... שאינו מוגדר ומוגבל, ששם יש שלמות, כי אין גבול והגדרה. אלא, שהשלמות הזאת היא נכללת כישות אחת ממש, בכל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות. כי כאשר הכל אחד ממש, והיש והאין הם אחד, אז ממילא השלמות של האין המוחלט, היא נמצאת בכל ישות, של יש מוחלט וממשי. וכאשר האדם תופש את האחדות בצורה לא נכונה, דהיינו, שהאדם חושב שהאחדות, ... מהחוכמה. משום שבעיני העולם, החוכמה האמיתית, היא שיגעון. כי השכל האמיתי הוא ככ גדול ורחוק מעיני האדם, עד שבעיני האדם הוא נדמה לשיגעון של ממש. כי בשכל האמיתי, היש והאין הם אחד וההפכים מתאחדים לישות אחת. והשכל האמיתי הזה, הוא הפך מהות השכל האנושי, שכל מהותו היא ההפרדה בין ההפכים. ובעיני השכל האנושי, השכל האמיתי ...

... דעת החכם האמת). משום שהחכם האמיתי, חי בעולם שכולו טוב באמת. עולם, שבו לפני ואחרי הכל שווה תמיד. עולם, שבו יש ואין הם אחד. עולם, שבו השלמות קיימת תמיד, בכל צורה של ...

... חיים, לבין כל שאר הדברים שישנם, כגון הצמחים והדומם. כי הכל אלו רק צורות שונות של מהות אחת. והאם לדומם יש תודעה? והאם לאנשים מתים יש תודעה? תשובה: לדומם ולאנשים מתים ולכל ישות שהיא, יש או אין תודעה, בדיוק באותה המידה ממש. זא אם יש תודעה וישות ממשית לאדם, אז יש כזו גם לכל שאר ...

... החיות שלו, מהטעות של האמונה. והכוונה היא, כי כל התפישה של השכל, מושתתת על זה, שהשכל תופש את ההפכים של היש והאין, כשני דברים שונים. שזה עצמו מושתת על אמונה בלבד, בלי שום שכל. השכל מבוסס על הלוגיקה והלוגיקה מבוססת על ... השכל, שמאמין בלוגיקה, שזו אמונה בלבד. וכך נמנע מהאדם להבין מציאות שאינה בהכרח לוגית. ולאדם ככ ברור שהיש והאין אלו שני ניגודים שונים, שזו מהות הלוגיקה, עד שהאדם לא מבין כלל, מה החידוש בכך שהיש והאין הם אחד. כי זה נראה לאדם דבר ככ טבעי, עד שהאדם לא מסוגל לחשוב על כך, שהדבר והיפוכו הם בכלל דבר אחד ממש, ושרק ... דבר אחד ממש. והשכל של האדם, הוא כולו מבוסס על האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי מצד השכל האמיתי של המציאות, מנקודת המבט של השכל של אלוהים האמיתי, מנקודת המבט הזאת, היש והאין הם נפרדים אחד מהשני, אבל הם גם בו זמנית ממש, ישות אחת ממש. ואין שום הפרדה ויש אחדות מלאה, בין הנפרדות ... עצמו, האם באמת מגבלות התפישה שלו אכן משקפות את האמת האובייקטיבית? כגון, האם זה שהשכל לא מסוגל להבין שהיש והאין הם דבר אחד, האם זה אומר, שהם לא יכולים להיות או שהם כבר, דבר אחד ממש? כי אם מגבלות התפישה של השכל הן שגויות, ... באופן מוחלט, מהי החוקיות של העולם שלנו, הוא לעולם לא יוכל להבין אותו באמת. והאדם יכול להתעקש כרצונו שהיש והאין הם שני הפכים ושהחיסרון חסר את השלמות, ולחטוא בחטא החמור מכל, שהוא חטא האמונה. דהיינו, להאמין לשכל, שאם הוא לא ... זו נפרדות), הישות האחת הזאת, מהווה צורות שונות זו מזו. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהמהות של המציאות, היא יש ואין בבת אחת (וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים נוספים). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יכול להבין, שבמציאות שלנו, היש והאין מחוברים אחד לשני כישות אחת ממש, כי הם אחד ממש, כי הצורה ומהותה היא אחד ממש. ואין שום חיות לשום דבר, בלי ... וכמו שיש לאדם קושיות על דרך ההתנהגות של המציאות, בפרט על הדברים שנראים כסתירה פנימית, כגון חיבור היש והאין , כך גם מוכרח שיהיו לאדם המשוגע, קושיות ואי הבנות, לגבי האדם החכם האמיתי. שגם הוא עושה דברים, שבעיני ... בטוח בוודאות מוחלטת שזו אכן האמת. ואז האדם מקבל שכל חדש וחי טוב באמת. וכל זמן שהאדם רואה בעיני שכלו שהיש והאין הם אחד, אבל הוא לא רואה את זה בשלמות, דהיינו, שהאדם מבין, שאכן אולי היש והאין הם אחד, אבל הוא לא מבין, שהם באמת אחד, ושאין שום אפשרות מחשבה אחרת, הרי שהאדם הוא עדיין מוגבל שכלית, שהוא ...

