... מה אתה רוצה לומר. שים לב שאתה לא מתייחס לאותו נושא בהסכם, במקומות שונים, בצורה שונה, גם אם אין סתירה בין הדברים וכל שכן אם אפשרית סתירה בין כל אחד מהדברים, במידה והוא יעמוד בפני עצמו. לדוגמה: נניח שבמקום אחד אתה כותב שהמזמין ישלם עבור X Y Z, ובמקום אחר בהסכם תכתוב, שהמזמין משלם עבור X Y בלי Z. הרי שלכאורה אין סתירה בין הדברים. אבל מתישהו מישהו יוכל לטעון, שפסקה אחת סותרת את השניה לגבי Z. כמו כן אל תכתוב במקום ... במקום אחד, המזמין ישלם רק אם יקרה X ובמקום אחר תכתוב שהמזמין ישלם רק אם יתקיים Y. לכאורה אין סתירה, כי אפשרי שיש 2 תנאים שצריכים להתקיים. אבל העניין נתון לפרשנות אפשרית. האם בהתקיים תנאי 1 בלבד, האם כבר ...

... - אם הוא נכון, אז גם הוא שקר, ולכן הוא סותר את עצמו. פיתוח השכל מאפשר לאדם לראות את הסתירות האלה, ומונע מהמוח להוליך אותו שולל. מה הקשר בין שכל לבין רגש וכיצד הם משפיעים אחד על השני? אליעד ...

הוכחה באמצעות סתירה לוגית, לוגיקה, שכנוע בצורה לוגית, איך מוכיחים הוכחה? אם נוכיח ש A נכון ונוכיח ש B נכון ונוכיח ש ... לחשוב ש A או B לא נכונים? איך אפשר לשכנע מישהו שמשהו שהוא מאמין בו אינו נכון, באמצעות הצגת סתירה לוגית? איך להוכיח הוכחה לוגית? איך לשכנע מישהו שטועה? מה קורה כשמאמינים בשני דברים שסותרים? האם אדם חייב לוותר על אמונה כשיש סתירה? מה דרוש כדי להוכיח שטענה שגויה? שיחה בנושא של איך המוח של מישהו משתכנע שמשהו לא נכון, באמצעות הוכחה דרך סתירה למשהו אחר נכון. לדוגמה, אם נוכיח ש A נכון ונוכיח ש B נכון ונוכיח ש A+B לא יכולים להיות ... זה מחייב את האדם לחשוב ש A או B לא נכונים? מהי הדרך לשכנע אדם שמשהו לא נכון באמצעות סתירה לוגית? הדיון עוסק בשאלה כיצד המוח משתכנע שמשהו אינו נכון באמצעות הצגת סתירה לוגית, ומדגים זאת בעזרת דוגמאות מפורטות ושיחה בין אליעד כהן לבין משתתף בשיחה, שהעלה שאלות וקשיים בנושא. המשתתף פתח ... מאמין בו אינו נכון. לדוגמה, אם מישהו מאמין שחוטים אדומים עוזרים לו להצליח, המשתתף מעוניין לשכנע אותו אחרת באמצעות סתירה. המשתתף טוען שאם יצליח להראות שהאמונה בחוטים אדומים עומדת בסתירה לדבר אחר שהאדם מאמין בו, האדם ישתכנע שזה לא נכון. האם הצגת סתירה בין שתי אמונות מחייבת את האדם לשנות את דעתו? אליעד כהן מסביר שכדי לגרום לאדם לשנות את דעתו בעזרת סתירה, ישנם שלושה תנאים הכרחיים: האדם חייב להיות בטוח ב - 100% שאמונה אחת (למשל A) נכונה. האדם חייב להיות ... עם זאת, הוא מסביר בפירוט רב שברוב המקרים האדם לא בטוח ב - 100% בכל אחת מהאמונות או בכך שהסתירה באמת קיימת, ולכן לא ישתכנע מיד לוותר על אחת האמונות. איך ספק משפיע על השכנוע? אליעד מציין שגם אם האדם לא השתכנע סופית, עצם ההצגה של הסתירה יוצרת אצלו ספק. לפני כן, הוא היה בטוח באמונה מסוימת, וכעת, בעקבות הצגת הסתירה, הוא אולי ירד מ - 100% ודאות ל - 33% או פחות, כלומר, הביטחון שלו מתערער. לדוגמה, אם האדם אומר: נכון שאני מאמין שחוטים אדומים עוזרים לי להצליח, ונכון שזה סותר אמונה