... תקופה של תחושה טובה מאוד. האדם מדמיין לעצמו מציאות מושלמת - הוא נמצא בזוגיות חדשה, למשל, וכבר מדמיין חתונה, ילדים וחיים שלמים של אושר. כאשר המציאות אינה מתגשמת כפי שהוא דמיין, הוא נופל לדיכאון. אליעד מדגיש ש - 99.9% ...

איך לגרום למישהו לקחת אחריות? איך לחנך ילדים להיות בוגרים? איך ללמד ילד לקחת אחריות? איך לא לגרום למישהו להסיר אחריות? איך לגרום למישהו להיות עצמאי? למה לא לעזור למישהו? מתי לא ... הוא עלול להתרגל לכך ולהפסיק להתאמץ. כך הוא מאבד את המוטיבציה ואת היכולת להתמודד לבד. הוא מביא דוגמה של ילד שמנסים לעזור לו כל הזמן: אם בכל פעם שילד נתקל בבעיה ההורים מתערבים ופותר לו אותה, הילד לא לומד כיצד להתמודד בעצמו. כשהילד יגדל, הוא יהיה חסר יכולת להתמודד עם קשיים, כי הוא התרגל שיש מי שיפתור בשבילו את הבעיות. זו הסיבה שחשוב לתת לילד להתמודד בעצמו, גם במחיר של כישלונות ראשוניים, כדי שהוא יפתח מיומנויות עצמאיות. איך לדעת מתי העזרה מועילה ומתי היא ... הקשיים ולומד מהם, הוא אדם שמתפתח וגדל. לעומת זאת, אדם שנמנע מאחריות, מסתמך על אחרים ולא מתמודד בעצמו, נשאר ילד במובן הרגשי וההתנהגותי. התמודדות עצמאית עם אתגרים מלמדת את האדם מיומנויות חשובות כמו פתרון בעיות, יכולת הסתגלות, והתמודדות עם מצבי לחץ. ככל שהאדם מתרגל להתמודדות עצמאית, כך הוא הופך למבוגר אחראי ומפותח יותר. לכן, אחת הדרכים הטובות ביותר לחנך ילדים להיות בוגרים ואחראיים היא לאפשר להם להתמודד בעצמם עם אתגרים, ולא לפתור עבורם כל בעיה שהם נתקלים בה. איך ... דוגמה של גלגלי עזר באופניים כדי להסביר את העיקרון הזה. גלגלי עזר הם דבר טוב בהתחלה, כי הם מסייעים לילד ללמוד לרכוב. אבל אם לא מורידים אותם בזמן, הילד לעולם לא ילמד לרכוב בצורה עצמאית. כלומר, העזרה הראשונית היא טובה, אך אם היא הופכת לקבועה, היא עלולה לפגוע בהתפתחות העצמאית. זו הסיבה שחשוב להוריד את גלגלי העזר ברגע שהילד מסוגל להתמודד בעצמו. כך גם בכל עזרה אחרת שאנחנו מעניקים - העזרה צריכה להיות זמנית ומכוונת לעידוד העצמאות ולא להנצחת התלות. איך לגרום לילד לקחת אחריות? למה עזרה לפעמים מזיקה? איך מחנכים לעצמאות? מתי לא לעזור לילדים? איך לעזור בלי ליצור תלות? מה הקשר בין אחריות להתבגרות?

... שאתה יותר טוב מההוא היא היית רוצה אותך גם אם היא כבר הייתה נשואה איתו ומתחתנת איתו מביאה איתו ילדים היא הייתה עוזבת אותו ובאה איתך. עכשיו יכול להיות שהיא לא יכולה לראות כמה אתה טוב בגלל שהיא איתו ...

... יכול לפנטז על מה שהוא רוצה הוא מפנטז שהיא אוהבת אותו הוא מפנטז שהם יתחתנו הוא מפנטז שהם יביאו ילדים והוא יכול להלביש איזה פנטזיה שהוא רוצה על הסיפור, יש עובדה מה קרה ובתת מודע שלו הוא מלביש מלא ...

