... אלו מרגישים שהגיעו להארה מסוימת ושכעת הם מעל הדברים. אליעד מדגיש שזו רק עוד אשליה. הוא מסביר שכאשר אתה חושב שאתה המתבונן, אתה למעשה עדיין תקוע
בהזדהות. כלומר, גם להיות המתבונן זה סוג של
הזדהות ואשליה של נפרדות. האדם עדיין לא נמצא באמת מחוץ למשחק, הוא עדיין נמצא בתוך
ההזדהות עם משהו, במקרה הזה - עם המתבונן. אליעד משתמש בדוגמה ואומר שאנשים שמרגישים שהם רק מתבוננים, בעצם לא יצאו משום מקום. הם לא השתחררו מכלום, אלא החליפו
הזדהות אחת באחרת. זה שהם חושבים שהם צופים או מתבוננים אינו מוציא אותם באמת מהמשחק של
ההזדהות והנפרדות. הם עדיין כלואים בהנחות שקריות לגבי מהותם. להיות המתבונן זו רק עוד עמדה, וכמו כל עמדה אחרת, גם היא מוגבלת. מדוע לחשוב שאתה נשמה זו עדיין
הזדהות? אליעד מסביר שלהאמין שאתה רק נשמה, זו עדיין
הזדהות עם חלק מוגבל ממי שאתה באמת. בדיוק כפי שלחשוב שאתה רק הגוף זו טעות, גם לחשוב שאתה רק נשמה זו טעות. אליעד אומר שכאשר האדם חושב שהוא רק בן אדם ... שנובעת מאשליה של נפרדות. האמת המוחלטת נמצאת מעבר לכל ההגדרות האלה, ולכן כל הגדרה שנצמדים אליה - בין אם זו הגדרת נשמה, גוף או צופה - היא עדיין
הזדהות חלקית בלבד. האם כל אמונה היא אשליה של נפרדות? אליעד מדגיש שכל אמונה או תפיסה מסוימת של האדם, בין אם זו אמונה בגוף, בנשמה, בתודעה או במתבונן, היא ... בהפרדה מלאכותית. מי זה שאומר התודעה שלי? מי זה האני הזה שמחזיק בתודעה? יש כאן חלוקה נוספת, שהיא שוב חלק מהאשליה. האם להיות המתבונן משחרר אותך
מהזדהות? אליעד מדגיש שאלה שחושבים שהם רק המתבונן אינם נמצאים מעבר לכל
הזדהות. הם רק נמצאים בתוך
הזדהות אחרת. הוא אומר שאין דרגה רוחנית אמיתית שקשורה לכך שאתה המתבונן או הצופה. מבחינתו, לומר אני הצופה או אני המתבונן זו עדיין
הזדהות חלקית, ועדיין לא מהווה יציאה מוחלטת מנפרדות. אליעד מסכם שהאמת היא מוחלטת בלבד, והיא שהכל אחד. כל
הזדהות אחרת, בין אם עם גוף, נשמה, תודעה או מתבונן - היא עדיין
הזדהות עם חלק יחסי בלבד של המציאות, ולכן מהווה אשליה. האם התודעה תלויה בסרוטונין? מהי הזהות האמיתית שלי? להיות הצופה או המתבונן האם אני גוף או נשמה? מה ...