציה המשתנה. חינוך ילדים והצבת גבולות אהבה ללא תנאים והשלכותיה התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ... מתוך כוונה טובה, לא תמיד יגיעו תוצאות מושלמות, כי נפש הילד מורכבת ונתונה להשפעות רבות, חיצוניות ופנימיות גם יחד. חינוך ילדים והצבת גבולות אהבה ללא תנאים והשלכותיה התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ...

חרדת נטישה אצל ילדים, חרדת פרידה של ילדים, 2 שיטות לטיפול בפחדים של ילדים, ילד שמפחד להישאר לבד בבית, טיפול בפחדים של ילדים, הדרכת הורים, איך לבנות ביטחון עצמי לילדים? פחד מפני נטישה, ילד שמפחד לישון לבד, ילד לא בוגר מהי חרדת נטישה אצל ילדים ומהן שתי השיטות להתמודד איתה? חרדת נטישה אצל ילדים מתבטאת בכך שהילד חושש שהוריו ינטשו אותו. הוא מפחד להישאר לבד, בין אם מדובר בשהייה בגן, בבית או בכל מקום אחר ללא ההורים. החרדה הזאת נובעת מתלות רגשית גדולה של הילד בהוריו, ומחשש שההורה לא יחזור או לא יהיה זמין בעת הצורך. אליעד כהן מסביר שקיימות שתי שיטות עיקריות להתמודד עם חרדת נטישה אצל ילדים, שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משלה: האם כדאי להרגיע את הילד בהבטחה שההורה תמיד יחזור? השיטה הראשונה והנפוצה היא להרגיע את הילד על ידי כך שאומרים לו מפורשות שההורה תמיד יחזור, שהוא לעולם לא יינטש ושאין לו סיבה לדאוג. למשל, כאשר הילד מפחד להישאר לבד בגן, ההורים בדרך כלל אומרים לו משפטים כמו אל תדאג, אנחנו נחזור לקחת אותך, אנחנו תמיד איתך, או אנחנו נשמור עליך ולא נעזוב אותך לעולם. בשיטה זו, ההורים למעשה נותנים לילד ביטחון רגשי שנובע מהתלות בהם. אליעד כהן מציין שלגישה זו יש יתרון מיידי, שכן היא מרגיעה את הילד במהירות, מפני שהיא יוצרת תחושה שההורה תמיד יגן עליו ושהוא אינו לבד. עם זאת, אליעד מסביר שלגישה זו יש גם חסרונות משמעותיים לטווח הארוך. בכך שההורה כל הזמן מרגיע את הילד שהוא יגן עליו, הילד לומד בעצם להיות תלוי בהורה מבחינה רגשית ומעשית. נוצר מצב שבו הילד מרגיש בטוח רק בנוכחות ההורים שלו, וכאשר הוא נדרש להתמודד עם מציאות שבה הוא נמצא לבד, הוא יתקשה להתמודד ויתקשה להרגיש בטוח ועצמאי. הילד בעצם לא לומד להתמודד עם הפחדים שלו בכוחות עצמו, אלא רק מתוך הידיעה שההורה נמצא שם עבורו. לכן, כשההורים לא יכולים להיות לצדו באופן תמידי, הילד יחווה קושי עצום ועלול להיכנס לחרדות מוגברות, במיוחד כאשר הוא מתבגר ונדרש לעצמאות רבה יותר. האם נכון ללמד את הילד להתמודד לבד עם הפחדים שלו? השיטה השנייה שאליעד מציע לטיפול בחרדת נטישה אצל ילדים היא ללמד אותם להתמודד בעצמם עם הפחד. לפי גישה זו, במקום להבטיח לילד שההורה תמיד יחזור, צריך לעודד אותו להסתכל על הפחד שלו בצורה הגיונית וללמד אותו להתגבר עליו בכוחות עצמו. לדוגמה, כאשר הילד מפחד להישאר לבד בבית, ההורים אמורים לשבת איתו ולשאול אותו בצורה מפורשת: למה אתה מפחד להישאר לבד בבית?, מה בדיוק מפחיד אותך?, ואז להסביר לו מדוע הפחד הזה אינו הגיוני, או מדוע הוא פחות מפחיד מכפי שהילד מדמיין. גישה זו, לדבריו של אליעד, דורשת יותר מאמץ והשקעה מההורים. היא כרוכה בתהליך ארוך