איך המוח חושב? איך המוח מנתח מידע? איך המוח מפרש? עובדות ופירושים, מחויב ואפשרי, מהות וצורה, ניתוח סיטואציה, ניתוח תהליכים, מה חושבים עליך? עובדה או פירוש, מהות או צורה איך המוח מפרש מידע ומה ההבדל בין עובדות לפירושים? אליעד כהן מסביר איך המוח חושב ומנתח מידע, כאשר הנושא המרכזי הוא ההבחנה בין עובדות לפירושים. הוא מתחיל בדוגמה פשוטה שבה אדם אומר לך אתה חכם. לכאורה, יש כאן עובדה פשוטה - המילים נאמרו, השמיעה של הצלילים היא עובדה, אך המשמעות שאותה המוח מייחס למילים הללו היא כבר פירוש אישי. המוח תמיד מפרש את מה ששומעים או רואים, ... האפשרי הוא מה שיכול להיות או לא להיות, ניתן לשינוי ופרשנות. לדוגמה, כאשר אדם שומע משפט כמו אתה חכם, העובדה המחויבת היחידה היא הצלילים עצמם - עצם קיומם של הצלילים היא בלתי ניתנת לערעור. לעומת זאת, המשמעות המיוחסת לצלילים ... להיות האהבה שלו אליך או כוונה אחרת כלשהי. לפעמים, דווקא הפירוש (המהות) הוא מה שחשוב באמת עבור האדם, ולא העובדות עצמן (הצורה). לדוגמה, אישה שמקבלת פרחים תעדיף לדעת שהכוונה הייתה מתוך אהבה אמיתית, ולא סתם פעולה מכנית של נתינת פרחים. האם פירושים יכולים להיות יותר חשובים מהעובדות? אליעד מציין שבמקרים מסוימים הפירושים, אף על פי שהם לא עובדות מוחלטות, יכולים להיות יותר מהותיים וחשובים מהעובדות עצמן. אם, למשל, אדם אמר משהו שנשמע מעליב, המשמעות שהנפגע מייחס לדברים יכולה להיות יותר רלוונטית עבורו מאשר העובדות עצמן של מה שנאמר בפועל. במקרים רבים אנשים מגיבים לפירושים שהם עצמם יצרו ולא לעובדות עצמן. מה קורה אם אדם נצמד רק לעובדות? אם אדם ייצמד אך ורק לעובדות, ללא שום פירוש, אליעד מסביר שיהיו פחות דברים שישפיעו עליו לטוב או לרע. עם זאת, הוא מבהיר שזה כמעט בלתי אפשרי בפועל. המוח תמיד מייצר פירושים באופן אוטומטי. אפילו אם האדם מנסה להיצמד רק לעובדות, הוא עדיין באופן בלתי נמנע מפרש אותן. אליעד מסכם שכדי להגיע להבנה עמוקה, האדם צריך להיות מודע כל הזמן להבדל בין עובדות לבין פירושים, ובין מהות לבין צורה, וכך לשמור על בהירות מחשבתית ואובייקטיביות גבוהה יותר בניתוח המציאות. איך המוח מפרש מידע? ההבדל בין עובדות לפירושים מה זה מחויב ואפשרי? מהות וצורה בהבנת מידע מדוע קשה להבין מושגים מופשטים? האם פירושים חשובים יותר מעובדות?

... כי רגישות זו נובעת מכך שהאדם נותן פרשנויות רבות ומוגזמות לאירועים המתרחשים סביבו, ואינו מפריד בין מה שקורה במציאות (עובדות) לבין הפרשנויות האישיות שלו (פירושים). כיצד משפיעות עובדות ופירושים על אנשים עם רגישות גבוהה? לפי אליעד כהן, אדם רגיש מאוד מעניק פרשנות עמוקה ומורכבת לאירועים פשוטים ויומיומיים, מה שמוביל להעצמת הרגשות שלו. כשהאדם מפרש אירועים מעבר לעובדות הממשיות, הוא עלול לחוות סערה רגשית. לדוגמה, אם מישהו ברחוב אומר לאדם רגיש לך לעזאזל, העובדה היחידה היא שאדם מסוים אמר את המשפט הזה. כל השאר, כגון הוא שונא אותי, הוא רוצה לפגוע בי, או יש לי אויבים, הם רק פירושים סובייקטיביים של האדם הרגיש עצמו. דוגמאות להבדל בין עובדות לפירושים אליעד כהן נותן דוגמאות ברורות להבחנה בין עובדות לפירושים: אם אדם מחמיא לך ואומר לך אתה נחמד, העובדה היחידה היא שנאמרו המילים הללו. הפירושים כמו הוא מחבב אותי, אני מוצלח, או אני אהוב הם תוספות סובייקטיביות של האדם עצמו ואינם בהכרח נכונים. כשמישהו לא עונה להודעה שלך, העובדה היא שההודעה נשלחה ולא נענתה. הפרשנויות כמו הוא כועס עלי או הוא מתעלם ממני הן פירושים שלך, שאינם בהכרח משקפים את המציאות. כיצד תורמת ההבחנה בין עובדות לפירושים לאיזון רגשי? ההבחנה בין עובדות לפירושים מאפשרת לאדם לנהל טוב יותר את תגובותיו הרגשיות. אדם המתרגל להפריד בין מה שבאמת קורה