... כלל. ואחרי שהאדם מתחבר לאחדות המציאות, אחכ הוא חוזר לשכל של הנפרדות שלו, בדיוק כמו שהעולם והנפרדות שלנו מתהווים יש מאין בכל רגע מחדש. ואז האדם זוכר את האמת, שכל ... לו לחשוב, שהקיום שלו כרגע, הוא המשך של הרגע הקודם. ועל האדם לדעת, שבכל רגע ורגע, כל המציאות כולה, מתהווה מחדש יש מאין . והתודעה של האדם עם כל הזיכרון וכולי, הכל ...

... ביותר הוא, שעל האדם לדעת, שבכל פעם ופעם שהוא מתקשה להבין את עצמו, הרי שזה רק משום שהוא חושב בצורה הרגילה שלו, במקום לחשוב מחוץ לקופסא ובדרך חדשה. כי הפתרון, הוא קל מידי. והפיתרון של כל השאלות והבעיות, הוא ההבנה שהיש והאין הם אחד, שאז אין שום שאלה כלל ושום ...

... נפרד מההעדר הממשי שלו, שהוא היש. כי האין הוא ישות מוגדרת, ביחס ליש שהוא נפרד ממנה. והמציאות מכילה בתוכה יש ואין. וזה בעצם אומר שהיש והאין, אלו שתי צורות של דבר אחד, שבו אין שום הפרדה בין יש לאין . וזאת היא האחדות האמיתית של המציאות. שבה היש והאין הם אחד ממש. וכל הדברים שישנם ושאינם, כולם מתהווים ממהות המציאות הראשונה, שהיא החיבור של היש והאין. ...

... יש להן שורש שגוי אחד, של אמונה אחת, והיא האמונה של האדם לעצמו, לכך, שהיש והאין נפרדים זה מזה. כי כאשר יש רק ישות אחת בלבד, אין שום שאלה כלל בשום נושא כלשהו בעולם. וקיומן של כל השאלות בעולם, תלוי בהפרדה של היש והאין, שיוצרת את קיומן של שתי אפשרויות או יותר, וכך נוצרות השאלות והספקות ... וכל שאר הדברים הרעים. והכל, הוא רק משום הטעות של האדם, שמאמין שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. וכאשר האדם שומע שאלה, עליו להתבונן היטב היטב על השאלה, ... שום שאלה, בנקודה של אמת. כי כדי להבין שאלה כלשהי, לשם כך צריך לשקר שהיש והאין נפרדים זה מזה. ואין האדם שואל שאלה, אאכ הוא משקר את עצמו, תחילה. ואין האדם משקר, אאכ הוא מאמין. כי האמונה, גורמת לאדם להאמין שהיש והאין נפרדים, שזה יוצר שאלה וכולי. ובסיכומו של דבר, על האדם למסור את נפשו ממש, ...

... - למה אנשים ככ רחוקים ממנה? ומהצד של שלמות והאחדות, התשובה האמיתית היא, שאף אחד בעולם לא באמת רחוק משלמות ומהאחדות. כי אין שום הבדל בין אחדות לבין נפרדות כלל. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז לא שייך לומר שמישהו רחוק ממשהו. כי אין מישהו ואין משהו שנפרד ממשהו אחר. ... וממילא זה מציב אותם, במרחק אין סופי ממנה. כי האחדות היא ההפך המוחלט של הנפרדות. והאחדות היא ההעדר המוחלט, שהוא ההפך המוחלט, של כל מה שישנו ושאיננו. וכאשר האדם מבין, שהיש והאין הם אחד, אז האחדות והנפרדות הם אחד, ואז הוא שם תמיד. אבל, כאשר האדם מאמין לשכל של עצמו, שהיש והאין הם רק נפרדים, והוא לא מבין את האמת, שהנפרדות והאחדות הם דבר אחד ממש, הדבר הזה מרחיק את ...

... אלא שאינו מבין את השאלה). ויש רק מצב תודעתי אחד, שבו אין לאדם שום שאלה על המציאות, והוא, כאשר הוא משוגע כמו המציאות בשלמות. והכוונה היא, שכל זמן שהיש והאין נפרדים אצל האדם, תמיד יהיו לו שאלות כלשהן, שנובעות מהפרדת היש והאין. ורק כאשר היש והאין מתאחדים בתוך התודעה של האדם, עד כדי כך, שמצד אחד האדם כן מבדיל בין יש לאין , אך מצד שני בתוכו הוא לא מבדיל, בין חוסר הבדלה לבין ההבדלה שלו, אז ורק אז אין לאדם שום שאלה על המציאות כלל. כי כאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. וכאשר היש והאין מתאחדים אצל האדם, אז הוא נחשב למשוגע בעיני אחרים. כי גם המציאות והשכל שלה, נחשבים לשיגעון בעיני העולם. כי השכל של המציאות ככ מוזר, עד שאף אחד לא ... לאדם, עליו להבין שביחס להיגיון של המציאות, הוא משוגע. כי האדם לא מבין את המציאות, רק בגלל שהוא משוגע שלא מתחבר להיגיון של המציאות, ושהוא חווה את היש והאין כישויות נפרדות. וכל זמן שהאדם הוא לא מספיק חכם להבין את כל המציאות, עליו לדעת את האמת, שהוא לא יכול לדעת מיהו ומהו משוגע ומיהו ומהו חכם. כי אצל ...