... יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה ... זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפכ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב ... משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה תת המודע ... הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית אינטליגנציה חברתית אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה ... יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה בתת ... וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם ... שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא רוצה, וגם את ... תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. וזה אפשרי, רק כאשר מבינים את הצרכים האמתיים של שני הצדדים, ורק כאשר הפתרון ... לשני הצדדים. כי לפעמים, גם ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד הגיוני, שהוא מתעקש עם הילד שלו. אבל באמת, לפעמים, גם ההורה עצמו יש לו דרישות לא הגיוניות, מהילד שלו. וכיצד זה קורה? תשובה: זה קורה, כאשר הדרישות של ההורה, הן לא תמיד מגיעות רק למען טובת הילד, והן לא תמיד נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע של ה

... המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ... להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט ... כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון ... והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד ... נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים ... פחות שווי ערך ביחס למישהו אחר. גם אם אלו, ההורים שלהם. וילד בעייתי או ילד שנראה כעקשן, זה לא סתם ... המודע שלהם. צרכים, שגורמים להם להתעקש מול ההורים שלהם. ובפרט, ילדים בגיל ההתבגרות כנל. והרעיון הוא, פשוט, שעל ההורה לזכור תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי בו ברמה הפיזית, הרי שמלכתחילה, הילד מרגיש חולשה מול ההורים שלו. והרי שתת המודע של הילד, רוצה להוכיח לעצמו, שהוא לא חלש. אלא, שהוא יכול לעשות דווקא נגד ההורים שלו, כדי להוכיח לעצמו שהוא חזק, ושיש לו דעה ... משל עצמו. ובפרט ילד שמרגיש פגוע מאוד, מכך שההורים שלו אומרים לו מה לעשות, כי זה הרי פוגע לו באגו ... מודע וגם לפעמים באופן מודע, רוצה לנקום בהורים שלו, על זה שהם פגעו לו באגו שלו, ועל זה שהם כל ... יותר, והוא, שלא רק שהילד מרגיש נחות מול הוריו, מה שגורם לו לרצות להתמרד כנגדם, אלא בנוסף על ... של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, ... יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם ... ילדים. שאז, הם עוד לא סבלו מחרדות וכולי. והורים מביאים ילדים, גם כדי להיזכר בילדות שלהם, וגם כדי לחוות מחדש, את הילדות האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים ... ממנו. וגם העניין, שהילד מרגיש נחות מול ההורים שלו. וגם זה, שההורים בדכ טורחים להזכיר לתת המודע של הילד, שהוא בעצם ... את העולם, ולמרוד במוסכמות חברתיות, ולמרוד בהורים שלו. שהם אלו שבעצם אחראיים, לכך שהחופש הטבעי שלו ... אחרים. ונוסיף, שבגדול אפשר לומר, שככל שההורה כהורה, מצליח לבטא טוב יותר, גם את ההורה הבוגר שבו, וגם את הילד הילדותי שבו, הרי שהוא יצליח טוב ... והכל בו זמנית. ועוד נאיר בנושא: שכמו שההורה מצפה מהילד שלו, שיחנך את עצמו ושישנה את ההרגלים שלו ויתנהג בצורה ראויה, כך גם ההורה עצמו, צריך לשנות את הרגלי החשיבה שלו, ולדעת לחנך את הילד בצורה הנכונה, שביארתי אותה לעיל. כי הורה שמצפה מהילד שלו, להתאמץ ולשנות את ההתנהגות שלו, ראוי שהוא עצמו יתאמץ וישנה את ההתנהגות שלו כהורה וכולי כנל. ונסכם: ככל שההורה מצליח לחנך את הילד שבתוכו בצורה הטובה ביותר, וככל ...

