ילדים / אגדות ילדים / סרטי ילדים מצוירים ובדיוניים - מהי מהות העניין? כפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם יש בו שכל כלשהו, שדרכו יכול האדם להתקרב אל הבנת המציאות כולה ואל האושר הפנימי של עצמו. ובמאמר הזה ננסה לבאר את עניין סרטי הילדים ואגדות הילדים. כאשר ההתמקדות היא לא בכל סרטי הילדים, אלא בסרטים לילדים שלקוחים מעולם האגדות והדמיון, או סרטים מצוירים, וכל הסרטים שהם בעיקר סיפורי אגדות שרק ילדים יכולים ליהנות מהם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי סרטי הילדים כשמם כן הם, הם מתאימים בעיקר לילדים. בעיקר סרטים שיש בהם אגדות שונות, שרק ילדים יכולים להזדהות ולהתחבר רגשית לתוכן של הסרט. כי ילד שעוד לא מכיר את העולם, ושאין לו עדיין דעות קדומות כלשהן על העולם, הוא יכול להתחבר לעלילה של הסרט. ... לסרט שלא משקף את המציאות של האדם הבוגר. וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר בעולם יש בו שכל. וגם סרטי הילדים שלקוחים מעולם האגדות והדמיון, גם בהם יש המון שכל. כי לכל סרט מסרטי הילדים, יש את המסר שלו. וההבדל בין סרטי הילדים לסרטי המבוגרים, הוא בתרחיש של עלילת הסרט. כי גם בסרטי הילדים יש עלילה עם משמעות כלשהי עבור הילד. רק שהמשמעות הזאת, לא ממש מדברת עבור האדם המבוגר. והנה, בכל התהליכים שיש בעולם, בכולם יש שכל. וגם בסרטי הילדים, גם בהם יש שכל. והשכל שיש בסרטי הילדים, הוא שכל שמדבר גם לילדים, וגם לתת המודע של האדם הבוגר. כי בכל אדם בוגר, יש גם ילד. וכאשר אנחנו אומרים שבאדם הבוגר יש גם ילד, זה לא כחיסרון, אלא כיתרון. כי צורת החשיבה של האדם הבוגר, היא אומנם מודעת יותר למציאות, אבל בנושאים מסוימים, היא גם רחוקה יותר מאשר המציאות. כי האדם הבוגר נבדל מהילד בשני דברים. הדבר הראשון, הוא כמות הידיעות של האדם הבוגר, ביחס לכמות הידע של הילד. והדבר השני הוא, היכולת השכלית של האדם הבוגר לנתח את המידע שאותו הוא יודע. ולמרות שהאדם הבוגר יש לו ... מאושר, הוא משום שלהיות מאושר זה פשוט מידי. כי כדי להיות מאושר לא צריך לעשות שום דבר מיוחד. ולכן ילדים הם יותר קרובים אל האושר, משום שהם עוד לא התחילו לסבך לעצמם את צורת החשיבה. וכאשר הילד נולד, הוא נולד אל גן העדן. וכאשר הוא מתבגר, הוא לאט לאט מתחיל לסבך את עצמו, בגלל צורת החשיבה של המבוגרים, ועל ידי זה האושר מתרחק מהאדם. ואין הכוונה לומר כי צורת החשיבה של הילד עדיפה יותר, כי גם לה יש את החסרונות שלה. ואילו לצורת החשיבה של הילד לא היו שום חסרונות, הרי שכל בני האדם היו נשארים מאושרים כל חייהם, כהמשך לאושר שלהם מגיל צעיר. אלא שצורת החשיבה של הילד, למרות שיש בה יתרונות, יש בה גם חסרונות. כאשר החיסרון העיקרי הוא, אי השימוש בשכל. וכאשר האדם מתבגר, הרי שלמרות שיש לו את צורת החשיבה של האדם הבוגר, הרי שנשאר אצלו בתת מודע, גם את צורת החשיבה של הילד. כי האדם מתבגר מבחינה חיצונית, אבל בפנימיות שלו, צורת החשיבה של הילד, לא נעלמת לגמרי, אלא שהאדם פשוט לא משתמש בה ולא מביא אותה לידי ביטוי בחיי היום יום. ושלמות צורת החשיבה, היא כאשר האדם מכיל בתוכו גם את החשיבה הבוגרת ואת יכולת הניתוח השכלית, וגם את צורת החשיבה של הילד, שהיא החשיבה הפשוטה יותר, ללא דעות קדומות, ללא נטייה לסבך דברים פשוטים, והיכולת להתחבר לדברים כפי מה שהם, בלי לשפוט אותם בצורה שגויה. וכאשר יש לאדם את כל אלו, הוא לא יכול ליפול מהאושר. וסרטי הילדים, הם מדברים לשני רבדים שונים. גם לרובד המודע של הילדים. כי הילדים יכולים בקלות להזדהות עם הרעיונות של סרטי הילדים, אבל סרטי הילדים מדברים גם לרובד תת המודע של האדם, שבו האדם עדיין חושב כמו ילד. כי השלמות היא לחשוב כמו מבוגר, ... אדם בוגר, ושילוב של צורת מחשבה פשוטה של ילד. ומצד הפנימיות של האדם, האדם יכול להתייחס אל המציאות כמו שילד קטן מתייחס אליה, ולחוות את האושר הפשוט ואת תחושת ההרמוניה שיש לילדים כאשר הם עדיין קטנים. כי מאושר הוא זה שהוא לא מחפש את האושר. וילדים קטנים, לא מחפשים את האושר, והם לא מוטרדים ממה שקרה אתמול וממה שיקרה מחר, אלא הם חיים את הרגע וכולי. ... הבוגר שבו, וגם את נקודת הילד שבו. שאז האדם יכול להיות אדם בוגר בשכלו ובגילו, ועדיין להיות מאושר כמו ילד קטן, ואפילו בעוצמה חזקה יותר מאושר של ילד קטן. משום שהשלמות היא חיבור המחשבה של הילד ושל האדם הבוגר.

