... לפי אליעד היא להציג את הרעיון הנגדי באופן חיובי וכחלק מהתפתחות טבעית של הרעיון המקורי. הוא נותן דוגמה של ילד שמשחק בבובה, שאם מציגים לו צעצוע אחר כתחליף מוחלט למשחק הקודם, הוא יתנגד. אבל אם מציגים לו את הצעצוע ... את המכנה המשותף העמוק ביותר בין שני הצדדים. הוא נותן דוגמה של שני מדריכים שמתווכחים על שיטת הדרכה מול ילדים: אחד רוצה אחידות בדעות, והשני חושב שצריך להציג מגוון דעות. במקום להתווכח ישירות, אליעד מציע לשאול למה חשוב לך שיהיו דעות אחידות? וכך להגיע לנקודת עומק כמו הרצון של שניהם לתת לילדים חיים טובים יותר. לאחר שמצאתם את המכנה המשותף, קל יותר להציג את היתרונות של הצגת מגוון דעות, כדרך טובה יותר לתת לילדים כלים להתמודד עם החיים עצמם. מתי נכון לומר לאדם שהוא טועה ומתי עדיף להסכים איתו? אליעד מציין שזה תלוי ...

... הוא תוצאה של חוסר הבנה עמוקה מספיק. לפי גישה זו, כל החסרונות - בין אם מדובר בכסף, בריאות או ילדים - מקורם בחוסר דעת, בחוסר הבנה. אדם שיש לו הבנה עמוקה לא יחסר לו שום דבר. לכן, לדעת רבי ...

... פעולה מסוימת, מפני שבתת - המודע שלו הוא מקשר פעולה זו לאירוע טראומטי או משפיל במיוחד שחווה או ראה בילדותו. כך, באופן אסוציאטיבי, האדם מרגיש שהפעולה הזו שקולה לסבל נצחי או לאסון מוחלט, ולכן החרדה היא קיצונית במיוחד. איך ... ממליץ להתבונן לעומק בזיכרונות העבר ולנסות לזהות מדוע התגבשה אצלך תפיסה כה קיצונית לגבי פעולה זו. למשל, יתכן שבתור ילד ראית מישהו מושפל חברתית, או שספגת בעצמך תגובה חברתית קשה, והזיכרון הזה התקבע בתודעתך כמשהו קטסטרופלי. הוא מדגיש שתהליך ...

בעיות בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ... שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב הקיים מתוך החלטה מושכלת שהחסרונות של עבודה גדולים בעיניו מהחסרונות של חוסר ... באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. איך ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד כדי לגרום לו לעבוד? אליעד מציע שיטה מעשית וברורה כיצד לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו: - בכל פעם שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה ... המצב הקיים מצד אחד, ומצד שני לא באמת מוכן לקחת את הסיכון הדרוש כדי לשנות אותו. שני הצדדים, ההורה והילד, משחקים משחק דומה של בריחה מאחריות מלאה: ההורה רוצה לשנות את הבן, אבל לא מוכן לקחת את הסיכון הכרוך בכך, והבן רוצה חיים נוחים, אך לא מוכן להתאמץ כדי להשיגם בעצמו. האם להורה יש אחריות לכך שהילד הגיע למצב הנוכחי? אליעד מציין שגם להורה יש חלק במצב, משום שההורה משמש דוגמה אישית, ובדרך זו משדר מסר ... מוכן לקבל את המצב או שהוא רוצה באמת לשנותו, ולפעול בהתאם להחלטה זו בצורה עקבית וברורה, תוך שהוא מחזיר לילד את האחריות על חייו שלו. איך לחנך ילד שלא רוצה לעבוד? איך לעזור לבן חסר כיוון בחיים? התמודדות עם ילד מבוגר בבית ההורים מה לעשות כשהבן לא מוכן לעבוד? הורים מודאגים מילד שלא עובד האם לתת כסף לילד שלא עובד?

