... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון החופשי, ומתחיל בשאלה המרכזית: האם יש לנו יכולת בחירה חופשית ... בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או גרגיר חול שנפל. אליעד מחדד שאין הבדל בין אירועים שנתפסים ... שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה למה אנשים מביאים ילדים לעולם? הוא מפריך את הטענה הנפוצה ... עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום בחיינו? ההרצאה מתחילה בשאלה על הרצון: האם אנחנו בוחרים ... - האם להקשיב להם או לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו ... ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו מגלגלים את השאלה עליו. בואי נראה מה הבנת? ... האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק יותר וחלק פחות. מהצד שהכל מתוכנן אז גם אין שום משמעות לתחושה, צריך לבדוק הכל, למעשה כשאת אומרת יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת ... אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך החשיבה, לכן כל דבר שקורה לאדם, האדם צריך לשאול על הכל, לא רק על הדברים שיש לו תחושת בטן, סתם עבר לידו פרפר, הוא צריך לשאול את עצמו, האם זה סיבתי או לא סיבתי? אם זה סיבתי צריך לבדוק אותו, ואם הוא לא סיבתי אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה ... אותם, בסדר, אבל צריך לחקור מה היא האמת. אז תמשיכי מה שאמרנו שאלה: ואם זה סיבתי, הרי כל הסיבות מאותו הכוח, וצריך לחקור את כל האירועים. כמו שאני רואה ישויות אור וזה מדהים, זה אותו דבר כמו שאני רואה עכשיו טלוויזיה ליד הקיר. עכשיו יתכן שיש דברים שאני כן צריכה ... האם זה אומר לי, נכון? כשיש לך תחושת בטן חזקה תשאל האם זה אומר לי? אולי זה סיבתי, אם תגיע למסקנה שזה סיבתי אז תשאל מה זה אומר לי? אם תגיע למסקנה שזה אקראי אז זה לא אומר לי כלום. וכולם דרך אגב טועים בזה, כי כל אחד ואחד יש לו בחיים דברים שהוא בודק ודברים שהוא לא בודק, למשל אדם יוצא ...

... שהאדם לא יכול להיות בטוח, במה שהוא לא רואה. ואין שום חוק, שהחוקיות עצמה תישאר קיימת. כי החוקיות עצמה, היא רק אפשרות, שאין שום חוק שאומר שהיא לא תשתנה. וממילא, אין שום חוק אמיתי כלל. ובנוסף, יש אצל האדם אשליה של סיבתיות . כי כאשר האדם רגיל לראות צורה אחת של ...

... משמעות. ואם להכל אין שום משמעות כלל ואין שום סיבה כלל, אז כיצד זה שבתוך המציאות שלנו קיימת אפשרות של סיבתיות ומשמעות? כי אם בנקודת ההתחלה אין שום ... אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. וכאשר לשום דבר אין סיבה, גם אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. כך ששלמות הסיבתיות והעדר הסיבתיות, היא בעצם דבר אחר ממש. ורק לאדם נראה ...

... לכל פרט בנפרד. המטרה היא להבין את האחדות שבתוך הצמצום, להבין איך כל פרט מבטא את המשמעות הכללית באופן מיוחד לו. ההבנה הזו דורשת תהליך עמוק של התבוננות עצמית, הבנת סיבתיות, ויכולת לראות מעבר לפרטים אל תוך האחדות. מדובר בתהליך מתמיד של הרחבת המודעות, המשלב את שתי נקודות המבט בו ...

... - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 4 האם יש בחירה חופשית או שהכל קשור לסיבתיות? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך הבנת המציאות. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי כל אחד מאיתנו חווה רצון ופעולה, אך למעשה אין קשר בין הרגעים עצמם. כל רגע הוא בפני עצמו, והוא לא חייב את הרגע שלפניו או אחרי, כפי שנטען בתפיסה של סיבתיות . מהי פעולה? אליעד מסביר כי פעולה היא תוצאה של רצון, שהיא בעצם תחושה בתודעה של אדם. מדובר בחוויה של רצון, שאחריו יש פעולה. אך יש משהו מעבר לזה שמניע את הישות להיות קיימת, את ...

... של מפותחים יותר או פחות, זה הכל עניין של צורה שונה. בהנחה של מה שאני אומר זה נכון, זה משנה את המשמעות של סיבתיות ואקראיות. למשל מישהו אומר, אם אני ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן ... שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן ... יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ... כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת ... בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? ... שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו ... מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע ... מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות ... את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה ... - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה ... אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? ...

... ובסיכומו של דבר, הרעיון הוא להראות, שיש מבנה של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה בכל הרעיונות שהאדם מתבונן בהם. ויש ... האנליטית שלו, על ידי רצף ומבנה של שאלות על מנגנון הסיבתיות של האירועים השונים. עד שבסופו של דבר, האדם שחוקר ...

... הבחירה החופשית, ואיך הוא מתקשר למהות ולצורה? אליעד כהן מסביר באריכות ובפירוט על פרדוקס הבחירה החופשית, תוך כדי דיון על שאלות פילוסופיות עמוקות בנוגע לטבע הרצון, סיבתיות , והקיום האנושי בכלל. ההרצאה מתחילה בניסיון להבין האם לרצון האנושי יש סיבה או שמא הוא מופיע ללא סיבה כלל. השאלה העיקרית שעולה ... הוא לא בהכרח יודע למה הוא רוצה כסף. כשיורד גשם, האדם אומר שזה קורה מעצמו, אך לעומת זאת כשהוא פועל מרצונו, הוא מרגיש שהוא אחראי לכך. אך אם הוא יחפור עמוק יותר בסיבתיות, הוא יבין שגם לרצונו אין סיבה ברורה, בדיוק כמו הגשם. זה גורם לו להרגיש שהוא חלק מאותה מציאות ואין באמת הבדל בין רצונו לבין ...

... קרובות יותר. אך האם תחושה כזו מעידה בהכרח על קיומו של קשר אמיתי וסיבתי? אליעד מסביר שכדי לטעון לקשר אמיתי וסיבתי, חייבים להראות שאם מצב נפשי מסוים קורה, אז בהכרח מצב גופני מסוים יתרחש בעקבותיו, ולא ייתכן שמצב גופני ... חלש או חולה. אליעד מנתח את הדוגמה הזו ומראה שלמעשה אי אפשר להוכיח סיבתיות רק לפי תחושה. לדבריו, התחושה האישית אינה הוכחה מדעית או חד - משמעית לקיומו של קשר אמיתי. הוא נותן ... לו מצב רוח טוב, אז הטענה לקשר כבר לא נכונה לחלוטין. כי אם משהו הוא סיבתי, הוא חייב תמיד להתקיים. אם יש יוצא דופן אחד, הטענה מתבטלת לחלוטין. האם תחושת החולי נובעת מחוסר חשק או ...