יותר שבו יש ללמד את הילד לחשוב, לנתח, להבין ולהתמודד עם פחדיו באופן עצמאי. זו דרך פחות נוחה ופחות מהירה מאשר פשוט להגיד לילד אני תמיד אהיה איתך. עם זאת, היתרון המרכזי של הגישה הזאת הוא שהילד מפתח יכולת אמיתית להתמודד עם קשיים בחיים בצורה עצמאית. הוא לומד לחשוב באופן עצמאי, להבין את רגשותיו, להעריך ממה ... לא, וכך בונה ביטחון עצמי וחוסן נפשי משמעותיים יותר לטווח הארוך. מה המחיר של טיפול קל ונוח בפחד של הילד? אליעד כהן מדגיש כי ההורים שבוחרים בדרך הקלה של הבטחת נוכחותם המתמדת, משלמים מחיר משמעותי לטווח הארוך: הם יוצרים אצל הילד תלות רגשית גבוהה, שגורמת לילד להיות חסר עצמאות וחסר יכולת התמודדות עצמאית. כאשר הילד יידרש בעתיד להתמודד עם מצבים שבהם ההורה אינו יכול להיות זמין תמיד, החרדה שלו עלולה להתעצם באופן משמעותי, והוא יחווה קשיים גדולים בתפקוד העצמאי. איך לבחור נכון בין שתי הדרכים להתמודד עם פחדים של ילדים? בסופו של דבר, אליעד כהן ממליץ להורים לחשוב בהיגיון ולבחור את הדרך שמתאימה יותר להם ולילדיהם. הוא מבהיר כי למרות שיותר קשה ללמד את הילד להתמודד לבד, הרי שבטווח הארוך, שיטה זו הרבה יותר משתלמת ומאפשרת לילד להפוך לאדם בוגר, עצמאי ובעל יכולת להתמודד עם אתגרים בחיים. לסיכום, כאשר ילד סובל מחרדת נטישה, ההורים יכולים להרגיעו באמצעות הבטחת נוכחותם, אך צריכים להבין שמדובר בפתרון זמני בלבד. הדרך השנייה, המורכבת יותר, היא ללמד את הילד להתמודד עם הפחד בעצמו, כדי לפתח עצמאות ויכולת התמודדות לחיים. איך להתמודד עם חרדת נטישה אצל ילדים? איך לפתח ...

חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים - חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג חינוך ילדים, ומבהיר תחילה שהמונח חינוך תמיד מתייחס לסיטואציה שבה יש התנגשות בין הרצון של המחנך לרצון של המחונך. אם הילד היה מתנהג בדיוק כפי שההורה רוצה, לא היה שום צורך לחנך אותו, ולכן חינוך במהותו הוא תהליך של הגבלה וצמצום הרצון של הילד. לדוגמה, אם ילד רוצה להכניס את היד לתוך שקע חשמלי, ההורה יכול לעצור אותו בצורה ברורה וישירה, או להסביר לו את הסכנות ... או כך, הוא מחויב להפעיל מידה מסוימת של כוח, או במילים אחרות - להכניס מידה מסוימת של סבל לחיי הילד כדי לשמור עליו מנזק גדול יותר. לכן, כל חינוך מכיל בתוכו בהכרח מידה מסוימת של רע. אליעד כהן מוסיף ... להרגיש רע כלשהו בכך שימנע מעצמו את הסיגריות, הוא לעולם לא יפסיק לעשן. מה רבי נחמן מברסלב אומר על חינוך ילדים? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב, בשיחות הרן, שאומר כי מסוגל לבנים לבלי להיות דבוק בהם ולשעשע בהם בכל פעם. כלומר, רבי נחמן מסביר שכדי לגדל ילדים בצורה נכונה, יש לשמור על מרחק מסוים מהילד. להיות צמוד מדי לילדים, או משועשע ומעורב בכל פעולה שלהם, פוגע בחינוך שלהם. ההסבר של אליעד לדברי רבי נחמן הוא שכאשר ההורה כל הזמן דבוק לילדיו, הוא מונע מהם להתמודד עם אתגרים, ובכך למעשה מונע מהם להתפתח ולגדול. אליעד כהן מדגים את העניין בדוגמאות מעשיות: אם ילד קטן רב על נדנדה או מתנהג באלימות, רוב האנשים יגידו הוא קטן, לא