איך להשתחרר מהתמכרות לתחושה? למה חשוב להיצמד לעובדות? איך להפסיק לחיות את העבר? מה לעשות כשאין משמעות לחיים? איך לבחור מטרות חדשות בחיים? להיצמד לעובדות ולא לפירושים, מדוע אדם ממשיך לדבוק בהתמכרות לתחושה מסוימת? כיצד אפשר להשתחרר מהתמכרות לתחושה מסוימת? מה קורה כשאדם חי את העבר? איך אדם יכול לבחור תחושות חדשות ומשמעות לחיים? מה המשמעות של להיצמד לעובדות במקום לפרשנויות? אליעד כהן מסביר את הרעיון החשוב של להיצמד לעובדות ולא לפירושים. לפי אליעד, כאשר אדם מתעסק בפרשנויות שלו במקום בעובדות, הוא יוצר לעצמו בעיות מיותרות. הוא נותן דוגמה פשוטה לכך: אם אתה רעב, אתה אוכל. זוהי עובדה, ואין משמעות לשאלה אם אתה בזון (באזור נוחות, במצב רוח נכון וכו) או לא. אליעד מדגיש שככל שתהיה נאמן לעובדות בלבד, כך תימנע מבעיות מנטליות ומסיבוכים רגשיים, מכיוון שהעובדות אינן תלויות במצב הרוח שלך או בפרשנויות אישיות. לדוגמה, אדם שחושב שכדי להצליח הוא חייב להרגיש מצב מסוים (זון), ... שהוא חייב להיות מכור למשהו מסוים ומתחיל ליצור חיים מלאים ומספקים יותר. איך להשתחרר מהתמכרות לתחושה? למה חשוב להיצמד לעובדות? איך להפסיק לחיות את העבר? מה לעשות כשאין משמעות לחיים? איך לבחור מטרות חדשות בחיים?

... שקורה, לשנות את מה שאני חושב שקורה, 2 אפשרויות לשנות את המציאות, לשנות את הרצון, שינוי המציאות, שינוי הרצון, עובדה ופירוש, האם זו עובדה או פירוש? האם זה באמת קורה? איך לא להרגיש רע? הדרכת מטפלים מה גורם לנו להרגיש רע? כאשר אדם ... את מה שהאדם חושב שקורה (הפרשנות). בשינוי הפרשנות, האדם קודם כל מטיל ספק באמיתות המחשבה, בוחן אם המחשבה היא עובדה או פירוש בלבד. לעומת זאת, בשינוי המציאות עצמה, האדם מניח שהמחשבה שלו נכונה, ופשוט מחפש דרכים לשנות את מה שקרה באמת. האם מה שאני חושב שקורה הוא עובדה או פירוש? אליעד כהן מדגיש שהאבחנה בין עובדה לפירוש היא קריטית. פעמים רבות, התחושה הרעה נוצרת לא מהאירוע עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן לו. אם האדם יבדוק האם האירוע שגורם לו להרגיש רע הוא עובדה מוחלטת או רק פירוש סובייקטיבי, הוא יכול לגלות שהמציאות פחות שלילית ממה שנדמה לו, ובכך להפחית או אף להסיר לגמרי את התחושה הרעה. לדוגמה, אדם שאומר איבדתי את כל הכסף שלי עשוי לגלות שזאת לא עובדה מוחלטת. אולי יש כסף במקום אחר, אולי אפשר לשחזר או להחזיר חלק מהכסף, ואולי בכלל המצב לא כל כך ... הרצון, המציאות או הפרשנות. איך לשנות את הרצון? שינוי מציאות או שינוי פרשנות? איך לא להרגיש רע? האם זו עובדה או פירוש? שיטות להרגיש טוב יותר שינוי מחשבות שליליות

