חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים / ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחויב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם היא נראית כדעה טיפשית. אבל בכל מקרה, לילד יש את קו החשיבה שלו, ויש לו את הזהות העצמית של עצמו. ובפרט, ילד בגיל ההתבגרות. שבגיל ההתבגרות, הילד המתבגר בונה לעצמו ומגדיר לעצמו את הזהות העצמית שלו. והוא מגדיר לעצמו, את קו החשיבה העצמאי שלו, ואת ההעדפות ... הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה יותר לחנך ילדים. כי הילדים רוצים לפעול מתוך זהות עצמית של עצמם, ולא לפי מה שאומרים להם. ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של ... לעשות את מעשיו, מתוך זה, שהוא עצמו יסכים באופן אישי, עם מה שאומרים לו לעשות. ובכל מקרה, הרעיון הוא, שחינוך ילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם קונה פוטנציאלי. כי הוא יכול לקנות או לא לקנות את המוצר. וחינוך ילדים נכון, בכל שלב שהוא, עובד בדיוק כמו תהליך מכירה נכון, לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט ... את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים בצורה נכונה, צריך להתייחס ולנתח את תהליך חינוך הילדים, בדיוק כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / ... והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנל, תהליך של חינוך ילדים, הוא בדיוק כמו תהליך של מכירה ושל משא ומתן, לכל דבר ועניין. ומי שחושב שחינוך ילדים, הוא תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד ... לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה / משא ומתן / גישור / הסכם שלום, לכל דבר ועניין. וכאשר מנסים ... כאשר מנסים למכור למישהו משהו, או בתהליך של שכנוע אנשים, או אפילו בתהליך של שכנוע עצמי, וגם בתהליך של חינוך ילדים. ובמאמר מוסגר נאמר, כי כל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי חינוך עצמי. וחינוך עצמי פירושו, כאשר האדם מנסה לחנך את עצמו. כי לפעמים, האדם מנסה למכור ... רק כדי להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, ושהוא לא מחויב לעשות שום דבר. והרעיון הוא, שכל מה שנכון לגבי חינוך ילדים, נכון גם לגבי אדם שרוצה לחנך את עצמו לעשות משהו. והאדם צריך לזהות בתוכו, את הילד שבתוכו. ולזהות, גם ...

התנהגות ילדים, טיפול פסיכולוגי לילדים, פסיכולוג ילדים, בעיית התנהגות אצל ילדים מתבגרים, בעיות רגשיות של ילדים, חינוך ילדים ובו יתבאר העניין של: בעיות התנהגות של ילדים. ויתבאר, ממה נובעות בעיות התנהגות אצל ילדים? וכיצד צריך לטפל בבעיית התנהגות של ילדים? ועוד. וכאן יתבאר, העניין המרכזי שאליו צריך לשים לב, כאשר לילד יש בעיות התנהגות כאלו ואחרות. כי לחלק מהפסיכולוגים, יש תיאוריות כאלו ואחרות, לגבי בעיות ההתנהגות של הילדים. ויש כאלו שנדמה להם, שבעיות התנהגות של ילדים, שונות במשהו, מהפרעות התנהגות של אנשים מבוגרים. אך האמת היא, שאין שום הבדל כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים. כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי אדם בוגר, נכון גם לגבי אדם קטן, שנקרא ילד קטן. והילד הקטן, הוא אדם, לכל דבר ועניין. עם בחירה חופשית משל עצמו, ועם העדפה אישית ועם רצון אישי משל עצמו. ולילד, יש מערכת שיקולים עצמאית משל עצמו, גם אם היא נראית כמערכת שיקולים לא הגיונית, בעיני המבוגרים, שלא מבינים את העולם של הילדים. והעניין שצריך לדעת הוא, שכל בעיית התנהגות של ילדים, בדיוק כמו כל בעיית התנהגות של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן. וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג. כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. אלא, הטיפול הפסיכולוגי לילדים שהוא נותן לילד, הוא רק סוג של התעללות בילד שלך. כי גם בני אדם בוגרים, לא תמיד יודעים להסביר את עצמם. ורוב ... מודע לעצמו, כך הוא מבין טוב יותר, מהי הבעיה הרגשית שלו, שהיא זו שיוצרת, את בעיית ההתנהגות שלו. אבל ילד קטן, שהוא עדיין אדם קטן, כמעט ואין לו שום יכולת להגדיר ולהסביר, לא לעצמו ולא לאחרים, מהי הבעיה הרגשית שלו ... של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד שלך. והבעיה הרגשית המרכזית שממנה סובלים ילדים קטנים, היא חוסר היכולת שלהם להגיע לאיזון רגשי, בין הצורך שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי ... ואחרות. וטיפול פסיכולוגי לילדים, ופסיכולוג ילדים טוב, הוא אמור להיות, עבור ההורים של הילד. כי מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים, ומי שרוצה לדעת מהו חינוך ילדים טוב, ואיך לגדל ילדים מאושרים, עליו להכיר את הצרכים הרגשיים ואת הבעיות הרגשיות של הילד שלו. כי בלי להבין ... הרגשיות של הילד, ולא רק עם התסמינים השונים שמתבטאים בצורת בעיות התנהגות. והבנת נפש הילד, היא הדרך הטובה ביותר לחנך ילדים.

