... לחברה האנושית שסביבו. ולומד לכבד את הדעות, של שאר בני האדם, ולהתחשב בהן. כי בסופו של דבר, רוב ככל ההתנהגות של האדם, היא לא מה שנקרא מושכל ראשון. דהיינו, ההתנהגות של האדם, היא לא ברירת המחדל שלו, כחיה וכייצור אנושי. אלא, ההתנהגות של האדם מבוססת, בעיקר על החברה שבה הוא חי וגדל, ועל המנהגים וכללי ההתנהגות החברתיים שאותם הוא מכיר. כך שכל גיבוש הזהות של האדם, נובע ברובו ככולו, ממה שאנשים חושבים סביבו, וממה שאנשים ... ותרופות כאלו ואחרות, שלא עוזרות באמת, לשורש הבעיה הנפשית של האדם. ויש גם חלק מהפסיכולוגים, ואת שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שבה מנסים לגרום לאדם להבין בצורה הגיונית ורציונאלית, שהוא לא צריך לפחד מהסביבה שלו. כגון לדוגמה, שבאופן הדרגתי מלמדים ... שהוא לא צריך לפחד מאחרים. אבל היא שיטת טיפול טובה, רק באופן יחסי ולא באופן מוחלט. כי לפעמים, טיפול התנהגותי עוזר לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולפעמים, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא יכול לעזור לאדם לצאת מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולמה? כי למרות שברמה ההגיונית הרגילה, האדם לא אמור להיות ... אל תוכו, ולראות ולמצוא בתוכו את המקום, שבו הוא לא יותר אנושי, מאשר חייתי. ואין הכוונה לומר שעל האדם להתנהג בפועל בצורה לא ראויה מבחינה חברתית. אלא הכוונה היא, שעל האדם להבין ולראות את האמת, שהדעה החברתית עליו, היא ... ואין לו שום חרדה כלשהי בכלל. והמסר הוא, שמצד אחד, מי שסובל מהפרעה חברתית, אז יש את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שמלמד את האדם, שהוא לא צריך לפחד מהחברה שבה הוא נמצא. וקו החשיבה הזה, מזדהה עם המחשבה שאומרת, שהאדם ... בחרדה חברתית. אבל הוא לא טוב באופן מוחלט לגמרי, למי שלא מצליח לאזן את עצמו בהבנה שלו. ובנוסף, הטיפול ההתנהגותי, עדיין מחזק אצל האדם את החרדה החברתית הבסיסית שלו, שיש אותה לכל בני האדם. וזה כמובן לא תמיד עוזר. ... שבאמת, מצד האמת הפנימית ביותר, זה בכלל לא משנה מה חושבים עליו וכיוב. וההתבוננות הפנימית הזאת, מאפשרת לאדם, כן להתנהג בצורה ראויה ברמה החברתית החיצונית. אבל בתוכו לא להיכנס לחרדה ופרנויה חברתית או לפחד חברתי כלשהו, מההבנה שלו, שאולי ...

... דבר שנקרא חרדה חברתית כללית. וחרדה חברתית פירושה, שהאדם מפחד ונמצא בחרדה כללית, מהתגובה האפשרית של החברה, כלפיו וכלפי ההתנהגות שלו. שהאדם מפחד מהתגובה האפשרית של האנשים, כלפיו וכלפי ההתנהגות שלו. וזאת נקראת חרדה חברתית כללית. ואחד מהביטויים שלה, הוא פחד מפני קהל שיש לאדם. וכפי שכבר ביארתי, חרדת ...

... היוונים הקדמונים נהגו לאכול, להקיא ואז לאכול שוב. אליעד אומר שלמרות שזה נשמע כמו דוגמה לאנשים נהנתנים, בפועל מדובר בהתנהגות של אנשים שלא באמת מסוגלים ליהנות ממה שיש להם, כי הם כל הזמן עסוקים בחיפוש אחר סיפוק נוסף. לכן, ...

