אין אפשרות שאין אפשרות - השקר של האין אפשרות ובו יתבאר השקר שאחראי לכל הסבל שיש בעולם, והוא השקר שבו האדם משקר את עצמו ואומר לעצמו, שהוא לא יכול להשיג דבר כלשהו, או השקר שהאדם אומר שאי אפשר ושאין אפשרות להשיג דבר כלשהו, שהשקר הזה הוא אם כל חטאת. והעניין הוא, כי בשורש המציאות הכל אפשרי. כי שם הכל אחד, והאפשרויות הן בלתי ... שהוא ימלא את חסרונו, ושאין אפילו לא אפשרות כזו (ואפשרות, תמיד יש. לכן אי אפשר לדעת זאת, משום שזה שקר), לא היה לו שום חיסרון כלל. אלא, שידיעה שלמה, גם היא אינה אפשרית, אצל ישות שהיא מוגבלת ונפרדת מהמציאות ... נמצאים גם בתוך האדם עצמו. והם המחשבות של האדם שאומרות לו שהוא לא יכול להשיג את השלמות, וכיוב שאר השקרים וההפחדות האלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, ולא רק להפסיק לסבול, אלא גם ליהנות באמת מכל רגע ורגע ומכל ... הוא חווה את המציאות, כמו אלוהים ממש. ומי שרוצה להשיג את החוויה הזאת, עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. כי מי שחושב שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הוא טועה. משום שהאדם לא באמת יכול להיות ... והאדם סובל עוד יותר, כאשר הוא מקשיב לטעויות שבתוכו ושמחוצה לו, שהם נאחזים רק בחוסר ההבנה של האדם, שמאמין לשקרים של עצמו, שהדבר אינו אפשרי להשיג את השלמות. ומי שחושב שאי אפשר להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים ממש. ... שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה לאדם את האמת, שלא ישקר את עצמו. ואיש האמת מלמד את האדם, לא לחשוב שום דבר שהוא לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שמקשיב לעצה הזאת, הוא לא משקר את עצמו, כאילו שאין אפשרות להשיג את השלמות, אלא הוא יודע שאולי הדבר הוא דווקא כן אפשרי. ואז האדם ממשיך לחפש בכל כוחו ללא שום יאוש של שקר כלל, ועל ידי זה האדם מגיע לרצון של אמת, ומקבל באמת, את כל מה שהוא באמת רוצה.

... שיש אצל האדם הפרדה בין מה שהוא מבין, לבין מה שהוא מרגיש, על ידי ההפרדה הזאת, האדם הוא איש שקר, והוא רחוק מהאחדות של המציאות. כי באחדות המציאות, יש אחדות של השכל והרגש. ששניהם מרגישים טוב באמת. וכדי להשיג ... עם הרגש שלו, כי כאשר יש חוסר התאמה בין הרגש לבין השכל, הרי שזה אומר שהשכל והרגש, שניהם של שקר. כי באחדות של האמת, יש הסכמה. ועל האדם לברר רק את האמת, ולראות שהשכל הוא אכן אמת, ושהרגש הוא ...

סיבה של שקר, יוצרת סבל של שקר - איך להבין את סיבת הסבל? כי הסבל, הוא כולו שקר. שתת המודע של האדם משקר שיש נפרדות, ועל ידי זה נוצר החיסרון של הטוב והרע, שעל ידי זה האדם סובל. והסיבה שהאדם סובל בשקר, היא רק משום שהאדם נאחז בסיבות של שקר. כי בחיי היום יום, האדם רואה אירועים שונים קורים, והאדם מפרש בתוכו את הסיבה של הדבר. וכל זמן שהאדם מפרש בטעות, פירושים של שקר וסיבות של שקר, אז הוא סובל בסיבה של שקר. דהיינו, סובל, בלי סיבה מוצדקת. ומי שמרגיש שרע לו בלי שום סיבה מוצדקת ושהוא חף מפשע, זה נכון. והוא עצמו, זה שמשקר בלי שום סיבה מוצדקת. כי באמת הוא חף מפשע ולא צריך לשקר כלל. אבל האדם שתת המודע שלו משקר בלי סיבה, הוא בעצם גורם לעצמו להיראות כאילו הוא פושע, ואז הוא גם סובל בלי סיבה. ובפועל, כאשר האדם ... כי אין שום סיבה של אמת למה לסבול, למה לרצות לשנות את המציאות, ולמה לחיות בעולם של נפרדות. והאדם משקר שיש רק נפרדות, שהשלמות נפרדת מהחיסרון, ועל ידי זה הוא סובל, בלי סיבה. ומי שרוצה להפסיק לסבול בלי סיבה, ...

... את היש. ומי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי, הוא מתחיל לקבל כבוד אמיתי. כי הצדיק האמיתי, מנפץ לאדם את הכבוד השקרי שלו. כי הכבוד של האדם, הוא בזכות האני של האדם. כי האדם מזדהה רק עם האני המצומצם והנפרד שלו, ... של ממש. וכאשר האדם חושב בטעות, שהוא הדמות שנמצאת בתוך החלום ובתוך המחשבה של המציאות, אז האדם מקבל כבוד שקרי. והאדם רודף אחרי הכבוד הזה, והכבוד הזה בורח ממנו. כי יש כבוד אלוהים וכבוד של מלכים. והמלך מקבל כבוד, ... מי שזוכה לחזור בתשובה אמיתית, על ידי התקרבות לצדיקי (= חכמי) אמת, שהם מלמדים את האדם לחשוף את כל השקרים האפשריים, ולגלות את המחויב, אז על ידי זה, האדם חוזר בתשובה אמיתית ושב להיות מי שהוא באמת. דהיינו, הישות ...