... זאת, אם אדם נמצא בזוגיות ומשקיע, לדוגמה, הוא קונה מתנות לבת הזוג במטרה ברורה להשיג משהו עתידי, כמו חתונה וילדים, ובסופו של דבר זה לא קורה, אז אפשר לומר שהוא בזבז את זמנו. למה? כי כל ההשקעה הזו הייתה מותנית במטרה העתידית בלבד. כלומר, אם אותה בחורה הייתה יודעת מראש שבן זוגה לא ירצה להתחתן ולהביא ילדים, היא לא הייתה מתחילה את הקשר. זה מקרה מובהק של בזבוז זמן, למרות שהיא יכולה להגיד שבסך הכל היה ... יתברר שבזבזת את הזמן אם נגיד מישהי נמצאת עם מישהו אך ורק מתוך רצון לגרום לו בסוף להתחתן ולהביא ילדים ובסוף הוא לא יתחתן ויביא ילדים אז היא בזבזה את הזמן, האם זה יהיה נכון לומר שהיא בזבזה את הזמן כן למה כי חלק מהפעולות ... היא עשתה אותן על מנת להגיע למטרה מוגדת ספציפית היא אומרת אם הייתי יודעת מראש שהוא לא ירצה חתונה וילדים לא הייתי יוצאת איתו כי אני יצאתי איתו נכון שהיה לי טוב איתו זה נכון שיצא דברים טובים נכון ...

... זה הגיוני. עכשיו לנו זוגיות מה זה זוגיות זה שני אנשים שמנסים ליצור ביניהם דינמיקה כלשהי הם מנסים לגדל ילדים מנסים לפתח תחביבים מנסים כל מיני דברים ביחד עכשיו האנשים זה הרכיבים של הסלט חמישים אחוז היא וחמישים אחוז ...

... לא להאשים את עצמך? איך לא לקחת אחריות על בעיות של אחרים? למה אני מאשים את עצמי? יחסי הורים וילדים, ההורים תמיד אשמים, להאשים את ההורים למה הורים מאשימים את עצמם בבעיות של ילדיהם? אליעד כהן מסביר את נושא רגשות האשמה אצל הורים, ובמיוחד אצל אמהות שמרגישות אחריות ואשמה על הבעיות שחווים ילדיהן. הוא מתחיל מדוגמה של אישה שכל פעם שמישהו ניסה להאשים אותה בצרות שלו, מיד השיבה לו בצורה ברורה וחדה ... אותה אישה שמסרבת לקחת אחריות על הבעיות של אחרים, כאשר מדובר בבת שלה, מאשימה את עצמה בכל מה שקורה לילדה שלה. מה גורם להורים להרגיש אשמה על בעיות של ילדיהם? אליעד מנתח את הנושא ומבהיר שכדי להבין למה מישהו מאשים את עצמו, צריך להבין למה אדם חושב כל מחשבה ... מחשבה ורגש תמיד שזורים זה בזה באופן שמשפיע על תפיסת האמת של האדם. האם ההורים באמת אשמים בצרות של ילדיהם? אליעד מסביר שאימא שמאשימה את עצמה בבעיות של הילדה שלה יכולה לעשות זאת משתי סיבות: ייתכן וזו האמת - למשל, שהאם באמת פגעה בילדה שלה בדרך כלשהי בילדותה, הזניחה אותה, השפילה אותה, או גרמה לה לנזק רגשי או פיזי ממשי. במקרה כזה, האשמה שלה אכן עשויה להיות מוצדקת עובדתית. אפשרות אחרת היא שיש לאם אינטרס רגשי להאשים את עצמה. לדוגמה, האם רוצה להרגיש שהיא משפיעה על הילדה שלה בצורה משמעותית, או שהיא חשובה לה כל כך עד שכל מה שקורה לילדה הוא באחריותה. לפעמים האם מרגישה צורך להאשים את עצמה בצרות של הילדה כי אז היא יכולה גם לקחת קרדיט על ההצלחות של הילדה. אם האם לוקחת אחריות על הכישלונות, היא יכולה גם לייחס לעצמה את ההישגים. אליעד מדגים זאת ואומר שאם אמא חושבת שההצלחות של הילדה הן בזכותה, היא עשויה באופן טבעי לקחת על עצמה גם את האשמה לכישלונות. לפעמים האם מרגישה צורך לקחת אחריות גם על דברים שכבר קרו בעבר - למשל, הישגים מיוחדים של הילדה כשהייתה צעירה יותר - ולכן היא תמשיך לקחת אחריות גם על בעיות בהווה. מדוע אנשים משתמשים באשמה כדי להתמודד ... באמת פועל לשיפור המצב. מה אפשר ללמוד מרגשות האשמה בהורות? המסקנה המרכזית של אליעד היא שהאשמה שהורים חווים לגבי ילדיהם, ברוב המקרים, משקפת מניע רגשי עמוק יותר מאשר עובדות יבשות. לכן, ההמלצה שלו היא לחקור את הרגשות והמחשבות לעומק, ...