לבין איך שהוא ... שהפרשנויות גורמות לרגישות יתר לפי אליעד כהן, הפרשנויות שאדם מייחס לאירועים הן הגורם המרכזי לרגישות גבוהה. כאשר אדם מתרחק מהעובדות ונותן לדמיון שלו לרוץ, הוא מתחיל לספר לעצמו סיפורים מוגזמים, המגבירים את עוצמת הרגשות. לדוגמה, כאשר מישהו מביע ביקורת ... הרגיש עשוי לחשוב שמדובר בהוכחה לכך שהוא כישלון או לא ראוי לאהבה. אם אותו אדם היה מסתכל רק על העובדה - שהיא עצמה נייטרלית - הוא היה חווה פחות מתח נפשי. כיצד ניתן להפחית את הרגישות ולשלוט ברגשות באופן ... באמת קרה? לעומת מה אני מפרש שקרה?. שאלה זו עוזרת לראות את המציאות בצורה נקייה יותר וללא הגזמות. התמקדות בעובדות בלבד: יש להשתדל לראות את האירועים ביבש - ללא פרשנויות רגשיות, כדי להימנע להיכנס לסערה רגשית. צמצום השערות והנחות: לא למהר להסיק מסקנות על כוונות של אנשים אחרים. רצוי לחכות לעובדות נוספות ולא לקפוץ למסקנות. סבלנות ותרגול מתמשך: אליעד מדגיש ששינוי חשיבה הוא תהליך ארוך שדורש תרגול וסבלנות. ככל שהאדם מתרגל יותר, כך הרגישות והתגובות הקיצוניות יופחתו. הקשר הפילוסופי של עובדות ופירושים לרגישות יתר ברמה עמוקה יותר, אליעד כהן מסביר שהמציאות עצמה היא נייטרלית - האמת היא שלא קורה כלום. ... אינם טובים או רעים בפני עצמם, אלא אנחנו אלו שמדביקים להם משמעות. ככל שהאדם יהיה יותר מחובר לאמת (כלומר, העובדות בלבד ללא תוספות ופירושים), הוא יחווה פחות תנודות רגשיות. כל התגובה הרגשית הקיצונית נובעת מהדמיון ומהסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, ... כיצד להגיע לאיזון רגשי ולהפסיק להיות רגיש מדי? הסוד להתמודדות מוצלחת עם רגישות גבוהה טמון ביכולת להבחין בחדות בין העובדות המציאותיות לפירושים האישיים שאנו מייחסים להן. ככל שאדם יתאמן יותר בהפרדה זו ויתמקד בעובדות בלבד, כך יפחתו הסערות הרגשיות, והוא יצליח לחוות חיים מאוזנים יותר ופחות פגיעים. איך להתמודד עם רגישות יתר? איך להבחין בין עובדות לפירושים? איך לשלוט ברגשות? מה זה איזון רגשי ואיך להגיע אליו? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה? איך לקחת דברים ... עלולים להיפגע בקלות ולהתקשות להתמודד עם המצב. השאלה המרכזית היא: איך ניתן להתמודד עם רגישות יתר? הפתרון: הבחנה בין עובדות לפירושים אחת הדרכים המרכזיות להתמודד עם רגישות יתר היא להבדיל בין עובדות לבין פירושים. אנשים רגישים נוטים להעניק פרשנויות רגשיות למאורעות בחייהם, וכתוצאה מכך הם מגיבים בעוצמה רבה יותר למצבים שונים. מהי עובדה ומהו פירוש? כאשר מתרחש אירוע כלשהו, יש להפריד בין העובדה האובייקטיבית לבין הפרשנות הסובייקטיבית שלו. לדוגמה: - נניח שמישהו ברחוב קילל אותך ואמר לך: לך לעזאזל. - העובדה: אותו אדם אמר את המשפט הזה בקול. - הפרשנות: הוא שונא אותי, הוא רוצה לפגוע בי, החיים שלי נהרסו, יש לי אויבים. כל הפרשנויות הללו אינן עובדות, אלא תוצאה של איך שאנו תופסים את הדברים. אם נלמד להפריד בין העובדה למה שאנחנו חושבים על המצב, נוכל לשלוט ברגשות שלנו טוב יותר. דוגמאות נוספות להבדלה בין עובדות לפירושים - מישהו החמיא לך - האם זה אומר שהוא באמת מחבב אותך? לא בהכרח. העובדה היא שהוא אמר מילים מסוימות, אבל כל השאר הם פירושים שלך. - מישהו לא ענה לך להודעה - העובדה היא שההודעה נשלחה ולא נענתה. הפירוש שלך יכול להיות: הוא כועס עליי, הוא לא מכבד אותי, אך אלה רק ... קרה באמת ומה אני רק מפרש? - הוא יוכל להפחית באופן משמעותי את הסערות הרגשיות שהוא חווה. הקשר בין עובדות ופירושים לבין איזון רגשי אנשים רגישים חווים תנודות רגשיות חדות - שמחה קיצונית לצד עצב עמוק, כעס פתאומי או התפרצויות רגשיות. הסיבה לכך היא שהרגשות שלהם מתבססים על פרשנויות ולא על המציאות האובייקטיבית. ככל שאדם לומד להיצמד לעובדות ולהמעיט בפרשנויות, כך הוא מצליח להגיע לאיזון רגשי טוב יותר. יישום מעשי: איך להפחית רגישות יתר? 1. בחנו את ... - בכל פעם שאתם חווים רגש חזק, שאלו את עצמכם: מה קרה באמת? ומה אני מפרש שקרה?. 2. התמקדו בעובדות - נסו לראות את האירוע בצורה יבשה, ללא תוספות רגשיות. 