... השאלה, טעויות לוגיות, לוגיקה, רטוריקה, לענות בשאלה, שאלה זה לא תשובה, איך יהודי עונה בשאלה? איך לברר את האמת? עובדה ופירוש, איך להיצמד לאמת? איך לא לטעות? הוכחה בדרך השלילה מהי הוכחה בדרך השאלה ולמה היא מטעה? הוכחה בדרך ... שעולה לו בראש היא כנראה כדי לפגוע בי. אליעד מבהיר שאין כאן שום הוכחה לכך שזו הייתה כוונת הדובר. העובדה שאם הוא באמת התכוון לפגוע זה היה עונה על השאלה, לא מוכיחה שזה מה שקרה באמת. זו רק אפשרות ולא עובדה. מדוע אנשים נוטים ליפול להוכחה בדרך השאלה? אנשים נופלים לטעות זו כי קשה להם להודות במצב של חוסר ודאות. ... איננה הוכחה אמיתית, אלא רק ניסיון למלא פער בידע מתוך קושי לשאת מצב של חוסר וודאות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להיצמד לאמת? אליעד כהן מפרט בצורה מעמיקה את ההבדל בין עובדה לפירוש. עובדה היא משהו שקרה או משהו שניתן לצפות בו באופן ישיר. פירוש, לעומת זאת, הוא המשמעות שהאדם מייחס לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר לך אני שונא אותך, העובדה היחידה היא ששמעת את האדם אומר את המילים האלה. זה שאתה מסיק מכך שהוא באמת שונא אותך - זה כבר פירוש שלך, ולא עובדה מוכחת. יתרה מכך, גם השמיעה עצמה היא עובדה יחסית, כי ברגע שאתה זוכר מה נאמר, זו כבר לא המציאות הישירה אלא זיכרון שלה, שיכול להיות מעוות. אליעד נותן דוגמה נוספת על ביקורת: אם אדם אומר אשתי מבקרת אותי, הוא בעצם מתאר פירוש ולא עובדה. העובדה היחידה היא שאשתו אמרה מילים מסוימות שהוא שמע, ואילו ההבנה שלו שהדברים נאמרו כביקורת היא כבר פרשנות סובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שרוב האנשים לא מודעים לכך שהם מתעסקים בפירושים ולא בעובדות, ולכן הם נוטים לטעויות ולסכסוכים מיותרים. למה לענות בשאלה זו טקטיקה מטעה ולא בירור אמת? אליעד כהן מסביר שלענות ... - משמעית יכולה לספק ודאות אמיתית. לדוגמה, אדם יכול לומר אם זה לא נכון, אז למה זה קורה?, כאילו העובדה שאין הסבר אחר מהווה הוכחה שההסבר שלו חייב להיות נכון. אליעד מציין שזו טעות לוגית מוחלטת, משום שהיעדר הסבר ... כל להודות שאתה לא יודע, ולסבול את חוסר הוודאות. צריך לשאול את עצמך מה באמת קורה בפועל, להפריד בין העובדות לבין הפרשנויות שאתה מעניק להן, ולבחון את הדברים בצורה כמה שיותר נקייה. זה דורש מאמץ מודע, ויתור על אשליית ... ודאות מדומה דרך שלילת אפשרויות או דרך שאלות ללא תשובות אמיתיות. הוא מדגיש שוב ושוב את חשיבות ההבחנה בין עובדה לפירוש ואת היכולת לסבול חוסר ודאות כדי להגיע לאמת מדויקת יותר. מהי הוכחה בדרך השאלה? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? איך להימנע מטעויות לוגיות? האם שאלה יכולה להיות תשובה? מהן טעויות נפוצות בחשיבה? איך לבדוק את האמת בצורה ...

