... להבין את האחדות הוא למעשה ניסיון להבין דבר והיפוכו? אליעד מסביר שהאחדות האמיתית היא המקום שבו אין הבדל בין אחדות לנפרדות. האדם מנסה להגדיר מהי האחדות, אבל הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות שלילה של כל הדברים האחרים. בכך האדם למעשה מתרחק מהאמת, משום ... היא למעשה עכשיו? אליעד מסביר שברגע זה ממש קיימת כל המציאות כולה: עבר, הווה, ועתיד. הזמן הוא רק תחושה פנימית של האדם. האדם רגיל לחשוב שיש זמן, שיש סיבה ותוצאה, אבל הכל קיים ממש עכשיו. אין קשר אמיתי בין העבר להווה, והאדם נמצא איפה שהוא נמצא רק כי ... שהכל בתוכי? אליעד: כל מה שקיים הוא חלק ממקום, למשל החדר הזה הוא חלק ממקום גדול, כל המקום והזמן שהם כל כך גדולים, הם עצמם נמצאים בתוך משהו אחר, בתוך אלוהים. למה הדבר דומה, לאדם שחולם חלום, וכל מה שיש בחלום, למעשה נמצא בתוך המחשבה של האדם שחולם את החלום. רק שתביני שהישות שנמצאים בתוכה המקום והזמן , היא לא נמצאת בתוך מקום וזמן, כי המקום והזמן נמצאים בתוכה. זה לא שאלוהים נמצא שם, למעשה אלוהים לא נמצא בשום מקום. הוא מחוץ לכל. לכן עד שלא תהיי אלוהים, לא תוכלי להגיד שהכל בתוכי. כל זמן שאת מרגישה שאת קיימת, לא יתכן שכול המקום והזמן יהיו בתוכך. למה? כי אם יש אני ולא אני, אז יש הפרדה, יש שניים. ואם יש שניים אז אני לא השלם. אם אני חווה שאני קיים, אז יש משהו שהוא לא אני, אז אני לא הסך הכל, ואז לא יתכן שהמקום והזמן בתוכי. אז איך תחווי שאת הראשון? על ידי התבוננות פנימית לתוכך. פרקטית מה זה אומר, למשל את אומרת, אני רוצה, אני הולכת, תשאלי את עצמך, מה זה האני? מי ... גורמת לו ללכת, אז סימן שיש לך את החוויה. שאלה: כשאני מסתכלת אני רואה משהו בתוכי שכול הזמן רוצה. אליעד: יפה, אז תפקידך לבדוק, מי זה המשהו הזה. את צריכה להגיע לדרגה כזאת, כשתגידי, אני רוצה לאכול, תביני, למה את מתכוונת. הצורות של האני משתנות, אבל האני הוא ... היכן הפיתרון, אני סתם מתאמץ ללא הבנת הפיתרון. על פניו נראה שזה כמו תרמית, שאני כל הזמן מאמין לרצון. אם יש לי רצון, זה סימן שרע לי עכשיו, אחרת לא היה לי רצון. אליעד: אפילו שאתה ממלא את הרצון, זה אף פעם לא מאה אחוז. אפילו שאכלת כדי להיות שבע, עדיין יש ... לא יכול לתפוס במחשבה שלו משהו שהוא לא מוגדר. הדרך היחידה להגדיר מה היא המהות שאין בה מקום וזמן או מה הוא אלוהים, היא רק על ידי שלילה של דברים אחרים. כול זמן שיש בתוכך משמעות למשהו, את לא יכולה להגיע למשמעות של הכל. למשל האדם רוצה ליהנות, אבל כאשר הוא מחפש ... דבר קטן, שהוא לא הכל. אבל אם הייתי אומר לך, את יודעת, הכסא הזה הוא יותר גדול מכל המקום ומכל הזמן, מהי שלמות? שלמות פירושה שהוא בגודל אין סופי. ואם הייתי אומר לך שהכסא הזה הוא בגודל אין סופי, את אולי מבינה, אבל זה לא אומר לך הרבה. ואם הייתי אומר לך, שגם הקיר ...

