... מקרבות את האדם להבנת המציאות? תשובה: האדם הוא חלק מהמציאות שנמצא בתוך המציאות. האדם הוא חלק מהציור המלא של המציאות.
התמונה המלאה = המציאות. האדם = חלק מהציור המלא והאין סופי של המציאות. השכל של האדם, גם הוא רק חלק מהמציאות האין סופית. להבין את המציאות בשלמות = ... האין סוף. הבעיה שנוצרת היא: כיצד בדיוק יכולה להיכנס הבנה של אין סוף לתוך מחשבה סופית כלשהי?! כיצד האדם שהוא חלק בתוך
התמונה , יהיה מסוגל לראות את
התמונה מבחוץ?! מסקנה: השכל האנושי של האדם מוגבל לתפוס בתוכו את מהותה של המציאות האין סופית. כי כדי להכניס אל תוך המחשבה, צריך לעשות סוף. והמציאות ... צריך גם דמיון. נמצא אם כן כי: האדם רע לו כי אינו מבין את המציאות בשלמות = משתמש רק בשכל בלבד, מה שמגביל אותו לראות את
התמונה המלאה שהוא נמצא בתוכה. זא שהאדם אינו מבין את המציאות בשלמות, משום שאינו משתמש בדמיון שלו בצורה נכונה. שימוש נכון בדמיון, היה אמור לגרום לאדם לדמיין את מהות המציאות האין סופית. שימוש נכון בדמיון = ראיית
התמונה המלאה = שלמות = אושר. וזה בדיוק המקום שאליו נכנסים האמונות הטפלות. האמונות הטפלות מפעילות את הדמיון של האדם. האמונות הטפלות משתמשות בדמיון ...