3. צמצמו הנחות - אל תמהרו להסיק מסקנות על כוונות של אחרים, אלא חכו לעובדות נוספות שיאששו או יפריכו את ההשערות שלכם. 4. התאזרו בסבלנות - תהליך של שינוי חשיבתי דורש זמן, אך ככל ... רגישים, חשוב להבין שהרגישות הגבוהה נובעת מפרשנות סובייקטיבית של אירועים ולאו דווקא מהמציאות עצמה. על ידי הבחנה ברורה בין עובדות לפירושים, ניתן למנוע סערות רגשיות ולחיות חיים מאוזנים יותר. איך להתמודד עם רגישות יתר? איך להבחין בין עובדות לפירושים? איך לשלוט ברגשות? מה זה איזון רגשי ואיך להגיע אליו? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה? עובדות ופירושים, איך להיות מאוזן רגשית? איך לא להתרגש מדברים? איך לקחת דברים בקלות? טיפול במאניה דיפרסיה, טיפול במצבי רוח ...

רטוריקה / דיבייטינג / שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? טכניקות מכירה / NLP / להגדיל מכירות וכאן אבאר ... דרך כיצד באפשרותך לשכנע אנשים וכיצד באפשרותך להשפיע על אנשים. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות. ואסביר, כי את כל הדברים שברצונך לשכנע בהם, אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת של עובדות, דהיינו, דברים עובדתיים שקרו בפועל וברצונך לשכנע מישהו שאכן קרה אותו אירוע ושאכן קרתה אותה עובדה. והקבוצה השנייה היא של דברים שהם רק פירושים בלבד. דהיינו, הם לא עובדות שקרו בפועל, אלא הם פירושים של דברים שקרו. לדוגמה: יש לי בבית שולחן יפה. זה שיש בבית שולחן, זאת עובדה. זה שהוא יפה או לא יפה, זה כבר פירוש של העובדות, אך זאת אינה עובדה. או לדוגמה: אשתי הכינה עוגה טעימה. אשתי הכינה עוגה, זאת עובדה. אך זה שהעוגה טעימה, זה כמובן כבר פירוש של העובדות. ומי שיתבונן יראה, שעובדה היא דבר הרבה יותר יציב ואמין, מאשר פירוש של עובדה. כי העובדה, היא דבר שקיומו הוא מחויב. דהיינו, מחויב שאכן הדבר קרה, ואין אפשרות לומר שהוא לא קרה, כי עובדתית הוא קרה. אאכ אתה רוצה לשקר, נגד העובדות ונגד המציאות. אבל פירושים של המציאות, עליהם הרבה יותר קל להתווכח. כי הפירוש, הוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, לא ... להחליש את מה שהוא אומר ולחזק את מה שאתה אומר. והדרך להחליש רעיונות, היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים עצמם, שהם רק פירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד. ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג את הפירושים של העובדות שקרו, כאילו אלו עובדות ממש. ועליך להסתיר כל שמץ זכר של סימן לכך שהפירושים שלך, הם רק פירושים אישיים בלבד, אך הם אינם עובדות מחויבות. דהיינו, כאשר מישהו מציג לך רעיון כלשהו, עליך לנסות להציג את הדברים שלו, כאילו הם רק פירוש בלבד, אך הם אינם עובדה מוכחת ושהם אינם אירועים שמחויב שהם אכן קרו בפועל. והדרך לעשות זאת, היא אפשרית גם על ידי זה שאתה הופך את העובדות שהוא מציג, לפירושים סובייקטיביים בלבד. כגון לדוגמה שמישהו מספר על משהו שקרה בפועל ברמה העובדתית, אז עליך לומר אתה ... לדוגמה במקום לומר אז לפי מה שאתה אומר עליך לומר אז לפי מה שאתה מספר. דהיינו, הוא לא אומר עובדות, אלא מספר סיפורים. ואם נדייק יותר, אז במקום לומר לפי מה שאתה מספר יש לומר לפי מה שסיפרת. כאשר ... אז יש לומר לפי הסיפור שסיפרת, קרה X. דהיינו, סיפרת לנו סיפור שקרה כך או אחרת, אך זו אינה עובדה ממש. והשימוש לדוגמה