... מה הטוב שיש ברגע הזה שבו הוא מרגיש רע, בלי קשר לרגע הקודם או הרגע הבא. כי כאשר האדם שמח, הוא לא מנחם את עצמו בכך שהכל לטובה. אלא הוא מאושר מעצם מה שהוא מרגיש באותו הרגע. ולהיות שמח באמת, פירושו שגם אם יקרה לאדם איזה דבר נגד רצונו והוא ירגיש רע, הרי שעדיין הוא יבין מה הטוב ... משום שאין לו שום רצון להיות מאושר, שזהו שיא האושר. ויכול גם להיות אדם שנראה כלפי חוץ שהוא רגוע שמח ומאושר, אבל באמת בתוכו הוא עדיין מחפש את האושר. דהיינו, הוא עדיין לא חווה שלמות מוחלטת והכלה מוחלטת של ... מאושר ומי לא? ובנוסף, גם כיצד יוכל האדם לדעת האם ועד כמה הוא קרוב אל האושר המושלם? כי מאחר ששמחה חיצונית לא מעידה על אושר פנימי ועל יכולת הכלה רגשית, אכ כיצד יכול האדם לדעת עד כמה הוא קרוב ...

... מה שייעשה, תמיד הפוטנציאל שלו לפחד יישאר קיים. ומצד האמת, כל גדולי המנהיגים הרוחניים וכל חכמי החשיבה החיובית שנראים כשמחים כל היום, הם כולם חיים בפחד מתמיד! כי מאחר שבטבעו של האדם קיימת האפשרות לפחד, לכן אותם חכמי החכמים ... לכך שהאדם מבין שאת שורש האפשרות להרגיש רע, את זה הוא לא עקר מתוכו. כי גם אם האדם נראה שמח כלפי חוץ, הרי שבפועל הוא עדיין לא עקר מתוכו את האפשרות להרגיש רע. ולכן תת המודע של האדם מרמז ... להיות רגוע בשלמות. כי רגוע בשלמות פירושו להיות כמו אבן וכמו אדם מת, שזו אינה שלמות. ומי שרוצה להיות שמח בשלמות, עליו לעקור מעצמו את הרצון להיות שמח בשלמות. ומי שרוצה להצליח באמת ובשלמות, עליו לעקור מעצמו את הרצון להצליח בשלמות. ומי שרוצה להיות מאושר בשלמות, עליו ... מה הדבר הטוב שיש בחוסר אושר. ואז הרצון של האדם להיות מאושר יעלם לגמרי. והדרך היחידה של האדם להיות שמח בשלמות, היא על ידי זה שהאדם יגלה מהו הדבר הטוב שיש בתחושה של עצב. ועל ידי זה האדם כבר יפסיק לרצות להיות כל הזמן בשמחה. ולהיות כל הזמן בשמחה זה טוב מאוד. אבל זה אפשרי רק אם האדם מבין מה הטוב שיש גם במצב של עצב. שאז ורק אז האדם כל הזמן בשמחה. וכדי שהאדם יתמודד עם כל הפחדים והחרדות שלו, לשם כך על האדם להבין מה הדבר הטוב שיש בכך שהוא ...

... הזה מאושר? ולכאורה הדרך לדעת עד כמה אדם קרוב אל האושר היא די פשוטה. כי אושר הוא מצב של שמחה / שלוות נפש / רוגע וכיוב. ואכ ככל שהאדם קרוב יותר לתחושה של שמחה, כך כנראה שהוא קרוב יותר אל אושר בשלמות. ומאחר שהאדם מבין שאושר בשלמות הוא כאשר האדם שמח בשלמות, אכ ככל שהאדם יותר שמח, כך הוא קרוב יותר אל אושר אמיתי. ואם האדם רואה איזה בודהה יושב ועושה מדיטציה ונראה מאוד רגוע, ואם האדם רואה איזה מנהיג רוחני שנראה מאוד שמח, ואם האדם רואה איזה מורה דרך רוחני שהוא אדם מאוד סבלני שלא כועס כלל וכיוב, לכאורה ניתן לומר שהאדם רואה מולו אדם מאושר בשלמות, או על כל פנים קרוב מאוד אל האושר. כי מאחר שהאושר הוא שמחה / רוגע / שלוות נפש, ממילא מי שהוא נראה יותר שמח, ומי שהוא יותר רגוע, ושנראה שיש לו יותר שלוות נפש, כנראה שהוא קרוב יותר אל האושר בשלמות. והמחשבה הזאת ... לייעץ לאדם להסתכל רק על חצי הכוס המלאה, החכם מייעץ לאדם להסתכל רק על האמת. ובמקום לייעץ לאדם להיות שמח בחלקו, החכם האמיתי מייעץ לאדם להסתכל על האמת ולרצות להגיע לשלמות בשלמות. ובמקום לייעץ לאדם לפחד מכך שהוא בעצבות ... הוא יודע שכל שינוי שיש במציאות שלנו, הוא ביטוי לכעס של המציאות שלנו. כי ניתן לומר שאם המציאות הייתה שמחה בחלקה ולא כועסת, הרי שהיא לא הייתה משנה את המצב אלא הייתה דוממת. וטבע המציאות הוא להשתנות כל הזמן. ...