... יעוץ מאליעד כהן? מה אפשר ללמוד מאליעד כהן? ללמוד איך להסיק מסקנות, ללמוד איך למצוא תשובות לשאלות, להבדיל בין עובדה לפירוש, לחשוב לבד באופן עצמאי, ללמוד לחשוב בהיגיון, ללמוד לפתח את השכל, רמות של עובדה ופירוש, תלות במורה רוחני, המלצה על אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן, השכל של אליעד כהן וכאן אסביר, על ... ודרכי הפתרון לבעיות השונות, די זהים. וצורת הניתוח של בעיות, די זהה אחת לשניה. לבדוק הנחות יסוד, להבדיל בין עובדה לפירוש, לבדוק מה האמת, לעשות ניתוח סיבתיות, ולהסיק מסקנות וכולי. ולכן יש גם דרך נוספת, שהיא יותר קשה, יותר ... לחשוב, ללמוד לקחת את השאלה ולחלק אותה לחלקים, לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, לזהות איזו הנחת יסוד היא עובדה ואיזו הנחת יסוד היא פירוש, ללמוד לעשות ניתוח סיבתיות, ללמוד לנתח לחשוב ולהסיק מסקנות. ואז בדרך הקשה, דהיינו, בדרך ... הוא צריך בתור התחלה ללמוד לזהות, באיזה הנחות יסוד להטיל ספק ובמה לא להטיל ספק. מה כן אפשרי להניח כעובדה ומה להגדיר את זה כפירוש. כי אם לא, אז האדם עשוי להגדיר את הכל כפירוש. שזה נכון במובן מסוים, ... שיתחיל שם, להגדיר את הכל כפירוש, הוא תוך שניה ילך לאיבוד. וצריכים לדעת בהתחלה, מה להגדיר כפירוש ומה להגדיר כעובדה. ויש רמות של עובדה ופירוש וכולי. ולדוגמה הנושא של ניתוח סיבתיות, שצריך לנתח 4 שאלות, את הסיבה, את התוצאה, את הקשר בין הסיבה ...

... קשר לדעתו או תחושתו של המתבונן. לדוגמה, כשאומרים שהטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות, אם המדידה מראה 30 מעלות, מדובר בעובדה אובייקטיבית. לעומת זאת, סובייקטיבי הוא דבר נכון בעיני המתבונן בלבד. לדוגמה, האמירה היום חם בחוץ היא סובייקטיבית, כי לאחד יכול להיות חם, ולאחר דווקא נעים. דוגמה נוספת היא לגבי שולחן. אם אומרים יש פה שולחן, זוהי עובדה אובייקטיבית. אך לומר יש פה שולחן יפה זו דעה אישית וסובייקטיבית, כי היופי תלוי בטעם אישי של כל אחד. ... לכך היא שאמירות כאלה משדרות חוסר ביטחון ומאפשרות לשומע לפקפק ולהתנגד ביתר קלות. כשאומרים יש שמש בחוץ, זה נתפס כעובדה מוצקה, אך אם אומרים נראה לי שיש שמש בחוץ, השומע עשוי לחוש חוסר ודאות ולהתנגד ביתר קלות. לדוגמה, אם ... יקר, אפשר להשיב אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר או בעיניך המוצר הזה יקר. כך הופכים את האמירה מעובדה מוחלטת לדעה אישית, ופותחים אפשרות לשכנע אותו אחרת. לדוגמה נוספת, אם מישהו אומר אתה טיפש, אפשר לענות אני מבין שאתה חושב שאני טיפש, ובכך להבהיר שזו רק דעה שלו ולא עובדה מוצקה. איך שימוש במילים כמו אולי ויכול להיות משפיע על השומע? לעיתים כדאי לנסח את דברי האדם האחר בצורה ... התנגדות באמצעות דיבור סובייקטיבי? מהי המשמעות של אובייקטיבי לעומת סובייקטיבי? ההבחנה בין אובייקטיבי לסובייקטיבי מבוססת על השאלה האם מדובר בעובדה נכונה מצד עצמה, או