... את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם
יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? החושים קיימים בכל מקרה, ולא משנה אם אנחנו מטילים בהם ספק או לא. האם הטלת ספק בחושים תביא אותנו לראות את הדברים כפי ... התחתונה, כל התהליך הזה של תפיסת המציאות מבוסס על ההבדלה בין
יש לאין, שמאפשרת לנו לקבוע מה קיים ומה לא. כל תפיסה של שולחן נשענת על הבדל זה. מה קורה כשמפרקים את התפיסה הזו? אליעד מציע להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש ... שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין
יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? ברגע ששואלים את השאלה מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו מבינים שאין לנו כל ידיעה וודאית על המציאות. האם חלום שונה מהמציאות? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה מה ההבדל בין חלום ... אפשר להמשיך ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל הרעיונות, יש שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב ... ואם אין מחשבה, אין חושב. כאשר מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין
יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין את ... שמאחורי תפיסת המציאות. כל תפיסה של שולחן נובעת מההבדלה בין
יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין
יש לאין. כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות המקובלות שלנו על המציאות ולמעבר לתפיסה הרבה יותר חופשית. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות ... את המשפט עוד יותר. השאלה הבסיסית ביותר היא: מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם
יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה ... לבין מה שאינו שולחן. כל התהליך הזה מבוסס על כך שמבדילים בין
יש לאין. האמונה שיש הבדל בין
יש לאין היא הבסיס לכל תפיסת המציאות. לכן, ההבנה של הנה שולחן צריכה להוביל לעומק עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין
יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שיש פה משהו ... שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין
יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? ברגע ששואלים זאת - כל תפיסת המציאות מתערערת. ההבדל בין חלום למציאות אליעד מתייחס גם לשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. אנשים חושבים שבמציאות הם רואים דברים ובחלום הם ... חושב שאולי יש. אני חושב שיש אפשרות שיש. אני חושב שיש הבדל בין
יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך של צמצום, נשארים שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם ... ואם אין מחשבה - אין חושב. אם מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין
יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין מה עומד ... תוצאה של תהליך שבו המוח מפרש את המידע החושי ומבצע הבחנות בין
יש לאין , בין אני ללא אני, בין עבר להווה. כאשר מפרקים את התפיסה הזו בשלבים ומגיעים לשאלת הבסיס מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור מכל ההגדרות וליציאה מעבר לתפיסות המקובלות של המציאות. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות ... זה, אני חושב שיש שולחן. אז אם מפרקים את זה, מהצד שיש הבדל בין
יש לאין, יש אני, ולאני יש מחשבה שאומרת לו שיש פה משהו בצורה מסויימת שמוגדרת כרגע על ידי כשולחן. ואם הולכים אחורה ושואלים, מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? אז אני לא יודע אם יש פה שולחן או אין פה שולחן. אם אני לא יודע אם יש הבדל בין
יש לאין, אז אני לא יודע ממילא הלאה. אני אומר, כשאתה רואה שולחן תנסה להבין מה זה אומר. זה אומר שהמוח שלי חושב שיש שולחן. במה תלוי שאני יחשוב שיש פה משהו? בזה שאני מבדיל בין מה שיש למה שאין. ואם אין הבדל בין
יש לאין, אז אני לא יכול בכלל לדעת שיש פה משהו. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים, אלא המטרה בסוף זה לצאת מכל ההגדרות. ולצאת מכל ההגדרות זה על ידי הבנה. אם אתה מבין, אתה מבין שיש הבדל בין
יש לאין, ואז אתה מבין שיש הבדל בין אני ללא אני, ויש לי זיכרונות, ועבר והווה, ומחשבות וסיפורים, ואני רואה משהו ואז אני קורא לזה שולחן - זה מה שמסתתר מאחורי, הנה שולחן. אבל ... של מה שמסתתר מאחורי - הנה שולחן, זה אני מאמין שיש הבדל בין
יש לאין . ועל האמונה הזאת מושתת כל התפיסה. ההבנה שאומרת הינה שולחן, תבין אותה עד לעומק שתראה שהיא נשענת על זה שיש הבדל בין
יש לאין. אתה צריך להבין אותה ולא להטיל בה ספק. איפה כן אפשר להטיל ספק בחושים, כשאתה שואל, אולי אין שולחן? זה עדיין משאיר את השולחן, אבל כשאתה שואל, אולי לא, אולי לא? אז בסוף ...