... בעיות התנהגות כאלו ואחרות. וטיפול פסיכולוגי לילדים, ופסיכולוג ילדים טוב, הוא אמור להיות, עבור ההורים של הילד. כי מי שרוצה לדעת איך ... בלי זה הבעיות הרגשיות של הילד, רק מתגברות. וכדי לטפל בבעיות ההתנהגות של הילד שלך, לשם כך עליך כהורה ללמוד להכיר את הנפש של הילד שלך. עד כדי כך, שאתה כהורה, תבין את תת המודע של הילד שלך, טוב ... בלי להבין בכלל, מהיכן נובעת הבעיה הזאת, ומה צריך ומה אפשר לעשות איתה. ובסיכומו של דבר, באפשרות ההורים לקבל עזרה וסיוע בהבנת הנפש של ...

... ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ ...

... ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול? הורים רבים מתמודדים עם מצב בו לילד יש הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות או קושי אחר, והם רוצים לעזור לו באמצעות טיפול פסיכולוגי או כל סוג של טיפול אחר. אבל מה קורה ... שלו - שום טיפול לא יעזור. הוא נותן דוגמה לילד שלא מוכן להקשיב בשיעור, משום שהוא מעדיף לשחק ולחלום בהקיץ. מבחינת הילד, זאת לא בעיה. זה ההורים או המערכת החינוכית שרואים בזה בעיה. לכן, כדי שהטיפול יצליח, הילד עצמו צריך להכיר שיש לו חיסרון ולהסכים לשנות את ההתנהגות הזו. אם הילד לא מעוניין לשנות את התנהגותו, שום דבר לא ישנה את המצב, לפחות לא בדרך של כפייה. איך ההורה יכול לעזור לילד בלי שהילד יהיה בטיפול? אליעד כהן מציע פתרון ייחודי: ההורה עצמו צריך להגיע לטיפול או הדרכה. הרעיון הוא שאם הילד מסרב לשתף פעולה, ההורה הוא זה שצריך לקבל את הכלים כדי להבין את הילד טוב יותר וללמוד כיצד לשפר את המצב בעצמו. במקום להתמקד בשכנוע הילד, ההורה לומד איך להבין את נקודת המבט של הילד, ואיך לפעול באופן שיפחית את ההתנגדויות של הילד ויעזור לילד לשנות את התנהגותו באופן עקיף. אליעד כהן מפרט שההורה צריך ללמוד להבין מה בדיוק עובר על הילד, מהם הרצונות והצרכים שלו, מה מניע אותו ומה המטרות שלו. הבעיה המרכזית היא שלרוב ההורה אינו מבין את מהות התנהגות הילד, משום שהילד לעיתים אינו מבין את עצמו, או שאינו מצליח לבטא נכון את מחשבותיו ורצונותיו. לכן ההורה צריך לקבל הדרכה מקצועית שתלמד אותו איך לזהות נכון את הכוונות האמיתיות של הילד מתוך התנהגותו, ולא מתוך מה שהילד אומר בצורה ישירה. לדוגמה, ילד עשוי להגיד שהוא שונא ללמוד, אבל בפועל יכול להיות שמאחורי המשפט הזה מסתתרת סיבה עמוקה יותר, כמו תחושת כישלון, פחד, או צורך בתשומת לב. ההורה צריך ללמוד כיצד להבחין בין המסר הגלוי שהילד מביע לבין המסר הסמוי שהילד לא יודע או לא מצליח להביע במילים. מדוע לא תמיד חייבים לראות את הילד כדי לעזור