במילה סיפור, הוא בעל משמעות שמחלישה את האמירה של הדובר. והשימוש במילה טענה לתאר את הצגת העובדות, גם זה מחליש את החוזק של הצגת העובדות. והרעיון הוא, שכאשר האדם מציג לך עובדות כלשהן, עליך להציג את הדברים כאילו אלו היו רק סיפורים ורק פירושים שהוא נותן למציאות, אך אלו לא עובדות בפועל. ועליך לנסות עד כמה שאתה יכול, להתייחס אל העובדות שהוצגו לך, כאילו אלו רק פירושים אישיים וסובייקטיביים של המתבונן בלבד. ועליך להפוך את העובדות לפירושים, על ידי זה שבכל פעם שאתה מתייחס לעובדות שנאמרו, אתה מוסיף אל העובדה מילים שיגרמו לעובדה להיראות כאילו זה רק פירוש. לדוגמה במקום לומר ביום זה וזה קרה כך וכך עליך לומר לפי הטענה של ... בלבד. ואת הנשק הזה עליך להפעיל עוד יותר חזק, על הפירושים עצמם. דהיינו, כל דבר שהוצג לך, שהוא לא עובדה ממשית בפועל, אלא שהוא רק פירוש בלבד, עליך לטרוח ולהדגיש בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שאלו רק פירושים ... באמצעות החלשת הפירושים. דהיינו, תיקח את הדברים שכולם מסכימים שזה רק פירוש, ותדגיש שזה רק פירוש, ובאמצע תערבב גם עובדה. ואז גם העובדה נחלשה ומתייחסים אליה כאילו היא רק פירוש בלבד. ואת כל התהליך הזה, עליך לעשות בדיוק את ההפך שלו, כאשר ... אכן עובדות. וכמובן שיש בזה גם חיסרון, כי אז יכולים להתחיל לשים לב לכל משפט שאתה אומר, האם הוא עובדה או פירוש. ולכן צריך לעשות את זה בצורה מתוחכמת. שגם יוצר רושם שאתה לא מערבב בין עובדות לבין פירושים, ... המינימלית ביותר ולחסוך במילים. דהיינו, גם אם אתה מוכרח להציג את הדברים כפירוש, ואתה לא יכול להתייחס אליהם כאל עובדה, עדיין שים לב שאתה לא חוזר פעמים מיותרות על המילים שגורמות להבין שמדובר בפירוש ולא בעובדה. ויש עוד טריק ומניפולציה, שבאפשרותך להציג את הדבר כפירוש, ואחכ להתייחס אליו כאילו הוא עובדה. ובסיכומו של דבר, התת מודע של האדם, נוטה להתייחס ולקבל יותר בקלות עובדות, מאשר הוא מקבל פירושים של עובדות. ... לגרום לכך שההתייחסות אליו תהיה כאל פירוש. ואם ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך לגרום לכך שההתייחסות אליו תהיה כאל עובדה. ואתה... כשאתה שומע משהו... תבדוק, האם זאת באמת עובדה, או שזה רק פירוש?!

ניתוח טקסטים, דב חנין, טכניקות שכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח חושב? עובדות ופירושים, שיטות שכנוע, איך לשכנע אנשים? איך להפעיל אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לנתח טקסט? איך לנתח טקסט ... לדוגמה, כאשר נאמר במשפט על ארבעת הנרצחים האלה לא יכולתם לקרוא בעיתונים, חשוב לשים לב לכך שיש הבדל בין עובדה לפרשנות. העובדה היא שישנם ארבעה אנשים שנפטרו, ואילו הפירוש הוא שהם נרצחו. עצם השימוש במילה נרצחו מכיל בתוכו פרשנות לגבי צורת המוות, שיכולה לעורר תחושה חזקה יותר אצל הקורא. מה ההבדל בין עובדות ופירושים בניתוח טקסט? יש להבחין בין שתי רמות בניתוח טקסטים: עובדות ופירושים. עובדות הן הדברים שאפשר להוכיח או להפריך בצורה אובייקטיבית. לדוגמה, ארבעה אנשים מתו זו עובדה, בהנחה שאכן מתו ארבעה אנשים. לעומת זאת, ארבעת הנרצחים היא אמירה המכילה בתוכה פירוש מסוים. פירוש כזה יכול ליצור ... מייצרת אפקט חזק יותר מאשר סתם לומר ארבעה אנשים מתו. אליעד הסביר שחשוב להבדיל ולהבין מתי המחבר מציג לנו עובדה נקייה ומתי הוא כבר מלביש עליה את הפרשנות האישית שלו, אשר משפיעה עלינו בתת - מודע. איך פועלות מניפולציות ... לקורא לרצות להמשיך לקרוא, להרגיש מעורב ולרצות לשתף את המידע הלאה. איך לנתח טקסט בצורה נכונה? מה ההבדל בין עובדות ופירושים? איך לשכנע אנשים בעזרת מילים? מהי מניפולציה בשפה? איך להפעיל אנשים באמצעות מילים? איך טקסט משפיע על הקורא? ...

עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש? האם הכל הוא באמת רק פירוש או שיש גם עובדות? בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של אדם שהחליט להיצמד לאמת ולומר לעצמו שכל דבר הוא רק ... לא יכול להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד מדגיש כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כעובדה כדי להמשיך לתפקד. כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש? כדי להימנע מהקיצוניות של הכל פירוש, אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של אני רואה משהו זו עובדה, בעוד שהמשמעות של מה שאני רואה הוא יפה - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים. אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר יש כאן שולחן יפה, הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה. עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר פירושים. לכן האדם יכול וצריך להיות מודע להבדלים ולהשתמש בביטויים ... במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו. האם אפשרי להאמין שהכל פירוש? אליעד כהן מסביר שהרעיון שהכל פירוש יכול להיות ... להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש. מדוע חשוב להבחין בין דרגות של עובדות ופירושים? אליעד כהן מדגיש שאדם חייב להיות מודע לרמות שונות של פירושים ועובדות כדי להישאר מאוזן ובריא נפשית. אם אדם יתרגל לחשוב שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הרגיש משהו, זו עובדה שהוא הרגיש, אבל אם הוא חושב שמישהו צחק עליו, זו כבר פרשנות. יש הבדל ברור בין החוויה של רגש ... בחוויה ישירה שלו, כמו נראה לי שהרגשתי עצוב, הוא בעצם מחליש את האמון שלו בעצמו. כי להרגיש עצוב זו עובדה ישירה, בעוד שנראה לי אמור להיאמר רק לגבי פירושים או לגבי דברים שיש בהם ספק. איך לא לטעות בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מציע דרך פרקטית להימנע מהטעויות האלו. הוא אומר שעל האדם ליצור מדרג ברור של מה שבטוח ומה שפחות בטוח. לדוגמה, הוא יכול לומר: אני בטוח שאני רואה כאן משהו - זוהי עובדה. לעומת זאת, אני בטוח שזה שולחן - פחות בטוח, כי אולי מדובר במשהו אחר. אני בטוח שהוא יפה - ... רמה עוד יותר נמוכה של ביטחון. כך האדם יכול לשלוט ולסדר את עולמו בצורה הגיונית וברורה, בלי להתבלבל בין עובדות לפירושים. האם אפשרי לחיות בגישה שאומרת שהכל פירוש? אליעד כהן עונה בצורה ברורה שאמנם אפשר לחשוב או להבין תיאורטית ... להיות ישר עם עצמו ולבדוק את דרגת הוודאות שלו לגבי כל מחשבה וכל תחושה, ולא להיתפס לקיצוניות לא מעשית. עובדה או פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? האם הכל פירוש? למה אי אפשר להגיד שהכל פירוש? איך להיצמד לאמת? מתי להשתמש במילה בעיניי?

... דיפרסיה? איך לטפל במאניה דיפרסיה? טיפול בהפרעה ביפולרית, טיפול בהפרעה דו קוטבית, איך לצאת מלופ? פירושים שליליים, פירושים חיוביים, עובדות ופירושים מדוע האדם הרגיש כל כך רע למרות שהמציאות לא נוראית? הסיבה שהאדם הרגיש רע כל כך, לפי ההסבר ... אינה בחיים עצמם, אלא בהרגל שלו לפרשנות שלילית. הוא הגיע למסקנה שכדי לשפר את המצב הנפשי שלו עליו להיצמד לעובדות ולא להגזים בפרשנויות השליליות. איך הגזמה בחוויות חיוביות מחזקת את ההגזמה בחוויות שליליות? אליעד כהן מסביר כי בנוסף להגזמה ... מתגלה. מהי הדרך היעילה ביותר לצאת ממעגל הפירושים המוגזמים? אליעד כהן מציע שהדרך לצאת מהמעגל הזה היא ההיצמדות לאמת ולעובדות אובייקטיביות. במקום