... שלו, הוא יחוש שנאה עזה כלפיה כל עוד הוא מאמין שהפעולות שלה הזיקו לו. אך אם הוא יתחיל לחשוב שההתנהגות שלה הייתה לטובתו או לפחות לא משמעותית עבורו, ייתכן והוא יפסיק לשנוא אותה ואפילו יוכל לאהוב אותה. למה יותר ... זה בכלל לא משנה. עצם הניסיון לראות את האירועים באופן נייטרלי מאפשר לאדם להשתחרר מרגשות שליליים. לדוגמה, אדם שנפגע מהתנהגות של בת הזוג יכול לשאול את עצמו האם זה באמת רע? אולי יש בזה משהו טוב שאני לא רואה?. ... פוחת באופן משמעותי. איך להתמודד נכון עם פרידה? אליעד מסביר שהתמודדות נכונה עם פרידה מחייבת לקחת אחריות על התחושות וההתנהגות שלנו. כאשר מתרחשת פרידה, אנשים רבים נוטים להאשים את הצד השני במצבם. אך ההתמקדות במה שאחרים עשו גורמת להמשך הסבל. אדם שמסוגל לקחת אחריות יגיד: זה התחיל ממני, מהדרך שבה התנהגתי, מהדרך שבה ראיתי את החיים, ובכך יוכל להשתחרר מתחושת הקורבנות והכאב. למה לא להקצין את המציאות? אליעד מסביר שכדי ...

... והנוכלות הרוחנית שעליה הוא מדבר. כיצד מתמודדים נכון עם טעויות של מורה רוחני? אליעד מסביר שהדרך הנכונה להתמודד עם התנהגות לא מובנת או טעויות של מורה רוחני היא לא להאמין בו בצורה עיוורת, אלא לבדוק כל דבר בפני עצמו. ... דבר כזה. אבל תלמיד שמטרתו היא ללמוד ולחדש ידע לעצמו יגיד: האם אני יכול ללמוד משהו מהמורה הזה למרות ההתנהגות הזאת?, האם יש לי משהו ללמוד מכאן? וכך הוא ממשיך ללמוד מבלי שהמעשה המסוים יערער אותו. מדוע חשוב לא ... אנשים מתאכזבים ממורים רוחניים כי הם מחפשים שהמציאות תהיה נחמדה כלפיהם תמיד. לכן, הם מתאכזבים כאשר המציאות או המורה מתנהגים באופן לא נחמד. אליעד מסביר שזו טעות לחשוב שהמורה או המציאות חייבים תמיד להיות נחמדים. המציאות כוללת הכל, גם ...

... לזה שום משמעות כלשהי. כי האדם בודק תמיד מה הוא רוצה, ומה טוב או רע עבורו, כדי לדעת איך להתנהג כדי לעשות לעצמו יותר טוב. אבל מי שיחשוב, שגורלו, לא תלוי בו בכלל, הרי שזה יגרום לכך, שלא תהיה ...