נורא, הוא ילמד אחר כך. אבל לפי אליעד, זו טעות. כאשר הילד קטן, זו בדיוק ההזדמנות ללמד אותו להתנהג בצורה נכונה, כי אם תחכה שיהיה גדול יותר, יהיה הרבה יותר קשה לתקן ... מתבגר, אם הוא כבר גדל עקום, יהיה קשה מאוד לתקן אותו. למה ההורים לא מוכנים לחנך מתוך פחד לפגוע בילד? אליעד מסביר שהרבה הורים נמנעים מלחנך את ילדיהם בגלל שהם מזדהים איתם ומרגישים רע כשהם מצמצמים את הרצון שלהם. ההורה חושב לעצמו: למה שאעשה לילד שלי רע עכשיו, אם ממילא בעתיד הוא יסבול? אליעד מציין שזו טעות, מכיוון שאם לא תחנך את הילד עכשיו, הוא בהכרח יסבול הרבה יותר בעתיד. האם להורים יש אחריות מוחלטת על מצב הילד בבגרותו? אליעד כהן מסביר שטרנד נפוץ היום הוא להאשים את ההורים בכל הבעיות שיש לאדם בבגרותו. אנשים אומרים לעצמם: ... של דבר, כל אדם אחראי על חייו, ללא קשר למה שההורים עשו לו. הוא נותן דוגמה של אדם שמספר שבילדותו אביו הכריח אותו לחבוש קסדה כשהוא רוכב על אופניים. יום אחד הוא החליט למרוד באביו ולא חבש קסדה, נפגע קשה ונאלץ לאשפוז ארוך. אותו אדם סיפר את הסיפור בטענה של ראו איזה ילדות קשה הייתה לי. אבל אליעד רואה את הסיפור הזה אחרת: המציאות עצמה לימדה את אותו ילד לקח, כך שאם ההורים לא יחנכו את הילד שלהם, המציאות כבר תחנך אותו בדרכים אחרות, כואבות אף יותר. מה ההבדל בין סבל לגיטימי ללא לגיטימי בחינוך? אליעד מדגיש שההבדל בין סבל שנחשב לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי הוא רק נקודת המבט של החברה. למשל, לשלוח ילד לגן - אף שהילד סובל מכך - נחשב דבר לגיטימי. אבל כשילד סובל מאלימות בבית זה לא לגיטימי. לפי אליעד, מבחינת המציאות עצמה אין הבדל: הילד סובל בכל מקרה. אנשים מגדירים מהו סבל מקובל לפי הנורמות החברתיות ולא לפי ההיגיון האמיתי של המציאות. אליעד כהן ... לקחת שליטה על חייו, בלי להאשים את ההורים או את הסביבה. גם אם הסבל בא מההורים או מהסביבה, מבחינת הילד המתבגר, עליו ללמוד להתמודד עם המציאות ולחנך את עצמו. איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? האם מותר לחנך ילדים מתוך כפייה? איך להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים? מהי תסמונת הילד המוכה? האם להאשים את ההורים בבעיות שלי? מה זה הילד הפנימי?

קונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים

חינוך ילדים, לקיחת אחריות אצל ילדים, ללמד ילד לקחת אחריות, הורים וילדים, ילד לוקח אחריות, לקנות פלאפון לילדים, אהבה לילדים, אהבה ללא תנאים, איך לחנך ילדים? איך לגדל ילדים? איך ללמד ילד לקחת אחריות באופן מעשי? ההרצאה עוסקת בנושא המורכב של חינוך ילדים לאחריות ומביאה דוגמה מפורטת של ילד שאיבד את הפלאפון שלו. אליעד כהן מדגיש לאורך ההרצאה את החשיבות של הבנת המושג לקיחת אחריות לא רק כהצהרה מילולית אלא כפעולה ממשית עם השלכות מעשיות. דרך הסיפור על הילד שאיבד את הפלאפון, אליעד מסביר לעומק מדוע האופן שבו ההורה מגיב לאירוע ישפיע ישירות על יכולת הילד לקחת אחריות בעתיד. מהי המשמעות האמיתית של לקיחת אחריות אצל ילדים? אליעד מסביר שלקיחת אחריות אמיתית מתרחשת כאשר הילד מבין שלכל פעולה שלו