חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 5 וכאשר אנחנו אומרים, שהמורה צריך לנסות להבין, איזו תועלת מביאים הלימודים לו עצמו, הכוונה היא, כיצד הלימודים ... לוח הכפל. שהאדם לומד את כל הכפולות של המספרים. וברמה הזאת וכיוב, האדם אכן באמת משתמש במידע הזה, גם כילד וגם כאדם בוגר. אבל עיקר לימודי המתמטיקה וגם לימודי הגיאומטריה וכיוב, מה שהאדם באמת לומד, זה לא איך לחשב ... שטחו של העיגול. וכל דבר ודבר, יש סיבה, מדוע הוא כך ולא אחרת. וכאשר המורה חושב שהוא מלמד את הילדים את הנוסחה, איך לחשב את שטח המעגל, הרי שזה אכן באמת משעמם. כי זה לא באמת מעניין אף אחד, המידע של: איך לחשב שטח של מעגל. אבל, אם המורה הוא חכם אמיתי, אז כאשר הוא מלמד את הילדים איך לחשב שטח של מעגל, אז במקום להתייחס לעצמו, כאל מישהו שמעביר מידע משעמם, לילדים חפים מפשע, הרי שהמורה יכול במקום זה, לנסות ללמד את עצמו ואת התלמידים, את התהליך המחשבתי, שהביא לכך שנוצרה ...

חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 6 וכאשר המורה רוצה ללמד את התלמיד איזה דבר, שלב ראשון על המורה לנסות להבין, מה בעצם הוא ... אחרי שהמורה מבין, שהוא לא מעביר כאן ידע יבש ומשעמם, אלא הוא עושה כאן משהו אחר לגמרי. שהוא, להקנות לילדים שכל כלשהו, שבאמצעותו הם יהיו יכולים לחיות טוב יותר, עכשיו, יותר קל למורה, גם להתעניין באופן אישי במה שהוא ... יבין בצורה פשוטה, כיצד באמת הדבר שאותו הוא לומד, כיצד זה מביא לו תועלת מעשית בחיים שלו, הרי שממילא, הילד שהוא מאוד אוהב ללמוד מטבעו, ממילא, הוא יתעניין בלימודים. ונוסיף: ידוע הדבר, שכל הנל, זה לא קל לביצוע. כי השינוי המרכזי, הוא בצד של המורים, ולא בצד של התלמידים. כי התלמידים, הם בסדר גמור. וכאשר יש לילד הפרעות קשב וריכוז / בעיות התנהגות בלימודים וכיוב, ואומרים שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, הרי שמה שזה באמת אומר, זה: שהמורה סובל, מכך שהוא עצמו כמורה, משועמם ממה שהוא עצמו מלמד. והוא מקרין את זה כלפי חוץ, גם אם זה באופן בלתי מודע. וממילא, גם הילד, לא מתעניין בחומר הנלמד. והפתרון לבעיית חינוך הילדים, היא בכך, שהמורים עצמם יעברו שינוי פנימי. ושהמורה, לא יסתכל על עצמו, כעל מי שמעביר מידע טכני יבש חסר ... צורת המחשבה, שיצרה את המידע שאותו הוא מלמד. וממילא, צורת המחשבה הזאת, היא שימושית בהרבה תחומים נוספים, וגם עבור הילדים עצמם. ונסכם: כולם רוצים ליהנות, וטוב שכך. והילד, יתעניין יותר בלימודים, אם הלימודים ייצרו עבורו הנאה כלשהי, מעצם זה שהם יתנו לו משהו לחיים האישיים שלו. ועל ...

סמכות הורית והצבת גבולות לילדים, הגבלת מהירות, להציב גבולות לילדים, כל המוסיף גורע, יחסי הורים וילדים, לקבוע גבולות ברורים, לחנך ילדים, בעיות התנהגות אצל ילדים, גבולות בחינוך ילדים למה חשוב להציב גבולות ברורים לילדים? אליעד כהן הסביר כי הצבת גבולות ברורים לילדים היא אחת מהפעולות החשובות ביותר לשמירה על סמכות הורית אפקטיבית. גבולות ברורים מאפשרים לילדים להבין מה מצופה מהם, מונעים בלבול, ותורמים לכך שהילדים יכבדו את הסמכות ההורית לאורך זמן. מנגד, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים עלולה להוביל למצב שבו הילדים מזלזלים בגבולות, וכתוצאה מכך מזלזלים גם בסמכות ההורים. אליעד הדגיש כי ההורים צריכים להיות ברורים מאוד לגבי מה שהם רוצים מהילדים שלהם. הוא נתן דוגמה להורה שרוצה שילדו יגיע ללימודים בזמן, וציין כי חשוב לקבוע גבול חד וברור כמו אתה חייב להגיע ללימודים בשמונה בדיוק, ולא לומר משפטים עמומים כמו יהיה טוב אם תגיע לפני שמונה. גבולות עמומים ולא מחייבים גורמים לילדים להרגיש שהם יכולים להפר אותם בקלות. מה קורה כאשר ההורים מציבים גבולות שאינם באמת מחויבים להם? אליעד הסביר שכאשר ההורה מציב גבול שלא מוכן להיאבק עליו, הוא למעשה פוגע בסמכות של עצמו. הילד בודק את הגבול, מזהה