אובססיה, התנהגות אובססיבית, אובססיות, הפרעה אובססיבית, התמכרות, טורדנות כפייתית, הפרעה טורדנית כפייתית, התמכרויות ובו יתבאר העניין של אובססיות / התמכרויות / התנהגות טורדנית כפייתית וכיוב. ממה נובעות האובססיות וההתמכרויות? האם הן רעות? האם הן טובות? האם אפשר להיגמל ולהשתחרר מהן? וכיצד? ועוד. אז מהי אובססיה? אובססיה היא התנהגות של האדם, שהאדם חוזר עליה פעם אחרי פעם, בלי להבין את הסיבה שבגללה הוא חוזר על הפעולה הזאת. ובנוסף, ... היא מיותרת, גוזלת ממנו משאבים מיותרים, ואפילו גורמת לו נזק. ולזה האדם קורה אובססיה. ונחדד שוב פעם. אובססיה היא התנהגות כלשהי של האדם. זא כל התנהגות של האדם באשר היא, יכולה להיחשב בעיני האדם לאובססיה. והכל תלוי ביחס של האדם לאותה התנהגות ספציפית שלו. כי אם האדם מרוצה מאותה התנהגות שלו, אז האדם לא יתלונן עליה. ואדרבה, האדם יהיה מרוצה מכך שיש לו אינסטינקטים טובים, וטבע שני טוב וכיוב. אבל ברגע שהאדם לא מרוצה מאותה התנהגות, אז היא כבר יכולה להיחשב לאובססיה. זא, ההתנהגות בפני עצמה, היא אינה אובססיבית או לא אובססיבית. התנהגות בפני עצמה, היא רק התנהגות בפני עצמה. השאלה היא, כיצד האדם תופש ומפרש את ההתנהגות שלו. האם הוא מפרש אותה כהתנהגות הכרחית למטרת הישרדות? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מביאה לו תועלת? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מיותרת? האם הוא חושב, שההתנהגות הזאת, גורמת לו לנזק? וכיוב. כי כל התנהגות באשר היא, היא בפני עצמה, היא אינה טובה או רעה. אלא היא הופכת להיות התמכרות / הפרעת התנהגות / אובססיה וכיוב, רק בגלל הפרשנות של האדם, את מה שהוא עושה. ובנוסף, יש כאן עוד היבט. והוא, עד ... אבל אם האדם חווה, שהוא עושה פעולה כלשהי באשר היא, לא ממש מתוך בחירה חופשית. אלא מתוך חוויה של התנהגות כפייתית, שהאדם חווה כאילו נכפה עליו בכפיה לעשות את מה שהוא עושה נגד רצונו, אז האדם יגדיר את ההרגל ... כהפרעה טורדנית כפייתית / טורדנות כפייתית / התמכרות / אובססיה וכיוב. וזה כמובן, רק אם האדם לא מרוצה מאותה התנהגות כפייתית. כי אם האדם מרוצה ממנה, אז הוא אולי יגדיר אותה כהתנהגות כפייתית, אבל הוא לא יגדיר אותה כהפרעת אישיות / הפרעת התנהגות וכיוב. אלא הוא דווקא יברך על כך, שהוא בלי שום מאמץ, רגיל לעשות את מה שהוא עושה. כך שראשית כל צריך לזכור, שמי שסובל מהתנהגות אובססיבית / התנהגות טורדנית וכיוב, הרי שמצד האמת, הבעיה שלו, היא לא רק ההתנהגות עצמה. אלא היא בעיקר, חוסר שביעות הרצון שלו, מההתנהגות העצמית שלו. כי אם לדוגמה האדם היה מקבל את עצמו, בלי שום תנאים / אוהב את עצמו, בלי שום ... שהוא באמת רוצה, דהיינו, את מה שהוא חושב שהוא רוצה יותר, אז ממילא הוא יקרא לשאר הרצונות והמעשים שלו, התנהגות כפייתית טורדנית וכיוב. זא, האדם תמיד עושה רק את מה שהוא רוצה. ואם האדם לדוגמה תולש לעצמו את השיער ... בריא. ולרצון השני של האדם, שגורם לו לתלוש את השערות מהראש, לרצון הזה האדם קורא לו רצון אובססיבי / התנהגות כפייתית וכיוב. והרצון של האדם להסתפר מידי פעם, האדם קורא לו רצון בריא. ולרצון של האדם לתלוש את השערות ... האדם עושה את מה שהוא רוצה. אלא, שיש לו התנגשות בין הרצונות שלו. ואז לאחד הרצונות, האדם קורא לו התנהגות כפייתית. ובאותו הרגע שהאדם המכור, הולך אחרי ההתמכרות שלו, אז באותו הרגע האדם חווה סוג של חופש ושל שחרור, ... וכיוב. אבל אחכ כאשר האדם מתבונן על מה שהוא עושה, מנקודת המבט של הרצון האחר, אז האדם חווה סבל מההתנהגות הקודמת שלו, שלפני כמה דקות, היא דווקא הסבה לו אושר רב. ואם האדם לא היה מפיק כל הנאה שהיא ... את מה שהוא חושב באותו רגע, שמביא לו הכי הרבה תועלת ביחס לאותו הרגע. ואם האדם חושב ברגע אחד, שההתנהגות הטורדנית / ההתמכרות, תביא לו סוג של חופש רגשי / שחרור רגשי / ביטחון רגשי / תועלת רגשית וכיוב, ... יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע שהאדם עושה את אותה התנהגות טורדנית שלו, באותו הרגע, מבחינתו, הוא משוכנע שהדבר יביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ולא שהוא לא יודע שההתנהגות תביא לו נזק. אלא שהוא חושב, שביחס למה שהוא רוצה באותו הרגע, אותה התנהגות אובססיבית, תביא לו יותר תועלת מיידית, מאשר נזק בטווח הרחוק וכיוב. כך שבכל מקרה, האדם תמיד עושה, את מה ... להרגיש הכי טוב באותו הרגע. אלא, שאחכ הרצונות המנוגדים שיש באדם מתעוררים. ואז האדם לפעמים כאשר הוא לא מרוצה מההתנהגות שלו, אז הוא קורא לה בשמות שונים, של הפרעת טורדנית / התנהגות כפייתית / התמכרות / אובססיה וכיוב. אך מצד האמת, באותו הרגע שהאדם עשה את הפעולה, הוא יותר רצה לעשות ... כדי שהמציאות תהיה כמה שיותר כרצונו. ולפעמים כאשר יש התנגשות בין רצונות שונים, אז לדבר כזה, קוראים אובססיה / התנהגות טורדנית כנל. ונחדד: כי גם מי שנראה שהוא לא עושה את הכל כדי שיהיה לו הכי טוב, הרי שהוא ... ואז האדם עושה את אותו הדבר. ונמצא אם כן, כי הכל מתחיל ונגמר, במה שהאדם חושב, לגבי התועלת שאותה התנהגות אובססיבית תביא לו. זא שאם האדם יצליח להשתכנע באמת, שאותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא יעשה את אותה התנהגות. גם אם זה אומר, שהוא יוותר על התועלת שבאותה התנהגות, בגלל הנזק שהיא גורמת. ולכן, מי שרוצה להתמודד עם טורדנות כפייתית / הפרעה אובססיבית, עליו לשכנע את עצמו / ...