טיפול בילד בעייתי, ילד שלא רוצה לעבוד, חינוך ילדים מתבגרים, בעיות בחינוך ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, ילדה מתבגרת, ילד מתבגר, מריבות עם הילדים, לזרוק את הילד מהבית מה עושים עם ילד מתבגר שלא רוצה לעבוד? כאשר יש ילד מתבגר או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית לטיפול במצב זה, כשהוא מדגים באמצעות דיאלוג ... מביא אותה למצב של סבל נפשי ומועקה מתמשכת. מה האפשרויות של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק את הילד מהבית. אפשרות זו אומנם נראית קיצונית, אבל היא קיימת כאופציה ממשית. במקרה זה, הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות שהאפשרות קיימת, לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם מסוגלים לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות מצד הילד והסביבה. אפשרות שנייה היא להשלים עם המצב כפי שהוא, כלומר, לקבל את העובדה שהילד אינו עובד או מתפקד עצמאית ולחיות עם זה בשלום. משמעות הדבר היא להפסיק לנסות לשנות את הילד או לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את המציאות כעובדה מוגמרת. למה קשה להורה לקבל החלטה? אליעד מסביר שקושי בקבלת ... בצורה חד - משמעית מה הוא באמת רוצה. ההורה נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו סגור באופן מלא על ההחלטה שלו. דוגמאות והמחשות להבנת הנושא: כדי להמחיש ... יום. כלומר, בני האדם משלימים בקלות עם דברים שהם יודעים בבירור שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם המצב כי הוא חושב שאולי יש אפשרות אחרת. מחשבה זו משאירה את ... הזמן היה חושב שאולי כן אפשר לעבור דרך קירות, כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד משתמש גם בדוגמה נוספת - תשלום ארנונה או חשבון חשמל. רוב האנשים ... כך. הם מקבלים זאת כעובדה, אף על פי שזה עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. מצב זה יוצר תחושת תסכול וחוסר השלמה. אליעד טוען שאין באמת אהבה ... כלשהם, כמו שאדם לא ייתן לאנשים לשדוד אותו ללא תנאים. ההורה נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה תנאי שההורה שם לעצמו, על מנת לשחרר את עצמו מהסבל הנפשי. איך מגיעים להחלטה הסופית? אליעד אומר שלהורה יש בסופו של דבר שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר את רגשות האשמה. לקבל לגמרי את המציאות של חוסר התפקוד של הילד, ולהשלים עם הסיטואציה באופן מלא, כפי שמשלימים עם דברים שאינם בשליטתנו כמו מזג האוויר או תשלום חשבונות. כל עוד ... אחת מהאפשרויות - או לזרוק או לקבל לחלוטין - הוא יוכל להשתחרר מהסבל הנפשי שנובע מהמצב הנוכחי. איך לטפל בילד מתבגר שלא עובד? האם לזרוק את הילד מהבית? איך להתמודד עם ילד שלא עצמאי? איך להשלים עם בעיות של ילד מתבגר? מה עושים כשהילד לא רוצה לעבוד?