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי התנגדויות לקוח. שבו, ... לזהות את הסיבות ואת ההתנגדויות, שבגללן הלקוח לא רוצה ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות גלויה וגם התנגדות סמויה שנמצאת ... ולא תמיד הוא יודע, למה באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס ... שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, שנמצאים סביבו. וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים / דורשים / מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית ... שהיה בהם, כאשר הם היו ילדים. שאז, הם עוד לא סבלו מחרדות וכולי. והורים מביאים ילדים, גם כדי להיזכר בילדות שלהם, וגם כדי לחוות מחדש, את הילדות האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים שהיו להם, בתקופת הילדות שלהם. כי הילד, שעדיין לא יודע טוב או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו ... הוא רוצה, ולדעת להבדיל בין מה שטוב לו לבין מה שרע לו, הרי שבכך, בעצם, לוקחים מהילד את חוויית הילדות שלו, וגורמים לו להתבגר, לטובה, אבל גם לרעה. ולכן, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, זאת משימה מאוד מורכבת. כי ילדים ... התודעה האנושית שלהם, עוברת שינוי מאוד רציני. שינוי, של נקיטת עמדה, וגיבוש עמדה עצמאית כלפי העולם. ויש המון שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, שלא לוקחות בחשבון את התהליך הנפשי הזה, שעובר על הילד המתבגר. שהוא תהליך שמתרחש, בעומק תת המודע של ... נלחץ, בתוך המסגרות וההגדרות שמגדירים לו. ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו נשאלת השאלה, איך לגדל ילדים מאושרים? ואיך לחנך ילדים? ואיך יכולה להיות אפשרית, הצבת גבולות לילדים, בלי שלוקחים להם את האושר שלהם? ואיך לגדל ילדים מאושרים? או במילים ... ונוסיף, שבגדול אפשר לומר, שככל שההורה כהורה, מצליח לבטא טוב יותר, גם את ההורה הבוגר שבו, וגם את הילד הילדותי שבו, הרי שהוא יצליח טוב יותר, לחנך את הילד שלו להתבגר. כי השלמות, היא החיבור של ההפכים. להיות ילד בוגר, שהוא גם ילד וגם בוגר. דהיינו, שהאדם נותן מקום של כבוד, גם לחשיבה הבוגרת שלו, וגם לחשיבה הילדותית שלו. ומצליח לעשות ביניהן שלום, ומצליח לאזן אותן אחת עם השנייה. כי כאשר לוקחים לילד את החשיבה הילדותית שלו, ובמקומה נותנים לו רק חשיבה בוגרת בלבד, זה גורם לכך שהילד ירגיש אומלל. וצריך לדעת, איך אפשר לתת לילד גם את החשיבה הבוגרת, בלי לקחת לו את החשיבה הילדותית שלו. ואת זה יכול לעשות הכי טוב, מי שהוא עצמו חי בשלום, גם עם החשיבה הבוגרת וגם עם החשיבה הילדותית שלו. והרעיון הוא, שכדי שתהליך המכירה יצליח מול הילד, לשם כך יש לזהות את הצרכים של הלקוח, ואת ההתנגדויות ... עצמו וגם להבין ולראות, כיצד הם מתבטאים אצל הילד שלו. ואז האדם יכול לגדל ילדים מאושרים. על ידי השיטה לחינוך ילדים, הטובה ביותר שיש בעולם. שהיא, על ידי זה שמאזנים את חינוך הילדים ומתאימים אותו במדויק, לצרכים של הילד. כי ... כן רוצה גם להתבגר. אבל בו זמנית הילד לא רוצה רק להתגבר, אלא הוא רוצה להמשיך לחשוב גם בצורה ילדותית. והילד שהיה רגיל לישון כמו תינוק, הוא לא רוצה לוותר על ההנאה של לישון כמו תינוק, בגלל שהוא מתבגר. ... המודע של הילד, את הרעיון של דבר והיפוכו? ואיך ניתן בו זמנית, גם לחשוב בצורה מבוגרת, וגם לחשוב בצורה ילדותית? ואיך אפשר להסביר לילד, לחשוב בצורה מבוגרת וגם להמשיך לחשוב בצורה ילדותית בו זמנית? ולמה בעצם, הילד כן רוצה גם להתבגר? ואיך אפשר להעביר מסרים לילד, בשפה האישית שלו? ואיך לגרום ...