לו? אחת הטענות ... וכל בעיית התנהגות נובעת מדפוס חשיבה או מרגש פנימי שגורם להתנהגות מסוימת. לכן, כדי לעזור לילד אין הכרח לפגוש אותו ישירות. מספיק לשמוע מההורה את התיאור של ההתנהגות, את הקשיים שהילד מתמודד איתם, כדי להבין מהו דפוס החשיבה או מה המניע הפסיכולוגי שמפעיל אותו. אליעד מדגים זאת באמצעות אנלוגיה לרופא טוב שלא תמיד ... אפשר להבין מה עובר בראשו של הילד גם ללא מפגש ישיר. העיקר הוא לזהות את נקודות החיכוך בין המציאות כפי שהילד רואה אותה לבין המציאות כפי שההורה או המערכת החינוכית רואה אותה. איך ללמוד לראות את העולם דרך עיני הילד? אחד הכלים המשמעותיים שאליעד כהן מציע להורים הוא ללמוד לראות את העולם דרך עיני הילד. הוא משתמש בדוגמה מעניינת של מעצבי חנויות לילדים, שיורדים לגובה העיניים של הילד כדי להבין איך הוא רואה את הדברים. כך ההורה צריך לנסות ולחזור לחוויה שלו כילד בבית הספר, להיזכר בתחושות, ברגשות ובצרכים שלו כילד, ולנסות להבין מתוך החוויה הזאת כיצד הילד שלו מרגיש. ההורה צריך להיות מסוגל לומר: הנה, זה מה שהילד שלי חושב עליי, ככה הוא מרגיש, וזו הסיבה שהוא מתנהג כפי שהוא מתנהג. הנקודה החשובה ביותר, לפי אליעד, היא שההורה חייב להכיר בכך שהילד פועל מתוך תפיסה שונה של המציאות. רק אחרי ההבנה העמוקה הזו ניתן להתחיל לשנות את ההתנהגות באמצעות מסרים עקיפים, פסיכולוגיה הפוכה, תקשורת לא ישירה והדרכה מתאימה להורה כיצד לפעול מול הילד. סיכום מעשי: מה ההורים צריכים לעשות בפועל? המסר המרכזי של אליעד כהן בנושא חינוך ילדים הוא שההורה חייב לקחת אחריות על התהליך, במיוחד אם הילד מסרב לטיפול. במקום לוותר, ההורה צריך להגיע לפגישות ייעוץ והדרכה, ללמוד להבין טוב יותר את הילד שלו, ולקבל את הכלים הנכונים לפעולה. גם אם הילד עצמו לא מגיע לפגישה, ההורה עצמו יכול ללמוד כיצד להשפיע באופן חיובי על התנהגות הילד שלו, וכיצד לייצר שינוי אמיתי בהתנהגות, בריכוז וביכולת של הילד להסתדר טוב יותר בחיים. איך לחנך ילד עם בעיות קשב וריכוז? מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול? איך להבין התנהגות של ילדים? האם חייבים לראות את הילד כדי לטפל בו? כיצד ההורה יכול לעזור לילדו בלי טיפול ישיר? ...

... - המודע של האדם מודע היטב לכך שכל דבר רע שהוא מדמיין אכן אפשרי ברמה התיאורטית. לדוגמה, אדם שחושש להיפגע על ידי בן זוג או בת זוג, אכן יכול להיפגע, גם אם הסיכוי לכך נמוך. כך גם אדם שחושש להישאר לבד כי הוריו נוסעים לחול, ובאמת יכול לקרות לו משהו רע כשהוא לבד. הבעיה באסטרטגיית ההכחשה היא שהאדם החרד ירגיש שמרמים אותו, והוא לא יקבל את הפתרון הזה כי ...

... לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה אובייקטיבית. הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא עצבנית. היא עצבנית הוא פירוש שההורה נותן להתנהגות. אליעד מדגיש שכדי לעזור למישהו, יש קודם להבין מה באמת מפריע להורה עצמו. הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד מסביר כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ההורה. כמו כן, אליעד מציע שההורה יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. ... מציע שתי אסטרטגיות עיקריות: אסטרטגיה מוחלטת - לשאול למה אני בכלל רוצה לעזור לה? למה זה כל כך מפריע לי? עד שההורה יוכל לשחרר את הרצון והצורך לעזור, והדבר יפסיק להציק לו. אסטרטגיה יחסית - להחליט שמקבלים את העובדה שרוצים לעזור, ... עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, במקום לומר משפט מוחלט כמו האדם הזה ... כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, והנה ככה אני מתמודד. כך הילדה תלמד מתוך הזדהות עם ההורה דרכי התמודדות חדשות עם שעמום ובדידות. איך לעזור לילדה עם בעיית השמנה ואכילה רגשית? אליעד ממליץ להשתמש באסטרטגיית ההזדהות גם כאן. לדוגמה, כשההורה רואה אוכל טעים, יביע בצורה קולנית: הייתי רוצה עכשיו לאכול את כל האוכל הזה, אך לאחר מכן להוסיף באותה נשימה: אבל ... הילדה תקלוט את המסר מתוך הזדהות והשלכה על עצמה, ותלמד איך לנהל בצורה מודעת את דחף האכילה שלה. בנוסף, הוא מציע שההורה יאכל לפעמים עם הילדה, כדי לתת לה תחושת פרופורציה וליצור אצלה מודעות לכמות האוכל שהיא אוכלת לעומת אחרים. כך הילדה מקבלת רמז ברור להתנהגות מאוזנת יותר סביב אוכל. מה ההבדל בין שכנוע שכלי לשכנוע דרך אמונה ודמיון? אליעד מסביר שהורים רבים מנסים לשכנע את ילדיהם דרך שכל והיגיון (אם תאכלי הרבה, תשמיני). לדבריו, שכנוע כזה לא תמיד יעיל. במקום זאת, הוא מציע שימוש באמונה ודמיון - שיטה עקיפה, שבה ההורה לא אומר לילדה ישירות מה לעשות, אלא מראה לה את ההתנהגות הרצויה דרך דוגמה אישית, ואז הילדה תאמץ את ההתנהגות מתוך הזדהות ואמונה. זהו שכנוע בעזרת דימוי ולא דרך שכל ישיר. לדוגמה, אם ההורה רוצה שהילדה תטיל ספק במחשבות של עצמה, הוא יטיל ספק במחשבות שלו עצמו בקול רם לידה. כך הילדה תתחיל להשתמש בספק הזה ... של ילד דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש כי הדרך הטובה ביותר לשנות את ההתנהגות של הילד היא להתחיל בשינוי עצמי. כאשר ההורה מראה מודעות גבוהה יותר, מטיל ספק במחשבותיו, מתמודד עם השעמום, הבדידות והפיתויים של האוכל בצורה מודעת וגלויה לעיני הילד, הילד יתחיל לחקות ולהזדהות עם ההורה בצורה טבעית ומבלי שיצטרך להתמודד עם התנגדויות ישירות. איך לחנך ילדים עקשנים? בעיות אכילה אצל ילדים איך לעזור ...

הורים שכולים, להתמודד עם מוות, להתמודד עם אובדן, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם מוות, התמודדות עם אבל, מוות ילדים, חיים ומוות, משמעות החיים, ...

... בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ולהתמודד עם מצב שבו הבן, בגיל 30, חסר מוטיבציה ואינו רוצה לעבוד, למרות שהוא עדיין חי בבית ההורים ויש לו את התנאים הבסיסיים לקיום נוח. אליעד מתייחס בראש ובראשונה לתחושות של ההורה. הוא מסביר שהסיבה האמיתית לכך שהאם מוטרדת אינה דווקא כי הבן לא עובד או כי הוא נמצא בבית, אלא בעיקר בגלל שהיא חושבת שבעתיד הוא עלול לסבול בגלל המצב ... היא שהחרדה של האם לא נובעת מהמצב עצמו, אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב הקיים מתוך החלטה מושכלת שהחסרונות של ... אחד הוא אומר שטוב לו ושזה רצון האל, ומצד שני הוא מתלונן על חוסר בכסף לדברים קטנים כמו סיגריות. בכך הוא משגע גם את עצמו וגם את ההורים . למעשה, הוא מתחמק מלקחת אחריות מלאה על בחירותיו בחיים. הוא רוצה גם את החופש שבחוסר המחויבות וגם את הנוחות שמספקת התמיכה הכלכלית של ההורים. איך ליצור שינוי אמיתי במצב כזה? אליעד מציע שתי דרכים עיקריות להתמודדות: לקבל את המצב כפי שהוא באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. איך ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד כדי לגרום לו לעבוד? ... מציע שיטה מעשית וברורה כיצד לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו: - בכל פעם שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה וברורה שהמחסור נובע מכך שאינו עובד, ולהחזיר אליו את האחריות. - כשהוא טוען שהוא לא יכול לעבוד, ההורה צריך לקבל את הטענה הזאת אבל גם להזכיר לו שכך עליו לקבל גם את החסרונות של חוסר העבודה. - המטרה היא שהבן יתחיל להתעמת עם המסרים הסותרים שהוא עצמו ... שהוא חי עם החסרונות הקיימים, או שהוא יוצא לעבוד כדי למלא את הצרכים שלו. אליעד מדגיש שהבן לא יכול להמשיך לשחק בשני הצדדים, ואם ההורה יתמיד בגישה הזו, הבן ייאלץ בסופו של דבר לקבל החלטה עצמית. מה ההקבלה בין ההתמודדות של ההורה לזו של הבן? אליעד מסביר כי הדפוס הזה משותף לא רק לבן אלא גם להורה עצמו, שגם הוא מתקשה לקבל את המצב הקיים מצד אחד, ומצד שני לא באמת מוכן לקחת את הסיכון הדרוש כדי לשנות אותו. שני הצדדים, ההורה והילד, משחקים משחק דומה של בריחה מאחריות מלאה: ההורה רוצה לשנות את הבן, אבל לא מוכן לקחת את הסיכון הכרוך בכך, והבן רוצה חיים נוחים, אך לא מוכן להתאמץ כדי להשיגם בעצמו. האם להורה יש אחריות לכך שהילד הגיע למצב הנוכחי? אליעד מציין שגם להורה יש חלק במצב, משום שההורה משמש דוגמה אישית, ובדרך זו משדר מסר שהבן קולט. אם ההורה בעצמו לא עקבי ולא לוקח אחריות על החיים שלו במלואה, הבן ילמד את ההתנהגות הזו ויחקה אותה. לכן, כדי ליצור שינוי אמיתי, ההורה צריך קודם כל להתבונן בעצמו ולשנות את הגישה שלו כלפי המציאות וכלפי האחריות האישית. לסיכום, אליעד מציע להורה להבין את שורש הבעיה, להחליט אם הוא מוכן לקבל את המצב או שהוא רוצה באמת לשנותו, ולפעול בהתאם להחלטה זו בצורה עקבית וברורה, תוך שהוא מחזיר לילד את האחריות על חייו שלו. איך לחנך ילד שלא רוצה לעבוד? איך לעזור לבן חסר כיוון בחיים? התמודדות עם ילד מבוגר בבית ההורים מה לעשות כשהבן לא מוכן לעבוד? הורים מודאגים מילד שלא עובד האם לתת כסף לילד שלא עובד? ...