טיפול בחרדה, פחד שיקרה משהו רע לילדים, פחד מתאונות דרכים, אהבה לילדים, הורים וילדים, פחד ממוות של ילדים, לא רוצה שהילד ימות, להתמודד עם פחד, למה אתה מפחד, טיפול בפחד למה אתם מפחדים שיקרה משהו רע לילדים שלכם? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד להתמודד עם פחדים וחרדות של הורים שמפחדים שיקרה משהו רע לילדים שלהם, במיוחד פחד מתאונות דרכים או מוות. אליעד מדגיש כי הפחד נובע משילוב של שלושה גורמים מרכזיים: ההורים אוהבים את הילד שלהם באופן מיוחד, יותר מאשר ילדים אחרים. ההורים חושבים שתאונת דרכים או מוות זה דבר רע מאוד. ההורים מאמינים שקיימת אפשרות סבירה שתאונת דרכים או מוות עלולים לקרות לילד שלהם. אליעד אומר כי אם אחד מהגורמים האלה ייעלם, גם הפחד ייעלם. כלומר, כדי לטפל בפחד או בחרדה, צריך ... האירוע. לחשוב שתאונת דרכים אינה דבר רע - כלומר, לשנות את הגישה לגבי המשמעות של תאונות. להפסיק לאהוב את הילד שלה בצורה חריגה - כלומר, לראות את הילד כשווה לכל אדם אחר, ובכך להפחית את הפחד לאבד אותו. אליעד מדגיש שהאישה צריכה להחליט איזה פתרון מתאים לה, ... בבירור. הוא מסביר שזה כמו שיש אנשים שמפחדים לדבר על המוות או מחלות, ולכן גם הפחד מפני מוות של ילדיהם הוא דבר שקשה להם להתמודד איתו ישירות. אליעד מתעקש איתה שתגדיר בבירור את מה שהיא רוצה, ומדגיש שוב ושוב ... של מה שמטריד אותה, ולמה זה מטריד אותה, היא הכרחית כדי להשתחרר מהפחד. לסיכום: כיצד להשתחרר מפחדים וחרדות לגבי הילדים? הדרך שאליעד מציע לטיפול בחרדות ובפחדים היא: להגדיר בבירור את הפחד ואת המציאות שמפחדים ממנה. להבין את שלושת הגורמים המרכזיים לפחד: אהבה מיוחדת לילד, אמונה שהאירוע (מוות או תאונה) הוא רע, והאמונה שיש אפשרות סבירה שהאירוע יקרה. לבחור לשנות את אחת משלוש האמונות האלה - או את הסבירות, או את הערך הרע של האירוע, או את האהבה המיוחדת לילד. להבין שהשינוי בתפיסה או באמונות האלה יכול לשחרר את האדם לחלוטין מהחרדה ומהפחד. אליעד מסיים בהדגשה שההחלטה היא בידי ... נכונה או לא נכונה, אלא רק בחירה מודעת והבנה של ההשלכות של הבחירה. איך להתמודד עם פחד ממוות של ילדים? טיפול בחרדות של הורים? איך להפסיק לפחד מתאונות דרכים? למה אני מפחד שהילד ימות? האם אפשר להפסיק לפחד? איך לשנות תפיסות כדי לא לפחד? למה קשה לי להגדיר מה אני רוצה?

שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, מה צריך לעשות ואיך להתמודד, במקרה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית / סכיזופרניה פרנואידית. באופן כללי ואצל ילדים בפרט וכיוב. כגון לדוגמה, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיוב. שזה בעצם סוג של הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים. וכאן יתבאר איך להתמודד עם העניין. ומי שיתבונן בעניין, יראה שיש כאן כמה נקודות שצריך לחזק אותן ולהבהיר אותן לילד ולאדם שסובל משמיעת קולות בראש / התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב. והדבר הראשון הוא, הנושא של השייכות האישית, שבין הקולות ... וכיוב, הוא מנסה כל הזמן להסיר מעצמו אחריות. ולטעון, שהוא שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמה שהילד אומר ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת. וכיוב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, האמת היא, שהוא בסך הכל מדבר על המחשבות שבתוכו. אבל בגלל ... הוא מנסה להסיר מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו. ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיוב. לדוגמה: הילד אומר: הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו. במקרה כזה צריך לומר לילד, הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו. ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. זא אם הילד אומר שהוא אומר לי לעשות כך או אחרת, לא צריך מיד להביע התנגדות (אאכ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיוב, או אל תעשה מה שהוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה במילה, אבל להחליף את המילה הוא למילה הקול הפנימי שלך / המחשבה שלך / התחושה שלך. כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך. כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן ... שלך. כדי ליצור שייכות בין אותם הקולות, לבין אותו האדם. ובנוסף על כך, אפשר ורצוי לחזור על אותו המשפט שהילד אומר שהקולות אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה הוא למילה המחשבה שלך, וגם להוסיף את המילה אולי / יכול לאותו המשפט. לדוגמה הילד אומר: הוא אומר לי ללכת. להפוך את זה ל: המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת. או הוא ... לעשות שום דבר, אלא זה רק אפשרי בלבד, ואתה רק יכול ללכת, אבל לא חייב ללכת. ועוד דוגמה: נניח שהילד אומר, הוא אומר לי שאני צריך לעשות X. אפשר להחליף את זה ל: הוא אומר לך שאתה יכול לעשות ... קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיוב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיוב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר לו לעשות כך או אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם. וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד / האדם הוא משוגע, ושהילד / האדם סובל מהפרעת אישיות גבולית / סכיזופרניה פרנואידית וכיוב, הרי שהמשמעות של זה היא, שאותו פסיכיאטר / פסיכולוג, ... מעצמו אחריות, ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי נוחות מהמחשבות האלו, הוא מנסה ליצור רושם, כאילו זה מישהו זר בתוכו. אבל האמת היא, שזה בסך ... לו בראש. ולכן, צריך להחזיר לאדם את התחושה של הבחירה החופשית שלו, בהתייחסות שלו לאותם מחשבות. ולא צריך להילחם בילד ולומר לו, שהוא לא שומע קולות בראש, ושאף אחד לא באמת מדבר איתו, ולא צריך לומר לילד שהוא צריך ...

פרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמה שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמה שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיוב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיוב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, ... בעיית ההתנהגות שלו, לשם כך צריך להבין, מה השכל ומה הסיבה ההגיונית, שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואחכ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים מפרופורציה, והוא מתחיל לסבול מפרפקציוניזם ילדים. שזה אומר, שהילד לפעמים מנסה להיות פרפקציוניסט, ולא מוכן לקבל את חוסר השלמות שיש במציאות שלנו. כי שום דבר במציאות שלנו, אינו ... לאדם להתנהגות כפייתית וכיוב. שהאדם מתחיל להתנהג באובססיה לגבי איזה דבר, כאילו מתוך רצון שהדבר יהיה מושלם. כגון לדוגמה, ילד שחוזר על המשפטים שלו, פעם אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח שהבינו אותו. או לדוגמה, ילד שחוזר על הפעולות שלו, והולך לסגור את הדלת של החדר, פעם אחרי פעם. ולפעמים הוא אפילו פותח אותה, וסוגר אותה מחדש, פעם אחרי פעם. וגם זה לדוגמה נובע, מכך שהילד חושב בתוכו, שאולי הוא לא סגר את הדלת מספיק טוב. או אדם שסובל מאובססיה של שטיפת ידיים אובססיבית, שבה ... נובע מתוך המקום שהוא רוצה להיות מושלם, ושהוא רוצה להיות בטוח, שהידיים שלו נקיות בשלמות ובמאה אחוז. או לדוגמה, ילד שתוך כדי הליכה, הוא פתאום עוצר וחושב. או אפילו תוך כדי הליכה, הוא מתחיל לחזור אחורה, ואחכ ממשיך שוב פעם ללכת קדימה וכיוב. שגם זה נובע מתוך המקום שהילד לא בטוח בעצמו שהוא מספיק טוב. והוא מנסה להיות מושלם. והילד לא מפנים את הרעיון, שמצד אחד, תמיד צריך לשאוף אל השלמות, ומצד שני צריך לדעת, שהיא לעולם לא תגיע. והדרך לטפל בהפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, היא על ידי זה שגורמים לילד להבין את ההיגיון ואת השכל ואת החוכמה, שיש בהתנהגות שלו. כי פסיכיאטר / פסיכולוג שמאבחן את הילד, כמי שסובל מהפרעת התנהגות כפייתית של ילדים, הוא בעצם גורם לכך שהילד יחשוב שהפעולה שלו היא רק לא הגיונית. והוא גורם לילד לחשוב שהוא משוגע וכיוב. וזאת לא האמת. כי האמת היא, שהילד אכן עושה פעולה שהיא לא רק הגיונית. אבל בהחלט, כל אובססיה שהיא וכל הפרעה טורדנית שהיא, היא בהחלט גם ...

חסך אימהי, חסך הורי, אמא רעה, בעיות עם אמא, יחסי הורים ילדים, בעיות עם ההורים, חסך רגשי, דמות אימהית, טיפול רגשי למבוגרים, לא מסתדר עם אמא, מריבות עם אמא

... את הצורך להיות נאהבים. מהו החסך ההורי ואיך הוא משפיע על תחושת האהבה העצמית? החסך ההורי הוא מצב שבו ילד לא מקבל את כל מה שהוא זקוק לו, במיוחד מבחינת אהבה ותשומת לב מההורים. תחושת החוסר הזו, בעיקר אם ...