... כדי ללדת. ולמרות שלבסוף הכניסה להריון קורת מעצמה, הרי שצריך לעשות פעולות כדי שהדבר יקרה מעצמו. והאדם שאין לו ילדים, דהיינו, האדם שאין לו התחדשות בחייו, והאדם שרוצה להביא ילדים לעולם, דהיינו, האדם שרוצה לגלות את המאגר האין סופי של הטוב שיש בעולם, הוא צריך לעבור טיפולי פוריות כדי להביא ילדים. והעיוור שרוצה לראות, הוא צריך לעשות פעולות כלשהן, כדי שהוא פתאום יתחיל לראות. והארה פירושו, להבין את המציאות. וכדי ...

... היא, שיש פחדים, שמצד אחד האדם מבין שהוא לא אמור לפחד מהם. ואעפכ האדם כן מפחד מהם. כגון לדוגמה, ילד שמפחד ממפלצת מתחת למיטה. שההורים מדליקים את האור שבחדר, ומראים לו שאין שום מפלצת מתחת למיטה. אבל אעפכ הילד מפחד. כי הוא חושב לעצמו, שאולי כאשר יכבו את האור, אולי כן תהיה מפלצת מתחת למיטה. ויותר מזה, שהילד יכול לחשוב גם, שכאשר מסתכלים מתחת למיטה, אז המפלצת נעלמת, וכאשר לא מסתכלים מתחת למיטה, אז המפלצת חוזרת. והילד מפחד, שאולי כאשר לא מסתכלים מתחת למיטה, אולי תחזור לשם המפלצת, ואחכ היא תפגע בו. בפרט, כאשר מכניסים לעניין ...

... דהיינו, עם פחדים וחרדות שיש לו, בעקבות טראומה מהעבר. כגון לדוגמה, אדם שבגדו בו ונטשו אותו כאשר הוא היה ילד. שהדבר הזה מכניס את האדם לטראומה ולחרדה, שלא ינטשו אותו גם בהווה (מה שנקרא: פחד נטישה / חרדת נטישה ...