... מקום וזמן, מהות המציאות, הוכחה שיש אלוהים, אחדות הבורא, אין הבדל בין יש לאין, המהות מהווה את הצורה, הצורה ... ולזמן? אליעד כהן מסביר בהרצאתו בצורה מעמיקה ויסודית את הקשר בין הצורות לבין המקום והזמן. הוא מתחיל בהסבר בסיסי כי ישנן גישות שטוענות שמקום וזמן קיימים בפני עצמם, ובתוכם ישנן צורות שמשתנות באופן מתמיד. לעומת זאת, קיימת גישה הטוענת שמקום וזמן עצמם הם סוג של צורות. כלומר, אין הפרדה ממשית בין מקום, זמן וצורה, משום שכולם הם בעצם אותה מהות. ... זאת באמצעות דוגמה: אם היינו מסירים את כל הצורות הקיימות, לכאורה לא היה נשאר מקום וזמן כלל, משום שהמקום והזמן מוגדרים אך ורק על ידי הצורות שנמצאות בתוכם. האם מקום וזמן קיימים ללא צורות? לפי ההסבר של אליעד, מקום וזמן אינם קיימים בפני עצמם, אלא הם בעצמם תוצר של הצורות הקיימות. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה שבה ... מסביר שאם לא יהיו כלל צורות ביקום, אפילו לא של אוויר או חלל, הרי שגם המושגים מקום וזמן יאבדו משמעותם לחלוטין. המקום והזמן הם בעצמם צורות של תפיסת המציאות, ואם לא קיימות צורות כלשהן, גם מושגים אלו לא קיימים בפועל. זאת אומרת, המקום והזמן הם תוצר ישיר של צורות שונות ושל השינויים וההבדלים ביניהן. מה הקשר בין מהות לצורה? אליעד מסביר שהקשר בין מהות לצורה דומה מאוד לקשר שבין מקום וזמן לצורות הקיימות בהם. כמו שהמקום והזמן אינם יכולים להתקיים ללא הצורות, כך גם הצורות אינן יכולות להתקיים ללא מהות שממלאת ... אין הבדל בין יש לאין. הוא מסביר שכל מה שנתפס כקיים, למעשה קיים בתוך מסגרת של מקום וזמן. אם משהו לא נמצא בשום מקום ובשום זמן, לא ניתן לומר עליו שהוא קיים. הוא משתמש בדוגמה שבה הוא מדבר ... ואומר שהכלום הוא למעשה מצב בו אין שום אפשרות לתפוס או להגדיר את הדבר במסגרת של מקום וזמן. הוא מדגיש את הקושי של התפיסה האנושית להבין את מושג הכלום המוחלט, מאחר שהמחשבה האנושית עצמה תמיד קשורה לתפיסות של מקום וזמן. אליעד מסביר שאפילו כשאנחנו מנסים לחשוב על משהו חסר קיום, אנו עדיין מציבים אותו בתוך סוג של מקום או זמן דמיוניים. לדבריו, אפילו אין הוא סוג של קיום בתוך תודעתנו, ולכן הגבול בין יש לאין אינו מוחלט, אלא ... מושגים והבדלים, ובסופו של דבר הכל מוביל להבנה שאי אפשר לתפוס משהו מחוץ למושגי המקום והזמן. לסיום, אליעד מדגיש שהשכל האנושי תמיד תופס הבדלים, ולכן אין אפשרות ממשית לתפוס ... של הבדל. האם יש הבדל בין יש לאין? מהות המציאות והצורה הוכחה לקיום אלוהים מהו מקום וזמן? האם מקום וזמן קיימים ללא צורות? אחדות הבורא איך אפשר להבין את הכלום? ...

... העולם, מי ברא את היקום? המפץ הגדול, איך נברא העולם? מרחב הזמן והמקום למה השאלה מי ברא את ... אחד אחורה - מי ברא את אלוהים עצמו? מה המשמעות האמיתית של מרחב המקום והזמן? אליעד כהן מסביר כי ... כמו כוס מים או כדור הארץ, לבין המציאות עצמה שהיא המרחב והזמן האינסופיים. כוס מים, למשל, יכולה להיות קיימת או לא קיימת בזמנים שונים. אבל המקום עצמו - המרחב שבתוכו הכוס קיימת - הוא אינסופי, ולא יכול להיווצר או להיעלם. כלומר, המקום לא נברא מעולם, הוא פשוט קיים תמיד. אם מישהו טוען שהמקום מוגבל או בעל גבול, תמיד יהיה משהו ... מנסה לטעון שלזמן יש התחלה או סוף, הוא למעשה אומר שיש רגע לפני הזמן ואחרי הזמן, וזו סתירה לוגית כי כל אמירה כזו יוצרת למעשה ציר זמן רחב יותר, שבתוכו נמצא הזמן שאותו האדם ניסה להגביל. לפיכך, גם הזמן הוא אינסופי ואינו יכול להיווצר או להיעלם. האם אלוהים יכול להיות מחוץ למקום ולזמן? אליעד מסביר שאם נטען שאלוהים יצר את המקום והזמן, נגיע לסתירה. אם ... לזמן, הוא אינו כל - יכול או בלתי מוגבל, אלא נמצא בתוך מסגרת המקום והזמן, ולכן אלוהים כזה אינו ... היא חסרת משמעות, משום שההנחה שבבסיסה אינה נכונה. הנחת היסוד שהמקום והזמן התחילו להיווצר היא ... ניסיון מיותר שמבוסס על אמונה ולא על הוכחה. האמת הפשוטה היא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים, ולכן אין משמעות לחיפוש אחר בורא שיצר אותם. המרחב והזמן הם האינסוף עצמו, וכל השינויים ... צורך עוד לחפש יוצר או סיבה לקיומו של העולם, כי העולם, המרחב והזמן עצמם קיימים תמיד, ומעולם לא נבראו ולא ... שהיקום נברא? האם אלוהים כפוף לזמן? האם המרחב אינסופי? האם הזמן הוא אינסופי? ...