יש תוצאות ושלכל תוצאה יש מחיר ברור. הוא מדגיש שאין משמעות אמיתית להצהרות ריקות כמו אני אחראי, אם הן לא מלוות במעשים. אם הילד איבד פלאפון, למשל, הוא צריך להרגיש את המחיר של האובדן בדרך כזו או אחרת, ולא רק לומר אני אחראי. איך הסיפור על הפלאפון ממחיש את לקיחת האחריות? בסיפור שתואר בהרצאה, הילד איבד את הפלאפון כאשר היה בדרך למשחק ספורט עם חברים. הנסיבות היו מורכבות: הילד החליף בגדים במהירות, הפלאפון היה איתו אך הוא לא שם לב מספיק כדי לזכור איפה בדיוק הניח אותו. בסיטואציה הזו, אליעד מפרק את מושג האחריות לכמה שאלות מרכזיות: האם הילד אחראי כי הפלאפון היה שלו? האם המאמן אחראי כי לחץ על הילדים להחליף בגדים מהר? האם ההורה אחראי כי לא לימד מספיק את הילד לשמור על חפציו? האם בכלל האחריות היא של הסביבה, של החברים, או אולי של אלוהים - נסיבות חיצוניות שאין לנו שליטה עליהן? אליעד מדגיש שהפרשנות לאירוע משתנה בהתאם לזווית שממנה מסתכלים, וכדי לחנך ילד לאחריות, ההורה חייב להחליט איזה מסר הוא רוצה להעביר. האם כדאי להורה לקנות פלאפון חדש לילד שאיבד אותו? אליעד מנתח כמה גישות אפשריות: גישה ראשונה, אהבה ללא תנאים: ההורה קונה מיד פלאפון חדש, מבלי להאשים את הילד, מתוך רצון להראות לילד אהבה וחוסר תנאים. אליעד מסביר שלגישה זו יש יתרונות, כי הילד עשוי להרגיש שהוא אהוב בכל מצב, אך מצד שני, הילד עלול לא ללמוד מזה לקחת אחריות כי אין השלכות שליליות לאובדן. גישה שנייה, אהבה עם תנאים: ההורה לא קונה פלאפון מיד, או שהוא דורש השתתפות חלקית של הילד בקניית פלאפון חדש. בצורה כזו, הילד לומד שיש מחיר למעשים שלו, וזו הדרך האמיתית לקחת אחריות. אליעד ממליץ על הדרך הזו בתור החינוך היעיל ביותר ... יש מחיר למעשים. בעולם האמיתי, החברה בדרך כלל לא נותנת שום דבר בחינם ולא מעניקה הזדמנויות בלתי מוגבלות. לכן, לחנך ילד לאחריות זה במידה רבה ללמד אותו לשלם מחירים אמיתיים עבור מעשיו. איך ההורה יכול להדגים לקיחת אחריות אישית בצורה נכונה? אליעד מציין שלפעמים ההורה יכול להראות לילד דוגמה של לקיחת אחריות, אך זה צריך להיעשות בזהירות. ההורה יכול לקחת אחריות על טעויות שהוא עצמו עושה, אך אל לו לקחת אחריות על טעויות של הילד באופן אוטומטי. אם ההורה לוקח אחריות על טעות של הילד, הילד עלול להתרגל להעביר את האחריות הלאה, מה שיגרום לו להאשים אחרים בבעיות שלו בעתיד. ההורה צריך להדגים לקיחת אחריות אישית במצבים שאין לילד אינטרס אישי בהם, למשל, בסיטואציה שבה ההורה לוקח אחריות על טעות שלו מול אדם אחר, ולא במצב שבו הילד עצמו מעורב ישירות. כיצד להתמודד עם מניפולציות מצד הילד? אליעד מציין שלעתים ילדים משתמשים במניפולציות רגשיות כדי לגרום להורה לקנות להם דברים או לוותר להם. הוא מתאר כיצד הילד בסיפור יצר סיטואציה של לחץ שבה הוא אומר להורה אם אתה לא קונה לי פלאפון יקר, עדיף שלא תקנה ... שהילד חייב לחוש באופן ישיר שהבחירות שלו מובילות לתוצאות ממשיות, כדי שיגדל להיות אדם שלוקח אחריות אמיתית בחייו. איך לחנך ילד לאחריות? לקיחת אחריות אצל ילדים לקנות פלאפון לילד? מה זה אהבה ללא תנאים? האם לתת לילד כל מה שהוא ...

חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה תושג במחיר גבוה מדי. לדוגמה, אם ילד אלים וניתן לו חום ואהבה, הוא עשוי דווקא להחמיר בהתנהגות האלימה שלו, ואם ננסה להבין אותו נפשית, ייתכן שנגלה ... אליעד מדגיש שכאשר הורים או יועצים נותנים עצות, הם אינם מכירים את כל המשתנים הרלוונטיים, כמו הרקע הרגשי של הילד, ההיסטוריה המשפחתית שלו, ומאפייני האישיות הייחודיים שלו. הוא נותן דוגמה של אריה שמעביר את הגורים שלו בפה ממקום למקום ... אותם, ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי ... כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ואומרים להורה לאסור עליו טלוויזיה, ייתכן שזה יצליח בטווח הקצר אך ייצור בעיות אחרות בעתיד. ... לא מסוגלים לפתור את בעיותיהם האישיות. הוא מציין שייעוץ חיצוני לעיתים קרובות איננו יעיל משום שהיועץ לא מכיר את הילד לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל ... עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי אם ההורה לא מבין איפה הוא צריך להשתפר, אין לו סיכוי לעזור לילד שלו להשתפר. אליעד מדגיש שהקושי של הילד להשתנות הוא בדיוק כמו הקושי של ההורה להשתנות. אם ההורה רוצה שהילד יפסיק להיות אלים, ההורה חייב לבדוק איפה הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, אבל למעשה מונע מהילד ללמוד להתמודד בכוחות עצמו. הוא מציג גם דוגמה של אדם רעב - אפשר לתת לו דגים או ללמד אותו ... בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ההורה מיישם את העצות של סטיב גובס להצלחה עסקית, הילד עשוי להצליח, אך גם לקבל על עצמו את התסביכים והקשיים הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני חינוך ילדים

ילד חוצפן, חוצפה אצל ילדים, למה הילד מתחצף? למה הילד חוצפן? למה הילד חצוף? למה הילד מרדן? למה הילד חושב שמגיע לו הכל? הדרכת הורים, בעיות משמעת אצל ילדים, ילדים חצופים, איך לגרום לילד להקשיב לך? איך לגדל ילד ממושמע? חינוך למה ילדים מתחצפים ואיך לגרום להם לא להתחצף? כשילדים מתחצפים, הכוונה היא שהם מאבדים את ההערכה כלפי ההורים ומרגישים שמגיע להם יותר ממה שניתן להם, לפעמים מבלי להבין את המשמעות של ההתנהגות הזאת. חוצפה אצל ילדים יכולה להופיע בצורות שונות, אך אחת הצורות הנפוצות ביותר היא הילד שמרגיש שמגיע לו הכל, שלא מעריך את מה שנתנו לו, ומגיב בזלזול כלפי ההורים או המבוגרים שסביבו. הסיבה המרכזית לכך היא שהתנהגות כזו אינה נולדת באופן טבעי אצל הילד, אלא נלמדת מהסביבה הקרובה, בעיקר מההורים. למעשה, אם ההורים עצמם נוהגים לחשוב שמגיע להם יותר ממה שבאמת מגיע להם, הם מעבירים את דפוס המחשבה הזה לילדיהם. אליעד כהן מסביר כי ילדים לומדים בעיקר דרך חיקוי, ולפיכך אם ההורה מרגיש שמגיע לו יותר ממה שהוא מקבל או שמעדיף לקבל יותר ממה שהוא מוכן לתת, הילד ילמד את הדפוס הזה ויאמץ אותו. איך דפוסי ההתנהגות של ההורים משפיעים על הילד? כאשר ההורים מתנהגים בדרך כזו, הם בעצם מלמדים את הילד שזו ההתנהגות הרצויה. אם ההורה תמיד מעדיף לקבל יותר ממה שהוא נותן, הילד יבין כי גם לו מותר לדרוש ולקבל הרבה יותר ממה שהוא מוכן להשקיע. יתרה מכך, אם הילד רואה שההורה תמיד מקבל משהו בתמורה למעט מאוד, הוא מבין שמגיע לו לקבל גם כן ללא מאמץ. עוד דפוס התנהגות שעלול