שהיא נכונה רק בעיני המתבונן. אובייקטיבי פירושו דבר שאפשר לאמת אותו באופן מוחלט, למשל הטמפרטורה ... שיש אדם שירגיש חום רב, ויש אדם אחר שמבחינתו זה דווקא נעים. דוגמה נוספת היא שולחן: עצם קיומו הוא עובדה אובייקטיבית, אך לומר שהוא יפה זו כבר הגדרה סובייקטיבית, כי יופי תלוי בעיני המתבונן. מדוע חשוב לדבר בצורה אובייקטיבית בתהליך שכנוע? כאשר מנסים לשכנע אדם אחר, מועיל להציג את העמדה כאילו היא עובדה מוחלטת ולא רק דעה אישית. במקום לומר אני חושב שאתה צריך ככה וככה, עדיף לומר אתה צריך ככה וככה. ... חוסר ביטחון באמירה ומעבירים לשומע את הרושם שיש פה רק דעה סובייקטיבית. אם אומרים יש שמש בחוץ, זה מצטייר כעובדה מוצקה, אבל אם אומרים נראה לי שיש שמש בחוץ, זה משדר חוסר ודאות ומאפשר לשומע לדחות את הרעיון ביתר ... הדיבור האובייקטיבי, יש מקרים שבהם דיבור מוחלט עלול לעורר התנגדות חזקה אצל האדם שמנסים לשכנע. אם חוששים שהצגת רעיון כעובדה בלתי ניתנת לערעור תגרום לאדם השני להתנגד מיידית, אפשר לעדן זאת באמצעות ביטויים כמו נראה לי, יכול להיות, לדעתי ... חושב שהמוצר הזה יקר או בעיניך המוצר הזה יקר. על ידי תוספת אתה חושב או בעיניך, מצמצמים את הטענה מעובדה מוחלטת לתפיסה אישית. פעולה דומה אפשר לבצע גם בהתבטאויות כמו אתה טיפש, ולהשיב אני מבין שאתה חושב שאני טיפש. כך מחדדים שהעובדה היא רק בעיני הדובר, ולא אמת אובייקטיבית. כיצד שימוש בביטויים כמו אולי ויכול להיות משפיע על השומע? ישנם מקרים ... שדיבור אובייקטיבי לכאורה אינו מעיד בהכרח שהטענה עצמה נכונה במציאות. אנשים יכולים להציג דבר שהוא לא נכון כאילו הוא עובדה מוחלטת. במקביל, אדם יכול לדבר בצורה סובייקטיבית גם כשהוא צודק לחלוטין. לכן לא מספיק לסמוך רק על סגנון הביטוי, ... היא 30 מעלות נניח שנבדוק בחוץ מה הטמפרטורה ונגלה שהיא 30 מעלות אז זה שבחוץ הטמפרטורה 30 מעלות זאת עובדה אובייקטיבית. לעומת זאת אם מישהו יגיד היום חם בחוץ, חם בחוץ זה דבר סובייקטיבי, למה סובייקטיבי? אישי, למה כי ... שלא חם לו בחוץ. לדוגמה נגיד שאנחנו רואים מולנו שולחן ואנחנו אומרים יש פה שולחן זה שיש שולחן זאת עובדה אובייקטיבית, זה שמישהו יגיד יש פה שולחן יפה אז זה שהשולחן יפה זה כבר סובייקטיבי זה אישי, זה לא ... נכון זה יפה בעיניך בעיני המתבונן זה יפה אבל לא בהכרח שזה יפה, זאת אומרת קיומו של השולחן זאת עובדה וזה שהוא יפה זה פירוש. עכשיו על בסיס ההבנה של מה זה אובייקטיבי מה זה סובייקטיבי מכאן ניתן להבין ... אתה יודע הבית הזה מתאים לך לא נראה לי שיכול להיות שהבית הזה מתאים לך, לא נראה לי זאת עובדה למה יכול להיות זאת עובדה אל תגיד נראה לי ואל תגיד יכול להיות תגיד הבית הזה מתאים לך. אבל אף על פי כן אם ... באופן מוחלט והוא מציג אותו בצורה סובייקטיבית ויכול להיות מישהו לוקח דבר שהוא בכלל לא נכון והוא מציג אותו כעובדה אובייקטיבית. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.