... שבכל פעם שאדם שואל שאלה ומקבל תשובה, התשובה אף פעם אינה נכונה ב - 100 אחוז. הוא נותן כדוגמה ילד קטן ששואל שאלה ומקבל תשובה מותאמת להבנה שלו. התשובה נכונה רק במסגרת ההקשר או רמת ההבנה של אותו ילד. באופן דומה, כאשר אדם מבוגר שואל שאלה, גם התשובה שהוא מקבל מתאימה רק להקשר ולרמת ההבנה שלו באותו הרגע. ...

חינוך ילדים בדרך של אליעד כהן, איך לחנך ילדים בצורה בוגרת? איך לחנך ילדים להיות יותר חכמים? איך לחנך ילדים קטנים לחשוב בצורה נכונה? הדרכת הורים, הדרכה להורים, איך מחנכים ילדים להיות בוגרים? איך לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא כיצד ניתן לחנך ילדים לחשוב בצורה בוגרת ונכונה, ולהיות חכמים יותר מבחינה תפיסתית ורגשית. לדבריו, האתגר הוא להסביר לילדים מושגים מופשטים ועמוקים מאוד בדרך שתהיה מובנת ופשוטה עבורם. אליעד משווה את הקושי להסביר דברים לילדים קטנים לקושי להסביר מושגים עמוקים לאנשים מבוגרים שהם רחוקים מאוד מחשיבת אמת. לדעתו, אנשים מבוגרים יכולים להיעזר בידע ובניסיון שיש להם כדי להבין רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות הפילוסופיים באופן תאורטי ומורכב, אלא יש להשתמש בעיקר בפרקטיקה. במקום לנסות ללמד את הילדים את המושגים באופן מופשט, צריך להרגיל אותם לחשוב בצורה נכונה דרך דוגמאות יומיומיות פשוטות. לדבריו, העיקר הוא לפתח אצל הילד דפוסי חשיבה נכונים, ולאו דווקא להסביר לו את התאוריות שמאחוריהם בצורה אקדמית. לדוגמה, אם ילד מתלונן על משהו כמו הוא הציק לי, אליעד מציע להשתמש בשאלות פשוטות כמו האם אתה בטוח שהוא הציק לך? או האם זה שהוא אמר לך משהו, באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר ... הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, אלא הוא מפרש את זה כך. על ידי כך הילד מתרגל חשיבה ביקורתית מגיל צעיר, ונוצרת אצלו היכולת להבדיל בין מה שהוא תופס כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם צריך לסבך לילדים את ההסברים הפילוסופיים? אליעד מבהיר שאין צורך לסבך לילדים את ההסברים או להעמיס עליהם תאוריות מופשטות מדי, משום שהמטרה איננה להפוך את הילד לפילוסוף תיאורטי, אלא ללמד אותו לחשוב בצורה נכונה ומדויקת בצורה פרקטית. הוא מסביר שהדרך הנכונה היא פשוט להטמיע את צורת החשיבה בצורה יומיומית ומעשית, לא באמצעות הרצאות מסובכות, אלא באמצעות שאלות מנחות פשוטות, שלטווח הארוך יטמיעו אצל הילד חשיבה ביקורתית ובוגרת. העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל במצבים יומיומיים. כיצד תרגול יום - יומי מסייע לחינוך ילדים לחשיבה נכונה? אליעד מדגיש את חשיבות התרגול היומיומי, שאינו מורכב מתאוריה גדולה, אלא מפעולות פשוטות שחוזרות על עצמן. לדבריו, כאשר ילד מתרגל מספיק פעמים לבדוק את התפיסות שלו על המציאות, לשאול שאלות כמו האם זה מחויב או אפשרי? או האם באמת יש קשר הכרחי בין הסיבה לתוצאה?, התרגול הזה הופך להרגל. כתוצאה מכך, הילד גדל עם חשיבה עצמאית, בוגרת וביקורתית, ומפתח את היכולת להבין את המציאות בצורה נקייה ומדויקת. בכך, הגישה שאליעד מציע לחינוך ילדים מאפשרת להורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה מעמיקה ונכונה, גם מבלי להפוך את התהליך למסובך או לא מובן לילד. איך לחנך ילדים לחשוב נכון? הבדל בין עובדה לפירוש בחינוך ילדים הדרכת הורים לחשיבה ביקורתית איך להרגיל ילדים לחשיבה עצמאית? איך ללמד ילדים להטיל ספק? חינוך ילדים בדרך אליעד כהן איך לגדל ילדים חכמים ובוגרים?