... ששום דבר לא מפריד אותה באמת. מהו המסר של רבי נחמן והדוגמאות הנוספות? בהקשר של הסברים רבים, הובאו דוגמאות משיטות שונות: הרעיון שלפני שהאדם בודק מי יצר את הזמן, שישאל מהו זמן בכלל. המשל על קורי עכביש שמייצגים פחדים קטנים שעוצרים אותנו מלחצות את כל המכשולים, אף על פי שבפועל הם רק ... טוב שזה אירוע, ויש משהו מסביבו שגורם לו לקרות, אז שהצלחת לגלות מה מחוץ לאירוע, יצרת אירוע, אז תנסה להבין מה הוא האירוע הזה. לדוגמה במקום שתשאל מי יצר את הזמן, תשאל מה הוא זמן? אנחנו מדברים על איך לשאול, לפני שאתה שואל למה אני רוצה להרגיש טוב, תשאל מה זה אומר להרגיש טוב? אני רוצה ... לי לרצות. אליעד: אז כן הגעת לאותה נקודה. בא נתחיל לבודד, במקום לשאול למה אני רוצה להרגיש טוב? נשאל אני רוצה להרגיש טוב? אני רוצה להרגיש? אני רוצה? אני, יש זמן מקום אחד, הבנת? שאלה: מפריע לי שאין תשובה. אליעד: מפריע לך? כשתפגוש את אלוהים תגיש תלונה, אין תשובה. אתה אומר קודם נמצא תשובה ... ואין זה שני הפכים, טוב ורע זה שני הפכים, נמצא ולא נמצא זה שני הפכים, פה ושם זה שני הפכים, ואתה מתחיל לשאול שאלות כל החיים שלך, מה לעשות את זה או את זה? כל הזמן שאלות, פה או שם? נכון? כאשר האדם קם בבוקר מסיבה זו או אחרת, והוא מבין שיש ואין זה דבר אחד, ובאמת מבין שאין ויש זה דבר אחד, ... לאותה הבנה שהכל אחד. שאלה: איך הייתי מגיע לזה לבד? אליעד: אם היית מספיק חופר היית מגיע לזה לבד, איך אני הגעתי? כי חפרתי, בסוף אתה צריך להגיע להבנה שהכל זה מקום וזמן, ואחר הכל אחד. גם אם תחקור את המקום תוכל להגיע. גם כאן אפשר להגיד שאם לא הייתי קיים לא היה מקום וזמן, השאלה היכן אתה קיים בלי מקום וזמן, אבל לא כל המקום בתוכך, אני חשבתי על זה הרבה, אמרתי אני בתוך המקום והזמן והמקום והזמן בתוכי, יש כאלה שחושבים שכול העולם בתוכם, אבל לא כל העולם בתוכך, לא יכול להיות כל העולם בתוכך שאלה: האם המקום והזמן יכולים להיות בלעדיך? אליעד: הנושא פשוט, בסופו של תהליך, מה הוא רצון, מה היא מחשבה? מה זה אומר? מה שאני ... לעצמך, אני רוצה, אני חושב, אבל מה זה אני? תחשוב, תן השערות. אני זה סוג של מחשבה, אני זה סוג של רצון, אני זה חלום של מישהו אחר, תקשיב עד שאני הבנתי שזה מקום וזמן, לקח לי הרבה זמן, אולי אני זה מישהו שחולם אותי, ואני בכלל ישות בתוך החלום שלו? אולי? אולי נחקור את הכיוון הזה? אני זה חלק ... של רוצה להרגיש תלוי באני רוצה, קיומו של אני רוצה תלוי בקיומו של האני, קיומו של האני תלוי במציאות ובקיומו של משהו, וקיומו של משהו תלוי, מה צריך שיהיה משהו? מקום וזמן. שאלה: לא מבין מה זה תלוי? אליעד: מה יש מתחתיו שאלה: לשאול מה יש מתחתיו? אליעד: תשאל מהו, מה זה האני? תנסה להכנס פנימה, ... משהו. אליעד: נכון, כי האני עשוי ממשהו והלא אני עשוי ממשהו, והאני והלא אני ממה הם