להגזים ולספר לעצמך סיפורים, האדם צריך לשאול שאלות כמו: מי אמר שזה בהכרח טוב? מי אמר שזה ... כן, אז מה? בכך הוא יוצר איזון, מפסיק להגזים, ומתנתק מהלופ ההרסני של פירושים מוקצנים. מדוע חשוב להבדיל בין עובדות לפירושים? ההבחנה בין עובדות לפירושים היא קריטית משום שהיא מאפשרת לאדם לראות את המציאות בצורה מאוזנת ואובייקטיבית יותר. כשהאדם קולט שפירוש הוא רק ... מרגיל את מוחו לפרש כל דבר לרעה ולהגזים בשליליות. הוא החליט שהוא חייב להפסיק לפרש דברים בצורה שלילית, להיאחז בעובדות במקום בהגזמות, ולצאת מהדיפרסיה העמוקה שבה הוא נמצא. איך הוא גילה שההגזמה בטוב מחזקת גם את ההגזמה ברע? האדם ... להרגיש טוב, ואז כשהוא מקבל סימן חיובי קטן, הוא מיד הופך אותו למשהו ענק. אבל זה שקר, כי במציאות העובדה החיובית לא בהכרח מעידה על משהו גדול עד כדי כך. כשהוא מגלה שהמציאות לא באמת תואמת את ההתלהבות המוגזמת, ... של כוחות לא מציאותיים או הצלחה שהיא מעבר למה שקורה בפועל, הוא יוצר ציפייה מוטעית. לאחר מכן, כשהוא מתנגש בעובדות, הנפילה קשה יותר. לכן כל ניסיון לכסות על הרע בהגזמה בטוב מגדיל בסופו של דבר את תחושת הרע שמגיעה ... מישהו אמר משהו לא נעים, אפשר לבדוק מי אמר שזה באמת כל כך גרוע? ואם כן, אז מה? ההיצמדות לעובדות מפחיתה את הקיצוניות בשני הכיוונים. למה חשוב להבחין בין העובדות לפירושים? יש עובדות (מה באמת קרה) ויש פירושים (איך אנחנו מפרשים את העובדות). כשאדם קולט שפירוש הוא רק פירוש, לא בהכרח אמת מוחלטת, הוא יכול להימנע מהקיצוניות. הוא מפסיק לשקר לטובה או ... מפרש דברים לרעה ואז הוא אמר לעצמו אוקי אני חייב למצוא דרך להפסיק לפרש דברים לרעה אני חייב להיצמד לעובדות להפסיק להגזים להפסיק להיות בדיפרסיה עמוקה. ואז הוא אמר לעצמו אוקי מה אני צריך לעשות כדי להפסיק את זה ... לי אני חייב לדעת מה האמת, האם זאת האמת או לא האמת אני חייב להיצמד לאמת מה האמת יש עובדה ופירוש יש עובדות ויש פירושים הפירוש הוא אולי נכון אולי לא נכון אולי הוא נכון בשני אחוז בחמש אחוז, האם זאת עובדה האם זה פירוש מה האמת זאת אמת זאת לא אמת האם בהכרח זה טוב האם בהכרח זה רע בודק. ...

דמיון מודרך, דמיון רע, דמיון טוב, כוח המחשבה, להיצמד לעובדות, עובדות ופירושים, דמיון או מציאות, אין דבר העומד בפני הרצון, כוח הרצון, דמיונות רעים, דמיונות טובים, הסוד, כוח המשיכה מה ההבדל בין עובדות לפירושים במחשבה? אליעד כהן מסביר שהמחשבה האנושית מחלקת את המציאות לשני סוגים: עובדות ופירושים. עובדות הן דברים שמתרחשים או נאמרים באופן ברור וחד משמעי. למשל, אם אדם אומר יש חמורים בעולם, זאת עובדה כללית. הפירוש הוא כאשר האדם לוקח עובדה כללית ומייחס אותה לעצמו באופן אישי, כמו לומר: הוא התכוון לומר שאני חמור. אליעד מבהיר שהאדם צריך להבחין בין ... טוב באותו רגע, אבל הדמיון לא ירפא אותו בפועל. אליעד מדגיש שהדרך היחידה והיעילה להתמודדות עם המציאות היא להיצמד לעובדות ולהכיר במגבלות וביכולות האמיתיות שלך. הדמיון הוא לכל היותר כלי פסיכולוגי, ולא מנגנון לשינוי מציאות אובייקטיבית. האם קיימת הוכחה ... לא, ולהשתמש בדמיון רק כדי לחזק את הרצון למה שבאמת אפשרי, ולא למה שאינו אפשרי. אדם צריך להיות מודע לעובדות ולמגבלות המציאות, ולהשתמש בדמיון ככלי עזר ולא ככלי אשליה. האם צריך תמיד לשאוף לשינוי המציאות? אליעד מסביר שאין צורך ... מסוימות. איך להפסיק לחשוב שלילי? האם מחשבה יוצרת מציאות? מהו דמיון מודרך? איך להתמודד עם דמיונות רעים? כיצד להיצמד לעובדות? האם יש הוכחה לכוח המחשבה?