... מילים שמצמצמות ומסתייגות ומקטינות את משמעות המילה חם. כי כאשר האדם עומד מול קיר, הוא אומר יש כאן קיר כעובדה קיימת. וכאשר יורד בחוץ גשם, אז האדם אומר יורד בחוץ גשם כעובדה קיימת. דהיינו, אינפורמציה אובייקטיבית. וכאשר האדם אומר את המילה חם. אז קיימת האפשרות שהוא אומר זאת, כאינפורמציה אובייקטיבית וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא חם כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין. וכאשר מציבים את המילים לי ... היכן מציבים את המילים האלו, הרי שהמילים האלו, מחלישות את העוצמה של המילה חם. כי חם בפני עצמו, זאת עובדה קיימת. אבל המילה קצת מחלישה את העוצמה של החום. דהיינו, לא הרבה חם, אלא קצת חם. ולא חם ממש, ... אבל לא חם ממש. וכך גם המילה לי שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה חם. כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה לי, עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה לי. ואחרי שהבנו את המשמעות של המילים בפני עצמן, ובהקשר שלהן אחת לשנייה, ... המילים הראשון, הוא חם לי קצת. וחם לי קצת פירושו, שהמילה חם היא הראשונה. דהיינו, ראשית כל יש קביעת עובדה שחם, כעובדה ממשית שהיא עובדה אובייקטיבית שאין להטיל בה ספק. ולאחר מכן יש הסתייגות של לי. דהיינו, גם אם לא לכולם חם, אבל על כל פנים, לי חם. וכמה חם לי? חם כעובדה קיימת. זא שכאשר האדם אומר חם לי, אז בעצם הוא מתאר עובדה של המציאות, שהיא שחם. ואחכ הוא מסתייג שגם אם אתה לא רואה שחם, הרי שחם לי בגוף ראשון. אבל עדיין העוצמה של החום קיימת. ואחכ האדם מרגיש שגם לומר שחם לו, גם זאת הקצנה, וגם זאת לא עובדה מדויקת. ואז הוא מוסיף את המילה קצת. דהיינו, לא חם לי כמו שחום אמור להרגיש, אלא חם לי רק ... המקורי שלו, כדי שיהיה לו יותר קל להגן על האמיתות של המשפט שלו. כי יותר קשה להגן על אמיתות העובדה שחם, מאשר להגן על אמיתות העובדה שחם לי, שעליה יותר קל להגן. כך, שלפעמים השימוש במילה לי, מצד אחד הוא מחליש את המשפט, כביטוי של ... הפרופורציה של החום. ואחכ הוא מוסיף את המילה לי, שהיא כמובן סוג של הסתייגות. כי קצת חם, זה נשמע כעובדה. והמילה לי, הופכת את המשפט, ממשפט אובייקטיבי, למשפט סובייקטיבי. ויש גם את הניסוח שאומר לי חם קצת - שבעצם ...

... איך להתמודד עם דחייה של בן זוג בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם דחייה זוגית או עם העובדה שמישהו לא מעוניין בקשר איתנו. לפי אליעד, תחושת הדחייה נוצרת מכיוון שאדם חושב שהוא לא מספיק טוב בעיני האדם השני. במציאות, מי שנדחה בעצם מפרש את העובדה שלא רוצים אותו כאישור לכך שהוא אינו טוב מספיק. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית איננה הדחייה עצמה אלא ההנחות והפירושים ... את האפשרות הפחות טובה. לכן, לדעת אליעד, אין טעם לראות בזה עלבון אישי. הוא מוסיף ומדגיש כי הדחייה היא עובדה שהאדם צריך לקבל אותה כפי שהיא - זה שהוא לא רוצה אותך זו עובדה. הוא חושב שאת לא מספיק טובה, לפחות כרגע, מבחינתו, ביחס לאפשרויות האחרות שלו. מדוע האדם מרגיש חיסרון בעקבות דחייה? ... נתפסת כראייה לכך שאינך טוב מספיק, אך בעצם מדובר רק בפרשנות סובייקטיבית. הבעיה