עשויים? מדבר שבו אין אני ואין לא אני, שזה נקרא אחד. ראית איך הגענו לאחד בלי מקום וזמן. אני אסביר לך בלוגיקה בצורה פשוטה, אם יש אני ולא אני, אז ממה עשוי האני? ממה עשוי הלא אני? ממשהו, שהוא לפני הגדרת האני והלא ... שתהיה לך חוויית אני בלי חוויית לא אני, יש אני ויש חוויית לא אני, זאת אומרת שחייב להיות אני ולא אני כאילו באותו רגע, כדי שיהיו שתי ישויות. שאלה: מבחינת הזמן? אליעד: אני ולא אני זה שני רגעים שונים, אם באותו רגע היית חווה אני ולא אני, לא היית חווה שום דבר. אני ולא אני, אני ולא ... צורכי הלקוח, מה אנחנו עושים כאן, זה אותו תהליך, אנחנו שואלים מה הוא רוצה? הוא רוצה להיות מאושר, עכשיו הוא לא יכול להיות מאושר, כי המציאות הזאת אכזרית, כל הזמן הדברים משתנים, לכן נעשה דרך עוקפת, נגרום לו להבין שהכל אחד, ואז תמיד יהיה לו טוב. שאלה: עכשיו אני רוצה לשאול איך ההבנה ... נתפסת בך קצת, אבל אם כל מה שהיית רוצה לדעת זה מי אני, כל מה שהיה מטריד את מנוחתך זה מי אתה שאלה: האם אני יכול ליצור בעצמי רצון עז? אליעד: רגע, אתה כל הזמן קופץ, אתה חווה את זה בדיוק לפי העוצמה שאתה רוצה להבין את זה. קיימת הבנה שאתה ולא אתה זה אחד, אתה חווה את זה באלפית ... אליעד: כן, עכשיו תשאל אותי ומי אומר אולי אנחנו לא מבינים את המציאות נכון? וכן חשוב לה שאני אהיה נשוי או גרוש, אולי השכל שלנו לא צודק? שאלה: אם אתה חווה כל הזמן את הצד האובייקטיבית של המציאות אתה לא חווה נפרדות אליעד: נכון בעיקרו. שאלה: אז אם אתה חווה את הצד האובייקטיבי של לשאול ... היית כל כולך בזה? אליעד: כל כולי בזה, בערב, בבוקר, בצהרים, בשינה, בחלומות, לפני החלומות, אחרי החלומות, תוך כדי החלומות, באמצע החלומות, באמצע האכילה, כל הזמן, רק זה עניין אותי, ולכן קבלתי את התשובה וחווייתי אותה שאלה: הכרחת את עצמך? אליעד: לא הכרחתי את עצמי, תקשיב, אני אכלתי ... של עצמו, ואחר כך הוא נכנס יותר פנימה וחווה את האחד, שאלוהים זה אחד בכלל, שהכל מתאחד ואז נגמרו כל השאלות. ואז כשהוא חוזר הוא בשלושת הדברים בו זמנית, הוא כל הזמן חווה שגם הכל אחד, גם אני זה אלוהים שעושה הכל, וגם אני הישות המצומצמת. שאלה: אני רוצה שתעזור לי בתהליך להבין מה זה האני? ... בחדר? עוברים נקודה נקודה ובודקים יש או אין, בודקים את כל האפשרויות, עד שמגיעים לתשובה. אני חסכתי לך, אמרתי לך הסתכל שם שאלה: אמרת לי להבין איך אני חלק ממקום וזמן. אליעד: עזוב מקום וזמן, אני לא רוצה להיכנס לזה, זה בסוף מתחבר, זה הכל מילים נרדפות, כי אני ולא אני זה מקום שיש בו אני ולא אני, זה זמן שלי וזמן שלא שלי, כאילו יש זמן שיש בו אני ולא אני, יש מקום שיש אני ולא אני, אני לא רוצה להיכנס לזה, ובסוף המקום והזמן הם אחד, האני והלא אני באותו מקום, זה אותו דבר, רק מחליפים את המילים. במקום פה ושם אנחנו אומרים אני ולא ...