... רוצה, האם אז הוא מאושר בשלמות? האם הוא כבר לא מחפש יותר שום דבר כדי לגרום לעצמו להיות יותר שמח? האם כל הרצונות שלו נעלמו? כי ההיגיון אומר, שאם האדם רוצה משהו, ויתנו לו את מה שהוא רוצה, הרי ... של האדם שמסתובב סביב הזנב של עצמו, היא שהאדם חוזר על עצמו במעגלים. וזה בדיוק זהה לתהליך של מי שמחפש את הסיבה הראשונה, שגם הוא חוזר על עצמו במעגלים ללא נקודת עצירה. וכל חוסר האושר שיש בעולם, וכל העצבות ...

... אדם שהוא מאוד סובל מבחינה נפשית, והוא הרבה יותר קרוב אל האושר האמיתי, מאשר אדם אחר שהוא נראה כמאושר ושמח כלפי חוץ. כי גם בודהה עצמו שהיה נראה כאדם רגוע ושמח, גם הוא לא באמת היה מאושר (ראה כאן ו כאן). ולמרות שכלפי חוץ היה נראה שהוא מאושר או קרוב ... להראות שהוא סובל. למרות שבאמת הוא מאושר. כי מאושר הוא זה שלא מחפש להיות מאושר. ואם האדם נראה רגוע ושמח ובתוכו הוא רוצה להיות יותר מאושר, הרי שהוא לא מאושר. ולעומתו, אם האדם נראה כסובל כלפי חוץ, אבל בתוכו ...

... שאם יש אותו לאדם, האדם מאושר, ואם אין אותו לאדם, האדם לא מאושר. וכל האושר שיש בעולם, וכל רגשות השמחה שיש בעולם, כולם נובעים מהדבר האחד הזה. וככל שהאדם מתקרב יותר לדבר הזה, כך האדם יותר מאושר וככל שהאדם ... כי יש דבר אחד בעולם, שהוא האחראי לכל הסבל שיש בעולם. ובכל פעם שהאדם מרגיש תחושה של חוסר אושר ושמחה, הכל זה רק ביטויים שונים של שורש הסבל האחד, שאחראי לכל הסבל שיש בעולם. וגם לדוגמה לגבי קבלת החלטות ...

... משתחרר מהתלות הרגשית בתופעות המשתנות. ואם נתבונן על אנשים בודהיסטים, נראה כי כלפי חוץ לפחות חלקם נראים אנשים מאושרים ושמחים. כי כאשר לוקחים בן אדם שכל היום רודף אחרי הזנב של עצמו, דהיינו, רודף אחרי כסף / הנאות / ... וכאשר האדם מתבונן על הבודהיסט והוא רואה מולו אדם רגוע, שמשדר כלפי חוץ תחושה של שלווה, שקט נפשי, רוגע, שמחה, שלוות נפש וכיוב, אז האדם שנמצא במרוץ ושאין לו את כל הדברים האלו, אז נדמה לו שהבודהיסט הזה הוא ...

