הפרעת קשב ריכוז היפראקטיביות ואימפולסיביות, ADHD, ADD, הפרעת היפראקטיביות, הפרעת קשב, הפרעת ריכוז, הפרעת אימפולסיביות, איך לטפל בהפרעת קשב וריכוז אצל ילדים? איך לטפל בהפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים? הדרכת הורים
מהי הפרעת קשב וריכוז ומה הגורם האמיתי לה?
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מוגדרת כהפרעה נוירו - התפתחותית שמתאפיינת בקשיים בקשב ובריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. אליעד כהן מסביר שמדובר בהפרעה שמוגדרת על ידי החברה או הסביבה. לפי אליעד, ילדים או מבוגרים אינם באמת סובלים מקושי להתרכז אלא בעיקר סובלים מכך שהם נאלצים להתרכז בדברים שאינם מעניינים אותם.
לדבריו, באופן טבעי, המוח של האדם תוכנן אבולוציונית להתרכז בדברים המועילים לשרידה, ודווקא בגלל שהמוח תוכנת כל כך טוב, הוא לעיתים לא מתרכז בדברים שלדעתו אינם חשובים. מכאן, שאליעד מצביע על כך שלמעשה המוח מתפקד נכון, ופשוט לא רוצה להתמקד במה שלא מעניין אותו.
מדוע ילדים סובלים מהפרעות קשב וריכוז?
אליעד כהן מסביר שילדים אינם באמת "סובלים" מהפרעות קשב וריכוז, אלא שההורים והמערכת החינוכית הם אלה שסובלים מכך שהילד אינו ממושמע. הוא מציג זאת בצורה פשוטה: ילד רוצה לשחק כדורגל ואינו מעוניין ללמוד מתמטיקה, ולכן הוא לא יתרכז בשיעורי המתמטיקה. מבחינת הילד, אין כאן שום בעיה - הבעיה נוצרת רק כאשר מבוגר מחליט שהילד חייב ללמוד משהו מסוים.
כאשר ההורה או המערכת מענישים את הילד כי אינו מתרכז, הילד מרגיש רע. לכן הילד סובל לא מהפרעת הקשב עצמה אלא מהתגובה של ההורים והסביבה לכך שהוא אינו מתרכז במה שמכריחים אותו להתרכז.
מהם התסמינים והביטויים של הפרעת קשב וריכוז?
ההרצאה מסבירה שיש שלושה ביטויים מרכזיים להפרעה:
מדוע ההורים אשמים ביצירת ההפרעה אצל הילד?
אליעד מדגיש שהורים תורמים לכך שלילד תהיה הפרעת קשב וריכוז כי הם מפנקים אותו יתר על המידה. הורה שנותן לילד את כל מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, מלמד את הילד שערכים כמו סבלנות, המתנה, והתמודדות עם קושי אינם חשובים. כאשר הילד נתקל לאחר מכן במסגרות חינוכיות שבהן צריך להתמודד עם קושי או עם דברים שאינם מעניינים אותו, הוא מרגיש תסכול וסבל.
כהורים, צריך להקנות לילד הרגלים שמתאימים לחיים האמיתיים - לאפשר לו להתמודד עם קשיים, ללמד אותו דחיית סיפוקים ולהראות לו שהעולם לא תמיד עושה מה שהוא רוצה.
כיצד לטפל בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים?
אליעד ממליץ להורים לבחון תחילה את עצמם ולבדוק כיצד הם מתנהגים. לדבריו, אם ההורים דוחים משימות, לא עומדים במטרות שלהם ומרגישים לא בנוח עם מסגרות, הילד ילמד מהם את אותם הרגלים בדיוק. לכן, הטיפול בילד מתחיל קודם כל בטיפול בהורים עצמם.
לפי אליעד, יש כמה דרכים שבהן הורים יכולים לעזור לילדיהם:
עבור מבוגרים, אליעד מציע לבדוק איפה המוח שלהם "בורח". כלומר, מה באמת מטריד אותם או מפריע להם ברמה עמוקה? הוא ממליץ לאדם המבוגר לבדוק את עצמו, ולמצוא את הדברים המודחקים או אלו שמטרידים אותו. ברגע שהאדם יטפל בדברים אלה, הוא יוכל להתרכז יותר טוב במה שהוא באמת רוצה.