... וכל הדברים שבעולם נפרדים זה מזה בזמן ובמקום. וזמן ומקום הם לאו דווקא זמן ומקום ממשיים, אלא זמן ומקום כשני מימדים שמאפשרים את קיומם של הדברים. כי כדי שתהיה משמעות למשהו, לשם כך צריך שתהיה במציאות יותר מאשר ישות אחת. כי אם יש רק ישות אחת, אין לה שום משמעות כלל. או שניתן לומר ... ונקודה אחת של מקום, הם חסרי כל משמעות והם לא נקראים זמן ומקום. כי רק רגע אחד של זמן, אין בו שום שינוי ואין בו עבר הווה עתיד כלל. וכיוב לגבי נקודה אחת של מקום, שאין לה שום משמעות מקום כלל. ולכן צריך שני רגעים של זמן ושני מקומות, שבהם יכולות ... מזה במקום ובזמן. כי שני המקיפים הגדולים ביותר, הם המקום והזמן. כי כל דבר צריך מקום וזמן. כי גם אם נסיר את כל הצורות כולן, עדיין כל הדברים יישארו נפרדים זה מזה במקום שבו הם נמצאים ובזמן שבו הם נמצאים. כי יכולים להיות שני דברים באותו המקום, אך הם נפרדים, בזמן שבו הם נמצאים. ויכולים להיות קיימים שני דברים באותו הרגע, אך הם נפרדים זה מזה, במקום שבו הם נמצאים. וכאשר כמה דברים נמצאים באותו מקום באותו זמן, הרי שהם ישות אחת ממש. והנה, הזמן והמקום הם אין סופיים. כי לזמן אין סוף וגם למקום אין סוף. כי לזמן לא יכולה להיות התחלה. משום שאם יש לו התחלה, הרי שיש לפני הזמן ואחרי הזמן. ואחכ יש לנו ציר זמן גדול עוד יותר. ובהחלט, כן יכול להיות ציר זמן סופי. אך הוא בהכרח נמצא בתוך ציר זמן אחר גדול עוד יותר. כי לפני ואחרי הזמן, פירושו מרחב זמן גדול עוד יותר. וכיוב לגבי מרחב המקום, שגם הוא לא יכול להיות סופי. כי אם למקום יש הגדרה צורה וסוף, הרי שיש מעל ומתחת ולפני ואחרי וצדדי המקום, כי הרי יש לו סוף. ואם יש לו גדר וגבול, אז יש מקום, גם אחרי נקודת הגבול הזו. ובהחלט כן שייך שיהיה מרחב מקום מוגבל, אך הוא חייב להיות בתוך מקום אחר גדול יותר עד אין סוף. כי את ... תלוי בקיומו של ציר זמן כלשהו. וניתן גם לומר כי ציר הזמן הזה קיומו הוא לא אין סופי. אך קיומו של הזמן, הוא תמיד יהיה אין סופי. כי תמיד יהיה, לפני ואחרי הזמן וכיוב לגבי המקום. וזה בעצם אומר שיש שני מצויים ראשונים, שבתוכם מתרחשים כל האירועים השונים. והמצויים הראשונים שקיומם הוא מחויב, הם הזמן והמקום. שאי אפשר בלי זמן ובלי מקום כלל. וזאת בעצם ההוכחה לכך שאין מצוי ראשון ויחיד, אלא יש שני מצויים ראשונים. כי הזמן והמקום הם מקיפים את הכל תמיד. ואפילו אם נאמר שאין זמן ומקום כלל ומעולם לא היו זמן ומקום כלל, עדיין גם זה עצמו מצריך את קיומם של הזמן והמקום. כי הנפרדות, תמיד קיימת כפוטנציאל. כי תמיד תהיה קיימת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו. ואת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו, את האפשרות עצמה, אי אפשר להעלים. וגם הנפרדות שבתוך האפשרות והפוטנציאל, גם היא תופסת זמן ומקום. כי יש מקום לאין ויש מקום ליש. וגם האין הוא רק אפשרי המציאות ולא מחויב, משום שהוא מוגבל ומוגדר, על ידי ההפך והשונה שלו שהוא היש. ולכן גם אם נאמר שבפועל לא קיים שום דבר, הרי שעדיין יש מקום וזמן שבתוכם יש גם את האפשרות, שכן יהיה קיים משהו. כי את האפשרות, לעולם אי אפשר להעלים. וגם האין סוף, גם הוא מוגבל. כי הוא אין סוף, והגבול שלו, הוא הסוף. והאין סוף והסוף, גם הם צורה ... ונמצא אם כן שאין אלוהים מצוי ראשון ויחיד, אלא יש את המקום והזמן שהם מקיפים את הנפרדות תמיד. כי הנפרדות היא השורש של הכל. ותמיד היה הווה ותהיה נפרדות תמיד. כי כל ישות, תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות, וממילא אין שום אפשרות ... לנפרדות, תמיד קיימת. וכל האירועים כולם מתרחשים בתוך הזמן והמקום. והאירועים כולם הם צורות שונות של שני האלוהים הראשונים שהם הזמן והמקום, שהם אין סופיים כנל. וקיומם הוא הכרחי כנל. כי גם ההעדר שלהם, מצריך את קיומם. כי ההעדר שלהם נפרד מהקיום שלהם, במקום ובזמן כנל, ולכן קיומם הכרחי כנל. והנה, המקום והזמן הם אין סופיים. וכמות האפשרויות שיש בתוך אין סוף מקום ואין סוף זמן, גם היא אין סופית. ובכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. כל שכן בתוך מקום וזמן אין סופיים. וכל האירועים שקורים בעולם, הם כולם רק אפשרויות שונות של המציאות. כי הטועים, נדמה להם שיש חוקי הטבע וחוקי הפיזיקה וכיוב. והם לא קולטים שאין שום חוקיות כלל. כי החוקיות ...