חרדה אצל ילדים, טיפול בפחדים של ילדים, חרדות ילדים, פחדים אצל ילדים, חרדות של ילדים, טיפול בחרדת ילדים ובו יתבאר, העניין של חרדה אצל ילדים, איך אמורים לטפל בה? ומה ההבדל המהותי שבין חרדות ילדים, לבין חרדות מבוגרים? ומי שיתבונן על העניין יראה, כי הרבה יותר קל לטפל בהפרעות חרדה אצל ילדים, מאשר לטפל בהפרעות חרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד לא נולד עם חרדות ופחדים. וחרדות הילדים, שיש לילד, נובעות בגלל שהילד לומד להכיר את העולם, ולומד להגדיר ולהבדיל בין טוב לבין רע. ואז נוצרות אצל הילד, הפרעות חרדה וכיוב. כי הילד מטבעו, כמעט ולא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא גם לא שייך שיהיו פחדים לילדים, כי עדיין אין אצלם טוב ורע, וממילא לא שייך לפחד. והילד המתבגר, לומד להגדיר את הטוב ואת הרע, ועל ידי זה ממילא נוצרות אצלו לפעמים, הפרעות חרדה קשות. ולמה? כי ... בוגר, שרואה את שני הצדדים של המטבע. שגם אפשר לפחד מהכלב, וגם אפשר לא לפחד ממנו כאשר הוא קשור. והילד שלא רואה את כל התמונה המלאה, מפחד יותר מכלב נושך וכיוב. וטיפול בחרדה אצל ילדים, הוא הרבה יותר קל מאשר טיפול בחרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד עדיין כמעט ואין לו שום דעה עצמית על העולם. והילד מגבש את תפישת המציאות שלו, בעיקר על סמך האמונה שלו, למה שמלמדים אותו. כי הילד כמעט ואין לו עדיין שכל של שיפוטיות, לבדוק האם מה שמלמדים אותו, האם זה נכון או לא. והילד בעיקר מאמין למה שמלמדים אותו. או במילים אחרות, ילדים מאמינים יותר בקלות, למה שאומרים להם. ולכן, הרבה יותר קל לטפל בפחדים של ילדים. ולמה? כי לילד יותר קל להאמין ולהשתכנע, שהוא לא צריך לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. כי האדם הבוגר, הוא מאוד משוכנע בעצמו, שהוא כן צריך לפחד מאיזה דבר. ולכן קשה לשכנע אותו לא לפחד מהדבר. אבל הילד, הוא מטבעו, עד לפני כמה שנים, בכלל לא פחד מהדבר הזה שמפחיד אותו כרגע. ולכן הוא הרבה יותר קרוב, למקום שבו אין פחד. ולכן הרבה יותר קל לעזור לילד לא לפחד ממה שמפחיד אותו. וכמובן, שצריך לדעת איך לטפל בחרדות אצל הילדים, ומה בדיוק להסביר לילד? ואיך להסביר את הדברים לילד, בשפה של הילד, כדי שגם הילד יצליח להבין. אבל כעקרון, מי שיודע איך לטפל בחרדות באופן כללי, הרבה יותר קל לו לטפל בחרדות ילדים. משום שכנל, ילד, הרבה יותר קל לשכנע אותו + ילד הרבה יותר קרוב למצב שבו הוא לא מפחד משום דבר + ילד לא ממש מפחד מתוכו, אלא הוא מפחד רק כי לימדו אותו לפחד. וכפועל יוצא, טיפול בחרדות אצל ילדים, הוא הרבה יותר קל מאשר טיפול בחרדות אצל מבוגרים.

הפרעות קשב וריכוז, ADHD, קושי להתרכז, בעיות ריכוז, איך להתרכז? הפרעות התנהגות אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, ילדים אלימים, איך לחנך ילדים? חינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים איך לשפר את יכולת הריכוז? בשיחה זו, נדונה השאלה כיצד לשפר את יכולת הריכוז, הן בהיבט האישי והן בהיבט ... כאלה, יכול להיות שהאדם לא באמת מרוכז, כי הוא לא חושב שהמטלה חשובה מספיק. קשר בין ריכוז לאלימות אצל ילדים נושא נוסף שנדון היה הקשר בין ריכוז לאלימות אצל ילדים. אם ילד מתקשה להתרכז, הוא עשוי להימנע מהמטלות שהוא לא מוצא בהן עניין, ובמצב כזה, ישנם ילדים שפונים להתנהגויות אלימות מתוך תחושת חוסר שליטה או עימות עם הסביבה. לדוגמה, אם ילד לא מצליח להתרכז בגלל שהוא לא מעוניין במטלה מסוימת, הוא עשוי להפגין אלימות בתגובה לסיטואציות שהוא לא שולט בהן. איך להתמודד עם אלימות וקשיים בהתנהגות? כחלק מהתמודדות עם אלימות וקשיים בהתנהגות אצל ילדים, אליעד מציין שלעיתים קרובות, הבעיה היא לא חוסר יכולת להתרכז, אלא חוסר גמישות או קבלה של המסגרת החינוכית והסביבה שבה הילד נמצא. אם הילד לא מוצא את הערך במטלה או בהוראות שנתנו לו, הוא יגיב בצורה של חוסר שיתוף פעולה או אלימות. התמודדות עם בעיה זו יכולה לכלול הבנת החשיבות של המטלה או הענקת אפשרויות בחירה לילד, כך שיתחייב לה שיתוף פעולה מתוך רצון אישי. לסיכום אליעד מסביר כי כל הקשיים בריכוז, אלימות והתנהגות בעייתית לא בהכרח מעידים על בעיה נפשית או פיזית, אלא לעיתים מדובר בחוסר עניין או חוסר משמעות שהילד או המבוגר מוצא במטלה. חשוב להבין את הקשר בין הריכוז לתחושת החשיבות של המטלה ולפעול לפי עקרון זה כדי ... את הריכוז ולמנוע אלימות או בעיות אחרות. כיצד לשפר את הריכוז? האם יש קשר בין ריכוז לאלימות? מה לעשות כשילד לא מתרכז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז אצל ילדים? כיצד להימנע מהתנהגות אלימה אצל ילדים?