... מהמצב הרגשי שלו, ומכך שהוא לא יודע מה הפתרון למצב שלו. וכאן נסביר, גם ממה נובעות כל התחושות הלא שמחות האלו שיש לאדם, וגם נאמר, מה הפתרון האמיתי לכל הבעיות האלו. והעניין הוא, כי בתודעה של האדם, יש רמות ... ורצון יותר פנימי וכן הלאה... ומאחר שהנפש של האדם משתוקקת תמיד להגיע אל האושר, על ידי זה האדם מרגיש שמחה, כאשר תת המודע שלו חושב שהוא מתקרב אל האושר. וכאשר תת המודע של האדם מרגיש, שאותה ההצלחה שהוא רוצה ... מובילה אותו אל האושר שאותו הוא באמת רוצה להשיג, על ידי זה נוצרת אצל האדם תחושה של עצבות, חוסר שמחה, מועקה, ריקנות קיומית, חרדות וכולי. ושורש התחושות האלו, הוא בכך שתת המודע של האדם, מה שמעניין אותו, זה להיות ... המיוחל. ותת המודע של האדם לא רואה כיצד הוא מגיע אל האושר הזה, באמצעות שיגרת העבודה וחיי היום יום. והשמחה, היא ממלאת את האדם ברגש חיובי. וכאשר האדם שמח, הרי שהוא נהנה מעצם הקיום שלו. והשמחה של האדם נוצרת, על ידי ההתחדשות, שהוא מתחדש בדרך אל האושר. כי בכל פעם שקורה לאדם איזה דבר חדש, שהאדם מרגיש שהדבר הזה מקרב אותו אל האושר, על ידי זה האדם חווה תחושה של שמחה והתעלות. וכן להפך, כאשר תת המודע של האדם מרגיש, שהאדם מתרחק מהאושר, על ידי זה, במקום רגשות של שמחה ושל התעלות רוחנית, האדם מרגיש תחושה של דאון, של ירידה, של עצבות ושל ריקנות קיומית. כי חוסר השמחה מרוקן את האדם מתחושת הטוב, שזו נקראת ריקנות קיומית. והאדם מטבעו, מחפש את האושר. וכאשר האדם לא מוצא את האושר, אז הוא מחפש דרכים חדשות להיות מאושר. וכאשר האדם משיג איזה דבר חדש, על ידי זה מתעוררת אצלו שמחת החיים. אבל כאשר הזמן עובר, האדם קולט שהדבר הזה עדיין לא עשה אותו למאושר, ואז השמחה דועכת והאדם מרגיש שוב פעם סוג של עצבות ושעמום. ואז האדם מחפש איזה משהו אחר גדול יותר. ונדמה לו ...

... אצלו מטרה אחרת חדשה ורצון אחר חדש. ובכל פעם שיש לאדם איזו מטרה להשיג, והאדם משיג את המטרה, והאדם שמח מכך שהוא השיג את המטרה, הרי שאחרי מעט זמן, השמחה של האדם דועכת, והאדם מתחיל לרוץ שוב פעם, אחרי נקודה לא ברורה. והאדם כל חייו, רץ כמו משוגע. בלי ... המציאות, אלא רק כאפשרות וכמשחק החיים בלבד. ומציאת האושר, באה לידי ביטוי, בכך שהאדם מפסיק לחפש אותו. כי מי שמחפש את האושר, הרי שהוא עדיין לא מאושר באמת. וכל זמן שהאדם יכול להיות יותר מאושר ממה שהוא, הרי שהוא ... הדבר הזה, הוא יכול רק לנסות לשקר את עצמו ולעבוד על עצמו, שהוא כבר מאושר ושהכל טוב לו ושהוא שמח בחלקו וכיוב. אך הדבר הזה, לא באמת יעבוד. משום, שהוא לא אמיתי. ומי שיתבונן היטב סביבו, יראה, שגם אלו שהם כאילו שמחים בחלקם, ואלו שהם כאילו מאושרים, הרי שגם הם, לא באמת מרוצים ממה שיש להם בשלמות. כי האדם יכול לשקר ...

... שיום אחד הוא יצטרך לקבל את עונשו. ולכן, כאשר אותו הפושע נתפס ומורשע בדין, הרי שלמרות שאותו הפושע היה שמח לא להיתפס כלל, עדיין אם הפושע חושב ומבין שהוא קיבל את עונשו על פי הדין והאמת, הרי שהוא מוכן ...