שהוא רופף, ומתחיל לזלזל גם בגבולות נוספים שהוצבו לו. לדוגמה, אם הורה אמר לילד להגיע בשמונה ללימודים אבל לא מוכן לנקוט בפעולות ממשיות במקרה של איחור, הילד ילמד שהגבול הזה לא מחייב, ובפעם הבאה הוא יפר גם אותו וגם גבולות נוספים. הדבר דומה לדוגמה מעולם החוקים ... אם הגבלת המהירות אינה מחייבת וברורה, הנהגים יפרו אותה, ובסופו של דבר יתרגלו לזלזל בכל חוקי התנועה. כך גם ילדים - כשהגבולות אינם מוחלטים וברורים, הם מאבדים את המשמעות שלהם, והילד מפסיק להתייחס אליהם ברצינות. איך הצבת גבולות משפיעה על מערכת היחסים בין הורים לילדים? אליעד ציין כי האופן שבו ההורה מציב גבולות משפיע משמעותית על איכות היחסים שלו עם הילד. גבולות ברורים ועקביים מחזקים את הסמכות של ההורה ואת הכבוד שהילד רוחש כלפיו. לעומת זאת, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים מובילה לחוסר כבוד ולערעור של סמכות ההורה. לכן חשוב ... הגבולות שעליהם הוא מוכן להיאבק, ועל אילו גבולות הוא לא מתכוון להתעקש. מהי המשמעות של מחויב ואפשרי בהצבת גבולות לילדים? אליעד הסביר כי יש להבדיל בין גבולות מחויבים, שההורה מוכן לעמוד עליהם בכל מחיר, לבין גבולות אפשריים, שההורה רוצה אותם, אך לא יהיה מוכן להיאבק עליהם. גבולות מחויבים צריכים להיות מוצגים לילדים כבלתי ניתנים לערעור. לעומת זאת, גבולות אפשריים הם בגדר המלצה בלבד. אם ההורה יערבב בין שני הסוגים ויציג גבול אפשרי כמחויב, הוא יפגע בסמכות שלו ובסופו של דבר יגרום לילד לזלזל גם בגבולות המחויבים. איך להימנע מטעויות נפוצות בהצבת גבולות? אחת הטעויות שאליעד הציג היא התופעה של כל המוסיף ... שיוסיף גבולות ודרישות, כך יהיה קל יותר להשיג את מטרתו. אך בפועל, הוספת גבולות רבים מדי יוצרת בלבול אצל הילד, שמפסיק להבחין בין דרישות משמעותיות לדרישות לא משמעותיות, מה שמוביל לאי - ציות כללי. לכן, על ההורים להימנע מהצבת דרישות מיותרות, ולהגדיר מראש רק את הגבולות החיוניים שהם מוכנים להתעקש עליהם. מה עושים כשהילד לא מקשיב לגבולות? כאשר הילד לא מקשיב, ההורה צריך לבדוק מחדש את עצמו. פעמים רבות הבעיה היא לא אצל הילד אלא אצל ההורה שהציב את הגבולות בצורה לא עקבית או לא מחויבת. אליעד הציע להורים להסתכל פנימה ולשאול את ... התשובה היא לא, עדיף בכלל לא להציב את הגבול, או לפחות להציג אותו כאפשרי ולא מחויב. לדוגמה, הורה שרוצה שהילד ישטוף כלים אבל בעצמו לא בטוח בחשיבות הדבר, צריך להגדיר גבול אחר, כגון: אני רוצה שתתרום לבית ותעזור לי. במקרה כזה, ההורה יכול להציע לילד דרכים שונות לעזור, במקום להתעקש רק על שטיפת הכלים. כך ההורה שומר על אמינותו ומונע מעצמו להיכנס לקונפליקט מיותר עם הילד. איך להציג גבולות כדי למנוע בעיות התנהגות אצל ילדים? אליעד הדגיש כי יש חשיבות רבה לכך שהגבולות יוצגו בצורה חד - משמעית וברורה. כאשר הגבול ברור ומוגדר מראש כמחויב, הילד יפנים זאת ויפחית את ניסיונותיו להפר אותו. אך אם ההורה יציג גבול שהוא לא באמת מוכן להיאבק עליו, הדבר ייצור אצל הילד תחושה של אי - עקביות וחוסר רצינות, מה שיגרום לבעיות התנהגות נוספות בעתיד. לדוגמה, אם ההורה מציב גבול כמו אסור לך לאחר לבית הספר, הוא חייב להיות מוכן לנקוט צעדים אם הילד מאחר. אם ההורה לא מתכוון לנקוט צעדים, עדיף לא להציג זאת כגבול מחויב. מה הקשר בין גבולות לחינוך ילדים מוצלח? אליעד סיכם כי גבולות ברורים ועקביים הם הבסיס לסמכות הורית ולחינוך ילדים מוצלח. ההורה צריך להבין היטב את מטרותיו, להגדיר רק גבולות מחויבים שחשובים באמת, ולשמור על עקביות באופן שבו הוא מציג ואוכף את הגבולות. בדרך זו, הילדים לומדים לכבד את ההורה ואת הכללים שהוא מציב, ומערכת היחסים בין ההורים לילדים הופכת בריאה ואפקטיבית יותר. סמכות הורית צפצוף על גבולות חינוך ילדים קביעת גבולות ברורים הצבת גבולות לילדים בעיות התנהגות אצל ילדים איך להציב גבולות ברורים לילדים מבלי לשבור את סמכות ... ללא צורך, הילד עלול לא להקשיב ולהתבלבל בין מה שחשוב לבין מה שלא חשוב. סמכות הורית צפצוף על גבולות חינוך ילדים קביעת גבולות ברורים הצבת גבולות לילדים בעיות התנהגות אצל ילדים