חינוך ילדים לרוחניות, קונפליקט בחינוך ילדים, גידול ילדים רוחניים, ילדים רוחניים, בעיות בחינוך הילדים, איך לחנך ילדים? הארה רוחנית לילדים, טוב ורע לילדים, גישה לחינוך ילדים, ילדי אינדיגו האם לחנך ילדים לפי טוב ורע או ללא הבחנה? הנושא המרכזי של ההרצאה של אליעד כהן הוא האתגר והקונפליקט הקיימים בחינוך ילדים לרוחניות, במיוחד כאשר מתמודדים עם שאלת ההבחנה בין טוב לרע. הקונפליקט שעולה הוא בין שתי תפיסות מרכזיות: התפיסה האומרת ... מוחלטים, לבין התפיסה הרוחנית שאומרת שאין באמת הבדל בין טוב לרע, שהכל יחסי ותלוי נקודת מבט. מדוע יש קושי לחנך ילד לפי רעיון האין הבדל בין טוב ורע? הדילמה שאליעד מעלה היא כיצד אפשר לחנך ילד קטן לפי רעיון עמוק, פילוסופי ורוחני, כמו שאין באמת הבדל בין טוב ורע, בלי לבלבל אותו לחלוטין ולפגוע בהתפתחותו. אליעד מציג את הטענה שילד בדרך כלל גדל עם הבחנות של טוב ורע שנכפות עליו על ידי ההורים והחברה, כגון שאסור להרביץ או שאסור ... שאליעד מציג, אין באמת מושג מוחלט של רע או טוב, אלא הכל אפשרי, תלוי הקשר או סיטואציה. לדוגמה, כאשר ילד מכה ילד אחר, ההורים בדרך כלל מלמדים אותו שזה רע. אבל אליעד מסביר כי למעשה אפשר להסתכל גם על הצד השני: הילד שמרביץ עשוי להרוויח תחושת שליטה, כוח או ביטחון, שאלה דברים חיוביים בעיניו, ובכך גם המעשה הזה אינו רע מוחלט, אלא תלוי נקודת מבט. הוא מסביר שאם נניח באופן מוחלט שמעשה הוא רע, אנחנו קובעים לילד גבולות נוקשים מדי ומונעים ממנו להכיר בפרספקטיבות שונות על המציאות. מה הנזק בלחנך את הילד על בסיס מושגים של טוב ורע? אליעד טוען שחינוך המבוסס על טוב ורע יוצר בילד חרדות, לחץ ותחושת כישלון כאשר הוא לא עומד בציפיות החברתיות או האישיות שנקבעו על ידי מושגי טוב ורע. לדוגמה, ילד שלומד שזה רע להיכשל במבחן יפתח חרדת כישלון, אך אילו היה מחונך לכך שהכישלון הוא לא באמת רע, הוא היה חופשי מחרדה זו. האם ניתן בכלל לחנך ילד לפי תפיסת הכל אפשרי? אליעד מציג אפשרות אחרת, לפיה ניתן להסביר לילד כבר מגיל צעיר שאין באמת הבדל בין טוב ורע, ושהוא יכול לראות את היתרונות ואת החסרונות שבכל דבר. לפי התפיסה הזו, ילד צריך להבין שמבחינה רוחנית, כל דבר הוא גם טוב וגם רע באותה מידה, ואין זה משנה במה הוא יבחר. מצד שני, אליעד מדגיש שהסברה כזו לילד עלולה לשגע אותו, מכיוון שהוא עדיין לא בשל להבנת מורכבות שכזו, מה שמוביל לדילמה. האם הדילמה בחינוך היא באמת של הילד או של ההורה? אליעד מסביר לעומק כי הדילמה שהורה חווה לגבי כיצד לחנך את הילד אינה באמת של הילד, אלא של ההורה עצמו. הסיבה לכך היא שההורה עצמו נמצא בקונפליקט פנימי בין התפיסה שהכל אפשרי לבין התפיסה שיש ... טוב ורע מוחלטים. אליעד מסביר שאם ההורה היה משוחרר מהקונפליקט הזה בעצמו, הוא לא היה מרגיש כל בעיה בחינוך הילד, משום שהיה יכול להסביר לילד בפשטות את שני הצדדים של כל דבר. לדוגמה, הורה שחש חובה לעצור את הילד מלקפוץ לכביש כדי שלא יידרס, עושה זאת מתוך תפיסת טוב ורע מוחלטים - שהמוות רע והחיים טובים. אך באותה עת, הורה רוחני יותר היה מסוגל לראות שגם למוות יש צדדים חיוביים מסוימים, והיה מסוגל להסביר זאת בצורה מאוזנת לילד, בלי להרגיש אשם או לחוש שהוא דופק את הילד. כיצד לפתור את הקונפליקט הפנימי של ההורה בחינוך? הפתרון שאליעד מציע הוא בראש ובראשונה להורה ולא לילד: ההורה חייב קודם כל לפתור את הקונפליקט הפנימי שלו עצמו לגבי טוב ורע, לפני שיוכל להעביר זאת לילד. אליעד מדגיש כי עד שההורה לא יחווה בעצמו את חוסר ההבדל בין טוב לרע, הוא לא יוכל להעביר את ... הוא יוכל לחיות מתוך מושגי טוב ורע ועדיין לדעת שזה לא מחויב, וכך גם להסביר לילד. האם יש נזק בלחנך ילד לפי תפיסת אין הבדל מוקדם מדי? אליעד מציין גם אפשרות שהסברה מוקדמת מדי של אין הבדל יכולה לגרום לילד ... רע. הנקודה החשובה שאליעד מדגיש היא שחינוך רוחני אמיתי אינו חייב לסתור חינוך לתפקוד פרקטי במציאות היומיומית. כלומר, ניתן לחנך ילד לתפקד בעולם בצורה נורמטיבית (לפי טוב ורע) ובמקביל ללמד אותו את האמת הרוחנית של חוסר ההבדל בין טוב לרע. ... טוב ורע, כך יוכל להעביר לילדיו את ההבנה הזו בצורה הרמונית ושלמה, בלי ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד. איך לחנך ילדים לרוחניות? האם יש טוב ורע מוחלטים? חינוך ילדים ללא חרדות מה זה ילדי אינדיגו? האם הארה רוחנית מתאימה לילדים? קונפליקטים בחינוך ילדים רוחניים