להחמיר את הבעיה הוא כאשר ההורים נותנים לילד הרבה ללא גבולות. לדוגמה, כשהילד נופל ומיד מרימים אותו, או כאשר הילד רוצה משהו ומיד נותנים לו אותו בלי שתהיה תמורה או מאמץ מצידו. הבעיה בכך היא שהילד מתחיל לחשוב שמגיע לו לקבל כל דבר אוטומטית, מבלי שיצטרך להעריך או להתאמץ בתמורה. מה ניתן לעשות כדי להפחית חוצפה אצל ילדים? כדי להתמודד עם חוצפה, אליעד כהן מציע שני צעדים עיקריים שיכולים לסייע להורים לשנות את התנהגות הילד: 1. התבוננות פנימית של ההורים: חשוב שההורים יבדקו את תפיסת המציאות האישית שלהם. האם הם עצמם מרגישים שמגיע להם ... נותנים? אם התשובה לכך חיובית, עליהם לשנות את דפוסי המחשבה האלה. ברגע שההורה יתחיל לשנות את הגישה הזו, גם הילד, שהוא בעצם שיקוף של התנהגות ההורים, יתחיל להשתנות בהתאם. 2. הגדרת גבולות והצבת תנאים: כשההורה מעניק לילד, כדאי להוסיף גבולות ברורים. הילד צריך לדעת שלא תמיד הוא יקבל את מה שהוא רוצה רק משום שהוא רוצה את זה. חשוב להבהיר לו ... מצידו היא הכרחית. זהו תהליך הדרגתי, שדורש התמדה מההורים, אך אם ההורים ישנו את דפוסי ההתנהגות הפנימיים שלהם, גם הילד יפנים את השינוי ויתחיל לפתח יחס יותר מבוסס לערכים של מאמץ, הכרה והערכה. בסופו של דבר, חוצפת הילד לא נובעת רק מהתנהגותו האישית אלא גם מהתנהגות ההורים, אשר משדרים לו באופן לא מודע את הדרך שבה יש להתנהג. שינוי בסגנון ההתנהלות של ההורים מוביל בהדרגה לשינוי בהתנהגות הילד. חוצפה של ילדים איך לגרום לילד לא להתחצף מישהו שחושב שמגיע לו הכל רצון לתת ורצון לקבל דרכי חינוך ילדים בעיות עם הילדים משמעת ילדים למה ילדים מתחצפים ואיך אפשר לגרום להם לא להתחצף? כשילדים מתחצפים, זה יכול להופיע ... בהצלחה. חוצפה של ילדים איך לגרום לילד לא להתחצף מישהו שחושב שמגיע לו הכל רצון לתת ורצון לקבל דרכי חינוך ילדים בעיות עם הילדים משמעת ילדים למה ילדים מתחצפים להורים? הורים כמודל לחיקוי, רצון לתת ורצון לקבל אצל ילדים, הענקת יתר לילדים, למה הילד לא מקשיב לי? ילד שמתחצף להורים, ילד שמתחצף למורים, ילדה חצופה, ילדה חוצפנית, בעיות חוצפה אצל ילדים, מה גורם לילדים להיות חצופים? ילד שלא אוהב להתאמץ, ילד ששונא להתאמץ

חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 2 ולכן גם לדוגמה, ילדים לא מתעניינים בלימודי היסטוריה וכיוב. משום, שלימודי ההיסטוריה, הם לימודים על אירועים שכבר התרחשו בעבר. והילד לא מצליח להבין בשום דרך, כיצד הלימודים האלו ייצרו לו הנאות חדשות. וכיוב, גם לימודי המתמטיקה. שגם אותם, רוב הילדים, לא אוהבים. משום, שהלימודים האלו הם מופשטים מידי, ולא מייצרים שום תועלת ממשית ומיידית. ומצד האמת, הילדים, מאוד רוצים ללמוד דברים חדשים. והילדים, כל הזמן לומדים דברים חדשים. כי הילדים, לומדים לדוגמה איך לשחק במשחקי מחשב. והילדים, לומדים שפות חדשות מיוזמתם, כדי להבין את התכנים שמעניינים אותם. והילדים, מומחים בללמוד. וכל הזמן, הם מתעסקים בללמוד. אבל מבחינתם של הילדים, הלימוד, הוא רק אמצעי להשגת הנאה. וכאשר המקצועות של בית הספר, לא מביאים לילד שום תועלת כילד, הרי שממילא הטבע האנושי של האדם, הוא לא לעשות את מה שלא יוצר אצלו הנאה, וטוב שכך! כי רק מי שהוא עבד ושפוט של אחרים, רק הוא עושה דברים, שלא נותנים לו הנאה. וכאשר מלמדים ילד לעשות דברים, למרות