אחרת שלי, אבל אולי הסתירה רק נראית לי, אולי אני לא באמת מבין נכון. במקרה כזה, הוא לא ישתכנע באופן מוחלט, אלא יישאר במצב ... מוחשית של אדם שטוען: נשך אותי נחש. אדם אחר שואל: אם באמת נשך אותך נחש, איפה הסימנים? כאן יש סתירה לוגית: אם נחש נושך, חייבים להופיע סימנים. אין לאדם סימנים. האדם טוען שהוא ננשך על ידי נחש. במקרה הזה, ... באמונה אלטרנטיבית? אליעד כהן מסביר באריכות שאם רוצים לשכנע אדם שמשהו שהוא מאמין בו אינו נכון, לא מספיק להציג סתירה בלבד. חייבים להציג בפניו אמונה אלטרנטיבית שהוא יהיה בטוח בה יותר מהאמונה המקורית שלו. אם האדם לא בטוח מספיק ... סותרים זה את זה? אליעד אומר שגם כאן האדם לא בהכרח יוותר על אחד החוקים, כי הוא עשוי לחשוב שהסתירה נובעת מחוסר הבנה שלו או מניסוח לא מדויק של החוק. כך שהסתירה עצמה לא תמיד מביאה לשינוי בדעה. סיכום עיקרי של המסקנות מהשיחה: בסופו של דבר, אליעד כהן מסכם שהדרך לשכנע אדם שמשהו לא נכון היא לא רק להציג סתירה לוגית, אלא גם לוודא שהאדם בטוח לגמרי באמיתות של שתי הטענות הסותרות וגם בעובדה שהן אינן יכולות להיות נכונות בו זמנית. רק אז האדם חייב, מבחינה לוגית, לוותר על אחת מהן. איך לשכנע מישהו שטועה? מה זו סתירה לוגית? האם אדם חייב לוותר על אמונה כשיש סתירה? איך מוכיחים שמשהו לא נכון? איך לגרום לאדם להטיל ספק? האם הסתירה מוכיחה בהכרח שמשהו שגוי? מה ההבדל בין ספק לבין הוכחה? איך אפשר לשכנע מישהו שמשהו לא נכון דרך סתירה? השיחה מתמקדת בשאלה פילוסופית ופסיכולוגית עמוקה: איך אפשר לשכנע מישהו שמשהו שהוא מאמין בו - אינו נכון, באמצעות הצגת סתירה לוגית. אליעד כהן מציג את אחד הכלים השכיחים ביותר לחשיבה רציונלית: אם נניח ששתי טענות A ו - B ... הן סותרות זו את זו, הרי שלפחות אחת מהן בהכרח לא נכונה. מכאן עולה השאלה - האם עצם הצגת הסתירה באמת גורמת לאדם לשנות את דעתו? מה התנאים לשכנוע דרך סתירה? אליעד מציג שלושה תנאים בסיסיים הדרושים כדי לגרום לאדם לשנות את דעתו בגלל סתירה: האדם צריך להאמין במאה אחוז בנכונות של אחת הטענות (למשל B). הוא צריך להאמין במאה אחוז בכך שטענה אחרת ... על אחת מהטענות, כי הוא לא יכול להחזיק בו זמנית את שלושת האמונות הללו. האם באמת אדם משתכנע כשיש סתירה? אחד המשתתפים בשיחה מביא מקרה שבו הוא רוצה להוכיח למישהו שטענה מסוימת שלו שגויה. לדוגמה, מישהו טוען שחוטים אדומים עוזרים לי להצליח. השואל מנסה להבין איך אפשר לשכנע את אותו אדם אחרת - אולי באמצעות הצגת סתירה לטענה. אבל אליעד מדגיש: גם אם נוכיח שיש סתירה, זה לא בהכרח יגרום לאותו אדם להשתכנע שטענתו שגויה. ייתכן שהאדם יוותר על האמונה בטענה השנייה (A) או יערער בעצם הסתירה. כלומר, אדם יכול לומר: נכון שאני מאמין גם ב - A וגם ב - B, ונכון שהם נראים סותרים, אבל אולי אין כאן באמת סתירה. מהי משמעות הספק בתהליך השכנוע? אליעד מסביר שכאשר מציגים לאדם סתירה, הוא אולי לא מוותר על אחת הטענות - אבל כן עלול להיכנס לספק. לדוגמה, אם לפני כן הוא האמין ... - ייתכן שרמת הוודאות שלו תרד מ - 