... שתכנתו את הרובוט, לפעול כך או אחרת. והרעיון הוא, שתכונות אופי של אדם, הן בעצם הצורה שבה האדם רגיל להתנהג מתוך מודעות עצמית חיצונית, או מתוך מודעות עצמית פנימית מתת המודע של האדם. כגון לדוגמה, אדם שרגיל לכעוס על ... דובר אמת. אבל תכונת האופי, היא לא משהו ממשי באמת, שקיימת או לא קיימת. אלא היא רק תיאור, של ההתנהגות של האדם. זא האדם יכול לומר את האמת או לשקר. ואו שהאדם אמר את האמת, או שהוא שיקר. וכאשר ... האופי שלו, הוא לומר את האמת / לשקר. ותכונת אופי פירושה, התכנות של האופי של האדם. דהיינו, האדם מתוכנת להתנהג בצורה כלשהי. ותכונת אופי, יכולה להיות מתוך מודעות עצמית פנימית, או מודעות עצמית חיצונית. דהיינו, מי שמתרגל לחפש תמיד ... יש גם תכונות אופי, שנראה שהן באות ממקום לא נודע, שהוא התת מודע של האדם. כי לפעמים האדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי. והאדם עושה זאת, לא מתוך מודעות עצמית מודעת, אלא מתוך מקום פנימי בתוכו של תת המודע שלו, שגורם לו להתנהג כך או אחרת. וזו תכונת אופי, שנובעת מתת המודע של האדם. ונמצא אם כן, כי תכונות אופי של האדם, הן בעצם תיאור של כיצד האדם רגיל להתנהג בדכ. ככ רגיל להתנהג בצורה כלשהי, עד שמגדירים שהאדם נראה כאילו יש בו תכנות של רובוט, שהוא יתנהג בצורה כלשהי. וזה נקרא תכונת אופי. ויש סוגים שונים של תכונות אופי. יש תכונות אופי טובות, ויש תכונות אופי ... בפני עצמה, היא לא רעה או טובה. אלא היא רק בעיני המתבונן. כי תכונת האופי של האדם, גורמת לו להתנהג בצורה מסוימת, שמביאה על האדם תוצאות כלשהן. ואם התוצאות נחשבות לטובות בעיני האדם, אז האדם מרוצה מכך שיש לו ... זו מודעות עצמית חיצונית, ובין אם זו מודעות עצמית פנימית בתת המודע, יש שם איזו תפישת מציאות, שגורמת לאדם להתנהג כך או אחרת. ולאדם יש בתוכו אמונות כלשהן, והנחות יסוד כלשהן לגבי המציאות, ודפוסי חשיבה כלשהם לגבי המציאות, שהם אלו שאחראיים לצורת ההתנהגות של האדם. וממילא גם לתכונות האופי שלו. וכנל, תכונת אופי, היא הגדרה שמבטאת כיצד האדם רגיל להתנהג. והאדם רגיל להתנהג בצורה כלשהי, בגלל שבתוכו בין במודע ובין בתת מודע, יש איזה דבר, שגורם לאדם להתנהג בצורה כלשהי. וזה מה שיוצר אצל האדם, את תכונות האופי שלו. וזה בעצם אומר, שמי שרוצה לשנות תכונות אופי, ... בעיניו כחיוביות, עליו להתבונן עמוק אל תוך תת המודע שלו, ולגלות, מהו הדבר בתת המודע שלו, שגורם לכך שהוא יתנהג בדרך כזו או אחרת. ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת את תכונת האופי שאותה הוא רוצה לשנות, ולפרק אותה ... אלא היא ביטוי של רצף של אירועים. ועל האדם לקחת אירוע כלשהו מתוך רצף האירועים, ולגלות, מהיכן הגיעה אותה התנהגות שלו, באותו אירוע ספציפי. ואם האדם יגלה מהיכן הגיעה אותה התנהגות, ממילא האדם מקרב את עצמו לאפשרות לשנות את אותה התנהגות. ואז ממילא גם תכונת האופי תשתנה מעצמה. וכיצד יחקור האדם את אותו אירוע בודד? תשובה: על ידי התבוננות אל ... מתכונת אופי כלשהי, עליו לגלות מהיכן היא נובעת. והיא נובעת מכך שבתת המודע של האדם, הוא חושב, שאותה צורת התנהגות, גורמת לו ליותר אושר מאשר סבל. לפחות ביחס לאותו הרגע, שהאדם פועל לפי אותה צורת התנהגות. כגון לדוגמה אדם כעסן, שבתת המודע שלו הוא חושב, שאם הוא לא יכעס, אז הוא יסבול יותר, מכך שהוא ... מגלה, למה הוא רגיל לעשות כך או אחרת. ואז, כאשר האדם מגלה מה התועלת שהוא מפיק, מכך שהוא רגיל להתנהג בצורה כלשהי, עכשיו על האדם למצוא אלטרנטיבה רגשית לאותו צורך רגשי. דהיינו, לנסות למצוא סיפוק רגשי אחר, לאותו צורך ...