גן עדן / העולם הבא - הוא השקר המפורסם ביותר - למה ומדוע? ובו יתבאר השקר, של אשליית גן עדן ושל אשליית העולם הבא. כי כל העולם כולו חיים את החיים שלהם, למען העולם הבא ... יוצר את האדם, כישות שאינה נפרדת. ובכל מקרה הרעיון הוא, שהעשייה של האדם למען עתיד טוב יותר, היא כולה שקר שכל העולם טועים בו. שנדמה לאדם שאם המציאות תהיה שונה, אז היא תהיה טובה יותר. והוא שקר, כי הרע תמיד קיים, מעצם הקיום הנפרד של האדם. וגן עדן האמיתי, הוא רק כאשר האני של האדם מצליח ...

... האמת, אלו רק הקדמות בלבד, שעל האדם לאחוז בהן, כדי שבסופו של דבר, האדם יראה שהכל מושלם תמיד, ושגם השקר הסבל והצמצום, הם באחדות אחת עם האין סוף עצמו. ולאדם נדמה, שהאמת, היא שוללת את מקומו, ולכן הוא מרגיש ...

... עצמו לא לדעת למה זה משנה או האם באמת זה משנה, כי הוא בבחירה חופשית מלאה, רוצה את חוויית השקר של הנפרדות. ולכן הוא לא מתבונן בשכלו עד הסוף, כי שכלו יביא אותו לאחדות, והוא רוצה נפרדות. אבל החוקיות ...

... שבעולם, דהיינו, השגת האחדות בשלמות, הרי שהאדם עדיין נמצא בהיכלי התמורות (תמורות מלשון המרה והחלפה, שהאדם מחליף את האמת בשקר ואת הטוב ברע וכולי). והכוונה היא, כי מצד האחדות של המציאות, לא שייך שום דיבור כלל. כי כל הדיבורים ... לא שייך שום דיבור של שכל כלל, ממילא זה אומר שכדי שיהיה אפשר לדבר דיבור כלשהו, לשם כך צריך לשקר. כי החכם האמיתי צריך לשקר ולחשוב שיש נפרדות וטוב ורע, כדי שהוא יוכל לומר משהו. וכמובן שזה לא שקר של ממש. כי מצד הנפרדות של המציאות, אכן יש אמת ושקר. וגם מצד האחדות האמיתית של המציאות, גם בה לא הכל אחד. כי הטועים חושבים, שהכל אחד פירושו, שאין טוב ורע ואין אמת ושקר וכיוב. אבל מי שיודע את האמת של האחדות, הוא יודע ומבין שאחדות המציאות פירושו, שהנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות, ... שלא מבין שהנפרדות והאחדות הם אחד, מצד השכל הזה, כל דיבור שיש בעולם, הוא של נפרדות. וממילא הוא נחשב לשקר ביחס לשכל של האחדות שבו הכל אחד. ולכן מצד האדם שעוד לא השיג את האחדות של המציאות, מנקודת המבט שלו, החכם האמיתי צריך לשקר שיש נפרדות, כדי לדבר איתו. כי מי שעוד לא השיג את האחדות באמת, הוא עושה הפרדה בין האחדות לבין ... גם מהדיבורים האלו, ושאז האדם לא יהיה מוגבל להיצמד רק לאמת / לאחדות / לשלמות, אלא יוכל להיות גם בשקר / נפרדות / חיסרון.. ולמען הסר ספק, נוסיף ונאמר, כי הספר הזה הוא כולו משל ונמשל (כפי שכבר אבאר ...

... האחריות על אחרים, ועל ידי זה הוא ממשיך לסבול. ושורש העניין הוא, שהאדם רגיל להאשים אחרים, כחלק מכך שהאדם משקר לעצמו וחושב שאין לו בחירה חופשית, ושהמציאות היא רעה, ושהוא, אין לו מה לעשות איתה. ומי שמאשים אחרים, הוא ...

... ייחוס למוחלט, שהאדם מודע לו בעומק פנימיות מחשבתו, בלעדיה לא היה אצל האדם טוב ורע בכלל. וכיוב לגבי האמת והשקר. שכל חוויית האמת והשקר של האדם, היא רק משום שהאדם בתוכו מכיר את האמת המוחלטת. כי אם האדם לא היה קשור בשום צורה שהיא לאמת המוחלטת, גם לא בפנימיות מחשבתו ושכלו, הרי שממילא לא היה אצל האדם מושג של אמת ושקר כלל. כי האמת והשקר, הם ביחס למוחלט. ובלי המוחלט, אין שום אמת ושקר יחסי. והטועים אומרים, שהם יודעים באופן מוחלט, ששום דבר אינו מוחלט, ושאי אפשר להבין את המוחלט. והם כמובן טועים. כי אם האדם היה בטוח באופן מוחלט, בכך ששום דבר אינו מוחלט, ממילא מושג האמת והשקר היו נעלמים אצלו. וכיוב, שאם האדם היה בטוח באופן מוחלט, שאי אפשר לדעת את המוחלט, דהיינו, לדעת את האמת, ממילא גם אז האמת והשקר היו נעלמים אצלו (ואז ממילא הוא גם לא היה מבדיל בין טוב לרע וכולי). כי אם אי אפשר לברר את האמת המוחלטת שהכל מיוחס אליה, אז אין שום משמעות לאמת ושקר. והטועים צריכים תמיד לזכור, שאם אי אפשר לדעת שום דבר באופן מוחלט, אז גם אי אפשר לדעת באופן מוחלט, ...