... לפחד מדברים רעים שלא יגרמו לו נזק. ועליו להפחיד את עצמו, מדברים שיכולים לגרום לו לנזק. בדיוק כמו שמפחידים ילד קטן, ומלמדים אותו לפחד ולהיות בחרדה, מדברים שעלולים לגרום לו נזק עפ תפישת ההורים של הילד. וזה כמובן לגיטימי לגמרי. אבל, על האדם להבין, שאם הוא רוצה לא לפחד בכלל, ולהתנקות מכל הפחדים והחרדות לגמרי, ...

... רוצה משהו, הוא צריך לבדוק האם הרצון נולד מתוכו או שהוא אימץ אותו בגלל השפעה חיצונית. אליעד מדגיש שאם בילדות רצית משהו בעוצמה נמוכה, וכיום הרצון לאותו דבר חזק בהרבה, כנראה שזה לא באמת הרצון האמיתי שלך, אלא משהו שלמדת לרצות. הוא מביא כדוגמה את הרצון לאלוהים, ושואל אם בילדות החיפוש אחרי אלוהים היה חזק כמו היום. אם העוצמה השתנתה, סימן שהרצון אינו אותנטי לגמרי אלא מושפע מתנאים חיצוניים. ... בגיל צעיר רצית משהו פחות חזק, סביר להניח שהרצון הנוכחי אינו אותנטי לחלוטין. אם אדם היה מחפש את אלוהים מילדותו באותה עוצמה כמו היום, אז החיפוש היה אותנטי. הוא נותן דוגמה ספציפית של אדם שאומר אני רוצה להיות הכל, ...

חרדה חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי ובו יתבאר, מהי הפרעת חרדה חברתית? ואיך לטפל בחרדה חברתית באופן כללי? וגם יתבאר, איך לטפל בהפרעת חרדה חברתית אצל ילדים? ועוד. והעניין הוא, כי כאשר האדם נולד, כמעט ואין לו עדיין שום חרדה או פחד בכלל ולא חרדה חברתית ... שממילא, גם אין לו כמעט שום חרדה כלל, וכל שכן שאין לו חרדה חברתית כלשהי. ומי שיתבונן יראה, כי הילד, כאשר הוא גדל, באינסטינקט הראשוני שלו, הוא לא מבדיל ולא עושה הבדל, בין דומם / צומח / חי / מדבר. ובעיני הילד, אין הבדל, בין בובה לבן אדם. ואין הבדל, בין שולחן לבן אדם וכיוב. ואז, בשלב ההתפתחותי הזה של הילד, עדיין אין לו שום חרדה חברתית מבני אדם, יותר מאשר יש לו חרדה כללית כלפי כל הדברים באופן שווה. דהיינו, הילד לא מייחס חשיבות כלשהי ומשמעות כלשהי, להבדל שבין בן אדם, לבין חפץ דומם כלשהו, אלא מתייחס להכל בצורה שווה. ואחכ, כאשר הילד גדל, הוא מקבל חינוך, שמלמד אותו ושוטף את מוחו (לאו דווקא לרעה), שיש הבדל בין בני אדם לבין כל ... לומד לייחס משמעות שונה, ולהתייחס בצורה שונה לבני אדם. ואחד הדברים המרכזיים, אם לא הדבר המרכזי ביותר בחינוך של הילד, הוא, שהוא לומד להתייחס בכבוד לחברה האנושית שסביבו. ולומד לכבד את הדעות, של שאר בני האדם, ולהתחשב בהן. כי ... גיבוש הזהות של האדם, נובע ברובו ככולו, ממה שאנשים חושבים סביבו, וממה שאנשים חושבים ויחשבו עליו וכולי. והדבר הזה שילד הקטן לומד להתחשב בסביבה שלו ולייחס לה משמעות שונה לחלוטין, מהמשמעות שהוא מייחס לשאר החפצים שסביבו, היא זו שיוצרת חרדה חברתית אצל ילדים בפרט, ואצל אנשים מבוגרים בכלל. כי האדם מטבעו, רוצה את החופש. והאדם מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי להגביל את ... בשום צורה שהיא. והנה, האדם לומד, שעליו לצמצם את החופש האישי שלו, למען התחשבות בדעות של אחרים. וההורים של הילד והמורים והמחנכים של הילד, מחנכים את הילד להתחשב עד מאוד, בדעות של אחרים. וכל הזמן מלמדים את הילד, מה כולם עושים ומה כולם לא עושים. ושעליו לפעול לפי קודים חברתיים מסוימים. ובכך ההורים והמורים של הילד, זורעים בליבו של הילד, אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם הפרעת ... מפני אי התחשבות באחרים). ונמצא אם כן, כי החרדה החברתית, מושרשת עמוק בליבו של האדם. החל מהשלב שבו הוא ילד קטן, ועד סוף חייו כאדם בוגר. ולכן השאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר באופן מוחלט להתגבר על הפרעת חרדה חברתית קשה? ...