האם אפשר לאהוב ילד בלי תנאים? אהבת הורים לילדים, האם הורים אוהבים ילדים בלי תנאים? למה הורים אוהבים ילדים? כמה הורים אוהבים ילדים? מה הסיבה שהורים אוהבים ילדים? האם האהבה היא ללא תנאים? יחסי הורים וילדים האם אפשר לאהוב ילד בלי תנאים? ההרצאה מתמקדת בשאלה האם אפשר לאהוב ילד ללא תנאים, ומביאה דיון עמוק על האהבה ההורית והאם היא באמת חפה מכל תנאי או אינטרס אישי. אליעד כהן ... מכן, אליעד מציין שאהבה בלי תנאים לא חייבת להיות מוחלטת 100%. הוא מדבר על היכולת של אדם לאהוב את הילד שלו למרות שיכולים להיות חוויות של כאב או כעס כלפיו. האהבה ההורית, הוא טוען, אינה תלויה בהכרח בתנאים מוחלטים או בהישגים שהילד משיג, אלא בקשר ההולך ומתרקם עם הזמן, גם כאשר הילד לא תמיד עונה לציפיות או עשוי לפגוע בהורים במקרים מסוימים. באמצעות שאלות רטוריות, אליעד מציע שהאהבה ההורית, למרות כל התנאים והכאב האפשרי, יכולה להתקיים גם אם הילד לא תמיד יתנהג כפי שציפו ממנו. הוא מציין את היכולת לשאת את הילד גם אם הוא מתנהג בצורה קשה או מזיקה. אליעד מתאר את התהליך שבו הורים עשויים לאהוב את הילד שלהם למרות כל הקשיים, אך טוען שלמעשה, האהבה תמיד תלויה במשהו - אם זה תחושת משמעות או תועלת שההורה מקבל ממנה. במילים אחרות, ההורה לא רק אוהב את הילד כפי שהוא, אלא גם מתוך חוויותיו האישיות, תחושותיו או הצרכים הרגשיים שהוא מספק לו. לאורך כל הדיון, אליעד מתעקש שתחושות אהבה מוחלטת יכולות להיות תוצאה של אשליה או אידיאליזציה. אף על פי שיש מקום לאהוב את הילד בצורה עמוקה מאוד, אין זה אומר שהאהבה היא נטולת תנאים לחלוטין. האם האהבה היא ללא תנאים? בהמשך, אליעד משיב ... נובעת מתוך חופש מוחלט מהתנאים. הוא משתמש בדימויים שונים כדי להדגים את רעיונותיו, כולל ההשוואה לרובוט שמוגדר לאהוב את הילד רק משום שהוא הילד שלו, ושאל האם מדובר על תנאים או על שיקול רציונלי. בהקשר זה, הוא שואל אם יש אפשרות לאהוב מישהו ... איזה שהוא תועלת אישית או חווייתית. האם כל אהבה היא לאהוב את עצמך? בהמשך, אליעד מציע כי אהבת ההורים לילדים לא נטולת תנאים, שכן היא עשויה להיות תוצאה של תחושת תועלת אישית - אני אוהב אותו כי אני מרגיש שהוא חלק ממני, כי אני מרגיש שאני מצאתי בו את המשמעות לחיים שלי. אהבה זו לא בהכרח קשורה לדברים שהילד עושה או לא עושה, אלא לתחושות שההורה מקבל מהקשר עם הילד. אהבה כזו, הוא טוען, אינה תהליך מנותק לחלוטין מהתועלת האישית של ההורה. לסיכום, אליעד מציין כי אהבה כזו עשויה ... יחסים שמועילה בשלב כלשהו להורה עצמו, ואין זה אומר בהכרח שהאהבה היא ללא תנאים. אהבה ללא תנאים? אהבת הורים לילדים אהבה עצמית כיצד לאהוב ילד האם אהבה היא תוצאה של תועלת? אהבה ותנאים

הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר ... פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד. הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ... מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה. לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה ... איך ילדים לומדים התנהגות? טיפול בילד שעבר התעללות, התמודדות עם ילד שעבר אונס, התמודדות עם ילד שנאנס, טראומת אונס מהילדות, ברית מילה, איך לגדל ילדים בוגרים? איך לגרום לילד לא לכעוס? ילדים מחקים את ההורים, חיקוי ההורים של ידי ... של הורים, דוגמה הורית, הורים כמודל לחיקוי, איך לגרום לילד לא להילחץ? איך לגרום לילד לא לפחד? התעללות בילדים, ילדה שנאנסה, ילדה שעברה התעללות, טראומת ילדות של אונס, טראומת אונס, טראומה מהילדות, טראומה מתקופת הילדות