... של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, ... זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים שלו. ובפרט אז, הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ולכן, בפרט בגיל ההתבגרות, קשה יותר לחנך ילדים. כי הילדים ... מנקודת מבט מסוימת, גם הילד, הוא המוכר, וההורה, הוא הקונה. כי גם הילד מנסה למכור להורה שלו, את זה שההתנהגות שלו כילד, היא התנהגות תקינה. וכאשר ההורה והילד מתווכחים על איזה עניין, זה תהליך של משא ומתן לכל דבר ועניין. שבו, גם הילד ... אליו. ואז ההורה מרגיש, שהוא כאילו מלך, בביתו. ומי שמביא ילדים גם מתוך שיקול כזה, אז ממילא הוא לא מתנהג כלפי הילדים שלו, בצורה ראויה, של דו שיח בגובה העיניים. אלא, הוא מתנהג כלפי הילד שלו, כמו רודן. וכאשר ההורה משדר לילד שלו, שהוא (ההורה) המלך בבית, אז בעצם הוא משדר לילד ...

... לא רוצה את המוצר, עדיין צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו. זא, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר באים למכור מוצר כלשהו למישהו, צריך גם לנסות להבין, האם המוצר שלנו, עונה על הצורך ועל הרצון של ... עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת ... שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע ... או אחרת. והכל, זה רק בגלל כל מיני תסביכים רגשיים שנמצאים בתת המודע של ההורה, ושהם אלו שגורמים להורה, להתנהג בצורה כלשהי, כלפי הילד שלו. או לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וזה, לא בגלל שבאמת ...