... לחוות בו זמנית דבר והיפוכו? אליעד מתאר מצב תודעתי שבו האדם יכול לחוות בו זמנית רגשות מנוגדים כמו שמחה ועצב, פחד ואומץ, כעס ושלווה. הוא מכנה זאת להיות גם וגם, וזו בעצם אחדות ההפכים. זוהי תפיסה שכלית שמעבר לשכל ...

... מחפש בחיים. אם הוא עונה משעמם לי, משמעות החיים עבורו יכולה להיות למצוא עניין בדברים. אם הילד עונה שהוא עצוב, משמעות החיים תהיה למצוא דרך להפסיק להיות עצוב. המשמעות עבור כל אחד היא למעשה הדבר שמפריע לו ביותר או שהוא מחפש להשיג. אליעד מדגיש שלא מדובר בשקר, ... עצמו, באמצעות התשובה שייתן, למעשה יחשוף את הצורך או הקושי שלו. לדוגמה, ילד ששואל על משמעות החיים כי הוא עצוב או משועמם, יזדקק לתשובה אחרת לגמרי מילד ששואל כי הוא סקרן או מבולבל. הילד העצוב יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא דרך להיות שמח, והילד המשועמם יקבל תשובה שהמשמעות היא למצוא משהו מעניין לעשות. בשיטה ...

אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר ... הרצון להיות מאושר, למה הוא יכול להחליש את האושר? ולמה לפעמים, דווקא הרצון להיות מאושר, דווקא הוא יוצר דיכאון ועצבות? ולמה לפעמים, דווקא הדיכאון ועצבות וחוסר הרצון להיות מאושר, למה דווקא הם יוצרים אושר? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש שני סוגים של אושר. ... עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם מאושר עם תנאים ועם סיבות, אז האושר שלו, הוא מעורב, גם עם דיכאון ועצבות. דהיינו, האושר הוא לא שלם. כי כאשר האושר, הוא עם תנאים ועם סיבות, זה אומר, שהאושר הוא מתוך השכל ... תלוי בסיבות כלשהן, ושהוא נובע מתוך שיפוטיות שכלית כלשהי, הרי שהאושר הזה, הוא אושר חסר, שיש בו גם דיכאון ועצבות. והוא אושר, שאינו אושר שלם בלב שלם. ואושר כזה, נקרא, אושר יחסי. שפירושו הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר מאושר מהדבר, מאשר עצוב ממנו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של דיכאון ועצבות וגם של אושר, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר מאושר, מאשר נייטרלי, ומאשר עצוב מהדבר. וזה נקרא, אושר יחסי. ויש גם עוד סוג אחר של אושר, שנקרא אושר מוחלט / אושר שלם / ... / אושר ללא תנאים / אושר בלי סיבה / אושר מושלם. שהאושר הזה, הוא כולו אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. דהיינו, שהלב של האדם, מלא כולו רק באושר, בלי אפילו שמץ קטן ביותר של דיכאון ועצבות. רק אושר בלבד, בלי שום תחושה של דיכאון ועצבות. ככ הרבה אושר, עד שהאדם, לא יודע מהם דיכאון ועצבות. ככ הרבה אושר, עד שהאדם, כבר לא יודע שזה אושר, מרוב זה שהוא כבר לא יודע מהם דיכאון ועצבות. שהלב של האדם, נקי לגמרי. ושאפילו בתת המודע של האדם, אין שום שמץ של כעס או דיכאון ועצבות כלל, אלא אך ורק אושר בלב שלם. ונחדד: שכאן במאמר לא נדון, האם אפשר או אי אפשר להגיע לאושר המוחלט, שאין בו שום דיכאון ועצבות? וגם לא נדון, האם בכלל קיים אושר מוחלט שכזה? והאם זה בכלל טוב או רע, להיות מאושר בלב שלם, בלי שום דיכאון ועצבות? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן במאמר, כן נדון במערכת היחסים שיש, בין שני הסוגים של ... שהוזכרו כאן. שהם, אושר יחסי, מול אושר מוחלט. ובפשיטות נחדד, שאושר יחסי, הוא כאשר יש גם אושר וגם דיכאון ועצבות, אלא שהאושר, גדול יותר מאשר הדיכאון ועצבות. ואושר מוחלט, הוא כאשר יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. אושר יחסי = גם אושר, או בעיקר אושר. ואושר מוחלט = רק אושר באופן מוחלט, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי האדם מטבעו רוצה להשיג, גם אושר יחסי וגם אושר מוחלט. והרצון של ... אושר יחסי בלבד. כי כפי שאמרנו, אושר מוחלט, פירושו, שהאדם מאושר בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של דיכאון ועצבות כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שבתת המודע של האדם, תמיד הוא ירגיש גם ... בעצם האדם מחפש אושר יחסי. כי אושר מוחלט, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש רק אושר בלבד, בלי שום דיכאון ועצבות כלל, אין אפשרות להשיג את זה, על ידי אושר של דבר מוגדר כלשהו. כי הדבר המוגדר, אין בו שלמות, ... אפשר להיות מאושר מכל דבר, כי הרי אין שום תנאים או סיבות לאושר. ובאושר מוחלט שאין בו שום דיכאון ועצבות כלל, בו לא מחפשים אושר, כי בו יש תמיד אושר. כי כאשר אין שום שיפוטיות כלשהי, אז ממילא מאושרים ...

אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר ... לחפש אושר יחסי. כי אושר מוחלט פירושו, רק להיות מאושר, ולהיות במצב של רק אושר, שאין בו שום דיכאון ועצבות כלל. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שמי שחושב למצוא אושר מוחלט, כלפי דבר כלשהו, הוא ... יש לאדם אושר יחסי ברמה כלשהי. כי כפי שאמרנו, אושר יחסי, הוא מצב, שבו יש גם אושר וגם דיכאון ועצבות. אלא, שבאופן יחסי, האדם יותר מאושר מאשר עצוב. שאז, האדם אומר שהוא מאושר מהדבר, והוא מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר מודע לרגשות האושר שלו, יותר מאשר לרגשות הדיכאון ועצבות שלו כלפי הדבר. ובאושר מוחלט, יש רק אושר בלי שום דיכאון ועצבות כלל. ואם ניקח בן אדם, וניקח ממנו באופן מוחלט, את הרצון למצוא אושר מוחלט, הרי שבכך בעצם גרמנו לו ... האדם מחפש אושר מוחלט, כדי להגיע למצב של רק אושר. וזה נובע, מכך שהאדם לא מוכן להרגיש גם דיכאון ועצבות. ובפועל, לא משנה כמה אושר יש לאדם, הוא תמיד רוצה עוד ועוד אושר ללא גבולות כלשהם. והרעיון הוא, שהחיפוש אחרי אושר, נובע, מכך שהאדם לא מוכן להרגיש דיכאון ועצבות. כי אם האדם בלב שלם, היה מוכן להרגיש גם דיכאון ועצבות, הרי שממילא הוא לא היה מחפש אושר. והאדם מחפש להיות מאושר, רק בגלל שהוא לא מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות. והאדם רוצה רק להיות מאושר, ולכן הוא רוצה תמיד למצוא עוד יותר אושר וכמה שיותר אושר. ואם לאדם לא ... אושר מוחלט, הרי שזה היה אומר, שהאדם לא באמת רוצה למצוא רק אושר, אלא האדם מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות ולהיות במצב של דיכאון ועצבות. ואם האדם באמת היה מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות ולא רק להיות מאושר, הרי שממילא האדם לא היה מחפש אושר יחסי. כי תמיד הוא כבר היה, באושר המוחלט. ... הרי שזה אומר: שבאופן מוחלט, אין לו רצון להרגיש רק אושר. אלא הוא באופן מוחלט, מוכן להרגיש גם דיכאון ועצבות וכעס. כי אם האדם לא מוכן בלב שלם להרגיש גם דיכאון ועצבות, הרי שהוא תמיד יחפש להגיע למצב, שבו, הוא ירגיש רק אושר. ואם אין שום רצון להרגיש רק אושר, הרי שבלב שלם האדם חווה, שהוא מרוצה גם להרגיש דיכאון ועצבות. ואז במצב כזה, האדם כבר לא יחפש שום אושר, כי הוא בלב שלם רוצה גם את הדיכאון ועצבות. אבל, מאחר שהאדם לא מוכן להרגיש רע, ומאחר שהאדם גם לא מוכן בלב שלם מלכתחילה להרגיש גם רע. דהיינו, ... פעם נחדד: רצון לאושר מוחלט = רצון להיות במצב של: רק אושר, ולא במצב של: גם אושר וגם דיכאון ועצבות. וממילא, חוסר מוחלט של רצון להשיג אושר מוחלט, פירושו, חוסר רצון מוחלט, להיות במצב של רק אושר. דהיינו, שביעות רצון מוחלטת, מתחושה של רע ושל דיכאון ועצבות. וכאשר יש שביעות רצון מוחלטת מתחושה של חוסר אושר, אז ממילא תמיד יש אושר מוחלט, ואז אין חיפוש אושר כלשהו. וחיפוש אושר, פירושו, שהאדם לא חווה אושר ממצב של דיכאון ועצבות. כי אם האדם מאושר גם מדיכאון ועצבות בלב שלם, אז למה שהוא יחפש אושר?! וחיפוש אושר נובע, רק משום שהאדם לא מאושר בלב שלם מדיכאון ועצבות. שזה אומר, שהוא בתוך תוכו, רוצה להגיע למצב של רק אושר. שבו, אין שום דיכאון ועצבות כלל. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אושר מוחלט, שמבטא את חוסר המוכנות של האדם לקבל גם דיכאון ועצבות, הוא ממילא מוביל, לכך שהאדם יחפש אושר וכמה שיותר אושר. ועוד נחדד, שלכאורה אפשר לומר, שהאדם כן מוכן להרגיש דיכאון ועצבות, ולא בהכרח רוצה להרגיש רק אושר. אבל, בו זמנית, האדם רוצה להרגיש יותר אושר מאשר דיכאון ועצבות, ולכן הוא מחפש אושר יחסי, וכמה שיותר אושר. דהיינו, אולי אפשר לומר, שהאדם לא מחפש אושר מוחלט. והאדם, כן ... מהרע בלב שלם, בלי להציב תנאים על הכמות של הרע. דהיינו, אם האדם מאושר באמת באופן מוחלט גם מדיכאון ועצבות וגם מהרע, הרי שהוא אמור להיות מאושר מהדיכאון ועצבות ומהרע, גם אם הוא מרגיש שהם יותר מהטוב. כי אם האדם באמת מקבל ומכיל בלב שלם, את זה שיש ... בעולם. אז, בלב שלם ממש, פירושו, שאין לאדם אפילו לא את האפשרות להכיל בתוכו מחשבה של כעס ושל דיכאון ועצבות כלפי הדבר. שאין לאדם, אפילו לא אפשרות מחשבתית, להיות בדיכאון ובעצבות מהדבר. אלא, יש אך ורק קבלה והכלה מלאה של הדבר בשלמות.

אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר ... יחסי, מחזק את הרצון להשיג רק אושר. כי הוא מחזק אצל האדם את המחשבה, שהוא לא רוצה שום דיכאון ועצבות. וככל שהאדם רוצה יותר אושר, כך הוא גורם לעצמו להיות בדיכאון ובעצבות ממצב של דיכאון ועצבות. ואז ממילא, הוא רוצה להגיע למצב של אושר מוחלט, שבו, יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אושר יחסי, כך ... כן יכול להיות מאושר באופן יחסי, מדבר כזה או אחר. או במילים אחרות, זה שהאדם מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות, זה מה שמאפשר לו להיות מאושר. כי אם האדם לא יהיה מוכן להיות בדיכאון ובעצבות בכלל, הוא יחפש אושר מוחלט, ולא יוכל למצוא אושר יחסי, אלא רק אושר מוחלט. ודווקא המוכנות של האדם להיות גם בתחושה של דיכאון ועצבות, ולא רק להיות מאושר בלב שלם, זה מה שמאפשר לו להיות מאושר מדבר מוגבל, שיש בו גם חסרונות. וחוסר ...

... אליעד מדגיש שכל הגדרה שאדם נותן לעצמו מגבילה אותו. לדוגמה, אם אדם מגדיר את עצמו אני מאושר או אני עצוב, יש לי בריאות או אין לי בריאות, הוא מיד מגביל את עצמו ומתחיל להסתבך ולסבול. במקום זאת, ההמלצה של ...

... מסביר באמצעות הפסוק ואפר תאכל כל ימי חייך, שהכסף אוכל לאדם את החיים, כלומר, התלות בכסף גורמת לו דאגה ועצבות רבה יותר, ובסופו של דבר מקצרת את חייו. איך תאוות הממון משפיעה על האדם באופן מעשי? אליעד טוען שככל ...

... שלכם מלא בכסף שקיבלתם במתנה - תחוו שמחה גדולה. עכשיו דמיינו שאתם חוזרים ורואים שהבית נשרף כולו - תחוו עצב וכאב עצומים. המצב שאליו אליעד ממליץ להגיע הוא מצב שבו מבחינתכם אין הבדל בין שתי החוויות הללו, כלומר, בין ...

... בהסתכלות פנימית, האדם עובר לשלב שבו הוא מתחיל לבחון את התחושות, המחשבות והרגשות שלו. למשל, כשהוא אומר אני מרגיש עצוב, הוא כבר מסתכל על משהו פנימי יותר, אך עדיין לא על עצמו ממש. איך מגיעים להסתכלות מעמיקה יותר פנימה? ...

... לשלב את שתי הפרספקטיבות הללו. מבחינה מעשית, זה אומר שהאדם יכול להרגיש ולהביע רגשות בעולם של נפרדות (לשמוח, להיות עצוב וכו), אך במקביל, בתוכו פנימה, הוא תמיד נשאר מחובר לפרספקטיבה של אחדות, כך שבעומק ליבו לא באמת משנה לו ...