... לבין לקיחת אחריות. הוא מסביר שלקיחת אחריות פירושה להאמין שהרגשות או המציאות של מישהו אחר תלויים בך. לדוגמה, אם הילד שלך עצוב, ואת חושבת שהעצבות שלו נגרמה בגללך, זו לקיחת אחריות. לעומת זאת, אם את מנסה לשכנע את הילד לעשות פעולה מסוימת מפני שאת חושבת שזה יעשה לו טוב, זו התערבות יתר אך לא בהכרח לקיחת אחריות. במקרה ... אליעד מסביר שזו לא בדיוק לקיחת אחריות, אלא התערבות במטרה לנהל לו את החיים. מדוע אני מרגישה צורך לגרום לילד שלי שיהיה לו טוב? אליעד מתעמק בשאלה למה בכלל האדם רוצה שיהיה טוב למישהו שהוא אוהב. הוא מסביר שאנשים ... אוהבת אותו, האם היא אוהבת אותו סתם ככה, או שיש לה סיבות אחרות. הוא מציע מספר הסברים: אולי האהבה לילד נובעת מהזדהות: כשהאדם מזדהה עם מישהו אחר, הוא רואה בו חלק מעצמו, ולכן רוצה בטובתו בדיוק כפי שהוא רוצה ... גורם לה להרגיש טוב בעצמה: היא מרגישה משמעות, סיפוק, תחושה שהיא אמא טובה ומוצלחת. הסבר נוסף הוא שייתכן שהאהבה לילד והצורך שיהיה לו טוב הם פשוט עובדות שאין להן הסבר רציונלי. זו תופעה קיימת שאנשים אוהבים ומרגישים אחריות על יקיריהם ללא סיבה מוגדרת. האם האהבה לילד מחייבת שאדאג שיהיה לו טוב? אליעד כהן מסביר שתחושת המחויבות שיהיה טוב למישהו שאתה אוהב, נובעת מכך שהאני שלך ... באותו אופן, אם מישהו שאתה אוהב מרגיש רע, אתה דואג כי הוא חלק מהאני שלך. האם ניתן להפסיק לדאוג לילד ולהשתחרר מתחושת האחריות עליו? אליעד שואל את האישה אם הייתה רוצה להפסיק לגמרי לדאוג לבנה, או שהיא רק רוצה ... לאחר טוב? האם אפשר לאהוב בלי לקחת אחריות? מדוע חשוב לי לרצות אחרים? מהי התערבות יתר? איך להפסיק לדאוג לילדים?