... שלה, מכל שאר הישויות שנמצאות בתוך החלום. והאדם לא מבין ולא יודע, שהוא נמצא באותו המקום ממש, שבו נמצאים כל הדברים שהוא רואה בשעת החלום (שהוא בתוך המחשבה של זה שחולם את החלום). והאדם לא יודע שהוא ישות אחת ממש, עם כל מה שהוא רואה כנפרד ... הוא כבר נמצא במציאות הזאת המון זמן. למרות שבאמת, הוא נמצא שם רק כמה רגעים. כי הזמן, הוא תלוי בזיכרון של האדם. וכאשר בתוך החלום האדם חווה מציאות כלשהי, ברגע אחד האדם מקבל זיכרון, כאילו הוא נמצא בתוך המציאות הזאת, כבר המון זמן. והאדם ... בין האני של האדם, לבין כל מה שהוא שונה מהאני של האדם. ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום והזמן. והישות הראשונה, שהיא זו שבתוכה כל הדברים נמצאים, היא לא נמצאת בתוך שום ישות אחרת. משום שהיא עצמה הישות הראשונה, ששם אין שום נפרדות ... המבט כישות אחת ממש. דהיינו, גם את נקודת המבט שלנו, וגם את נקודת המבט של העדר הזמן והמקום והאחדות של המציאות, וגם את נקודות המבט של מה שיש לפני האחדות של המציאות, שהן ישות אחת, עם האחדות של המציאות כנל. וגם מנקודת מבט ... נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום של עצמו, שהוא הזמן המקום והמציאות שלנו. ואחרי שהאדם נעלם לגמרי, ונכלל בתוך האחדות של המציאות, אז פתאום התודעה של האדם נוצרת מחדש לגמרי, והאדם נופל אל תוך ... היש מתהווה מתוך האין, על ידי זה בסוף הוא יראה, שהכל אחד. והאדם יצא מחוויית השינוי והזמן, ששם ורק שם שייך לשאול את השאלות האלו. שהאדם שואל איך נוצרו הנפרדות והשינוי, ואז האדם רואה שהכל אחד ממש, ושאין שום שאלה כלל. ועוד באותו עניין נוסיף, ... בו. וכאשר האדם מבין את כל הנל, אז גם חוויית הבחירה החופשית שלו משתנה, וגם חוויית המקום והזמן, משתנות גם הן ועוד. ומי שלא יודע שהוא בתוך חלום עצמי של עצמו, הוא בפיצול אישיות באמת. כי מצד האמת, האדם הוא ישות אחת עם אחדות ...

... בלבד, והשולחן היה ממלא את כל המקום והזמן, הרי שלא הייתה שום משמעות לשולחן ולא היה שום שולחן ושום ישות שולחן כלל. וקיומו של השולחן, תלוי בקיומן של עוד ישויות אחרות. כי השולחן ... הבסיסיות ביותר בעולם, הן המקום והזמן. כי שום ישות לא יכולה להתקיים בלי מקום וזמן שבו היא נמצאת. אך קיומם של המקום והזמן, הוא לכאורה לא תלוי בשום דבר. ומי שיחקור את משמעות הזמן והמקום, יראה שגם הזמן והמקום, גם אלו שתי צורות שונות. ולצורך ההעמקה נחדד: כי בלי מקום, אין זמן, ובלי זמן, אין מקום. כי בלי מקום כלל, אין אפשרות שיהיה שינוי ... ואכ אין מקום. ויש מקום לרגעי הזמן, וכל מקום נמצא בזמן אחר (והבן היטב). ובכל מקרה, הזמן והמקום, הם בסך הכל צורות שונות, של מצוי ראשון שהוא מחויב המציאות, והוא עצמו חסר כל זמן ומקום. כי מהות הדבר, היא ללא הצורה החיצונית של הדבר. והמהות של הזמן והמקום, דהיינו, הישות הוויה שמהווה את הישות של הזמן ושל המקום, היא עצמה אין בה עדיין את שינוי הצורה של הזמן והמקום. והיא בעצם כאילו כלום שום דבר. כי מה שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן, הוא לא קיים כלל, עפ עולם המושגים האנושי של היש והאין. ובסופו של ... שהיא חסרת כל צורה. ואפילו צורת מקום וזמן אין שם כלל, דהיינו, השום דבר הכלום, הוא קיומו מחויב. ואפשר להסתכל על הדברים מנקודת מבט שאומרת, שהדבר היחיד שבאמת קיים, זאת רק המהות של המציאות, וכל ... הישויות לישות אחת ממש, שאפילו הזמן והמקום מתאחדים בתוכה, הוא יוצר בעצם את מה שנקרא המהות של המציאות, שהיא עצמה לא קיימת כלל, אלא היא באמת כלום ושום דבר ממש, והיא רק ביטוי של ...