מה הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לחקירה עצמית ומודעות?
אליעד מתייחס להפרעות קשב וריכוז כדבר שקיים אצל כל אדם כאשר הוא מתמודד עם דברים שהוא מעדיף לא להתמודד איתם. לדוגמה, אנשים רבים מתקשים לעשות חקירה עצמית מעמיקה משום שהמוח שלהם "בורח" לדברים אחרים. גם אדם שלכאורה אין לו הפרעת קשב, ימצא את עצמו מתפזר כאשר הוא צריך להתעמק בשאלות רגשיות או רוחניות.
לכן אליעד מדגיש שהפרעות קשב וריכוז אינן באמת הפרעות אלא ביטוי טבעי לכך שהאדם לא מתעניין או לא רוצה להתמודד עם נושא מסוים.
לסיכום: מה המסר המרכזי של אליעד?
המסר המרכזי של אליעד הוא שאין באמת דבר כזה "הפרעת קשב וריכוז" כתופעה שלילית או לא תקינה. כל אדם מתרכז בדברים שהוא מוצא מעניינים וחשובים, ומתקשה להתרכז בדברים שאינם מעניינים אותו. הבעיה נוצרת רק כאשר האדם או הילד נאלצים לעשות דברים שנראים להם חסרי משמעות או בלתי רצויים.
לכן, טיפול אמיתי הוא לא רק בסימפטומים של ההפרעה, אלא ביצירת חיים מעניינים, משמעותיים, ובעיקר בחינוך עצמי של ההורים כדי שיוכלו לחנך את ילדיהם בצורה יעילה ומאוזנת.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מוגדרת כהפרעה נוירו - התפתחותית שמתאפיינת בקשיים בקשב ובריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. אליעד כהן מסביר שמדובר בהפרעה שמוגדרת על ידי החברה או הסביבה. לפי אליעד, ילדים או מבוגרים אינם באמת סובלים מקושי להתרכז אלא בעיקר סובלים מכך שהם נאלצים להתרכז בדברים שאינם מעניינים אותם.
לדבריו, באופן טבעי, המוח של האדם תוכנן אבולוציונית להתרכז בדברים המועילים לשרידה, ודווקא בגלל שהמוח תוכנת כל כך טוב, הוא לעיתים לא מתרכז בדברים שלדעתו אינם חשובים. מכאן, שאליעד מצביע על כך שלמעשה המוח מתפקד נכון, ופשוט לא רוצה להתמקד במה שלא מעניין אותו.
מדוע ילדים סובלים מהפרעות קשב וריכוז?
אליעד כהן מסביר שילדים אינם באמת "סובלים" מהפרעות קשב וריכוז, אלא שההורים והמערכת החינוכית הם אלה שסובלים מכך שהילד אינו ממושמע. הוא מציג זאת בצורה פשוטה: ילד רוצה לשחק כדורגל ואינו מעוניין ללמוד מתמטיקה, ולכן הוא לא יתרכז בשיעורי המתמטיקה. מבחינת הילד, אין כאן שום בעיה - הבעיה נוצרת רק כאשר מבוגר מחליט שהילד חייב ללמוד משהו מסוים.
כאשר ההורה או המערכת מענישים את הילד כי אינו מתרכז, הילד מרגיש רע. לכן הילד סובל לא מהפרעת הקשב עצמה אלא מהתגובה של ההורים והסביבה לכך שהוא אינו מתרכז במה שמכריחים אותו להתרכז.
מהם התסמינים והביטויים של הפרעת קשב וריכוז?
ההרצאה מסבירה שיש שלושה ביטויים מרכזיים להפרעה:
- קשיים בקשב ובריכוז - הילד "חולם", מתפזר, ולא מתמקד במשימות לאורך זמן.
- היפראקטיביות - פעלתנות יתר, אי שקט מוטורי, תנועתיות מוגברת.
- אימפולסיביות - הילד מגיב במהירות ללא מחשבה מוקדמת, מתקשה להמתין לתורו ומתפרץ.
מדוע ההורים אשמים ביצירת ההפרעה אצל הילד?