... להזדקן לבד, פחד מהעתיד, מפחד להיות ערירי, לא רוצה להזדקן לבד, לדאוג לעתיד, לא רוצה להיות ערירי, האם להביא ילדים? לא רוצה להביא ילדים, לחסוך לפנסיה, לדאוג לפנסיה האם יש סיבה אמיתית לפחד להזדקן לבד? אנשים רבים חיים בפחד מתמיד מפני האפשרות להזדקן לבד. פחד זה מתבטא בתחושות של חשש מפני העתיד, דאגה לזקנה ולפנסיה, או מפני האפשרות להיות ערירי ללא ילדים. אליעד כהן מסביר לעומק את מקור הפחד הזה ומספק כלים מעשיים להבנת הנושא. מה המשמעות של להיות ערירי? אליעד מסביר את המשמעות האמיתית של המונח ערירי. להיות ערירי, לפי החברה ולפי ההגדרות המקובלות, פירושו לחיות לבד, ללא ילדים, באופן שעלול להוביל לתחושת בדידות בעתיד, במיוחד בגיל מבוגר. אך הוא מדגיש שערירי אינה בהכרח מילה נרדפת לבדידות, משום שבדידות היא מצב מנטלי, בעוד ערירי מתייחס בעיקר להעדר ילדים או משפחה קרובה. הוא מבהיר כי להיות ללא ילדים לא בהכרח גורם לבדידות או לאומללות, שכן יש אנשים רבים שיש להם ילדים והם עדיין מרגישים בודדים או אומללים, ולהפך - אנשים רבים ללא ילדים חיים באושר רב. האם הפחד להיות ערירי הוא מוצדק? אליעד כהן מסביר שהפחד להיות ערירי, או ליתר דיוק, הפחד להזדקן לבד, מגיע מתוך אמונה שאם לא יהיו לך ילדים או משפחה, אתה בהכרח תסבול בעתיד. הוא טוען שהאמונה הזו אינה מוחלטת ואינה נכונה בהכרח. מדובר באמונה חברתית שרוב האנשים מאמצים מבלי לבחון לעומק אם היא נכונה עבורם באופן אישי. הוא מדגיש שהחברה מעודדת אנשים להביא ילדים מתוך מחשבה שכך יוכלו למנוע בדידות בזקנתם. אבל למעשה, קיום הילדים כשלעצמו אינו מבטיח שלא תרגיש לבד. יש אנשים רבים שמרגישים בדידות אפילו כאשר יש להם משפחה גדולה סביבם, ויש אנשים ללא ילדים שמרגישים מוקפים ואהובים. כיצד מתמודדים עם הפחד להזדקן לבד? אליעד כהן מסביר שכדי להתמודד עם הפחד הזה יש לברר תחילה מה בדיוק מפחיד אותך. אם הפחד הוא להיות לבד, השאלה שצריכה להישאל היא האם אתה בטוח שהיעדר ילדים יגרום לך להרגיש בדידות. הוא מדגיש שלפחד הזה יש בסיס אמוני בלבד, ואין שום הבטחה שילדים יבטיחו לך חברה או אושר בעתיד. הוא נותן דוגמה של אנשים שאומרים לאחרים אם לא תביא ילדים, תישאר לבד בזקנה, ומסביר כי יש אנשים דתיים שאומרים בצורה דומה: אם לא תחזור בתשובה, תאבד את העולם הבא. ... בלחץ חברתי המבוסס על אמונות ופחדים של החברה, שאינם בהכרח מציאותיים עבור האדם עצמו. האם אפשר להיות מאושר ללא ילדים? לפי אליעד כהן, התשובה היא בהחלט כן. הוא טוען שאין הבדל מהותי בין הבחירה הזו לכל החלטה אחרת בחיים. ... בחירה יש יתרונות וחסרונות, והכל תלוי באופן שבו האדם חווה את ההחלטה ואת תוצאותיה. הוא מסביר שגם בחירה להביא ילדים אינה מבטיחה שהעתיד יהיה טוב יותר, בדיוק כמו שבחירה לא להביא ילדים אינה מבטיחה עתיד רע. הוא גם מציין את האפשרות ליצור קשרים חברתיים משמעותיים עם אנשים אחרים, ואפילו לאמץ ילד או אדם מבוגר בגיל מאוחר יותר. הוא נותן דוגמה לכך שאתה יכול לאמץ מישהו בן 20, ובכך לייצר קשר עמוק ומשמעותי, ללא הצורך בהבאת ילדים ביולוגיים. למה החברה לוחצת עלינו להביא ילדים? אליעד כהן מציין שהחברה פועלת מלחץ פנימי של אנשים שמשוכנעים שמה שטוב להם, בהכרח טוב גם עבורך. הם מפחדים עבורך מפני האפשרות שתזדקן לבד, ולכן מנסים לשכנע אותך להביא ילדים, מתוך אמונה עמוקה שזה הדבר הנכון עבורך. הוא מסביר שיש להבין שהכוונות של אותם אנשים הן טובות, אבל הן ... כי הדאגה לעתיד היא טבעית והגיונית, אבל כמו כל דאגה, יש לבחון אותה לעומק. בדיוק כפי שאתה יכול לדאוג לילדים שיהיו לך בעתיד, אתה יכול גם לדאוג לזקנתך באופן כללי, עם או בלי ילדים. הוא מציין כי אין שום ביטחון מוחלט בכך שהעתיד יהיה טוב יותר אם תנקוט בצעדים ספציפיים היום. כל מהלך ... לפחד מהאפשרות להיות ערירי, אלא להבין מה בדיוק אתה רוצה, ומה יגרום לך להרגיש בטוח ומאושר באמת. האם להביא ילדים או לא? פחד להזדקן לבד פחד להיות ערירי דאגה לפנסיה ולזקנה איך להתמודד עם פחד מהעתיד? האם ילדים מבטיחים אושר?

יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך לבחור גננת לילד? איך לא לשכוח ילד באוטו? שכחת תינוק ברכב איך שוכחים ילד ברכב ומה המשמעות של זה? ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד יכולות להתרחש טעויות קשות כמו שכחת ילד ברכב, טביעת ילדים בבריכה, והחשש מהתעללות בגן ילדים. אליעד כהן מתאר את התופעות האלה כקשורות ישירות להתנהלות הנפשית והרגשית של ההורים, וכן מציע הסברים שיכולים לעזור להבין את התופעות הללו יותר לעומק. איך שוכחים ילד ברכב? הנקודה הראשונה בה מתמקד אליעד כהן היא תופעת שכחת הילדים ברכב, שהיא תופעה שנראית לא ניתנת להבנה במבט ראשון. כיצד יכול הורה לשכוח את הילד בתוך הרכב? כהן מסביר שלמעשה, מדובר לא בטעות רגילה אלא בתופעה שמעידה על הזנחה רגשית כלפי הילד. הוא טוען שברוב המקרים, ההורה שוכח את הילד בגלל שהוא מציב את הילד במקום פחות חשוב לעומת דברים אחרים, כמו הפלאפון למשל. כהן מציין שכאשר מדובר על ילדים קטנים, תינוקות במיוחד, ההורה לא רואה אותם כאנשים עצמאים שדורשים תשומת לב מלאה, אלא יותר כאובייקט שמפריע לפעילות היומיומית שלו. אם ההורה היה שואל את עצמו האם היה שוכח את הילד אם היה במקום אחר או אם היה מדובר במצב חירום, התשובה הייתה כנראה שלילית. אולם, בשל המעגלים הרגשיים והשגרתיים של היום יום, הילד נשכח כמו שהוא נשכח בכל פעם, במובן שאין קשר רגשי חזק שמחייב את ההורה להתמקד בילד בצורה מוחלטת. הקשר לתופעות נוספות כמו טביעת ילדים בבריכה לסוגיה זו יש קשר ישיר לתופעות כמו טביעת ילדים בבריכה. כהן מסביר כי אלו תופעות שמתחברות לנושא של חוסר תשומת לב ברגעי סיכון, דבר שיכול להיגרם כאשר ההורה ... עייפות נפשית, עיסוק בהסחות דעת כמו עבודה או טכנולוגיה, או פשוט חוסר מודעות. כל אלו יחד מובילים למצב שבו ילד יכול להימצא בסיכון מבלי שההורה יהיה ער למצב. ההורה פשוט לא מצליח לשים לב לרגע הקריטי שבו הדבר היה ... שכן הוא ממקד את תשומת הלב בדברים פחות חשובים או יותר נוחים לו באותו רגע. ההיבט הרגשי של שכחת הילד כחלק מההסבר על שכחת הילד, אליעד כהן מציין גם את האספקט הרגשי - כיצד ההורה מגיב לילד ברגעים בהם הוא מציב את הילד במעמד של נושא ולא כאדם עצמאי שיש לו צרכים והרגשות. הוא מציין שברגעים שבהם הילד נמצא פחות חשוב מבחינה רגשית, קל להורים לשכוח אותו או להתעלם מצרכיו. חיבור לרגש ולעצם קיומו של הילד יוצר שינוי מיידי באחריות ובצורת ההתמודדות עם הילד. מהו הורות אמיתית? כהן מציין שבסופו של דבר, המהות של הורות אמיתית היא לא להביא ילד לעולם רק משום שזו המשימה או הצורך החברתי. הוא מדבר על חינוך שמוביל להבנה של ההורה את המשמעות האמיתית של ההורות - שמירה על הילד, רגישות לצרכיו הרגשיים, ומחויבות טוטאלית. כהן מסביר שהורות צריכה להיעשות מתוך תחושת אחריות עמוקה כלפי הילד, ושלא ניתן להסתמך רק על אינסטינקטים אלא על חיבור אמיתי ומודעות למצב של הילד. האם ההורה היה סומך על מטפל עבורו כפי שהוא סומך על מטפלת לילד? כחלק מהסברים אלו, כהן מציע דימוי חשוב: מה היה קורה אם היה אדם מבוגר שצריך טיפול כלשהו בעקבות פציעה ... הוא מראה בהשוואה זו כיצד ההורה אינו שואל את עצמו מספיק שאלות לפני שהוא סומך על גננת או מטפלת בילד, ואין לו את המודעות לבדוק את מצבה של הסביבה החינוכית בצורה רצינית. מסקנות והמלצות אליעד כהן מסביר שבסופו של דבר כל אחד יכול להיות אחראי על ילדיו ולבחור את הדרך בה יגיב למצב, אך זה דורש הרבה יותר מודעות עצמית ורגשית להורות. הוא ממליץ על חינוך רציני, מודעות גבוהה לרגשות ולצרכים של הילד, ולהבין שלפעמים החשיבות של הילד חשובה יותר מאשר דברים אחרים. הורות ורגש מה גורם לשכיחת ילד ברכב? טביעת ילדים בבריכה הורות וחינוך ילדים כיצד לבחור גננת לילד? אהבת הורים לילדים, האם הורים אוהבים את הילדים? למה שוכחים תינוק באוטו? למה שוכחים ילד ...