ניסיון התאבדות ילדים, ילדים שמדברים על התאבדות, איומי התאבדות ילדים, אמירות אובדניות אצל ילדים, ילד שאומר שרוצה למות, חינוך ילדים, הדרכת הורים, התאבדויות אצל ילדים, לגרום למישהו לא להתאבד מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? כשילד אומר שהוא רוצה להתאבד, או מנסה לאיים בהתאבדות, חשוב להבין תחילה את המשמעות האמיתית של המושג התאבדות עבורו. ישנם ילדים שעבורם מדובר בדרך לבטא תסכול עמוק או לקבל תשומת לב, ולכן הצעד הראשון הוא בירור מעמיק של מה באמת עומד מאחורי האיום. לדוגמה, ילד שאומר אני אקפוץ מהחלון, לא בהכרח מתכוון לבצע זאת, ייתכן שהוא ממתין לתגובה מסוימת מהסביבה. הדבר הראשון שצריך לעשות ... או להרחיק אותו מאזור הסכנה. אבל זה לא מספיק - אחרי שמונעים את האפשרות הפיזית, חייבים להבין מה גרם לילד להגיע למצב כזה. איך נכון לדבר עם ילד שרוצה להתאבד? גישה אחת שאינה מומלצת היא להתחיל לשאול את הילד למה הוא רוצה להתאבד, מה ייצא לו מזה, או מה היתרונות בהתאבדות מבחינתו. הסיבה לכך היא ששאלות כאלו עלולות דווקא לחזק את הסיבה שהילד חושב עליה, וליצור אצלו תהליך חשיבה חיובי לגבי התאבדות. הגישה הנכונה על פי אליעד כהן היא קודם כל לנטרל ... לו לרצות להתאבד. כלומר, להבין מה היה הטריגר שהוביל אותו לאיום או למחשבה כזו ולנטרל את הגורם. למשל, אם הילד חש מתוסכל מאוד מכיוון שלא קיבל משהו שהוא רצה, יש לנסות להרגיע אותו או לספק לו פתרון מיידי שיעזור לו להתמודד עם התסכול הראשוני. מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להתאבד אצל ילדים? אליעד כהן מסביר כי בדרך כלל כשילד מגיע לאיום בהתאבדות, זה קורה אחרי שהוא חווה מצוקה עמוקה ומתמשכת. בדרך כלל, הילד מתרגל לקבל את מה שהוא רוצה כשהוא צעיר מאוד, והחינוך שלו נוטה להעניק לו תחושה שרע זה כאשר דברים קורים בניגוד לרצונו. כשהילד מתבגר, המציאות מתחילה להציג לו מצבים שבהם הוא לא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה, מה שיוצר אצלו תסכול ... לבלתי נסבל, משום שהוא לא יודע כיצד להתמודד עם רצון שנחסם או לא מתממש. התוצאה של מצב כזה היא שהילד חש שהוא מוכרח לברוח מהמציאות הזאת, והוא מתחיל לחשוב על התאבדות כדרך בריחה מוחלטת מהסבל. כיצד למנוע מראש מצבים שבהם הילד רוצה להתאבד? הפתרון האמיתי למניעת מצבים כאלה הוא ללמד את הילד להתייחס באופן אחר למצבים שבהם המציאות לא תואמת את רצונו. במקום ללמד את הילד שכל פעם שמשהו לא מתרחש כפי שהוא רוצה מדובר ברע, יש ללמד אותו להתמודד עם המציאות ולשנות את הרצון שלו במקום את המציאות עצמה. יש שתי גישות להתמודדות עם מצב בו הילד אינו רוצה לעשות דבר כלשהו, כמו להכין שיעורי בית: הגישה השלילית - להכריח אותו לעשות את הדבר בניגוד לרצונו. זו גישה פחות יעילה מכיוון שהיא גורמת לילד להרגיש כפוי ומושפל, והוא לא לומד כיצד לשנות את התפיסה שלו. הגישה החיובית - להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות את הפעולה, אבל כדאי שיבין מדוע הוא מתנגד לה. גישה זו מאפשרת לילד להרגיש שיש לו בחירה ושליטה במצב, ומעודדת אותו לשנות את רצונו מרצונו החופשי. אליעד ממליץ על הגישה החיובית שבה הילד לא מרגיש שהוריו מנסים לקחת ממנו משהו או לכפות עליו דבר, אלא מאפשרים לו לבחור בעצמו מתוך הבנה והסבר. איך ליישם את הגישה החיובית עם הילד בפועל? כאשר הילד מסרב לעשות משהו (למשל להתקלח), במקום להכריח אותו, ההורה יכול להגיד לו: אתה לא חייב להתקלח. אני רק רוצה שתסביר לי למה אתה לא רוצה להתקלח, כדי שאוכל להבין את הבחירה שלך טוב יותר. בדרך זו הילד לא יחווה