... את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן, יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה של זמן ומקום שרוצה לאכול , אלא מתייחס לזה כאילו יש לו אישיות ורצון ייחודי. ... צורה של זמן ומקום, אז האם יש משמעות לחיים שלי? מה הקיר הזה? צורה של זמן ומקום, וזהו. אליעד מדבר עכשיו כצורה של זמן ומקום בלבד. כשאתה אומר לאשתך, אני רוצה לאכול , האם אתה מתכוון, שצורה של זמן מקום רוצה לאכול? האם אתה חושב שיש מקום וזמן שהחליטו שמישהו צריך לאכול? שאלה: האם זה מה שצריך לתרגל? אליעד: אתה צריך לחקור את האמת, מה זה, אני רוצה לאכול? זה גוף שרוצה לאכול, מה זה אומר? מי זה אני רוצה לאכול, מה זה אני? יש מציאות אין סופית שיש בתוכה אין סוף ...

עליסה בארץ הפלאות 2, סקס, יחסי מין, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל, רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה

... וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב וכיוב. ... מנוגדים, שנפגשים בנקודת האמצע שלהם. לדוגמה אני לא רוצה לאכול עכשיו ארוחת ערב, זה ביטוי של הרעיון שאומר אני לא רוצה אף פעם לאכול ארוחת ערב וגם של הרעיון שאומר אני תמיד רוצה לאכול ארוחת ערב. והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא אני לא רוצה עכשיו לאכול ...

... להפסיק להרגיש. הדרך לכך היא ליצור השתוות מוחלטת של תחושות מנוגדות, כמו רעב ושובע, כאב והנאה, רצון וחוסר רצון. למשל, אם האדם רוצה לאכול ולא רוצה לאכול באותה מידה בדיוק, הוא לא יחווה שום תחושה לגבי האוכל. כך גם לגבי כל תחושה אחרת. לפי אליעד, ברגע שאתה מגיע למצב של השתוות מוחלטת, אתה ... ליצור השתוות של חוויות. למשל אתה חווה הנאה וכאב, וכדי ליצור השתוות אתה צריך לחוות בו זמנית את שתי החוויות המנוגדות. אם אתה רוצה לאכול ולא רוצה לאכול באותה מידה, האם זה משנה לך אם אתה אוכל או לא? אתה לא חווה כלום. כדי להגיע למצב שאתה לא חווה כלום, אתה צריך לחוות שתי חוויות מנוגדות ...

... ולכן הוא חוזר לפעילות למרות שהוא מודע לכך שבהמשך הוא שוב ימצא את עצמו עייף ממנה. הדוגמה הבולטת שאליעד נותן היא דוגמת האכילה: אדם שאוכל ושבע לא רוצה לאכול יותר באותו רגע, אך לאחר מספר שעות הוא שוב רעב וחוזר לאותה ארוחה. זה ההסבר מדוע אנשים חוזרים לפעילות שכבר מאסו בה - הם פשוט רעבים מחדש ... מנקודה אחרת הוא לא בא עם אותה נקודה, הוא בא עם משהו אחר. אליעד: אבל זה ברור, עוד פעם תקשיב, עכשיו מביאים לך לאכול אתה אוכל ושבע אז אומרים לך אתה רוצה לאכול עוד? אתה אומר לא, אומרים לך לא, תאכל עוד, לא אני שבע לא רוצה לאכול ואחרי כמה שעות אתה אומר אפשר לאכול עוד איך יכול להיות אתה אמרת שאתה לא רוצה לאכול עוד אבל זה ממקום אחר כי אתה כבר רעב, למה? כי כשאכלת היה לך את היתרון של האכילה ולא חווית את החיסרון של הרעב, עכשיו נהיית רעב ועכשיו אתה עוד ...

... נגיד כשהילד אומר אני רוצה לאכול את אומרת לו אבל אין צלחות כל הצלחות בכיור מלוכלכות אין איך לאכול זהו, אתה רוצה לאכול אז תשטוף צלחת לא כי מה הוא מניח הוא מניח שמישהו אחר ישטוף את הצלחת אבל הוא לא רואה שמישהו אחר היה צריך ... אתן לך דוגמה נגיד שהוא רוצה לאכול תמתין אני אשטוף צלחות כדי שיהיה לנו איך לאכול אוקי עכשיו כששטפת את הצלחות עכשיו יש לנו איך לאכול ולא ... פעם ליצור לו התניה אתה רוצה לאכול מסודר בבקשה צריך לשטוף את הכלים הוא צריך מזלג אדרבה מישהו צריך לשטוף את מבינה, סתם דוגמה לבדוק מה ...