שהוא לא נהנה מהם, הרי שבעצם מלמדים אותו לסבול בשקט (והפתרון יבוא בהמשך). כי האדם מטבעו, אם הוא בריא בנפשו, כמו ילד קטן, שהוא עדיין בריא בנפשו, לפני שבני האדם שגעו אותו, הרי שהוא מטבעו אמור לעשות רק את מה שגורם לו ... משהו שיוצר אצלו סבל. והאדם בהחלט, כן מוכן להתאמץ, עבור משהו שהוא חושב שיביא לו תועלת ויגרום לו להנאה. והילד, בהחלט לומד כל הזמן דברים חדשים. ובהחלט, הילד מוכן להתאמץ ללמוד כל דבר ולעשות כל דבר, למרות שהוא לא נהנה ממנו. וזה בתנאי, שהוא חושב, שהדבר הזה יביא לו הנאה. ומאחר שהלימודים בבית הספר, הם לא מביאים לילד כמעט שום הנאה, הרי שכל ילד שהוא בריא בנפשו, ממילא הוא לא אמור להשקיע בלימודים. כי מי שהוא בריא בנפשו, הוא לא יעשה שום דבר, שלא מוביל אותו אל הנאה כלשהי. ורוב הילדים שלומדים, הם לומדים רק בגלל שהם מפחדים מההורים ומהמורים שלהם. והילד לומד למבחנים, רק כדי שלא ישגעו אותו ההורים והמורים. והדבר האחרון שמעניין את הילד, זה רוב הדברים שהוא לומד. שהם לא מייצרים לילד, שום תועלת. והילד לומד את הלימודים שלו, רק כדי צרכו. דהיינו, הילד לומד, רק כדי שהוא לא יסבול מההורים שלו. ועבור הילד, העלות והרע שהוא סובל מהלימודים, היא קטנה יותר, מהרע שהוא יסבול מההורים שלו, אם הוא לא ילמד. ולכן הוא לומד את מה שלא גורם לו להנאה, כדי לסבול כמה שפחות, ממה שיקרה לו, אם הוא לא ילמד. והילד לומד גם את מה שלא גורם לו להנאה, כדרך של בחירה, ברע במיעוטו. או אם הוא ילד מחונן, שהלימודים באים לו בקלות, שאז הוא לומד בשביל התחושה הטובה, שההצלחה בלימודים נותנת לו, בקטע החברתי וכיוב. אך ... של בית הספר, ברובם, הם לא באמת מעניינים, אפילו לא את מי שכן לומד אותם. ולכן גם יש המון ילדים מוצלחים, שאם הם קולטים שהם לא מקובלים חברתית, בגלל שהם כן מצליחים בלימודים, אז הם באופן מכוון, מתחילים להיכשל בלימודים, כדי להיות יותר מקובלים חברתית. וזה בעצם אומר, שאותו הילד שהיה מוצלח בלימודים, הסיבה שבגללה הוא השקיע בלימודים, הייתה רק בגלל התועלת הרגשית שההצלחה בלימודים נתנה לו. וכאשר הילד הבין, שאם הוא לא יצליח בלימודים, הוא יהיה יותר מקובל חברתית, אז הלימודים לא משרתים אותו, ואז הוא מכשיל ... יודעים, שהלימודים של בית הספר, אין בהם כמעט שום תועלת. והשימוש העיקרי של בית הספר, הוא מעין בייביסיטר (שמרטף) לילדים, עד שההורים יחזרו מהעבודה. כי מצד האמת, איזה הורה יכול לומר שמתישהו, הוא השתמש בחייו הבוגרים, בלימודים שלו בבית ... בהמשך). כך, שכאשר המבוגרים עצמם בתוך תוכם, מבינים שרוב הלימודים של בית הספר הם מיותרים, אז כיצד בדיוק מצפים מילד בריא בנפשו, שיעשה משהו שהוא מיותר לחלוטין?! כי כאשר המבוגר עצמו, מבין שרוב הלימודים של בית הספר, הם חסרי תועלת לעולם האמיתי, אז הוא משדר את זה לתת המודע של הילד. וממילא גם הילד, מתייחס ללימודים בהתאם. ונוסיף לכל זה גם את המורים. שגם הם, ברובם, לא מתלהבים ממה שהם מלמדים. כי רוב ... החומר שאותו הוא מלמד. וממילא, גם התלמידים לא מתעניינים בלימודים. ומצד האמת, אין דבר כזה הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים. כי ילדים, מטבעם הם מאוד מרוכזים במה שמעניין אותם. וכאשר הילד עסוק באיזה דבר שיוצר לו הנאה, הרי שהוא ככ מרוכז, עד שהוא ממש שוכח לאכול וכיוב. והוא אפילו מאבד ...