... כל פרט בעולם. מגבלה בהבנת המידע - גם כאשר לאדם יש מידע, הוא לא תמיד מבין אותו נכון. מגבלה ביכולת התפיסה - האדם לא יכול לתפוס במחשבתו דברים אינסופיים, כמו הזמן הרחוק ביותר או המקום הרחוק ביותר. מגבלה לחשוב על דבר ... ואין בעת ובעונה אחת. אליעד מדגים את המגבלות האלו. למשל, הוא מסביר שלא ניתן לדמיין את המספר הגדול ביותר כי תמיד אפשר להוסיף לו עוד מספר, ולא ניתן לדמיין את המקום הרחוק ביותר כי תמיד ניתן להמשיך ולהרחיק עוד ועוד. הוא גם נותן דוגמה בנושא הזמן, ומסביר שגם אם נדמיין את הזמן מוגבל, הרי שהמגבלה הזו עצמה מעידה על ... השאלות הבסיסיות והעמוקות ביותר כמו מהי הסיבה הראשונה? ומסביר שלמרות שהאדם אינו מסוגל לדמיין אינסוף, על ידי התבוננות עמוקה ויציאה מתוך המושגים הרגילים של זמן ומקום, האדם יכול להבין את נקודת ההתחלה ... איך אפשר להבין את האין סוף ואת סיבת כל הסיבות? לפי אליעד, כדי להבין את סיבת כל הסיבות ואת האינסוף, צריך להבין את המהות של מושגים בסיסיים כמו סיבה ותוצאה, מקום וזמן. הוא מסביר שבנקודה הראשונה של הבריאה (למשל במפץ הגדול), המקום והזמן היו מאוחדים. כאשר האדם מבין מה היה לפני המקום והזמן, הוא מסוגל להבין את ... האם השכל האנושי מוגבל? מהן המגבלות של השכל האנושי? איך האדם מוגבל בידיעות שלו? מה האדם לא יכול לתפוש במחשבה שלו? למה אי אפשר לחשוב על האין סוף? האם מרחב המקום הוא אין סופי? האם יש סוף למרחב המקום? אולי מרחב המקום הוא סופי בצורת כדור? בתוך איזה מקום נמצא מרחב המקום עצמו? האם ניתן לדמיין את נקודת הזמן הרחוקה ביותר? למה ציר הזמן הוא אין סופי? למה גם אם הזמן נוצר, למה גם אז הזמן הוא אין סופי? מהו סוג המחשבה שאותו ... הלוגיקה עצמה נכונים? את מה לא ניתן להוכיח בצורה לוגית? האם הלוגיקה עצמה נכונה? מהי הנחת היסוד שיש מאחורי חוקי הלוגיקה? כיצד האדם מניח הנחות לגבי תפישת מרחב המקום? האם אפשר לדמיין שני מקומות באותו המקום? איזה הנחות האדם מניח לגבי מרחב הזמן? ממה נובעת תפישת הנפרדות של האדם? על ... בלתי מוגבל? איפה בתהליך הבנת המציאות, צריך שכל בלתי מוגבל? מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם אפשר להבין את סיבת כל הסיבות? מה היה בנקודה הראשונה של ציר הזמן? למה ואיך כן אפשר להבין את האין סוף? מהם זמן ומקום? איך אפשר לתפוש את כל הזמן והמקום בבת אחת כישות אחת? איך אפשר לראות את הנקודה הראשונה והאחרונה של הזמן? איך אפשר לתפוש שני מקומות בבת אחת? ... הגדול? מהי מהותה של סיבה? האם ברגע אחד של מציאות יכולה להיות קיימת סיבה ותוצאה? מה ההבדל במהות שבין סיבה לתוצאה? אולי התוצאה היא הגוררת את הסיבה? אולי ציר הזמן הולך הפוך? מה ההבדל בין יש לבין אין סיבה? אולי יש אין שום סיבה לשום דבר? מה היה לפני הסיבה הראשונה? למה המפץ הגדול מתרחש בכל רגע? למה אי אפשר להעלים את האין מקום? איך החכם האמיתי תופש את מרחב המקום ומרחב הזמן? מהו השורש של השכל המוגבל של האדם? מה ...