... או ילדה מתבגרת שאינם רוצים לעבוד, נוצרת דילמה קשה מאוד אצל ההורים, במיוחד כאשר ההורה מרגיש אחריות לפרנס את הילד גם לאחר גיל ההתבגרות. בהרצאה זו אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית לטיפול במצב זה, כשהוא מדגים באמצעות דיאלוג שמציג אמא שמתקשה ... מביא אותה למצב של סבל נפשי ומועקה מתמשכת. מה האפשרויות של ההורה במצב כזה? אליעד מסביר שהורה שמתמודד עם ילד מתבגר שלא עובד ולא מתפקד עצמאית, עומד למעשה בפני שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות ראשונה היא לזרוק את הילד מהבית. אפשרות זו אומנם נראית קיצונית, ... הילד יצטרך להתמודד עם החיים בעצמו. למרות שהאפשרות קיימת, לרוב ההורים לא מצליחים באמת להגיע למצב שבו הם מסוגלים לבצע אותה עד הסוף, עקב רגשות אשמה או פחד מתגובות שליליות מצד הילד והסביבה. אפשרות שנייה היא להשלים עם המצב ... לכעוס על המצב, ופשוט לקבל את המציאות כעובדה מוגמרת. למה קשה להורה לקבל החלטה? אליעד מסביר שקושי בקבלת ההחלטה נובע מחוסר היכולת של ההורה להחליט בצורה חד - משמעית מה הוא באמת רוצה. ההורה נשאר תקוע במצב ביניים שבו הוא לא באמת זורק את הילד ולא באמת משלים עם המצב. מצב הביניים הזה גורם לסבל מתמשך. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית אינה עצם העובדה שהילד לא עובד, אלא עצם זה שההורה אינו סגור באופן מלא על ההחלטה שלו. דוגמאות והמחשות להבנת הנושא: כדי להמחיש את הקושי, אליעד נותן דוגמה של אדם שאינו יכול לעבור דרך קיר. מבחינה אובייקטיבית, לא ... שאינם יכולים להשתנות. אך לעומת זאת, כאשר מדובר בילד שלא עובד, ההורה לא באמת משלים עם המצב כי הוא חושב שאולי יש אפשרות אחרת. מחשבה זו משאירה את ההורה במצב של תקיעות. כמו שאדם היה סובל אם כל הזמן היה חושב שאולי כן אפשר לעבור דרך קירות, כך ההורה סובל כי הוא לא מקבל לגמרי את העובדה שהילד לא ישתנה או לא יתפקד עצמאית. אליעד משתמש גם בדוגמה נוספת - תשלום ארנונה או חשבון חשמל. רוב האנשים משלימים עם זה כי ... מקבלים זאת כעובדה, אף על פי שזה עולה להם כסף. אליעד מסביר שאם ההורה יצליח לקבל את הילד שלו כמו שהוא מקבל תשלום ארנונה, הסבל יפחת. מדוע ההורה אינו מסוגל לקבל את הילד ללא תנאי? בעיה נוספת שאליעד מדגיש היא חוסר היכולת של ההורה לאהוב את הילד ללא תנאים, משום שלרוב הורים מצפים לתמורה כלשהי מהילדים שלהם. ההורה מרגיש שהילד חייב להחזיר לו משהו על ההשקעה הרבה. מצב זה יוצר תחושת תסכול וחוסר השלמה. אליעד טוען שאין באמת אהבה ללא תנאים, כי בעולם יש תמיד תנאים כלשהם, כמו שאדם לא ייתן לאנשים לשדוד אותו ללא תנאים. ההורה נדרש להבין שיש תנאים מסוימים, וההחלטה לקבל את הילד למרות חוסר התפקוד שלו - היא בעצמה תנאי שההורה שם לעצמו, על מנת לשחרר את עצמו מהסבל הנפשי. איך מגיעים להחלטה הסופית? אליעד אומר שלהורה יש בסופו של דבר שתי אפשרויות ברורות: להחליט באופן מוחלט לזרוק את הילד מהבית ולשאת בתוצאות, מה שאומר לשחרר את רגשות האשמה. לקבל לגמרי את המציאות של חוסר ... דברים שאינם בשליטתנו כמו מזג האוויר או תשלום חשבונות. כל עוד ההורה אינו בוחר באחת מהאפשרויות האלה בצורה מוחלטת, הוא ימשיך לסבול. אליעד מציע להורה לשבת עם עצמו ולבדוק היטב מה הוא באמת רוצה, להגיע להחלטה ברורה ולפעול לפיה, ללא התלבטויות חוזרות ונשנות. סיכום המסקנה המרכזית: הפתרון של אליעד הוא להגיע ... האפשרויות ולהפסיק לחיות במצב של ספקות ותקיעות רגשית. כאשר ההורה יבחר אחת מהאפשרויות - או לזרוק או לקבל לחלוטין - הוא יוכל להשתחרר מהסבל הנפשי שנובע מהמצב הנוכחי. איך לטפל בילד מתבגר שלא עובד? האם לזרוק את הילד מהבית? איך ...