התנגדות חזקה מצד ההורה, אלא דווקא ירגיש שמעניקים לו אפשרות בחירה אמיתית, וזה יסייע לו ללמוד כיצד ... עם מצבים שבהם המציאות אינה מתיישבת עם הרצונות שלו. בסיכומו של דבר, כדי למנוע מחשבות ואיומים על התאבדות אצל ילדים, אליעד כהן ממליץ ללמד את הילדים להתמודד בצורה חיובית עם מציאות שאינה תמיד רצויה, במקום להקנות להם הרגל של תסכול עמוק כשהם לא מקבלים את ... הוא מדגיש שהדבר החשוב ביותר הוא שההורה עצמו יישם את החשיבה הזאת גם על עצמו, וכך הוא יוכל להעביר לילד את ההבנה שאין חובה שהמציאות תהיה תמיד לפי רצוננו, ושאפשר לשנות את הרצון שלנו ולא את המציאות. מה לעשות כשהילד מאיים בהתאבדות? איך לדבר עם ילד שרוצה למות? איך למנוע מחשבות התאבדות אצל ילדים? כיצד להתמודד עם ילד שמסרב להקשיב? מה לעשות אם הילד לא מקבל את מה שהוא רוצה? איך לחנך ילדים בלי כפייה? מה הסיבות להתאבדויות אצל ילדים?

חינוך ילדים, לשכנע ילדים, NLP לילדים, הרזיה אצל ילדים, דיאטה אצל ילדים, אכילת יתר אצל ילדים, לשכנע ילד לעשות דיאטה, לשכנע ילד לעשות ספורט, לשכנע ילד לאכול פחות, ספורט אצל ילדים איך אפשר לשכנע ילד לעשות דיאטה ולרדת במשקל? כדי לשכנע ילד לעשות דיאטה, לאכול פחות ולעסוק בפעילות גופנית, יש צורך בשינוי התפיסה ובהבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה של הילד. אליעד כהן מסביר שילדים הם כמו בני אדם קטנים וכל מה שחל על אדם מבוגר חל גם על הילד. הדגש הוא על יצירת דימוי עצמי חיובי, וזו נקודה מהותית מאוד. ילד נולד ללא דימוי עצמי, הוא רוכש את הדימוי שלו מתוך הסביבה ומה שנאמר לו. אם נאמר לילד שהוא שמן, זוהי כבר קביעה שיפוטית. במקום זאת, חשוב ללמד את הילד שהערך שלו לא תלוי במה שאחרים חושבים עליו, אלא במה שהוא עצמו חושב ומרגיש. למה חשוב לא לשים דגש על המקום הראשון בתחרות? אחת הדוגמאות החשובות שאליעד נותן היא ההתייחסות לתחרות בבית הספר או בספורט. אם מלמדים ילד שחשוב להיות תמיד במקום הראשון, אנחנו בעצם משדרים לו מסר מוטעה: אם תהיה ראשון תהיה מאושר, ואם לא - אתה לא שווה. במקום זה, חשוב להסביר לילד שהמיקום לא משנה, או אפילו להפוך את המסר ולומר שטוב להיות אחרון. כך הילד לא יקשר את ההצלחה ואת האושר למקום מסוים, ויפתח דימוי עצמי בריא שאינו תלוי בהישגים חיצוניים. איך יוצרים לילד אסוציאציה חיובית לגבי מאמץ? אליעד מציין בעיה נוספת שנוצרת כאשר ילד לא רוצה לעשות ספורט כי קשה לו להתאמץ. למה זה קורה? כי ההורים משדרים לו באופן לא מודע שמאמץ זה דבר רע. למשל, כשהורה אומר לילד אל תתאמץ, אני אעשה את זה בשבילך, הילד לומד שמאמץ הוא שלילי. הפתרון הוא להכניס לבית את המסר ההפוך, כמו איזה כיף להתאמץ ולהצליח!, הצלחת כי התאמצת!, וכך לגרום לילד לא לפחד ממאמץ. באופן זה, הילד ילמד להתאמץ וירגיש סיפוק כאשר הוא מצליח לאחר מאמץ. איך גורמים לילד לרצות לאכול פחות ולהיות בריא יותר? כשמנסים לגרום לילד לרצות לאכול פחות, הדרך היעילה ביותר היא לדבר איתו בשפה ובמושגים שהוא מבין. למשל, אם הילד מתלונן על כאבי בטן, חשוב להסביר לו שזה יכול להיות קשור לאכילת יתר או לתזונה לא בריאה. יש לחבר את הדברים שהילד חווה, כמו מחלות או עייפות, ישירות לתזונה שלו, כדי שיבין את החשיבות של אוכל בריא. לדוגמה, אפשר לומר לו שמי שאוכל בריא חולה פחות בחורף. אלו מסרים מוחשיים שמתחברים לחוויות של הילד, וכך ניתן להשפיע עליו בקלות. מה עושים אם הילד אוכל מתוך שעמום או לחץ נפשי? אחד הדברים הקריטיים הוא להבין למה הילד אוכל. אליעד מסביר שפעמים רבות ילדים אוכלים לא מתוך רעב אמיתי, אלא מתוך שעמום או מתוך לחץ נפשי. לכן יש צורך לבדוק מה באמת מציק לילד - אולי הוא מרגיש מדוכא או משועמם. אפשר להציע לו תעסוקה חלופית, כמו פעילות יצירתית, שתספק לו תחושת סיפוק והצלחה, וכך תפחית את הצורך שלו באכילה כפייתית. כיצד מייצרים מוטיבציה לילד בעזרת הדברים שהוא אוהב? אליעד מדגיש את החשיבות של שימוש בדברים שהילד אוהב כדי לייצר מוטיבציה. אם הילד אוהב כסף או נתינה לאחרים, אפשר לשכנע אותו שכאשר הוא ירגיש טוב יותר, ירזה או יהיה בריא יותר, הוא ... הוא עוסק במכירות, אפשר להסביר לו שאנשים יעדיפו לקנות ממנו אם הוא ייראה בריא יותר. אלו מסרים שיכולים לגעת בילד בצורה עמוקה ולעורר בו מוטיבציה לשינוי. איך עוזרים לילד להתמודד עם פחדים או בעיות חברתיות? חלק מהסיבה שילדים אוכלים ... אצל ילדים? NLP לילדים לשיפור דימוי עצמי איך לעודד ילד לאכול פחות? מה גורם לאכילה רגשית אצל ילדים? איך לחנך ילדים לתזונה בריאה?