טיפול במחלות נפש, הדרכת הורים, טיפול בהפרעות נפשיות, איך להפוך משוגע לחכם? איך להפוך ילד קטן לילד בוגר? איך לגדל ילדים חכמים? איך לגרום לילד להתגבר? טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לחולה נפש כאל בריא, להתייחס לילד כאל בוגר, חינוך ילדים איך להפוך ילד קטן או אדם עם הפרעות נפשיות לבוגר ואחראי? אחת ההמלצות המרכזיות שאליעד כהן מציג בהרצאה זו עוסקת בשאלה כיצד ניתן לקחת ילד קטן, או אפילו אדם מבוגר עם הפרעות נפשיות, ולגרום להם להתנהג בצורה בוגרת, שקולה ואחראית יותר. לדבריו, ילד קטן דומה למעשה לאדם מבוגר הסובל מבעיות נפשיות, משום שההתנהגות הילדותית, אם הייתה מוצגת על ידי אדם בוגר, הייתה נתפסת כשיגעון או כחוסר שפיות. ההבדל העיקרי הוא שילדים הם בעלי גוף קטן, ולכן החברה מקבלת את התנהגותם הילדותית כסבירה או טבעית, בעוד שאותה התנהגות אצל מבוגר נתפסת כבעייתית. אליעד מסביר שלמעשה ההתנהגות הילדותית או ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית הן תוצר ישיר של ההתייחסות של הסביבה אליו. ככל שהסביבה מתייחסת לאדם כאל משוגע או כאל ילד קטן חסר יכולת, היא בעצם מחזקת אצלו את הדימוי הזה וגורמת לכך שהוא יישאר באותו מצב בעייתי. אדם שמשדרים לו שהוא חלש, מוגבל או חסר יכולות, יאבד את המוטיבציה להתפתח וימשיך להתנהג באותו האופן. מה הטעות העיקרית בגישה החינוכית לילדים ולאנשים עם בעיות נפשיות? הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה היא היחס המקובל שבו מתייחסים לילדים קטנים בשפה ובגישה ילדותית. לדוגמה, כשמבוגרים משתמשים בביטויים כמו פוצי מוצי, מי, מי, ודיבור מתיילד כלפי ילדים, הם גורמים לילד להאמין שהוא אכן קטן, חסר אחריות, וחסר יכולת חשיבה עצמאית. התוצאה המיידית של הגישה הזו היא ... שתעזור לילד או לאדם עם בעיות נפשיות להתקדם? הגישה המומלצת ביותר לפי אליעד היא להתייחס לאדם, בין אם הוא ילד קטן או מבוגר עם בעיות נפשיות, באופן שבו היינו מתייחסים לאדם נורמטיבי, בוגר וחכם. הגישה הזו כוללת מספר עקרונות בסיסיים: שימוש בשפה בוגרת ומכבדת, ללא שפה ילדותית או מתיילדת. התייחסות רצינית והגיונית לכל דבר שהילד או האדם אומר, גם אם זה נשמע לא הגיוני. למשל, אם ... של הילד או האדם בעל הפרעה נפשית, גם אם הוא לא מסכים איתה. לא להדביק תוויות של משוגע או ילד קטן, כי התוויות האלה גורמות לילד או לאדם להמשיך ולהישאר במצבם ולא להתפתח. המסר של אליעד הוא שההתייחסות חייבת להיות מבוססת על היגיון וכבוד הדדי, והיא צריכה להיות עקבית. אם תתייחסו לאדם בעל הפרעה נפשית או לילד קטן כאדם בוגר, רציני ובעל יכולת, יש סיכוי הרבה יותר גבוה שהוא יתחיל להתנהג בהתאם לאופן שבו אתם תופסים אותו. ... לא מזלזלים ולא מבטלים את האדם, אתם מאפשרים לו לפתח חשיבה יותר הגיונית ובריאה. כיצד עקביות משפיעה על ההצלחה בחינוך ילדים ובטיפול נפשי? אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות העקביות. לא מספיק להתייחס פעם אחת בצורה בוגרת ולמחרת לחזור לדיבור ילדותי או מזלזל. הגישה חייבת להיות עקבית ומתמשכת, כדי שהאדם יפנים את המסר שהוא בוגר, מסוגל ואחראי, וכך יתחיל להתנהג ... ועם הרבה סבלנות והבנה, יכולה להוביל אותם לפיתוח התנהגות בוגרת, שקולה ובריאה יותר. טיפול בהפרעות נפשיות טיפול במשוגעים איך לחנך ילדים בוגרים איך לגרום לילד להיות בוגר טעויות בחינוך ילדים איך לגרום לילד קטן להתנהג בצורה בוגרת? המרצה עוסק בהסבר על הדרך בה ניתן לגרום לילדים קטנים להתנהג בצורה בוגרת, תוך התמקדות בהבנת הצורך להתייחס אליהם כמו למבוגרים. אליעד מציין כי ילדים הם כמו אנשים עם שכל של משוגע רק בגוף קטן, ואם אדם מבוגר היה מתנהג כמו ילד קטן, היה נתפס כמשוגע. השאלה המרכזית היא איך לגרום לילד קטן להתנהג בצורה בוגרת, ומסתבר שהתשובה לכך היא התייחסות אליו כפי שמגיבים לאדם בוגר. מה לא לעשות כדי לחנך ילד בצורה בוגרת? אם מתייחסים לילד כמו לילד קטן ומדברים אליו בשפה פוצי מוצי או בשפת תינוקות, התוצאה עלולה להיות שהוא יישאר ילד קטן, עם