... לטפל בחרדת בחינות באמת, לשם כך יש להבין, כיצד באמת נוצרת חרדת בחינות? וכפי שכבר ביארתי מספר פעמים, כאשר ילד נולד, הדבר האחרון שהוא מפחד ממנו, זה להיכשל במבחן. כי כדי להיכשל במבחן, לשם כך צריך האדם להיות בעל תודעת הצלחה וכישלון. שהאדם יהיה מסוגל להבדיל, בין כישלון, לבין הצלחה. וכאשר הילד הקטן כמעט ולא מבדיל בכלל, בין טוב לבין רע, הרי שממילא לא שייכת אצלו חרדת בחינות ולחץ לפני מבחנים וכיוב. וכאשר מבקשים מהילד לצייר איזה ציור, הילד מצייר את הציור, כפי מה שהוא רוצה, ולא בדיוק לפי מה שביקשו ממנו. ובעיני הילד, הוא לא יותר טוב או פחות טוב מאף אחד אחר. וההורים של הילד, מחנכים (או מחנכים עם מירכאות) את הילד, שעליו לצייר את הציור, בדיוק כפי מה שביקשו ממנו. וההורים של הילד, מתחילים ללמד את הילד, להבדיל, בין הצלחה לבין כישלון. וכך הילד עובר שטיפת מוח חברתית. שראשית כל, גורמת לו להגדיר דברים מסוימים כיותר טובים מאשר דברים אחרים, ודברים אחרים, כרעים יותר מאשר דברים אחרים. ובנוסף, הילד עובר שטיפת מוח רצינית, שגורמת לו להתמכר להצלחה ולשנוא את הכישלון. כי מלמדים את הילד על כל דבר, איך להצליח בכל דבר, ושאסור לו להיכשל. ושאם הוא יכשל, אז זה יהיה פחות טוב, מאשר אם הוא יצליח וכיוב. כך שהילד גדל עם שטיפת מוח רצינית, שעליו להצליח. ושהצלחה היא יותר טובה מאשר כישלון. ושלהיכשל במבחן, זה פחות טוב ואפילו רע, ביחס להצלחה במבחן. והילד מטבעו, רוצה גם להרגיש חופשי. אך כדי להצליח במבחן, לשם כך צריך ללמוד למבחן. כי אי אפשר להצליח במבחן, ... בית. וצריך להעמיק בחומר הלימוד. וצריך לעשות חזרות לפני המבחן. ובקיצור, צריך להשקיע המון מאמצים, כדי להצליח במבחן. ומאחר שהילד רוצה חופש, ומאחר שכדי להצליח במבחן, צריך להשקיע המון מאמץ, שהוא שולל את הרצון של האדם לחופש. ממילא זה אומר, שכדי שהילד יצליח להתגבר על הרצון שלו לחופש, לשם כך הוא צריך לחזק את הרצון שלו, להצליח במבחן. וכדי להשקיע המון ...

... באופן מוחלט. אליעד נותן דוגמה אישית של אדם שנשאל למה אתה עובד? ומתחיל לענות תשובות כמו בשביל כסף, בשביל הילדים, כדי לדאוג להם, עד שהוא מגיע לתשובה שהוא בעצמו לא באמת יודע למה הוא עובד, ושהוא עובד פשוט כי ...

... לא רק כלפי אדם. כי פחד מפני פרידה יכול להיות כלפי בן זוג / בת זוג / הורים / ילדים וכיוב. שהאדם ככ קשור רגשית ותלוי רגשית במערכת היחסים שלו עם אותו האדם, עד כדי כך שהאדם נכנס לחרדה, ...