... בין חוויית מימוש הרצון לחוויית הפעולה? אליעד כהן מסביר את ההבדל בין שני סוגי חוויות מרכזיות: חוויית הפעולה עצמה וחוויית מימוש הרצון. למשל, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול ואחר כך אוכל, יש לו מצד אחד חוויה של אכילה, ומצד שני חוויה של מילוי הרצון לאכול. כל ביס שהוא לוקח משלב בו זמנית את שתי החוויות הללו: חוויית האכילה וחוויית מימוש הרצון לאכילה. אך אליעד מציין גם שמצבים שונים יכולים לגרום להפרדה בין חוויות אלה. לדוגמה, אם אדם נכפה לאכול משהו שהוא לא רוצה לאכול, הוא עדיין חווה את פעולת האכילה אך לא חווה מילוי של רצון. כלומר, חוויית הפעולה לא בהכרח מתואמת עם מימוש הרצון. האם מימוש הרצון הוא מחויב המציאות? אליעד כהן ... בין חוויית מימוש רצון לחוויית הפעולה עצמה? אליעד כהן מסביר שיש הבדל בין שני סוגי חוויות מרכזיות: חוויית הפעולה עצמה וחוויית מימוש הרצון. למשל, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול ואחר כך אוכל, יש לו מצד אחד חוויה של אכילה, ומצד שני חוויה של מילוי הרצון לאכול. בדוגמה זו, כל ביס שהוא לוקח משלב בו - זמנית את שתי החוויות הללו - חוויית ... מימוש הרצון לאכילה. עם זאת, אליעד מחדד שקיימים מצבים שבהם חוויית הפעולה יכולה להתרחש ללא קשר ישיר למימוש הרצון. לדוגמה, אדם שמכריחים אותו לאכול משהו שהוא לא רוצה לאכול, חווה את פעולת האכילה אך אינו חווה מילוי של רצון. בנוסף, ייתכן מצב שבו האדם עובר פעולה מסוימת, כמו נסיעה דרך מדבר, אבל זו לא בהכרח חוויית מילוי הרצון שלו להיות ...

... ממילא הוא יפסיק, לעומת זאת אם נגיד אנחנו מדברים נגיד על הפרעת אכילה נניח נגיד שבן אדם נגיד לא רוצה לאכול, אז נגיד יש בן אדם שאומר שלום אני לא רוצה לאכול כאילו נגיד שהוא 40% רוצה לאכול ו - 60% רוצה להרעיב את עצמו, מה הוא יעשה? ... אתה מרעיב את עצמך?, כי אני חושב ככה וככה, טוב בוא נטיל בזה ספק הוא אוטומטית נשאר עם ה - 40% שהוא רוצה לאכול. לעומת זאת בן אדם נגיד שהוא מרעיב את עצמו ...

... שהסיבה היא שעמום. בכל פעם שהוא ניגש לשוקולד, הוא צריך להזכיר לעצמו: אני רוצה לאכול את השוקולד כדי שלא ישעמם לי. ברגע שהאדם יבין באופן מודע שהוא מחפש פתרון לשעמום, הוא יוכל לשקול אפשרויות אחרות, למשל אם אני רוצה שלא ישעמם לי, אולי כדאי לי לקרוא ספר?. כך ... מחפש שלא ישעמם לך אנחנו רוצים שבכל פעם שהוא קם לאכול במקום שהוא יגיד אני רוצה לאכול שהוא יגיד אני רוצה שלא ישעמם לי כי מכאן יהיה יותר קל לנתב אותו למקומות אחרים כגון אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אלך לקרוא ספר או אני רוצה שלא ישעמם לי ולכן אני אוכל ואז ... אז מה הוא יעשה? אליעד: אז הוא ימשיך לאכול אבל מה ההבדל שאם הוא יגיד אני רוצה לאכול אז גם אם מחר פתאום יהיה פתרון אחר הוא שכח את הבעיה המקורית הוא שכח שהבעיה שזה משעמם הוא פשוט יתחיל להאמין שהוא רוצה לאכול אבל אם הוא אומר לעצמו כי משעמם לי ולכן אני אלך לאכול למה, אני אוכל כי משעמם לי אם לא היה משעמם לי לא הייתי אוכל אם אני אמצע פתרון יותר טוב מלאכול אני לא אוכל אם הוא היה זוכר ...

... רוצה משהו, ומה עומד מאחורי הרצון שלו. הוא מדגים זאת בעזרת שאלות כמו למה אתה רוצה לאכול?, האם אתה בכלל בודק למה אתה רוצה לאכול?, ומסביר שישנן שלוש אפשרויות לחקירה הזו: אפשרות אחת היא שהאדם לא ... מקרה שבו האדם פועל בלי לבדוק בכלל את הרצונות שלו. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם רוצה לאכול, אבל תמיד קיימת לפחות בדיקה בסיסית של איזה אוכל הוא רוצה. אפילו אם הוא אומר לעצמו אני רוצה לאכול וזהו, כבר קיימת סיבה ברקע, לפחות בתת - המודע, שגורמת לו לפעול. ...