שיקול דעת של ילד קטן. ההתייחסות הזאת יוצרת מצב שבו הילד לא מתפתח להתנהגות בוגרת. אליעד מדגיש שאם ילד קטן מתנהג בצורה לא נורמלית או לא מבוגרת, אין להאשים אותו על כך, אלא יש להתייחס אליו כמו לבוגר ולהציב ... הגישה של תקשורת מבוססת על כבוד הדדי, שמבוססת על היגיון ולא על גישה של אתה לא בסדר. מהו המפתח בחינוך ילדים ובטיפול בהפרעות נפשיות? ההמלצה היא להיות עקביים בהתייחסות לבן אדם עם בעיות נפשיות כמו לנורמלי, ולהימנע מלכנות אותו כמשוגע. אם מתייחסים אליו כאל משוגע, זה מגביר את הסיכוי שהוא יישאר במצבו הנוכחי. כשהורים או מורים מתייחסים לילד קטן כאל אדם בוגר, הם מעודדים אותו להתנהג בצורה בוגרת. התייחסות כזו נותנת סיכוי הרבה יותר גבוה להתפתחות בריאה. טיפול בהפרעות נפשיות טיפול במשוגעים איך לחנך ילדים בוגרים איך לגרום לילד להיות בוגר טעויות בחינוך ילדים

ילדים / אגדות ילדים / סרטי ילדים מצוירים ובדיוניים - מהי מהות העניין? כפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם יש בו שכל כלשהו, שדרכו יכול האדם להתקרב אל הבנת המציאות כולה ואל האושר הפנימי של עצמו. ובמאמר הזה ננסה לבאר את עניין סרטי הילדים ואגדות הילדים. כאשר ההתמקדות היא לא בכל סרטי הילדים, אלא בסרטים לילדים שלקוחים מעולם האגדות והדמיון, או סרטים מצוירים, וכל הסרטים שהם בעיקר סיפורי אגדות שרק ילדים יכולים ליהנות מהם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי סרטי הילדים כשמם כן הם, הם מתאימים בעיקר לילדים. בעיקר סרטים שיש בהם אגדות שונות, שרק ילדים יכולים להזדהות ולהתחבר רגשית לתוכן של הסרט. כי ילד שעוד לא מכיר את העולם, ושאין לו עדיין דעות קדומות כלשהן על העולם, הוא יכול להתחבר לעלילה של הסרט. ... לסרט שלא משקף את המציאות של האדם הבוגר. וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר בעולם יש בו שכל. וגם סרטי הילדים שלקוחים מעולם האגדות והדמיון, גם בהם יש המון שכל. כי לכל סרט מסרטי הילדים, יש את המסר שלו. וההבדל בין סרטי הילדים לסרטי המבוגרים, הוא בתרחיש של עלילת הסרט. כי גם בסרטי הילדים יש עלילה עם משמעות כלשהי עבור הילד. רק שהמשמעות הזאת, לא ממש מדברת עבור האדם המבוגר. והנה, בכל התהליכים שיש בעולם, בכולם יש שכל. וגם בסרטי הילדים, גם בהם יש שכל. והשכל שיש בסרטי הילדים, הוא שכל שמדבר גם לילדים, וגם לתת המודע של האדם הבוגר. כי בכל אדם בוגר, יש גם ילד. וכאשר אנחנו אומרים שבאדם הבוגר יש גם ילד, זה לא כחיסרון, אלא כיתרון. כי צורת החשיבה של האדם הבוגר, היא אומנם מודעת יותר למציאות, אבל בנושאים מסוימים, היא גם רחוקה יותר מאשר המציאות. כי האדם הבוגר נבדל מהילד בשני דברים. הדבר הראשון, הוא כמות הידיעות של האדם הבוגר, ביחס לכמות הידע של הילד. והדבר השני הוא, היכולת השכלית של האדם הבוגר לנתח את המידע שאותו הוא יודע. ולמרות שהאדם הבוגר יש לו ... מאושר, הוא משום שלהיות מאושר זה פשוט מידי. כי כדי להיות מאושר לא צריך לעשות שום דבר מיוחד. ולכן ילדים הם יותר קרובים אל האושר, משום שהם עוד לא התחילו לסבך לעצמם את צורת החשיבה. וכאשר הילד נולד, הוא נולד אל גן העדן. וכאשר הוא מתבגר, הוא לאט לאט מתחיל לסבך את עצמו, בגלל צורת החשיבה של המבוגרים, ועל ידי זה האושר מתרחק מהאדם. ואין הכוונה לומר כי צורת החשיבה של הילד עדיפה יותר, כי גם לה יש את החסרונות שלה. ואילו לצורת החשיבה של הילד לא היו שום חסרונות, הרי שכל בני האדם היו נשארים מאושרים כל חייהם, כהמשך לאושר שלהם מגיל צעיר. אלא שצורת החשיבה של הילד, למרות שיש בה יתרונות, יש בה גם חסרונות. כאשר החיסרון העיקרי הוא, אי השימוש בשכל. וכאשר האדם מתבגר, הרי שלמרות שיש לו את צורת החשיבה של האדם הבוגר, הרי שנשאר אצלו בתת מודע, גם את צורת החשיבה של הילד. כי האדם מתבגר מבחינה חיצונית, אבל בפנימיות שלו, צורת החשיבה של הילד, לא נעלמת לגמרי, אלא שהאדם פשוט לא משתמש בה ולא מביא אותה לידי ביטוי בחיי היום יום. ושלמות צורת החשיבה, היא כאשר האדם מכיל בתוכו גם את החשיבה