... המלאה, יש צורך לתת לו תשובה שתהיה מותאמת לרמת ההבנה הנוכחית שלו. תשובה כזו עשויה להיות חצי נכונה או שקרית מצד האחדות
המוחלטת, אך היא נכונה ומועילה בהתחשב במצבה הנפשי והקוגניטיבי של השואל. מה הקשר בין נפרדות ושקר? שקר נוסף שמצוי במציאות שלנו הוא התחושה שהכל נפרד - כלומר, התחושה ... הכללית של המציאות. התחושה של נפרדות היא אשליה, כי בעומק, הכל אחד. התחושה הזו מתפוגגת כאשר אדם מגיע להבנת האחדות
המוחלטת של המציאות, שבה אין הבדל אמיתי בין פרטים שונים. גם תחושת אני קיים כנפרד מהמציאות כולה היא סוג של שקר, מכיוון שאין באמת קיום עצמאי של דבר כלשהו. כל פרט קשור ... שקרית. כל עוד אדם חי בתפיסה של נפרדות, הוא לא רואה בכך שקר, אלא מציאות יומיומית. מנגד, אם אדם מגיע להבנה של האחדות
המוחלטת, אז הוא יודע שהנפרדות אינה אמיתית, ושהיא רק דרך להביע את התפיסה החלקית של האמת. לדוגמה, אם אדם מדבר על נפרדות, הוא לא משקר, הוא פשוט משתמש במילים שמתאימות לרמת ההבנה של השומע. כיצד נפרדות אינה שקר? למעשה, כשאדם מבין את המציאות מנקודת המבט של האחדות
המוחלטת , הוא מבין שהנפרדות אינה שקר. אמנם זהו ביטוי יחסי של המציאות, אך הוא לא שקר. אם אדם מבין שהמציאות כולה אחת ושהכל קשור זה בזה, אז כל מה שנראה כנפרד הוא למעשה ... עדיין אינו בשל לקבל תשובה מוחלטת, יש לתת לו תשובה המתאימה לרמת התפיסה שלו. תשובה זו עשויה להיות שקרית מצד האחדות
המוחלטת, אך היא נכונה ביחס לתפיסתו הנוכחית. מה הקשר בין נפרדות ושקר? השקר הגדול ביותר הוא התחושה שהמציאות מחולקת לדברים נפרדים, בעוד שבמציאות האמיתית הכל אחד. כל ... הוא חי באשליה מסוימת - אשליית הנפרדות. כלומר, עצם התחושה של אני קיים כנבדל מהמציאות כולה היא סוג של שקר. אך מצד האמת
המוחלטת, אין הבדל בין נפרדות לאחדות. כאשר מישהו תופס את האחדות
המוחלטת של המציאות, הוא מבין שגם הנפרדות עצמה אינה באמת נפרדת, אלא שהיא חלק בלתי נפרד מהשלמות. כלומר, מה שנראה לנו כשקר - עצם ההבדלה בין דברים - אינו באמת שקר כאשר ... על נפרדות מדובר בשקר? השאלה הזו תלויה בפרספקטיבה. מנקודת מבט יחסית, כאשר מדברים על דברים כנפרדים, הרי שזו אינה האמת
המוחלטת, אלא רק ביטוי שלה בתוך עולם שבו החוקים מחייבים הפרדה. לכן, אדם שעדיין לא הגיע להבנת האחדות, תופס את הנפרדות כמציאות היחידה שלו, ולכן מבחינתו אין כאן שקר. מצד שני, מי שמבין את האחדות
המוחלטת של המציאות, יודע שגם הדיבור על נפרדות הוא רק דרך התבטאות שמתאימה לרמת התפיסה של השומע. לכן, הוא אינו משקר בכך שהוא מדבר על דברים כנפרדים, כי הוא יודע שזהו רק כלי להבנת האמת הגדולה יותר. כיצד ניתן להבין שנפרדות אינה שקר? כאשר מסתכלים על המציאות מנקודת המבט של האחדות
המוחלטת, אין באמת הבדל בין מה שנראה כנפרד לבין מה שנראה כאחדותי. אם אדם מבין שהכל קשור ותלוי זה בזה, הוא מבין שגם מה שנדמה לו כנפרד הוא למעשה ביטוי של אותו דבר ... יחסית למי שמקבל אותו. מכאן עולה שכדי להוביל אדם אל ההבנה האמיתית, לעיתים יש להשתמש במושגים של נפרדות, גם אם מצד האמת
המוחלטת הכל אחד. האדם שמתבונן עמוק יותר מבין שהדברים אינם סותרים - אלא שהם שונים רק מנקודת המבט שבה מתבוננים עליהם. לסיכום השקר יכול להיות כלי חיובי כאשר הוא משרת ...