100% ל - 33%, או לכל הפחות תחלש. זאת אומרת שהוכחת סתירה אינה בהכרח משכנעת במובן של שינוי עמדות, אבל היא כן מערערת את תחושת הוודאות. האם סתירה מוכיחה שמשהו לא נכון? אליעד מדגיש שאין הכרח שהסתירה מוכיחה שטענה כלשהי שגויה. גם אם נראה לאדם שהטענות סותרות, וגם אם הוא מאמין שכל אחת מהן נכונה, זה ... שאני חושב שהם סותרים, אבל אני לא יודע מה מהם שגוי. אז אני פשוט נשאר בספק. מה ההבדל בין סתירה לבין רמת וודאות? אחד ההיבטים העמוקים בשיחה הוא ההבחנה בין עצם הסתירה לבין מידת הוודאות של האדם לגבי הסתירה. לדוגמה: יכול להיות שהאדם בטוח ש - A נכון. ויכול להיות שהוא רק חושב שאולי B סותר את A. אבל אם הוא לא בטוח שהסתירה קיימת - אז אין לו מחויבות לוותר על אחת מהן. כלומר, רק אם האדם בטוח גם באמיתות של A, ... שנשך אותי נחש. מישהו אחר שואל: אם נשך אותך נחש - איפה הסימנים?. אם אין סימנים, אז זה עומד בסתירה לעובדה שנחש משאיר סימנים. כאן יש שלוש אמונות: אם נחש נושך - יש סימנים. לאדם אין סימנים. האדם טוען ...

האם סתירה בין 2 דברים מוחשיים? פחות הגיונית מאשר סתירה בין 2 דברים מופשטים? מה יותר וודאי, משהו מוחשי או מופשט? האם יש סוגים של דברים מוחשיים? האם יש ... רק מחשבה מופשטת. כמו כן יש דברים מופשטים שהם יותר או פחות וודאים מדברים מוחשיים. האם קל יותר להאמין בסתירות בדברים מופשטים מאשר במוחשיים? אליעד כהן דן בשאלה האם יותר קשה לחשוב על שני דברים מוחשיים שסותרים זה את ... אני לא רואה טוב, אבל חתול או שיש או שאין, אין פה מה להתחכם. מה באמת גורם לאנשים לקבל סתירות? הסיבה שאנשים נוטים יותר להאמין בסתירות בדברים מופשטים אינה קשורה ישירות למידת המוחשיות במובן של הבנה דרך החושים, אלא לרמת הוודאות. ככל שדבר נתפס כפחות ברור ופחות ודאי, כך אנשים יכולים יותר בקלות לקבל אפשרות לקיום סתירה. לדוגמה, אליעד מציין את הוויכוח על תחושת רע לי. התחושה רע לי היא מופשטת (לא נתפסת בחושים הפיזיים), אך ... מים או שאין מים) נתפס בוודאות גבוהה יותר מהתפיסה החושית (אני רואה מים). האם דברים פחות ברורים מאפשרים לקבל סתירות בקלות? אליעד מאשר כי ככל שרמת הוודאות נמוכה יותר, קל יותר לאדם לקבל סתירות. הוא נותן דוגמה של אדם המתבונן מרחוק בבית: אחד יגיד כן יש שם משהו, ואחר יגיד לא, אין שם משהו. זהו עניין של חוסר בהירות, לא של מוחשיות מול מופשטות. הוא מוסיף דוגמה נוספת: הסתירה בין בחירה חופשית לבין ידיעה מוקדמת (שאלת הבחירה והידיעה). הוא מסביר שאנשים לא תמיד יורדים לעומק הסתירה, ולכן מקבלים אותה למרות שהיא אינה הגיונית. אילו היו מבינים לעומק, היו רואים מיד את הסתירה ולא היו יכולים לקבל אותה. האם יש יתרון בדברים מוחשיים מבחינת אי - האפשרות לסתירה? אליעד מדגיש שאין יתרון אמיתי למוחשי או למופשט מבחינת האפשרות להכיל סתירה. הוא מבהיר שכל דבר, מוחשי ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר נתפס דרך הפשטה שכלית. בסוף כל מידע הופך למופשט, הוא מסביר, ואז הסתירה נבדקת לא דרך החושים אלא דרך ההפשטה. הוא מסכם את