קורונה וחרדות של ילדים, איך לגרום לילדים לא לפחד מהקורונה? איך להתמודד עם פחד של ילדים מפני הקורונה? למה ילדים מפחדים מהקורונה? איך נוצרים פחדים אצל ילדים? איך לגרום לילדים להתמודד עם פחדים? קורונה ופחדים של ילדים למה ילדים מפחדים מהקורונה? כדי להבין למה ילדים מפחדים מהקורונה, אליעד כהן מסביר שהילדים עצמם אינם מייצרים פחדים באופן עצמאי במקורם. ילדים לא מודעים למושגים כמו קורונה, סיכון בריאותי או מוות באופן טבעי. הם לא מוטרדים ולא מודאגים אלא לומדים להיבהל, להילחץ או לפחד אך ורק מהסביבה שמקיפה אותם, ובעיקר מן ההורים. הפחד של ילדים מהקורונה הוא בעצם השתקפות ישירה של הפחד והלחץ שהמבוגרים סביבם חווים. הילד רואה שההורים שלו לחוצים, שהוא מבחין בסימני הלחץ שלהם, בדאגה ובחרדה שהם מקרינים כלפי חוץ. ולכן, פחד מקורונה אצל ילדים הוא תוצאה של חיקוי של התנהגות ההורים, כאשר הילד מחקה באופן אוטומטי את ההתנהגות הרגשית והפיזית של ההורים שלו. בדיוק כפי שהילד דובר עברית כי הוא מחקה את ההורים שדוברים עברית, כך גם בתחום הרגשי - הילד מחקה באופן מוחלט את ההורה. אם הילד רואה שההורה שלו מביע לחץ, פחד או חרדה סביב הקורונה, אז הילד מיד קולט את המסר ומתחיל גם הוא לפחד ולהיות חרד. איך לגרום לילדים לא לפחד מהקורונה? לפי אליעד כהן, הדרך הפשוטה והיעילה ביותר למנוע פחדים אצל ילדים בכל נושא, כולל הפחד מהקורונה, היא לא לנסות להרגיע אותם לאחר שכבר פחדו, אלא לנסות מראש לא לייצר אצלם את הפחד. כלומר, במקום להתמקד בהרגעה בדיעבד, המפתח הוא ליצור סביבה שמראש לא מייצרת לחצים ופחדים אצל הילד. אם ההורים עצמם יהיו רגועים ולא לחוצים מהקורונה, הילדים באופן טבעי יחקו את ההורים שלהם ויהיו רגועים גם הם. ההורה צריך לשדר רוגע, ביטחון ושלווה, כיוון שהילד מרגיש את התחושות של ההורה ומתנהג בהתאם. אם הילד רואה שההורה לא נבהל, אז גם הוא עצמו לא ייבהל. לכן, השאלה החשובה ביותר להורים צריכה להיות איך למנוע מהילד פחד וחרדה על ידי יצירת סביבה רגועה ושלווה עבור הילד, ולאו דווקא איך לטפל בפחד לאחר שהוא כבר קיים. כיצד להתמודד עם הפחד של הילד מהקורונה? ההתמודדות של ההורה עם הפחד של הילד מקורונה צריכה להיות עקיפה. במקום להתמקד ישירות בהתמודדות של הילד, ההורה צריך קודם כל לטפל בפחד שלו עצמו. הדרך האפקטיבית ביותר להתמודדות עם חרדות ופחדים של ילדים היא על ידי ההבנה של ההורה את עצמו ואת הלחצים שלו. אם ההורה ידע לא להילחץ ולא לשדר לחץ, אם ההורה עצמו לא יחווה חרדה מהקורונה, אז הילד לא יקלוט ולא יספוג את הפחד. איך נוצרים פחדים אצל ילדים? פחדים אצל ילדים נוצרים באופן מוחלט על ידי השפעה מהסביבה, ובעיקר מהתנהגות של ההורים ושל המבוגרים בסביבתם הקרובה. הילד עצמו, כשהוא נולד, אינו מפחד משום דבר - לא ממוות, לא ממחלות ולא מאף סיכון אחר. הפחדים מתהווים ומתפתחים רק כאשר הילד מתחיל לספוג את התחושות הרגשיות של הסביבה. אם הוא רואה שההורים מפחדים ממשהו מסוים, באופן אוטומטי גם הוא יאמץ את הפחד הזה. איך לגרום לילדים להתמודד עם פחדים? כדי ללמד את הילדים להתמודד עם פחדים, אליעד כהן מציע לא לעבוד ישירות עם הפחד של הילד אלא לעבוד עם הרגש של ההורה. ההורה חייב לזהות את החרדה והפחד שבו ולטפל בהם. ההורה צריך לשדר לילד שאין סיבה אמיתית ללחץ, שהכל בסדר ושאפשר להירגע. אם ההורה מצליח להתמודד באופן רגוע ושליו, הילד מיד יקלוט זאת ויתמודד בצורה בריאה יותר, בלי להיכנס לחרדות ופחדים מיותרים. כיצד ניתן להירגע מפחד הקורונה? אליעד כהן ...

