שמחה, להיות שמח, שמחת חיים, חוסר שמחה, דיכאון, עצבות, ייאוש, חרדות, להיות בשמחה... שיעמיק בהבנת המנגנון הרגשי של השמחה והעצבות, יראה, כי הגורם היחיד שאחראי על מצב הרוח של האדם, זו רמת ההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שבה הוא חי. כי לאדם יש רצונות כאלו ואחרים. והרצונות של האדם, משתנים כל הזמן, מסיבות כאלו ואחרות. וגם המציאות של האדם, גם היא משתנה כל הזמן, מסיבות כאלו ואחרות. וככל שרמת ההתאמה שבין המציאות של האדם, לבין הרצון שלו, ככל שרמת ההתאמה עולה, כך עולה השמחה והאושר של האדם. וככל שרמת ההתאמה יורדת, כך עולה רמת העצבות / דיכאון / כעס / חרדה / תסכול / יאוש של האדם. והדבר היחיד שבסופו של דבר יחליט, האם ועד כמה האדם יהיה שמח או עצוב, זו ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין המציאות. וזה בעצם אומר, שמי שרוצה להיות כמה שיותר שמח, ולהרגיש כמה שיותר טוב, עליו להתמקד ב - ליצור התאמה, בין הרצון שלו לבין המציאות. כי כאשר אין התאמה ביניהם, האדם מרגיש רע. וככל שיש יותר התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות, כך האדם מרגיש יותר טוב. ובלי שתהיה התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות, בלי זה האדם תמיד לא יהיה שמח, אלא רק בתחושה של עצבות ודיכאון. הכל לפי עוצמת חוסר ההתאמה, שבין הרצון של האדם לבין המציאות. כי האדם, הוא אף פעם לא רק שמח או רק עצוב. כי כדי ... כל זה במקומות אחרים. ונמצא אם כן, כי כדי ליצור הרבה שמחה, לשם כך האדם צריך, לגרום לכך שתהיה התאמה גדולה יותר, בין הרצון שלו לבין המציאות. וכיצד יכול האדם להתאים בין הרצון שלו לבין המציאות? תשובה: על ידי ...