חינוך ילדים, איך לטפל בילדים? טיפול בילדים, איך להבין ילדים? להיות מאמן אישי, ללמוד לטפל באנשים, איך לעזור לאנשים? הילד הפנימי, השתקפות עצמית, להתמודד עם חוסר אונים, להתמודד עם שעמום איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו למעשה עוזרים לעצמנו. הקשר בין החינוך של ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ילדים יכולים להרגיש משעממים או חסרי עניין בפעילויות שמבוגר מציע להם, בעיקר כאשר הילד לא רואה את הקשר שלהן אליו. גם מבוגרים יכולים להרגיש שעמום אם הפעולה אינה מחוברת אליהם או לא מספקת תועלת פנימית. למשל, אם הילד לא מוצא את הערך בלימוד מסוים או בשיחה עם ההורה, הוא יתחיל להרגיש שהדברים לא מובילים למקום כלשהו. ההבנה ... פעולה כלשהי מתחברים אליו באופן אישי, הוא יוכל גם להימנע משעמום. ברגע שהמבוגר מתחבר לנושא, יוכל גם להוביל את הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה השתקפות של הילד הפנימי שלנו. איך מתמודדים עם חוסר אונים מול ילדים? חוסר אונים במקרים כאלה נובע בדרך כלל מחוסר הבנה של הילד או חוסר יכולת לתקשר איתו בצורה נכונה. אחד הדברים שעלה במהלך השיחה היה שמי שאינו מצליח להסתדר עם הילדים שלו, כנראה שיש לו קונפליקטים פנימיים שלא פתור בתוכו. החוסר אונים שלנו מול הילד קשור למקום בתוכנו שבו אנו מרגישים חסרי אונים בעצמנו. ברגע שנבין את המקור הפנימי של החוסר אונים שלנו, נוכל ... שלו, שאנחנו לא תמיד רואים. האם כל בעיה חינוכית נובעת מקונפליקטים פנימיים? השיחה העלתה את השאלה אם כל בעיה בחינוך ילדים נובעת בהכרח מקונפליקטים פנימיים. התשובה היא לא בהכרח, אך כשיש קושי או בעיה מול הילד, פעמים רבות מדובר בהתנגדות פנימית שלנו כלפי משהו שאנחנו מתקשים לקבל בתוכנו. חינוך ילדים הילד הפנימי חוסר אונים טיפול בילדים הבנת ילדים איך להבין ילדים ולטפל בהם? מה הקשר בין חינוך ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו? ההבנה של ילדים אינה תמיד משימה קלה. ברוב המקרים, כשאנו מנסים לעזור להם, אנחנו ... ילדים להתמודדות עם הילד הפנימי שלנו הוא קריטי להבנת דרכי ההתנהגות של הילדים וההורים כאחד. מה הקשר בין שעמום לחינוך ילדים? במהלך השיחה, היה דיון על שעמום כחלק מהחינוך. שעמום נגרם בדרך כלל כאשר פעולות אינן מייצרות תועלת עבור הילד. ... הילד לתהליך דומה. מהו הילד הפנימי ואיך זה משפיע על ההתמודדות עם ילדים? הילד הפנימי הוא למעשה הדימוי שלנו מהילדות. הוא מצוי בתוכנו ומשפיע על התגובות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות או קונפליקטים שקשורים לילדים. למשל, אם ילד מוציא עלינו התנהגות שלא נראית לנו נאותה, ייתכן שבפנימיותנו נרגיש כאילו מדובר בילד שלנו מתוך ילדותנו, דבר שגורם לנו להגיב באופן פחות פרודוקטיבי. כדי להצליח להתמודד עם הילד שבפנימיותנו, עלינו להבין אותו. ילדינו הם למעשה ... שלו, שאנחנו לא תמיד רואים. האם כל בעיה חינוכית נובעת מקונפליקטים פנימיים? השיחה העלתה את השאלה אם כל בעיה בחינוך ילדים נובעת בהכרח מקונפליקטים פנימיים. התשובה היא לא בהכרח, אך כשיש קושי או בעיה מול הילד, פעמים רבות מדובר בהתנגדות פנימית שלנו כלפי משהו שאנחנו מתקשים לקבל בתוכנו. חינוך ילדים הילד הפנימי חוסר אונים טיפול בילדים הבנת ילדים