אליעד מדגיש שהורים תורמים לכך שלילד תהיה הפרעת קשב וריכוז כי הם מפנקים אותו יתר על המידה. הורה שנותן לילד את כל מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, מלמד את הילד שערכים כמו סבלנות, המתנה, והתמודדות עם קושי אינם חשובים. כאשר הילד נתקל לאחר מכן במסגרות חינוכיות שבהן צריך להתמודד עם קושי או עם דברים שאינם מעניינים אותו, הוא מרגיש תסכול וסבל.
כהורים, צריך להקנות לילד הרגלים שמתאימים לחיים האמיתיים - לאפשר לו להתמודד עם קשיים, ללמד אותו דחיית סיפוקים ולהראות לו שהעולם לא תמיד עושה מה שהוא רוצה.
כיצד לטפל בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים?
אליעד ממליץ להורים לבחון תחילה את עצמם ולבדוק כיצד הם מתנהגים. לדבריו, אם ההורים דוחים משימות, לא עומדים במטרות שלהם ומרגישים לא בנוח עם מסגרות, הילד ילמד מהם את אותם הרגלים בדיוק. לכן, הטיפול בילד מתחיל קודם כל בטיפול בהורים עצמם.
לפי אליעד, יש כמה דרכים שבהן הורים יכולים לעזור לילדיהם:
- להפסיק ליצור אווירה בבית ששונה מדי מהאווירה בבית הספר. אם בבית יש "חופש מוחלט" ובבית הספר יש דרישות, הילד לא יצליח להסתגל.
- להפסיק לפנק את הילד יתר על המידה, משום שהפינוק גורם לו לחשוב שמה שהוא רוצה חייב להתקיים תמיד. כשהדבר לא מתרחש, הוא יסבול ויתקשה להתרכז.
- להראות לילד שיש משמעות למסגרת, למשמעת ולהתמודדות עם קשיים.
עבור מבוגרים, אליעד מציע לבדוק איפה המוח שלהם "בורח". כלומר, מה באמת מטריד אותם או מפריע להם ברמה עמוקה? הוא ממליץ לאדם המבוגר לבדוק את עצמו, ולמצוא את הדברים המודחקים או אלו שמטרידים אותו. ברגע שהאדם יטפל בדברים אלה, הוא יוכל להתרכז יותר טוב במה שהוא באמת רוצה.
מה הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לחקירה עצמית ומודעות?
אליעד מתייחס להפרעות קשב וריכוז כדבר שקיים אצל כל אדם כאשר הוא מתמודד עם דברים שהוא מעדיף לא להתמודד איתם. לדוגמה, אנשים רבים מתקשים לעשות חקירה עצמית מעמיקה משום שהמוח שלהם "בורח" לדברים אחרים. גם אדם שלכאורה אין לו הפרעת קשב, ימצא את עצמו מתפזר כאשר הוא צריך להתעמק בשאלות רגשיות או רוחניות.
לכן אליעד מדגיש שהפרעות קשב וריכוז אינן באמת הפרעות אלא ביטוי טבעי לכך שהאדם לא מתעניין או לא רוצה להתמודד עם נושא מסוים.
לסיכום: מה המסר המרכזי של אליעד?
המסר המרכזי של אליעד הוא שאין באמת דבר כזה "הפרעת קשב וריכוז" כתופעה שלילית או לא תקינה. כל אדם מתרכז בדברים שהוא מוצא מעניינים וחשובים, ומתקשה להתרכז בדברים שאינם מעניינים אותו. הבעיה נוצרת רק כאשר האדם או הילד נאלצים לעשות דברים שנראים להם חסרי משמעות או בלתי רצויים.
לכן, טיפול אמיתי הוא לא רק בסימפטומים של ההפרעה, אלא ביצירת חיים מעניינים, משמעותיים, ובעיקר בחינוך עצמי של ההורים כדי שיוכלו לחנך את ילדיהם בצורה יעילה ומאוזנת.
- איך לטפל בהפרעות קשב וריכוז?
- מדוע לילד שלי יש הפרעת קשב וריכוז?
- כיצד לחנך ילד עם הפרעת קשב?
- האם הפרעת קשב היא אמיתית?
- איך לאבחן הפרעת קשב אצל מבוגרים?