... אבל זזת כי הזיזו אותך. יש משהו אחד גדול, שקוראים לו כלום, שכאשר הוא זז כל המקום זז. אז מה אתה בכלל? כלום, מזיזים אותך, ואתה זז. ואז זה מבטל אותך לגמרי. שאלה: אמרת מקודם, אם תתבונן, אבל במי זה תלוי, אם אתבונן? אליעד: נכון, זה לא תלוי בך, אם הבנת ...

... השכל מספיק חזק, הוא יכול לתמוך באדם ולעזור לו לעבור את החוויה בצורה מאוזנת יותר. במילים אחרות, אדם שהשכל שלו מחוזק יוכל להרגיש את הכאב, אך באותו הזמן לשמור על ראייה מציאותית וברורה שמאפשרת לו לא להישבר. האם אפשר לצחוק או לחייך בשעת קבלת בשורה רעה? אליעד מתייחס ...

... האדם הוא באמת חסר אונים. כי האדם הוא חיה קטנה ביותר, שנמצאת על כדור קטן ביותר בשם כדור הארץ, שנמצא בתוך גלקסיה קטנה ביותר, שנקראת גלקסיית שביל החלב, שנמצאת בתוך מרחב מקום וזמן אין סופיים. ויש חוקי פיזיקה די קשיחים, ששולטים באדם ובגורלו. וגם חוקי הטבע הקשיחים האלו, גם הם יכולים ...

... של עצמו. שזה כמובן דבר שאינו מחויב כלל, כי השכל יכול להיות שהוא טועה לגמרי, ואז ממילא כל הרצונות שגויים לגמרי, ואז ממילא אין ממה לפחד כלל, כי אין טוב ורע. והרעיון הוא, שמי שרוצה להגיע להבנה מלאה ולחוויה מלאה, של המקום הרגשי והשכלי, שבו הוא לא מבדיל ...

... שיש בעולם, היא רק על ידי זה שהאדם מעמיק ומתבונן אל תוכו, אל המקום שממנו מגיעים הרצונות שלו. עד שהאדם מצליח להתבונן על הרצון שלו, מנקודת מבט חיצונית לרצון שלו. כי הרצון של האדם נוצר בתוכו, ... כיצד נוצר הרצון העצמי של האדם? ולמה הרצון של האדם משתנה כל הזמן? ולמה האדם רוצה דבר כזה או אחר? ולמה הרצון של האדם הוא בעוצמה כזו או אחרת? והאם האדם מוכרח לרצות את מה שהוא רוצה? וכיצד אפשר ... יהיה עם חרדה בעוצמות שונות. אבל בו זמנית בתוכו, יהיה גם את המקום שאין בו שום רצון עצמי כלל, ושאין בו שום התקפי חרדה, ושום הפרעות חרדה, ושום בעיות חרדה כלשהן. והמקום הזה, ביחד עם המקום שבו כן יש רצון מוגדר, הוא השלמות של המציאות. שבה, גם יש לאדם רצון עצמי, וגם הוא בתוכו תמיד רוצה את המציאות כפי מה שהיא תמיד, ...

... שהגוף כבר איננו, עדיין קיימת תחושת אני? האם עדיין יש משהו שיכול לומר אני קיים? הוא מסביר שיש שתי אפשרויות: שהתחושה של אני קיים נשארת, אבל ללא גוף וללא תפיסת זמן ומקום ברורה. שהתחושה של אני קיים נעלמת לחלוטין ומתאחדת בחזרה אל המקור, כמו ...

... כמו תינוק ולישון שינה רגועה ביותר, בלי שום מחשבה טורדנית כזו או אחרת. והדרך של האדם להתמודד עם הפרעות השינה שלו, היא על ידי התבוננות פנימית, אל המקום שממנו מגיעות המחשבות הטורדניות שלו, שלא היה לו אותן, כאשר הוא היה תינוק. כי כאשר ... טוב, בכך שלא יהיה לו כסף ובכך שהוא לא ישרוד בעולם. והמחשבה של האדם שאומרת לו שהוא חייב לשרוד בעולם, וחייב לדאוג להישרדות שלו, זאת מחשבה שנוצרה במשך הזמן, אך קיומה הוא לא מחויב. ומי שרוצה לישון כמו תינוק, עליו להתבונן על המציאות כמו ...