הנקודה: חוסר הבהירות וחוסר הוודאות הם אלה שמאפשרים לאנשים לחשוב שיכולות להתקיים סתירות, ולא המופשטות או המוחשיות עצמן. איך מתמודדים עם סתירות בפועל? אליעד מציין שאדם שבאמת תופס שאין הבדל בין דבר להיפוכו - למשל בין יש לאין - עדיין מתפקד ... מסוגל להגיד שאין הבדל ובכל זאת להתנהל לפי הבדלים מסוימים. האם יש הבדל בין הכלה פנימית להכלה חיצונית של סתירות? אליעד שולל את ההבחנה בין הכלה פנימית להכלה חיצונית של סתירות. הוא מסביר שאין באמת תחומים או סוגים שונים של סתירות. מה שמשנה הוא רק רמת ההבנה והוודאות של האדם ביחס למה שהוא תופס. לכן, לדבריו, הסתירה לא קיימת במובן מוחלט בשום תחום, אלא נוצרת רק מתוך חוסר הבנה או חוסר בהירות. ברגע שהאדם מגיע להבנה מלאה, הוא רואה שאין סתירה אמיתית, לא בחושי ולא במופשט. סיכום הדברים: אליעד כהן מסכם את השיחה ואומר שהמסקנה המרכזית היא שאין יתרון אמיתי למוחשי או למופשט מבחינת הסתירה. הסתירה נובעת תמיד מרמת בהירות והבנת הנושא, ולא מעצם היותו נתפס בחושים או בשכל בלבד. גם החושים עצמם הם סוג של הפשטה, ולכן כל המידע, מוחשי ככל שיהיה, הוא מופשט במובן מסוים. לכן, הקלות או הקושי לקבל סתירה תלויים תמיד ברמת הוודאות וההבנה של האדם, ולא בהגדרה המוחלטת של מופשט או מוחשי. מה ההבדל בין מוחשי למופשט? איך אנשים מקבלים סתירות? האם דברים מופשטים פחות ודאיים? איך וודאות משפיעה על תפיסת סתירות? האם חוש הראייה תמיד ודאי? מהי ודאות פנימית? האם קיימת סתירה מוחלטת?

... היכנס לתוך המוח שלך ושאל את עצמך - מה העובדה ומה הפירוש? הוא מציע דוגמה: אם מישהו נותן לך סתירה, זה עובדה. אבל זה שאתה אומר לעצמך הוא לא מכבד אותי או אני חלש - זה כבר פירוש. האדם ... סיטואציות דומות ולבדוק למה בסיטואציה אחת האדם מרגיש מושפל ובאחרת לא. לדוגמה, אליעד שואל: אם ילד קטן ייתן לך סתירה, האם תרגיש אותו דבר כמו שמבוגר נותן לך? האדם עונה: לא, מהילד אני ארגיש פחות מושפל. למה אירוע דומה משפיע עלינו בצורה שונה? אליעד מבהיר שההבדל בין הסיטואציות הוא בפירושים שהאדם נותן: אתה חושב שאם מבוגר נותן לך סתירה זה אומר שאתה חלש, אבל אם ילד קטן עושה את זה, אתה לא חושב כך. הוא ממחיש זאת: אם ... פירושים אחרים שצריך לחקור אותם לעומק, כי הם גורמים סבל משמעותי. הוא נתן דוגמה מעשית: אם מישהו נותן לך סתירה, השאלה האם באמת נתנו לי סתירה? היא עובדה פיזית ברורה. לנסות להטיל ספק בדבר הזה (כלומר להטיל ספק בתפיסת החושים שלך ממש), כמו לשאול: מי אמר שהוא נתן לי סתירה? אולי זה דמיון?, יגרום לאדם להשתגע ולחיות בתחושת בלבול קיצונית. לכן עדיף לקבל זאת כעובדה. לעומת זאת, הפירוש שאומר: זה שהוא נתן לי סתירה אומר שאני חלש או שאני זבל, הוא פירוש פנימי שלא מבוסס על עובדה מוחלטת, והוא הפירוש שצריך לחקור ולהטיל ...

... לכל שאר השיטות של איך לקבל הנחה, שבחלקן הן מגיעות מהצד ההפוך, של להתחבר למוכר בקטע חברי. ושוב, אין סתירה בין הדברים, כי אפשרי גם וגם הכל במקביל. וכמו שאמרתי אני אומר שוב: את הכל צריכים לדעת לעשות בחוכמה, ...