שקרים אמינים, איך לזהות שקרים? איך לשקר באמינות? איך לזהות שקרנים? איך לדעת מי אשם? הצגת פירושים כעובדות, איך לזהות עדות שקר? איך לזהות עד עוין? איך לשפוט משפט אמת? חוק ומשפט, יעוץ לשופטים, איך לשקר אנשים? ... באור אדום. הכיוון של השקר הוא בדרך כלל להימנע מלקחת אחריות. דרך נוספת לזיהוי שקרים היא שימוש בפירושים במקום עובדות. אדם עשוי לומר אני נסעתי בזהירות במקום לציין את העובדות המדויקות כמו עברתי בצומת באור ירוק. כאשר יש ערבוב בין עובדות לפרשנויות, עולה הסבירות שהסיפור הוא שקר. הגזמה של נסיבות ופרטים לא רלוונטיים שקרנים נוטים להפריז בפרטים כדי להקנות לסיפור ... לא רלוונטיים, הדבר עשוי להצביע על שקר. הפרטים הללו לא תמיד תורמים להבנת הסיפור אלא רק מסיחים את הדעת מהעובדות. הבדל בין עובדות לפירושים כדי לאמת את אמינות הסיפור, יש להבחין בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים. לדוגמה, כאשר מישהו אומר היא בגדה בי, מדובר בעובדה שהיא ניתנת לאימות (אם כי ייתכן שהדובר משקר). אך אם הוא מוסיף היא הרסה לי את החיים, זהו פירוש סובייקטיבי שמצביע על מניע רגשי ולא על עובדה מוחלטת. כיצד לבדוק אם אדם משקר? יש מספר דרכים לבדוק אם אדם דובר אמת: - שאל אותו שאלות נוספות ... איך לא לשקר לעצמנו? כדי למנוע מעצמנו לשקר, עלינו להיות מודעים לכל סיפור שאנו מספרים לעצמנו. עלינו להפריד בין העובדות לבין הפירושים ולשאול את עצמנו אם אנו מתארים את המצב כפי שהוא קרה או כפי שאנו תופסים אותו. אם נתעקש להיצמד לאמת גם כאשר היא קשה, נוכל להימנע מהונאה עצמית. סיכום ומסקנה אם אדם מציג יותר פירושים מאשר עובדות, יש סבירות גבוהה שהוא משקר או לפחות מעוות את המציאות. הדרך להתמודד עם זאת היא לנתח את מה שנאמר, להבחין בין עובדות לפירושים ולשאול שאלות קריטיות. מי שרוצה להיות אדם ישר, צריך להתחיל מלהפסיק לשקר לעצמו ולחיות בהבנה של ההבדל בין מציאות לבין פרשנות. איך לזהות שקרים? איך לדעת אם מישהו משקר? הבדל בין עובדות לפירושים איך להימנע מהונאה עצמית? הפסיכולוגיה של שקרנים איך לשקר בצורה אמינה? איך לזהות שקרים וכיצד להבין את המניעים ... לדוגמה, אם אדם נכנס לצומת באדום וגרם לתאונה, הוא יטען שהנהג השני עבר באדום, ולא הוא. שימוש בפירושים במקום בעובדות - במקום לומר נסעתי באור ירוק, השקרן יאמר נסעתי בזהירות או הוא נכנס בי בפראות, כאשר אלה לא עובדות אלא פרשנויות סובייקטיביות. הגזמה של נסיבות - כדי לגרום לשקר להישמע אמין יותר, השקרן יגזים בפרטים. לדוגמה, במקום לומר ... להציג את עצמו כקורבן מוחלט וימנע מלקחת אחריות. שימוש בפרטים שאינם רלוונטיים - כאשר מספרים סיפור אמיתי, הפרטים ממוקדים ועובדתיים. בשקר, הרבה פעמים יש עומס של פרטים לא רלוונטיים שמטרתם להסיח את הדעת. הבדל בין עובדה לפירוש כדי לבדוק אם סיפור אמין, יש להבחין בין עובדות לבין פרשנויות: עובדה: היא בגדה בי - ייתכן שהדובר משקר, אך זו עדיין טענה עובדתית. פירוש: היא הרסה לי את החיים - זהו פירוש סובייקטיבי שאינו ניתן לאימות. עובדה: נכנסתי לצומת באור ירוק. פירוש: נכנסתי בזהירות. כאשר אדם מערבב פירושים בתוך סיפורו ומציג אותם כאילו היו עובדות, זה סימן לכך שהוא עלול לשקר או שהוא לא מבחין בעצמו בין עובדות לפרשנויות. כיצד לבחון את אמינות הסיפור? כדי לבדוק אם אדם דובר אמת: שאל אותו שאלות נוספות ובדוק אם הוא ... לנבוע מהדחקה או מהכחשה עצמית. איך למנוע מעצמנו לשקר לעצמנו? כדי למנוע משקרים לחלחל לתודעה שלנו: עלינו להפריד בין עובדות לפרשנויות בכל רגע. לשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מספרים לעצמנו זה באמת מה שקרה או רק איך שאנחנו תופסים את המצב. לאמץ הרגל של היצמדות לאמת, גם אם היא קשה. מסקנה ככל שאדם משתמש ביותר פירושים במקום בעובדות, כך עולה הסבירות שהוא משקר או לפחות מעוות את האמת. הדרך להתמודד עם זה היא לנתח את מה שנאמר, להבחין בין עובדות לפירושים ולשאול שאלות קריטיות על המידע המוצג. מי שרוצה להיות אדם ישר בעצמו, צריך להתחיל בכך שיפסיק לשקר לעצמו ולהיות מודע להבדלים בין מציאות לבין פרשנות. איך לזהות שקרים איך לדעת אם מישהו משקר הבדל בין עובדות לפירושים איך להימנע מהונאה עצמית הפסיכולוגיה של שקרנים איך המוח מאמין? נכנסתי לצומת בירוק, זה הוא אשם, להאשים את ...