... של כל דבר, נגלה שכל הישויות, כל ההפכים, וכל הניגודים מתאחדים לישות אחת. זו ישות אחת שהיא בסיס כל הדברים, שאין בה מקום, אין בה זמן, והיא למעשה הישות שממנה מתפצלים המקום והזמן והדברים השונים. כיצד ייתכן שמישות אחת יווצרו דברים שונים? השאלה הזו, של איך ... ועם זאת ממנה יוצאים כל הדברים השונים וההפוכים שקיימים במציאות, היא למעשה השאלה הקשה ביותר. למשל, איך מחומר אחד שאינו מוגדר, שאינו נמצא ואינו לא - נמצא, שאין בו מקום או זמן, יכולה להיווצר מציאות של זמן, מקום, אירועים, וחוויות? אליעד מדגיש שזהו הפרדוקס הגדול ביותר ... שאלה נובעת מנפרדות שאינה קיימת באמת. זוהי התובנה הגבוהה ביותר, שמבטלת כל ספק או שאלה. מהי השאלה הקשה ביותר בעולם? איך יכול להיות שהכל אחד? מהי מהות המציאות? איך נוצר הזמן והמקום? איך נוצרו ישויות שונות מישות אחת? איך מתמודדים עם שאלות שאין להן תשובה? ... הדברים. אם ניקח כל דבר ודבר שיש בעולם מה מהותו? נגלה הרבה רבדים מאחריו. ואם אדם יתבונן הוא יראה שכל הישויות האלה מתאחדות לאחת. עד שמגיעים ליישות אחת בשורש של הכל כל המקום האינסופי שלנו שהוא לכאורה שונה והזמן שלנו כל הזמנים מה שמהווה אותם היא יישות אחת שהיא בסיס כל הדברים. ממנה מאותה יישות מתפצלים המקום הזמן וכו. השכל שיש בדבר שיש בדבר הזה הוא השכל הגדול ביותר בעולם. מי שמתבונן לעומק ... דברים שונים? בסופו של דבר אדם יראה שהכל אחד. אין שום אפשרות בשכל האנושי שדברים מנוגדים הם דבר אחד. הכל עשוי מדבר אחד ויש דברים שונים זה דבר בלתי נתפס במחשבה. אפילו זמן ומקום אין שם. אפילו מקום ואין זמן. ממה עשוי המקום והזמן? והדברים השונים? כל המקום הזה עשויים מדבר שאיננו מקום וזמן וזהו הדבר הבלתי נתפס. שאדם מתבונן היטב בחיבור של כל ההפכים שהכל אחד שכל הדברים המנוגדים הוא ...

... המציאות להיות אחרת, כך הוא חווה אכזבה רבה יותר, וזהו בדיוק המקום בו נוצר הסבל. כיצד מקבלים את המציאות בצורה מלאה? אליעד מסביר שהדרך להשתחרר מהסבל היא באמצעות קבלה מלאה של המציאות כפי שהיא ברגע ... לא יכולה להיות מקובעת או מוגדרת. הוא טוען שמצבים משתנים כל הזמן, וכשאדם מגדיר דרך אחת לחיות את הרגע, הוא למעשה מונע מעצמו להסתגל למצבים חדשים. כל אדם מכיל בתוכו את כל הכוחות האפשריים, ולא ... ההתחלה. הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. הסבל זה חוסר ... יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר לאני שלך אלא ... היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם יודעים מה המטרה הסופית יותר כל לכוונן את עצמך. אחרי ... רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע הדברים נמצאים באותו ... 2 מציאויות, שאתה חולם חלום איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, האם בפועל מתרחש? לא הוא מתרחש במחשבה, מחשבה שום מקום או אין מקום שבתוכו מתרחש החלום. מקום לא באמת תופס מקום את כל המקום כולו אפשר להכניס למחשבה קטנה. כל החדר כדי להכניס אותו צריך מחשבה. כמה זמן לוקח לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום מקום ואין זמן. איך חווים את זה? ככל שמבינים טוב יותר שהדברים מחוברים אחד לשני, כך חווים את זה ... את השאלה נגיד שהשכל זה הכלי היחיד. הנושא פשוט השכל חווה מקום וזמן איך אתה מצפה שיחווה אין מקום וזמן. בשכל אי אפשר. זה לא נכון. כי אז זה אומר שתצטרך לברוח לאיזה מקום. מדי פעם משתמשים בשכל. התשובה שכן, כל דבר שקיים עשוי מאינסוף ... משנה. אם אדם על שטות לא מבין שזה לא משנה הסיכוי שלו להבין שהמקום ההוא המקום ההוא נמצאים באותו מקום קלוש. אדם חווה על דברים שזה לא משנה לא משנה מה אומרים עלי. אחדות זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום הזמן. אם אדם בחוויה של הלא משנה זה החוויה הכי טובה בעולם. לא משנה שמשעמם לך. שני הדברים קיימים בו זמנית גם קיים העולם ... כי עדיין יש מקום בתוך מקום. איך כן אפשר? לא צריך לצאת מהמקום התודעה צריכה להבין ש