... כבר לא יירתע מלהתקרב לאנשים חדשים, כי הפחד לא ישלוט עליו באותה עוצמה. איך להגיע למצב שבו בגידה לא תפריע לך יותר? אליעד מסביר שיש להגיע למקום פנימי שבו לא משנה לך אם יבגדו בך או לא. לדבריו, המקום הזה הוא מצב תודעתי של שוויון מוחלט או שקט פנימי, שבו האדם מבין שהאושר הפנימי שלו לא תלוי בשום דבר חיצוני, כולל בגידה או נטישה. כאשר האדם מגיע ...

... שנראה שיש בהם שלום ושהם לא נלחמים אחד בשני. אבל יש חלקים שלמים, שנראה שאין בהם שלום, ושהם כן נלחמים אחד בשני. כי במציאות שלנו, יש דברים שמשתנים כל הזמן , ויש דברים שכמעט ולא משתנים לעולם. והרעיון הוא, שאם לא ... לא היה מתאמץ להשיג את המטרות שלו, ואף אחד לא היה עושה שום דבר, ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות לעולם. כי נניח לדוגמה, שרגעי הזמן יעשו שלום בינם לבין עצמם, הרי שאז לא יהיה יותר עולם. כי הרגעים של הזמן, הם כל הזמן נלחמים אחד בשני. כי יש אין סוף רגעים של זמן. ובכל רגע של זמן, יש משהו אחר, שונה משאר כל הרגעים האחרים. ובכל רגע ורגע, אחד מהרגעים של הזמן, מתגבר על כל שאר הרגעים, ומבטא כלפי חוץ את התמונה שיש בו. ומבטל ממילא את כל שאר התמונות, שיש בכל שאר הרגעים של הזמן. ובכל רגע חדש של זמן, יש מוות והשמדה של הרגע הקודם של הזמן. ויש לידה מחדש של הרגע הבא של הזמן. כי בכל רגע, נוצרת מציאות חדשה, על חורבותיה של המציאות שהייתה ברגע הקודם. ואם רגעי הזמן יעשו שלום זה עם זה ויתאחדו, דהיינו, שכל הרגעים של הזמן יתחברו להיות רגע אחד, הרי שממילא לא יהיה יותר שום זמן ושום עולם כלל. ונמצא אם כן, כי רגעי הזמן רבים אחד עם השני, ובזכות זה קיים העולם. ואעפכ, רגעי הזמן, גם נמצאים בשלום זה עם זה. כי אם רגעי הזמן ילחמו זה בזה בשלמות בלי שום שלום ובלי שום הרמוניה כלל, הרי שממילא, גם אז לא יהיה עולם. כי אם רגעי הזמן ישנאו אחד את השני בשלמות, אז רגעי הזמן יצטרכו להיות שונים לגמרי אחד מהשני. ושום רגע של זמן, לא יוכל להיות דומה בשום דבר, לשום רגע של זמן אחר. ואם רגעי הזמן לא יהיו דומים במשהו, אחד לשני, הרי שגם אז לא תהיה שום המשכיות בין רגעי הזמן, וגם אז לא יהיה שום עולם ושום משמעות לזמן. כי רגעי הזמן, אומנם הם משתנים בכל רגע, אבל מצד שני, הם לא משתנים באופן מוחלט וטוטאלי, אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. והרעיון, הוא ...

... בלי להיות תלוי ברצון שלו לעשות או לא לעשות את אותו הדבר. והאדם מחויב ב 100% למלא את הרצון שלו עצמו. והאדם מחויב לכך, ב 100% מהזמן , בלי שום חופשות והפסקות כלל. ולכן ממילא, האדם יכול לאהוב או לשנוא איזה דבר, רק לפי מילוי הרצון ...