חרדות ופחדים של ילדים, איך לעזור לילד שמפחד? איך לעזור לילדה שמפחדת? למה ילדים מפחדים? איך נוצרים פחדים אצל ילדים? איך נוצרות חרדות אצל ילדים? איך לעזור לילד פחדן? איך לעזור לילדה פחדנית? טיפול בפחדים וחרדות אצל ילדים מהם הגורמים לחרדות ופחדים אצל ילדים? איך להתמודד עם פחדים וחרדות של ילדים? ההרצאה עוסקת בחרדות ופחדים של ילדים, ומספקת גישה להבנת מקורותיהם ודרכים להתמודד איתם. אליעד כהן מתחיל בהבהרה חשובה: חרדות של ילדים הן לא דבר טבעי. הוא מסביר שלילד קטן, באופן טבעי, אין פחדים. ילד שנולד אינו מבין את המושגים של זמן, מקום, או מצבים שמפחידים אותו, כגון פחד ממפלצת מתחת למיטה. פחדים אצל ילדים אינם מולדים, אלא נלמדים בעקבות התנסויותיהם בסביבה. כיצד נוצרות חרדות אצל ילדים? הפחדים אצל ילדים לא נובעים מתוך הילד עצמו, אלא הם תוצאה של השפעת ההורים והסביבה. לפי אליעד כהן, ההורים הם הגורם המרכזי לכך שילד פיתח פחדים. ההורים מלמדים את הילד לפחד על ידי יצירת פחדים סביבם, לדוגמה על ידי שיחות על סכנות, מחשבות על מה יקרה מחר, או חשש ממוות. ילדים מקבלים את ההבנה הזו מההורים, והם משדרים להם את תחושת החרדה. כהן מבהיר כי החרדות של ילדים הן השתקפות של החרדות של ההורים עצמם. מה עושים אם הילד מפחד? הצעדים הראשונים להתמודדות עם פחדים וחרדות אצל ילדים הם להכיר בכך שהפחדים לא באים מהילד עצמו, אלא הם נגרמים מתוך הדרך שבה ההורים מגיבים ומחנכים את הילד. כהן מציין כי אם ילד מפחד, זהו סימן לכך שההורה צריך להבין את הדרך בה הוא עצמו מגיב ומעביר פחדים לילד. פתרון יעיל הוא לחנך את הילד לחשוב בהיגיון. אם הילד ילמד לחשוב בצורה רציונלית, הוא לא יפחד מדברים לא הגיוניים. כהן מסביר כי אם הילד לא יחשוב בצורה הגיונית, הוא יפחד ממה שאין בו פחד אמיתי, לדוגמה פחד מהמפלצת מתחת למיטה. האם הפחדים אצל ילדים הם בעיה של ההורים? אליעד כהן מציין שמחנכים צריכים לקחת אחריות על הפחדים של ילדיהם. הפחדים אינם תוצאה של בעיה אצל הילד, אלא הם נגרמים מדרך החינוך. אם הילד מפחד, ההורה צריך לשאול את עצמו כיצד הוא גרם לכך, ולא להאשים את הילד. כהן מדגיש שהילדים לומדים מהסביבה שלהם כיצד לחשוב ולהרגיש, ולכן חשוב להקנות להם כלים לחשיבה הגיונית מגיל צעיר. סיכום ומסקנות הלקח המרכזי שההרצאה מעבירה הוא שלילדים אין פחדים באופן טבעי. הפחדים אצל ילדים הם תוצאה של השפעות חיצוניות, בעיקר של ההורים, ולכן יש לקחת אחריות עליהם. על ההורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה רציונלית, ולא להרגיל אותם לחשוב בצורה לא הגיונית. על ידי שינוי בגישה החינוכית ובלמידת כלים להתמודדות עם ...