מתחילה כשאתה הופך את הפרשנות הזאת לעובדה מוחלטת. אליעד טוען שאם באמת תהיי בטוחה בעצמך, לא תהיה לך שום בעיה עם העובדה שמישהו דוחה אותך. האם אפשר לשנות את הדרך שבה אדם חושב עליך? אליעד מציע דרך להתמודדות: במקום להאמין שהאדם ... כאילו עם תאריך של אתמול. טוב זאת שאלה ראשונה מה הנוסף? ש: שאלה שניה זה גם איך להתמודד עם העובדה שאני לא מושלמת. אליעד: תהיי מושלמת. ש: איך להיות מושלמת? אליעד: מאיזו זווית את רוצה שנתחיל. ש: מאיזו שאלה ... טובה בעיניו. אליעד: אוקי והוא לא חושב שאת מספיק טובה, רגע זה שהוא לא חושב שאת מספיק טובה זה עובדה או פירוש? ש: אני רואה את זה כעובדה. אליעד: למה אולי זאת לא עובדה, למה זאת עובדה כי אם הוא היה חושב שאת מספיק טובה ביחס לאלטרנטיבות שלו הוא היה רוצה אותך, נכון יש לבן אדם כמה אלטרנטיבות אם הוא היה חושב שאת מספיק טובה ביחס לאלטרנטיבות שלו אז הוא היה רוצה אותך לכן זאת עובדה, זה שהוא חושב שאת לא מספיק טובה זאת עובדה דווקא מה לעשות. הלאה אז יש מישהו שחושב שיש לו אלטרנטיבות יותר טובות משלך אפילו יש לו אלטרנטיבה להיות ... להיות איתך אוקי זה מה שהוא חושב אז מה הבעיה. איפה פה מתחילה הבעיה הוא חושב את זה זאת עובדה לפחות הוא חושב ככה באופן יחסי בואי נגיד הוא חושב שלהיות איתך זאת אלטרנטיבה פחות טובה ביחס לשאר האלטרנטיבות ... הוא לא חושב את זה בלב שלם אבל הוא יותר חושב את זה מאשר לא חושב את זה כי עובדה שבסוף זאת הבחירה שלו, זאת אומרת זה לא שהוא חושב שאת פחות טובה אבל הוא יותר חושב את זה ... אני שאלתי שאלה מה אכפת לך שמישהי לא רוצה אותך מה זה מפריע לך שמישהי לא רוצה אותך? ש: עובדתית אני מרגיש תחושה של חיסרון. אליעד: איזה חיסרון שאת חסר אותה? ש: שאני חסר משהו אבל אתה יכול לקחת ...

... מהן דרכי ההתמודדות עם פחדי בית המשפט? אחת מהדרכים שעוזרות להתגבר על פחד בבית משפט היא פשוט להכיר את העובדות בצורה מוחלטת. אליעד מציין כי בהתחלה, הוויכוח בבית המשפט מתמקד בעובדות - האם הדברים קרו כפי שמתארים אותם הצדדים. ברגע שמציבים את העובדות באופן ברור, השאלה עוברה לפירוש של העובדות, ולזה קשה להתמודד. הוא מדבר על חשיבות העובדות בהפחתת המתח המשפטי. אדם המתמודד עם פחד בבית המשפט צריך להציג את העובדות בצורה שהן בלתי ניתנות לערעור, אך צריך להיות מוכן גם להתמודד עם פירושים שונים של העובדות על ידי הצדדים השונים. האם הפירושים חשובים יותר מהעובדות עצמן? המרצה מציין כי פעמים רבות השאלה אינה האם העובדות נכונות, אלא איך כל צד מפרש את העובדות. לדוגמה, כשיש פרשנות שונה על נתונים מסוימים, הרבה פעמים בית המשפט עוסק בפירוש ולא בעובדות עצמן. הוא מסביר את ההבדל בין העובדות לפירושים שלהן וכיצד כל צד מציג את העובדות בצורה שונה כדי לתמוך בעמדתו. מהו תהליך ההתמודדות עם פחד בבית המשפט? אליעד מציין כי ישנם מצבים שבהם אדם נמצא במצב שבו הוא לא יכול להוכיח את העובדות בצורה מוחלטת. למשל, במצבים של זיוף חתימות או היעדר ראיות ברורות, האדם חייב להכיר בכך שההוכחות לא תמיד יהיו חד משמעיות. ההתמודדות עם המצב כזה דורשת לא רק הבנה של העובדות, אלא גם של הקשר המשפטי הכולל. הוא מציע שלא להתמקד רק בתוצאה, אלא גם בדרכים שבהן ניתן להימנע ממצבים ...

