... היציבות עולה, והמוח מחפש עוד תשובות ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן מציין שבאופן עקרוני, אין גבול לשאלות הלמה שהמוח יכול לשאול. בכל פעם שתינתן תשובה לסיבה מסוימת, יכולה להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה ...

... היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. ... אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ... אמיתות תוצאה שכבר קרתה, נבדוק, האם הנייר באמת שרוף. שזו התוצאה. אבל כאשר נבדוק תוצאה עתידית, נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו ... בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אחכ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס ... ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה כלשהי? ורק אחכ נשאל, האם זה ...

... ומסביר שההרגשה הזאת שהדברים גם משנים וגם לא משנים היא הגורם לבלבול אצל אנשים. מצד אחד, האדם מחפש להיאחז בעקרונות ברורים ובוודאות, ומצד שני, כאשר אותם עקרונות גורמים לו רע, הוא היה מעדיף שהדברים לא יהיו כל כך ברורים ומוגדרים. למשל, כאשר האדם יודע בבירור שהוא ... הוא שמח שיש לו עיקרון ברור. אבל כשהוא לא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, הוא מתחרט שיש לו עקרונות ברורים והיה מעדיף שהדברים לא יהיו מוגדרים מראש. האם אפשר להחליט מה משנה ומה לא משנה? אליעד כהן אומר ...

... אם מעולם לא פגש אותו או לא קרא את הספרים שלו, פשוט משום שהוא באמת מיישם את הגישה ואת העקרונות הללו בפועל. האם להיות תלמיד זו פונקציה של זמן? אליעד כהן מסביר שהיותו של אדם תלמיד אמיתי אינה קשורה ... הוא המידה שבה האדם חוקר את עצמו, מבין את הרצונות, התחושות והמחשבות שלו לעומק, מטיל ספק בהם, ומיישם את העקרונות הללו באופן פרקטי וממשי בחיי היומיום שלו. האם אתה באמת תלמיד של אליעד כהן? איך מיישמים את העצות של ...

... ולפי זה להתאים את התקשורת שלנו אליו. עם זאת, גם כאשר אינך מכיר את האדם מולך, תמיד קיימים כמה עקרונות בסיסיים שתקפים לגבי כל האנשים ללא יוצא מן הכלל, ואפשר להשתמש בהם כדי להבין מראש כיצד לפנות אליהם נכון יותר. מהם העקרונות הבסיסיים לתקשורת עם אנשים באופן כללי? אליעד מציג שני עקרונות יסודיים המשותפים לכל האנשים בעולם, ללא קשר למעמדם או לתפקידם: כל אדם רוצה שיאהבו אותו ויקבלו אותו באופן בלתי ... חבר וגם בוס, גם קרוב וגם בעל סמכות. האם חשוב להכיר אישית את האדם לפני שפונים אליו? אליעד מסביר שהעקרונות האלה נכונים גם כאשר אתה כלל לא מכיר את האדם, ולא יודע בדיוק מה הוא אוהב או מה העדפותיו. ...

... על אלוהים ומה האינטרס של אלוהים? אליעד ממשיך לשאלה הבאה - האם ניתן לסמוך על אלוהים. הוא מסביר שבאופן עקרוני לאלוהים לא יכול להיות אינטרס. אליעד מפרט: מה זה אינטרס? אינטרס הוא צורך או אילוץ של מישהו להשיג משהו. ...

... שכאשר מישהו אומר שזו בחירה פשוטה ללא סיבה מוקדמת, הוא בעצם טוען שקרה משהו ללא סיבה, דבר שסותר את עקרון הסיבתיות. ברגע שאדם מודה שאין סיבה קודמת לבחירתו, הוא סותר את טענתו שיש סיבה לכל דבר (שזו הטענה הבסיסית ...

... יהיה מוכן יותר להתמודד עם הסיבות ולקבל את הבקשה שלכם בצורה רגועה. 6. שיחה גם עם מבוגרים - אותם עקרונות תקפים גם במקרים של מבוגרים, כמו כשלקוח אומר לא רוצה לקנות או אדם בזוגיות אומר לא רוצה להיות איתך. ...

... מחשב. בשני המקרים האלו, האדם מפעיל חשיבה, מתמודד עם אתגרים, ומפתח יכולת חשיבה מתוחכמת יותר. לדבריו, אפשר להשתמש באותו עקרון כאשר צופים בסרט. כאשר צופים בסרט, במקום רק ליהנות מהעלילה, ניתן להפוך את הצפייה לאתגר חשיבתי, ולנתח כל סצנה ...

... במקרה כזה, כל פעולה של אדם היא תוצאה של סדרת גורמים ותהליכים שניתן לזהות, למדוד ולהשפיע עליהם. כלומר, מבחינה עקרונית אין הבדל בין האדם והרובוט, וההבדל היחיד הוא בדרגת המורכבות של הגורמים שמשפיעים עליהם. מה ההבדל בין רובוטים ובני ...