הבוגרת ואת יכולת הניתוח השכלית, וגם את צורת החשיבה של הילד, שהיא החשיבה הפשוטה יותר, ללא דעות קדומות, ללא נטייה לסבך דברים פשוטים, והיכולת להתחבר לדברים כפי מה שהם, בלי לשפוט אותם בצורה שגויה. וכאשר יש לאדם את כל אלו, הוא לא יכול ליפול מהאושר. וסרטי הילדים, הם מדברים לשני רבדים שונים. גם לרובד המודע של הילדים. כי הילדים יכולים בקלות להזדהות עם הרעיונות של סרטי הילדים, אבל סרטי הילדים מדברים גם לרובד תת המודע של האדם, שבו האדם עדיין חושב כמו ילד. כי השלמות היא לחשוב כמו מבוגר, ... אדם בוגר, ושילוב של צורת מחשבה פשוטה של ילד. ומצד הפנימיות של האדם, האדם יכול להתייחס אל המציאות כמו שילד קטן מתייחס אליה, ולחוות את האושר הפשוט ואת תחושת ההרמוניה שיש לילדים כאשר הם עדיין קטנים. כי מאושר הוא זה שהוא לא מחפש את האושר. וילדים קטנים, לא מחפשים את האושר, והם לא מוטרדים ממה שקרה אתמול וממה שיקרה מחר, אלא הם חיים את הרגע וכולי. ... הבוגר שבו, וגם את נקודת הילד שבו. שאז האדם יכול להיות אדם בוגר בשכלו ובגילו, ועדיין להיות מאושר כמו ילד קטן, ואפילו בעוצמה חזקה יותר מאושר של ילד קטן. משום שהשלמות היא חיבור המחשבה של הילד ושל האדם הבוגר.

חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת לגמרי - להוציא את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים ... מצמצמת שמגבילה את היכולת להבין את המציאות בצורה רחבה. לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור לקפוץ מגג כדי לנסות לעוף כמו סופרמן. אליעד מראה שברמה המעשית, ברור שיש להציב גבולות ולמנוע סכנות, אך ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין מדוע. למשל, לא מספיק לומר שזה מסוכן, אלא להסביר לו ... אתה עלול להיפגע) אך גם להראות לו שהאיסור הזה הוא חלק מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ולא נכון לעשות משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי מכונית יכולה לפגוע), אך ברמת ההתבוננות, יש ללמד אותם שהאמת ... שהכל אחד, וההבדל בין טוב לרע הוא רק נקודת מבט מצומצמת. האידיאל הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ובשקרים כגון אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: אתה לא רוצה ללמוד כי זה לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם הילדים, כי השקר לא באמת עוזר. האם חינוך לנפרדות הוא הכרחי כדי להגיע לאחדות? נושא נוסף שאליעד דן בו הוא האם חייבים לחנך ילדים לנפרדות כדי שיגיעו מאוחר יותר להבנת האחדות. הוא טוען שלא נכון להכניס את הילד לנפרדות באופן יזום, כי הילד כבר נמצא במצב שהוא חווה את העולם בחלקים מסוימים כנפרד, ובחלקים אחרים הוא חווה אחדות. לכן, במקומות בהם הילד כבר חווה אחדות באופן טבעי, אין טעם להתערב ולהכניס לו תודעה של נפרדות, ובמקומות שהוא כבר חווה נפרדות באופן טבעי, שם יש להסביר לו ולתת לו פרספקטיבות שיעזרו לו להבין גם את האחדות בהמשך. האם צריך להציב לילדים גבולות גם כשאנחנו לא בטוחים? אליעד מתייחס גם למצב שבו ההורים לא בטוחים מה נכון לעשות. במקרה כזה, הוא ... ניסיון לכפות דעה שבה ההורים עצמם לא בטוחים. לדבריו, כנות היא הדרך הטובה ביותר לחנך ולשמור על אמינות כלפי הילד. לסיכום, כיצד לחנך ילדים נכון? אליעד טוען שהחינוך הנכון והיעיל ביותר הוא ללמד את הילדים לחשוב ולהבין את המציאות מכל הזוויות האפשריות. גבולות חייבים להיות מוצבים, אך ההסבר שלהם צריך להיות כזה שהילד יבין את מערכת החוקיות של העולם הממשי (הנפרדות), ובמקביל את האמת המוחלטת יותר, שבה כל הגבולות הם יחסיים (אחדות). על ההורה להיות בעצמו דוגמה אישית למצב שבו הוא מסוגל לראות את הדברים משתי הפרספקטיבות וללמד את הילד לחוות את המציאות בצורה מורכבת ועמוקה יותר. איך לחנך ילדים נכון? מה זו דוגמה אישית בחינוך ילדים? איך להציב גבולות לילדים? האם חייבים לחנך לנפרדות כדי להבין אחדות? איך להסביר לילדים אמת מוחלטת? איך לדבר עם ילדים על סכנות? האם לשקר לילדים כשלא יודעים תשובה?