השכל, אין שכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אמונות, הנחות יסוד, גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות מה המשמעות של גבולות השכל והאם ניתן לצאת מהם? אליעד כהן מסביר כי האדם רגיל לחשוב בצורה ... שהאדם בודק הכל בחיים שלו, אבל לא את הבסיס שעליו הוא מסתמך. אנשים נוטים לקבל את האקסיומות הבסיסיות שלהם כעובדות מוחלטות, בלי להטיל ספק באמיתות שלהן. הוא מביא דוגמה מאנשים שעוסקים בתורה וביהדות, שהם שואלים שאלות על הכללים ועל ... דוגמאות מהחיים היום - יומיים. למשל, אדם שרואה עט, מניח מיד שהעט כותב, אך למעשה זו רק אמונה ולא עובדה. אותו דבר כשאדם צופה בטלוויזיה ומאמין שהשידור הוא חי רק מפני שכך כתוב. אליעד מציע לבדוק באופן קבוע את ... של השכל והחושים. איך לחשוב מחוץ לקופסה? להטיל ספק בחושים מהן הנחות יסוד? האם השכל מוגבל? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? כיצד לבדוק אמונות? האם המציאות קיימת בלי שכל?

... עכשיו מה האמת שהוא באמת בדיכאון זאת אמת שהוא בדיכאון זאת אמת זה לא פירוש זה שהוא בדיכאון זאת עובדה. ש: הוא חושב שהוא בדיכאון. אליעד: הוא אמר אני בדיכאון בגלל שאני בדיכאון זה הבנת קודם כל זה מה ... מדיכאון כרוני אין מה לעשות וזהו בסדר והוא בדיכאון מכך שהוא בדיכאון, עכשיו מה תגיד לו אתה לא בדיכאון עובדתית הוא בדיכאון זה שהוא בדיכאון זאת עובדה זה לא פירוש אז מה נעשה ננסה לשכנע אותו שזה שהוא בדיכאון זה לא רע זה מאוד קשה גם ... לעשות עם עצמי אז הוא חוזר למיטה ואז הוא מתעורר בצהריים אומר אני בדיכאון אז הוא חוזר למיטה. אז העובדה היא שהוא באמת בדיכאון וזה שהוא בדיכאון באמת זה רע באופן יחסי זה רע לא נביא אותו עכשיו לאיזה ... לי את זה ואת זה לא רע לי בחיים כלום אז הוא אמר לו אוקי תקשיב אין מה לעשות עובדתית לא רע לך כלום ואתה בדיכאון אז מה לעשות שיש לך איזה מחלה בראש אחרת למה שתהיה בדיכאון הרי ... לדיכאון עכשיו איך הוא יודע שהוא בדיכאון אם נשאל אותו ואיך אתה יודע שאתה בדיכאון אז הוא אומר כי עובדתית אני בדיכאון הנה לא עושה כלום ואני כבר עשרים שנה לא עושה כלום וכו אוקי מה שאנחנו צריכים לעשות ... חולה בדיכאון זאת האמת האמת היא שאתה חולה בדיכאון האמת היא שיש לך דיכאון זה שיש לך דיכאון זאת עובדה זה עובדתית אתה בדיכאון זה שאתה בדיכאון זאת עובדה זה לא פירוש זה שאתה עשרים שנה באשפוז ואתה בדיכאון זאת עובדה זה לא פירוש זה שאתה כל כך בדיכאון קשה שאתה אפילו לא מתקלח עשרים שנה זאת עובדה זה לא פירוש, אוקי וזה שרע לך מזה שאתה בדיכאון זה הגיוני כי בן אדם לא רוצה להיות בדיכאון ... איך ממשיכים באמת אם הוא אומר אני מרגיש שבזבזתי עשרים ולכן אני בדיכאון. אליעד: אז בא נבדוק מה האמת עובדה ופירוש האם באמת הוא בזבז עשרים שנה. ש: נניח. אליעד: מי החליט ומה זה משנה אז בן אדם עבד ... נשארים אתאיסטים בסדר, עכשיו אז זה אבל כבר יש מה לעשות עם זה זה כבר אפשר להגיד לו מה עובדה מה פירוש האם באמת בזבזת להיכנס למה זה בזבוז זמן מי אמר שזה טוב וזה רע אז מה אם ...