אי הבנה שמבטאת הבנה - האם וכמה אתה קרוב להבנת המציאות?... ולא שהוא לא מבין את דברי החכם, אלא שהוא מבין אותם בצורה ככ טובה, עד שהוא רואה את כל הסתירות וההפכים והניגודים שיש בדברים של החכם האמת. עד שהם נדמים לשקרים של ממש ולשיגעון של ממש. עד שנדמה לאדם, ... של החכם האמיתי, כאשר הוא מתחיל להבין את השכל של החכם האמיתי, בצורה ככ עמוקה, עד שהוא רואה את הסתירות שיש בדברי החכם האמיתי. כי כל דברי החכם האמיתי, כמו גם לבושי הנפרדות של המציאות, הם כולם מלאים סתירות עד אין סוף. כי מהות השכל של החכם האמיתי כמו מהות המציאות, היא האחדות. והלבוש הוא של נפרדות. וזה נראה כסתירה, עבור מי שאינו מבין שהאחדות והנפרדות הם אחד. ובכל פעם שהאדם מנסה להבין את השכל של החכם האמיתי, ויש ... דבר, עד שכל האמונות של האדם מתפרקות, והוא רואה את האמת, שהכל אחד ממש. ועד שהאדם לא רואה את הסתירות האין סופיות שיש בכל דבר במציאות, עד אז הוא לא מבין את המציאות בכלל. ורק אחרי שהאדם רואה את הסתירות, רק אז הוא מתקרב להבין שאכן הסתירות הן אמת, כי באמת היש והאין הם אחד, ורק הוא עצמו עדיין הטועה שחושב שיש כאן סתירה ושקר. כי האדם הוא ככ טיפש, עד שכאשר הוא רואה את פנימיות השכל של החכם האמיתי, נדמה לו שהחכם ... שקר ועל השקר שהוא אמת. ורק אחרי התבוננות רבה, רק אז האדם מבין את דברי החכם ורואה שיש בהם סתירות. ורק אחרי התבוננות נוספת של אמת, רק אז האדם מבין את האמת, שהסתירות הן האמת, ושהכל אחד ממש.