איך לקרוא אנשים? איך לקרוא מחשבות? למה מישהו מפרש אנשים בצורה מסוימת? השתקפות עצמית, איך מישהו מפרש אחרים? עובדות ופירושים, הקוזאק הנגזל, למה מישהו מאשים אחרים? איך לדעת מה מישהו חושב? איך לדעת מה האופי של מישהו? איך ... שלהם? אליעד כהן מציע גישה שבה אנחנו מפרשים את ההתנהגויות של אחרים ומבינים את כוונותיהם לא בהכרח על פי עובדות, אלא על פי איך הם תופסים את העולם. הכוונה היא שהתפיסות והפירושים שלנו לגבי פעולות מסוימות משקפים את הדרך ... אוכל מסיבה אחרת, כמו שעמום או צורך בנחמה. כך, כל אחד מפרש את הפעולה לפי עצמו. פירוש והבחנה בין עובדה לפירוש יש הבדל בין עובדה לפירוש. העובדה היא שמישהו אוכל, אך הפירוש לכך, כמו הוא אוכל כי הוא רעב, הוא לא בהכרח נכון. הפירוש נובע מהמחשבות ... אחרים. השתקפות בתפיסת המציאות קריאת אנשים והבנת מניעיהם העיקרון של הקוזאק הנגזל איך לפרש האשמות לא מבוססות הבחנה בין עובדות לפירושים איך אפשר לזהות את הרעיון המרכזי של קריאת אנשים? העיקרון הבסיסי הוא שכאשר מנסים להבין כיצד אנשים חושבים, ... מייחס לאדם האחר היא לעיתים קרובות ביטוי של איך הוא עצמו היה נוהג במצב דומה. מדוע חשוב להפריד בין עובדה לפירוש? יש להבחין בין העובדה (הוא אוכל) לבין הפירוש (הוא אוכל כי הוא רעב). הפירוש אינו בהכרח מבוסס על ידיעה מוצקה, אלא נובע מהמחשבות ... אחרים כך. במקביל, כשאדם רוצה להעניק למישהו מתנה, הוא עשוי לבחור במתנה שהיה רוצה לקבל בעצמו. הדבר משקף את העובדה שאנחנו נוטים להקרין את עצמנו על הסביבה. מה אפשר לעשות עם התובנות האלו? באמצעות זיהוי ההשלכה וההשתקפות, ניתן להבין ... אחרים. השתקפות בתפיסת המציאות קריאת אנשים והבנת מניעיהם העיקרון של הקוזאק הנגזל איך לפרש האשמות לא מבוססות הבחנה בין עובדות לפירושים

תקשורת בין אישית, איך לפרש לחיובי? איך לשתול מחשבות שליליות? איך לא לריב סתם? איך להימנע ממריבה? עובדות ופירושים, איך להחליש מריבה? איך לגרום לשלום? איך לא לשתול מחשבות שליליות? איך לפרש סיטואציות בתקשורת בין - אישית ... של אדם אחר יכולה להיות מפורשת באופנים שונים - חיוביים או שליליים. הסיבה לכך נעוצה בכך שיש הבדל בין עובדות לפירושים. כאשר מתרחשת פעולה או נאמר משהו, העובדה עצמה אינה מכילה משמעות מוחלטת, אלא אנחנו אלה שמעניקים לה משמעות דרך הפרשנות שלנו. לדוגמה, אם מישהו צוחק לידך ... בכלל לא מבין מדוע הגבת כך, ואתה נראה לו כמי שמגיב בצורה מוגזמת או חסרת פרופורציה. איך להבדיל בין עובדה לפירוש בסכסוך? אליעד ממליץ באופן חד וברור לעצור ולשאול את עצמך מה בדיוק העובדה ומה הפירוש?. למשל, אם קיבלת סטירה, העובדה היא שקיבלת סטירה, אך הסיבה לסטירה - האם היא כדי לפגוע, כדי לזלזל, או אולי כבדיחה - היא כבר פירוש ולא עובדה. הפרשנות של הסיבה למעשה היא שתשפיע על התגובה שלך. הוא מציע להבחין בין האפשרויות הבאות כאשר מישהו פועל כלפיך ... מיותרות? העיקרון המרכזי שאליעד כהן מדגיש הוא שבכל סיטואציה של תקשורת בין - אישית, יש לשים לב להבדל בין עובדה לפירוש. כדי להימנע מסכסוכים, יש לעצור ולבחון את הפרשנות שלנו. אם אנחנו רוצים ליצור אווירה חיובית, עלינו במודע ובאופן ... האחר תחושה חיובית ומונעת סכסוכים ומריבות מיותרות, בעוד שתגובה שלילית יוצרת ומחזקת קונפליקטים. איך למנוע מריבות בתקשורת? הבדל בין עובדה לפירוש איך לפרש לחיובי? איך לא לשתול מחשבות שליליות? איך לגרום לאנשים לחשוב חיובי? איך להגיב נכון לסירוב? איך ...